מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר הדר מילוא-רז
ד״ר הדר מילוא-רז
מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. התמחות: התמחות בפנימית, בית חולים ע״ש שיבא התמחות שניה במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסכרת, בית חולים ע״ש שיבא נסיון: ניהול מרפאה בקופ״ח כללית הדרכה במרכז לסימולציות רפואיות (מס״ר) בוגרת בית הספר לטיפול בהשמנה ״SCOPE״ עובדת כיום כרופאה בכירה במכון האנדוקריני וב״מרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל״ בבית חולים ע״ש שיבא.
ד
ד"ר עידית דותן
מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, והשמנה. מנהלת שירות סכרת והשמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: MD, האוניברסיטה העברית, ירושלים, MSc ברפואה ניסויית, מונטריאול, קנדה התמחויות: תת התמחות באנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, ולאחריה תת התמחות שניה במחלות מטבוליות - מונטריאול, קנדה התמחות ברפואה פנימית, סורוקה, באר-שבע מחקר: מחקר בסיסי, Jewish General Hospital, מונטריאול, קנדה. לאחר מכן פוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו שטחי התעניינות: טיפול בהשמנה, השפעות מטבוליות של ניתוח בריאטרי, סכרת: סיבוכים, אשפוז וסביב ניתוח, ממשק בי"ח-קהילה ותזונה https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/endocrinologi/Pages/dr_i_do
ד
ד"ר שמעון ספוז'ניקוב
מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית, במרכז הרפואי רבין, בית החולים בילינסון. התמחות: כירורגיה בריאטרית וכירורגיה לפרוסקופית. חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית של כירורגיה כללית, החברה הישראלית לכירורגיה קולורקטלית, החברה הישראלית והאירופאית לכירורגיה זעיר פולשנית, החברה הישראלית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית, הפדרציה הבינלאומית של כירורגיה להשמנה. ניסיון קליני קודם: מנהל היחידה לכירורגיה לפרוסקופית והמרכז הבריאטרי, מרכז רפואי קפלן, רחובות. כירורג בכיר, מחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם, בפועל מנהל יחידת כירורגיה אנדוסקופית, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון. התמחות בגסטרואנטרולוגיה, והתמחות בכירורגיה כללית, מחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון. כירורג בכיר ואחראי על תחום של כירורגיה אנדוסקופית, בית חולים מוניציפלי, מוסקבה רוסיה. כירורג כללי ואנדוסקופי במחלקה לכירורגיה כללית, בית חולים מוניציפלי, נמנגן, אוזבקיסטן. עוד אודותיי: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/surgery/Pages/dr_s_sapojnikov.aspx
ד
ד"ר אפרים סטיבן שמאע
תפקידים ומינויים: מנהל תחום אנדובאריאטריה, רופא בכיר, אנדוסקופיה מתקדמת לימודים: בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ברנדייס מקום התמחות: בית החולים Maimonides, ניו-יורק, ארה"ב בית החולים לנוקס היל, ניו יורק, ארה"ב בית החולים של אוניברסיטת שיקגו, שיקגו, ארה"ב השתלמויות: תחום אנדוסקופיה מתקדמת בדגש על השמנת יתר וסיבוכי ניתוחים באריאטריים, חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: חבר האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, חבר ההסתדרות הרפואית בישראל, חבר באיגוד הגסטרואנטרולוגי האמריקאי שטחי התעניינות מיוחדים: EUS, ERCP, כריתת פוליפים (EMR), טיפול בדרך אנדוסקופית בהשמנת יתר, סיבוכי ניתוחים ופתולוגיות במערכת העיכול עיסוק במחקר: Collaborative approach to management of obesity combining medication diet and endoscopic procedures עוד באתר בית החולים בילינסון https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/gastroenterology/Pages/dr_e_s_Shamah.aspx
מירב רבר פרנקנשטיין
מירב רבר פרנקנשטיין
דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בילינסון ניסיון: דיאטנית המרכז לטיפול בהשמנה, בילינסון. דיאטנית אחראית תחום בריאטריה (ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר) במחוז שרון שומרון בכללית. דיאטנית במרפאה לבריאטריה, בבילינסון - במטופלים לפני ואחרי ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. דיאטנית במחוז שרון שומרון בכללית - התמקדות בהשמנת יתר וניתוחים בריאטריים, בשילוב איזון סכרת ושומני הדם. מנחה סדנאות לקידום אורח חיים בריא וירידה במשקל. קורסים: טיפול קבוצתי בטכניקות של NLP-מרכז הדרכה-כללית. הנחיית קבוצות-מרכז הדרכה-כללית. כלים יישומיים להעצמת המטופל-מרכז הדרכה-כללית. הטיפול התזונתי בסוכרת-משרד הבריאות והמועצה הלאומית לסוכרת. הגישות החדשות להתמודדות עם השמנה-"עתיד". השכלה: תואר בוגר בחוג למדעי התזונה בהצטיינות, פקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית. לימודי תואר שני בבריאות הציבור מסלול מחקרי, פקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. תעודת הוקרה מיוחדת מהכללית על פעילות ראויה לשבח (2018) https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
שירי נקש
שירי נקש
אני דיאטנית קלינית בעלת קליניקה בפתח תקווה. בוגרת תואר ראשון בתזונה קלינית (B.Sc) בפקולטה לחקלאות, מהאוניברסיטה העברית. בוגרת סטאז' בבית חולים וולפסון ובעלת רישיון עבודה מטעם משרד הבריאות. מלווה, תומכת, מנחה ומטפלת באנשים (גברים, נשים וילדים) אשר רוצים לעשות שינוי בדרך האכילה שלהם, כל אחד ומטרתו - ירידה ,שמירה ועלייה במשקל. תזונה זהו תחום דינמי מאוד ומתעדכן כל הזמן. במסגרת מחויבותי למטופליי, אני מעורה ומתעדכנת בספרות המקצועית העדכנית ביותר ובמחקרים חדשים מהארץ והעולם. בחיי האישיים אני מיישמת את התורה עליה אני ממליצה למטופליי: מנהלת אורח חיים ספורטיבי עם הרגלי אכילה מאוזנים שהפכו לשגרת חיי וחיי משפחתי. הניסיון הרב אותו צברתי במהלך השנים בעולם העיסקי כמנהלת בכירה, תורמים לי רבות בעיסוקי כדיאטנית בהנעת אנשים להשגת מטרותיהם וביכולתם להשיג תוצאות מיטביות. כל אלו הופכים אותי לדיאטנית יותר טובה ולמטפלת מקצועית ומנוסה. יחד עם המטופלים אנחנו יוצאים למסע שבו הם מאמצים הרגלים נכונים ובריאים בקלות רבה ובהנאה גדולה, תוך השגת המטרות האישיות וקבלת תוצאות וחשוב מכך- שמירה עליהן.
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.
ד
ד"ר רן ניסן
רוקח קליני, מרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון ובית חולים גריאטרי-שיקומי "בית רבקה". ניסיון רב שנים כיועץ בתחום הטיפול התרופתי באוכלוסיה הגריאטרית, רפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגר התוכנית ד"ר לרוקחות קלינית (PharmD) של בית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית ירושלים. עוסק במחקר בתחום הטיפול התרופתי והוראת פרמקולוגיה עבור סטודנטים בתוכנית ההסבה של בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים ובתוכנית בוגר בסיעוד, בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, אוניברסיטת תל אביב. כמו כן משמש כיו"ר המערך הקליני של ארגון הרוקחות בישראל.

מובילי קהילה

razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.  
Ruths
Ruths
סובלת מדלקת מפרקים שיגרונית וניוונית, ומחפשת להחליף מידע בנושא
כמוניהשמנהמדריכיםקלוריות – מה זה בעצם?

קלוריות – מה זה בעצם?

מהי קלוריה? כמה קלוריות אנו אמורים לצרוך? מה זה קק"ל? מה זה מטבוליזם? והאם כל הקלוריות שוות?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כמחצית מהישראלים בודקים את הקלוריות בתוויות של אריזות המזון. רבים גם יכולים לדקלם בעל פה כמה קלוריות יש בפרוסת לחם או בכף שמן. אבל מה זה בכלל קלוריה? בואו להכיר לעומק את יחידת המדידה שלפעמים נדמה שהחיים שלנו סובבים סביבה.

 

התהליך הבסיסי

 

אנו מפיקים אנרגיה מהמזון שאנו אוכלים כדי להשתמש בה על מנת לבנות ולקיים את הגוף. אנרגיה שצרכנו ממזון ולא הוצאנו בפעילות הבסיסית של הגוף או בפעילות יזומה, תיאגר ברקמות השומן כדי לשמש אותנו בעת הצורך – כשלא תהיה מספיק אנרגיה ממזון לדרישות הגוף. ככל שתיאגר יותר אנרגיה שלא תשמש אותנו – כך נצבור יותר ויותר שומנים.

 

מה זה קלוריה ומה זה קילו-קלוריה (קק"ל)?

 

קלוריות הן יחידות מדידה המשמשות כיום בעיקר לתיאור תכולת האנרגיה המאוחסנת במסה של מזון מסוים. קלוריה אחת מוגדרת כיחידה בה יש את כמות האנרגיה הנדרשת כדי להעלות את הטמפרטורה של כמות מסוימת של מים. קיימים שני סוגי קלוריות:

 

קלוריה קטנה – כמות האנרגיה הנדרשת לחמם גרם מים אחד במעלת צלזיוס אחת (אם רוצים ממש לדייק, מדובר בכמות האנרגיה הדרושה כדי לחמם גרם מים מטמפרטורה של 14.5 מעלות ל-15.5 מעלות).

 

קלוריה גדולה (קילו-קלוריה/קק"ל) – כמות החום הנדרשת להעלות את הטמפרטורה של 1 ק"ג מים במעלה אחת. קילו-קלוריה שווה ל-1,000 קלוריות קטנות.

 

כשמתייחסים לקלוריות במזון הכוונה היא בעצם לקילו-קלוריות. על תוויות מזון רבות יהיה כתוב קק"ל אך במתכונים, בכתבות ובמחשבונים שונים בדרך כלל יהיה כתוב קלוריות. כך שבעצם היום מבחינתו קלוריה אחת שווה לקילו-קלוריה אחת.

 

מה זאת אומרת אנרגיה?

 

חוק שימור האנרגיה, אחד מהחוקים הבסיסיים של הפיזיקה, קובע שאנרגיה לא יכולה להיווצר או להיעלם - היא משנה מיקום או משנה צורה מסוג אנרגיה אחד לסוג שונה. חלק גדול מהאנרגיה ביקום קיימת בצורה של מסה: עצמים מוצקים. בעצמים מוצקים עשויה להיות אנרגיה עצומה. לדוגמה, תפוח אחד מכיל אנרגיה המספיקה כדי להרתיח ליטר של מים.

 

מה זאת אומרת "שורפים קלוריות"?

 

השימוש במושג "שריפת קלוריות" מתייחס בעצם לאנרגיה שהגוף שלנו מוציא בפעילות מסוימת. כל פעילות של הגוף מערבת הוצאה אנרגטית כלשהי. ככל שהפעילות דורשת יותר מאמץ, היא בעצם דורשת יותר אנרגיה ושורפת יותר קלוריות. אפילו כאשר אנחנו ישנים, הגוף שלנו דורש אנרגיה לתהליכים אוטומטיים כמו נשימה ופעימות לב.

 

מה זה מטבוליזם או חילוף חומרים?

 

בגוף שלנו מתקיימים תהליכים כימיים מורכבים בהם האנרגיה ממזון הופכת לאנרגיה בגוף, כחלק מתהליך המטבוליזם - תהליך של קליטת חומרים מהסביבה, עיבודם, הפקת אנרגיה מהם ופליטת הפסולת.

 

המטבוליזם (קצב חילוף החומרים) הבסיסי מגדיר את כמות האנרגיה הנדרשת כדי לתחזק את הגוף במצב מנוחה. במילים אחרות – כמה קלוריות אנו שורפים במנוחה. גם כשאנחנו לא זזים באופן רצוני, הגוף שלנו עדיין עובד וזקוק לאנרגיה על מנת לתחזק את הנשימה, קצב הלב, פעילות המוח, פעילות מערכת העיכול ומערכות רבות אחרות.

 

בנוסף לחילוף החומרים הבסיסי, אנו שורפים קלוריות עם כל תזוזה שאנחנו עושים – בין אם זה ריצת מרתון, צחצוח שיניים או אפילו לעיסה ועיכול של המזון, כשעיכול של מזונות מסוימים דורש יותר אנרגיה מעיכול מזונות אחרים.

 

האם ניתן להשפיע על קצב חילוף החומרים?

 

קצב חילוף החומרים שלנו מושפע מגורמים ידועים רבים בהם גנטיקה, מין (באופן כללי הקצב המטבולי של גברים מהיר יותר משל נשים), גיל (עם ההזדקנות נוטה להתרחש ירידה בקצב המטבולי), הרכב הגוף (רקמת שריר קשורה למטבוליזם מהיר יותר), הורמונים מסוימים, תרופות שונות, דיאטות קיצוניות (המורידות את הקצב המטבולי) ופעילות גופנית (העשויה להעלות אותו, לפחות לזמן מסוים). מחקרים קשרו גורמים נוספים לקצב המטבוליזם בהם לחץ נפשי, טמפרטורה ושתיית מים.

 

איך קלוריות הופכות לשומן? 

 

המטבוליזם הבסיסי אחראי לבין 40% ל-70% מהדרישות האנרגטיות היומיות של הגוף, בהתאם לגורמים כמו הגיל, המצב הגופני ואורח החיים. כל אנרגיה נוספת שתצרכו מעבר לקלוריות שנשרפות במנוחה תשמש את הגוף שלכם כשתבצעו פעילות גופנית או תיאגר כמסה (שומן) ברקמות. קילוגרם אחד של שומן בגוף מכיל כ-7,700 קלוריות.

 

האם ניתן למנוע אגירה של שומן?

 

מעבר לכך שפעילות גופנית דורשת הוצאה אנרגטית, פעילות גופנית המתמקדת בחוזק פיזי של הגוף (כמו אימוני כוח/אימוני התנגדות) תוביל לכך שאנרגיה עודפת שקיימת בגוף תיאגר גם כשריר - בצורה של גליקוגן - ופחות כשומן.

 

כמה קלוריות אנו אמורים לצרוך ביום?

 

רשויות הבריאות השונות בעולם לא הסכימו על כמויות קלוריות אידיאלית שעלינו לצרוך. כך לדוגמה, לפי הרשויות בבריטניה גבר ממוצע זקוק ל-2,500 קלוריות ביום ואישה ממוצעת זקוקה לכ-2,000 קלוריות ביום. ההמלצה בארה"ב עומדת על צריכה של עד 2,700 קלוריות בגברים ועד כ-2,200 קלוריות בנשים. גופים אחרים ממליצים על צריכת קלוריות נמוכה יותר.

 

כמובן שצריכת הקלוריות הדרושה משתנה מאוד מאדם לאדם, בהתאם לגורמים כמו הגובה והמשקל שלו, הגיל שלו, רמת הפעילות הגופנית שהוא מבצע והמשקל הרצוי שלו.

 

למה משמינים ואיך מרזים?

 

הנוסחה להרזיה היא פשוטה: אם נצרוך פחות אנרגיה ממה שנוציא במנוחה ובפעילות, הגוף שלנו יפיק את האנרגיה הנדרשת ממאגרי השומן ונרזה. אם נצרוך בדיוק את האנרגיה שהגוף מוציא, נשמור על המשקל. אם נצרוך יותר אנרגיה ממזון ממה שהגוף מוציא - נשמין.

 

למה הנוסחה לא תמיד עובדת?

 

הגוף ינסה לפצות על ירידה משמעותית בצריכה האנרגטית באמצעות מנגנונים שונים כמו ירידה בקצב המטבוליזם. מחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Patient Education and Counseling מצביע על מנגנון פיצוי אחר של הגוף שמתוכנת לשמור על משקלו – פיצוי על חלק ניכר מהקלוריות שנשרפות בפעילות גופנית בהפחתת תנועות קלות שוטפות במהלך היום (כל התנועות הסתמיות שאינן פעילות גופנית כמו גירוד הגבות או נפנוף ביד).

 

החוקרים עקבו אחר 13 נשים עם השמנת יתר שהתבקשו ללכת בקבוצת הליכה במשך שמונה שבועות. הוצאת האנרגיה הכללית שלהן נמדדה על כל מרכיביה, כדי לראות איך היא מושפעת מתוספת ההליכה. הוצאת האנרגיה נמדדה באמצעות מדידת קצב לב, מדידת תנועות יומיות בעזרת אקסלומטר ובוצעה גם הערכת קצב המטבוליזם בזמן מנוחה.

 

במסגרת המחקר הפעילות הגופנית האינטנסיבית עלתה בקרב הנשים בחצי שעה ביום בממוצע. הנשים הוציאו בממוצע 200 קלוריות יותר ליום בגלל ההליכה. אבל במקביל, החוקרים מצאו ירידה בתנועות שמבוצעות במסגרת פעילות שוטפת בלי התעמלות, בערך של 175 קלוריות ליום בממוצע.

 

איך יודעים כמה קלוריות יש במזונות שונים?

 

הרבה ממה שידוע לנו על התכולה הקלורית של מזונות שונים גילה לנו ווילבור אטוואטר (Wilbur Olin Atwater) - כימאי אמריקאי שבמאה ה-19 הקדיש חלק גדול מהקריירה שלו למדידת תכולת הקלוריות במזונות שונים. הוא פיתח שיטה למדידת אנרגיה במזונות שהבסיס שלה היה מכשיר שהמציא - קלורימטר נשימה. המכשיר הוא בעצם תא שמודד את השימוש של הגוף בחמצן והפקת פחמן דו חמצני. אנשים נכנסו לתוך התא לאחר שאכלו מזונות מסוימים וכמות החמצן שצרכו והפחמן הדו-חמצני שהפיקו נמדדו. מאחר והגוף זקוק לחמצן מהאוויר שאנו נושמים כדי לשחרר אנרגיה מהמזון שאנו אוכלים ומשחרר פחמן דו חמצני בתהליך, המכשיר הצליח להעריך את החום והפעילות המטבולית שמזונות שונים הפיקו. בנוסף לעדויות שסיפק המכשיר, השיטה התבססה גם על נוסחאות מתמטיות שונות שסייעו לנטרל גורמים שהיו עשויים להשפיע על האנרגיה.

 

גרסאות מתקדמות יותר של מכשירי קלורימטר משמשות גם היום תזונאים ויצרני מזון להערכת התכולה הקלורית של מזונות.

 

האם הערכים הקלוריים של מזונות מדויקים? והאם כל הקלוריות נוצרו שוות? 

 

השיטה המשמשת כיום להערכת התכולה האנרגטית של מזונות היא די מדויקת, אך לא נטולת פגמים. קיימות עדויות לכך שחישוב הקלוריות בצורה זו לא לוקח בחשבון מאפיינים שונים של מערכת העיכול האנושית.

 

לדוגמה, יש מזונות שלא מתעכלים היטב במערכת העיכול. מחקר שפורסם ב-2012 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition, בו חוקרים נברו בדגימות צואה של מתנדבים כדי לבחון חלקי מזון לא מעוכלים, מצא כי הגוף מתקשה לעכל שקדים – גורם ששיטת אטוואטר לא לקחה בחשבון. לפי המחקר, ההערכה שקיימת לתכולת הקלוריות של שקדים גבוהה ב-32% מהקלוריות שהגוף שלנו מקבל מהם במציאות.

 

בנוסף לכך, קיימות עדויות לכך שדיאטות מסוימות או מזונות מסוימים עשויים להשפיע על קצב המטבוליזם. כך לדוגמה, מחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת JAMA מצא שמבחינה זו קלוריות משומן עדיפות על קלוריות שמקורן בפחמימות. המחקר השווה את ההשפעות של 3 סוגי דיאטות: דיאטה דלת שומנים, דיאטה דלת פחמימות הדומה לדיאטת אטקינס ודיאטה המבוססת על מאכלים עם אינדקס גליקמי נמוך.

 

21 צעירים עם עודף משקל, שכבר השילו 10-15 אחוז ממשקלם בדיאטה מקדימה, התבקשו לשמור על כל אחת משלושת הדיאטות בסדר אקראי. כל דיאטה נעשתה במשך 4 שבועות עם מעקב רפואי צמוד, תוך הקפדה על ערך קלורי זהה ועל אותה מידת פעילות גופנית בכל אחת מהדיאטות.

 

כאמור, דיאטות גורמות לירידה בקצב המטבולי של הגוף, מה שכרוך בירידה בהוצאה האנרגטית של הגוף במנוחה. החוקרים מצאו כי הירידה הגדולה ביותר בקצב המטבולי הייתה עם הדיאטה דלת השומנים. המשתתפים שרפו כ-300 קלוריות ליום יותר כשהקפידו על דיאטה דלת פחמימות, בהשוואה לדיאטה דלת שומן. בדיאטת הערך הגליקמי הנמוך שרפו המשתתפים כ-150 קלוריות יותר כל יום בהשוואה לדיאטה דלת השומנים.

 

מחקרים אחרים הראו כי הגוף מפיק יותר אנרגיה ממזונות מעובדים ומבושלים בהשוואה למזונות מקבילים בצורה גולמית יותר אותם קשה לו יותר לעכל.

 

דר-
28/04/16 18:33

אוסף של חצאי אמיתות והרבה שטויות ! הגוף איננו "שורף קלוריות" . אין בגוף קלורימטר. מערכת העיכול הופכת את המזון לאבות מזון מפורקים ואילו הופכים בתהליך מסובך ליחידות אנרגיה כימופיזיקליות. המידע כאן  מזכיר חישובים של חנות מכולת ומתעלם למשל מהורמון הלפטין (הורמון "ההשרדות" ) ומשפע הגורמים המשפיעים על יכולת המעיים לנצל  במלואם את חמרי המזון. אין 2 אנשים המפיקים אותה כמות אנרגיה מאותו מזון וברב המקרים אותו אדם מפיק בזמנים שונים אנרגיה שונה מאותה כמות מזון.. מי שכתב את הקטע הזה לא מבין שאין דבר כזה "קלוריות משומן" לעומת "קלוריות מפחמימות" . בגוף אין קלוריות. ! הקלוריה היא מדד פיזיקלי , כמו שנכתב בהתחלה , ואין לו משמעות ביולוגית כלל וכלל. הרפואה מתשמשת במונח הזה כי עד היום לא הצליחה למצוא  מדד נכון אחר.

עוד שטות איכלו פחות קלוריות תהיו יותר רזים .קלוריות גילו אותם רק ב1970 ובמעבדה אף אחד לא יושב במסעדה ויכול לחשב את כמות הקלוריות .2.5מליון שנה של אבולוציב לא ספרנו ולא שקלנו ולא השמנו .

חוק שימור האנרגיה טוען שמה שנכנס חייב לצאת . אם אתה יושב כל היום על התחת וטוחן אוכל שלא מתאים לך אבולציונחת ברור שתהיה שמן ואתה צריך לאכול פחות .

אבל אם תאכל מה שמתאים לך ......תמיד תשאר חטוב כי רזה סתם זה יות חולה משמן

מילי4
20/10/14 14:22

אני מאוד ממליצה על ספר "חילוף חומרים מנצח" של הוצאת "פוקוס",בו המחבר (שבעצמו רופא) מסביר לעומק על כך שלא כל הקלוריות שוות ושהאוכל "מדבר"עם הגנים שלנו וזה לא מדוייק שצריך לאכול פחות ולעשות יותר ספורט כדי לרזות הוא מציין שפעם גם הוא חשב כך,הוא כותב שמזונות מעובדים פוגעים בבראיות ושלפעמים יש בעיות נוספות שמעכבות תהליך ההרזיה כגון תת פעילות בלוטת התריס...

הספר מאוד מומלץ!