מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותאנטיביוטיקה נמצאה כיעילה בטיפול במעי רגיז

אנטיביוטיקה נמצאה כיעילה בטיפול במעי רגיז

חולים עם תסמונת המעי הרגיז (IBS) חוו שיפור משמעותי בתסמינים לאחר שבועיים של טיפול עם אנטיביוטיקה מסוג ריפקסימין (זיפקסן), ע"פ תוצאות של שני ניסויים.


חולים עם תסמונת המעי הרגיז (IBS) חוו שיפור משמעותי בתסמינים לאחר שבועיים של טיפול עם אנטיביוטיקה מסוג ריפקסימין (זיפקסן), ע"פ תוצאות של שני ניסויים.
שיפור משמעותי נראה ב- IBS כללי לאחר חודש טיפולים, בהשוואה לטיפול בפלסבו. ההבדל נותר גם 10 שבועות אחרי סיום הטיפול.
טיפול בריפקסימין גם נקשר לשיפור גדול בנפיחות במעיים, סימפטום שלרוב מתקשר לעצירות. ההבחנה העלתה אפשרות שטיפול אנטיביוטי משפיע על שני סוגי IBS: עם עצירות וללא עצירות.

"מחקרים קודמים רמזו לכך, אבל לא נתנו הוכחה חד-משמעית שטיפול אנטיביוטי מקל על תסמינים של IBS ללא- עצירות." אמר יהודה רינגל, רופא מאונ' צפון קרוליינה. "החלק המעניין ביותר במחקר הוא שההקלה נמשכה גם 10 שבועות אחרי שהטיפול האנטיביוטי נפסק." הוא הוסיף.
מספר תוצאות הראו שהפרעה במיקרוביוטיקה במעי עשויה לשחק תפקיד ב-IBS, מה שמספק הסבר הגיוני לטיפול אנטיביוטי. אולם, בדיקות מעבדה הניבו תוצאות מעורבות עם ניאומיצין ואנטיביוטיקה מערכתית, כתבו החוקרים.
ריפקסימין היא אנטיביוטיקה אוראלית, לא-מערכתית, בעלת ספקטרום רחב- כלומר בעלת השפעה על מגוון מחלות. תרופה זו מכוונת למעיים ומתקשרת לרמה נמוכה של התנגדות בקטריאלית.
מחקרים מצומצמים הראו את היעילות שלה בקרב חולי IBS, וכיום היא נמצאת בשלב 3 של ניסויים קליניים.
בשני הניסויים, חולים שהתאימו להגדרות של IBS ללא-עצירות חולקו באופן אקראי לקבוצות של ריפקסימין 550 מ"ג, 3 פעמים ביום או לקבוצת ביקורת בפלסבו. לאחר הטיפול נמשכו בדיקות ב-10 השבועות הבאים.
נקודת הסיום הראשונית הראתה הקלה בסימפטומים של IBS כללי. ההקלה דווחה ע"י החולים עצמם במשך לפחות שבועיים מתוך 4 שבועות הטיפול וההשגחה. בנקודת הסיום השנייה נראתה הקלה בנפיחות הקשורה ל- IBS.
שני המחקרים כללו מעל 1,260 נבדקים שנרשמו ב-179 מרכזים רפואיים בארה"ב וקנדה. בשני המחקרים אחוז המסיימים היה מעל 90%. במחקר אחד, 40.8% מהחולים שטופלו בריפקסימין חשו הקלה בתסמיני IBS כללי בהשוואה ל-31.2% מחולי קב' הביקורת. המחקר השני הראה יחס של 40.6% לעומת 32.2% לטובת קב' הריפקסימין.
ע"פ שני המחקרים יחד 40.7% מהמטופלים בריפקסימין חשו הקלה בתסמינים בהשוואה ל-31.7% מקב' הביקורת. ניתוח של נקודת הביקורת השנייה הראה שיפור בנפיחות במעיים ב-39.5% ו-41% במחקרים 1 ו-2 בהתאמה, לעומת 28.7% ו-31.9% מקב' הביקורת.

ע"פ דיווחי החוקרים, המטופלים בריפקסימין הראו הקלה משמעותית בתסמינים לעומת קב' הפלסבו, כולל סימפטומים כלליים של IBS, נפיחות, כאבי בטן ומרקם היציאות.
בסוף המחקר- 10 שבועות לאחר הפסקת הטיפול- הקלה בתסמינים אצל במטופלים בריפקסימין נותרה עדיפה לעומת קב' הביקורת.
האנטיביוטיקה נראית כטיפול יעיל בגלל עקביות התוצאות משני המחקרים, המשכיות בהשפעת הטיפול והשפעת הריפקסימין על נפיחות, כך אמר ז'אן טאק, רופא מאונ' לאובן בבלגיה.

אולם, המחקר חשף גם הגבלות בטיפול האנטיביוטי. "הרווח בטיפול, כאשר טווח התגובה נע בין 9%-12% יותר בטיפול בריפקסימין לעומת הטיפול בפלסבו, הוא בטווח התחתון של מה שנחשב לרלוונטי מבחינה קלינית." אמר טאק.
"החלק החשוב ביותר הוא ש-IBS היא מחלה כרונית, ואע"פ שהאפקט הטיפולי נמשך גם אחרי שני שבועות הטיפול, יתכן ויעילות התרופה לאורך זמן יכולה להיות קטנה." טוען טאק.