מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותלנשים עם מחלת לב סיכון מוגבר לבעיות חשיבה

לנשים עם מחלת לב סיכון מוגבר לבעיות חשיבה

מחקר: נשים הסובלות ממחלת לב נמצאות בסיכון גבוה פי 3 לפתח בעיות בחשיבה העלולות להוביל לדמנציה


בריאות כלי הדם עשויה להשפיע על זרימת הדם למוח (צילום: Shutterstock)
בריאות כלי הדם עשויה להשפיע על זרימת הדם למוח (צילום: Shutterstock)

מחקר חדש מציף שוב את הקשר בין בריאות הלב לבריאות המוח. חוקרים מה-Mayo Clinic מצאו כי נשים מבוגרות עם מחלת לב נמצאות בסיכון גבוה פי 3 לפתח בהמשך בעיות במיומנויות החשיבה שלהן - כמו פתרון בעיות, שפה ושיפוט - בהשוואה לנשים בריאות. בעיות אלה, למרות שאינן מערבות את הזיכרון, קשורות לסוגים מסוימים של דמנציה.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association Neurology נערך בקרב יותר מ-2,700 אנשים שהיו בני 70 עד 89 בתחילת המחקר. מצבם הוערך בתחילת תקופת המעקב ואז כל 15 חודשים.

 

בקרב 1,450 משתתפים שהיו ללא פגיעה קוגניטיבית בתחילת המחקר, הסיכון להתפתחות בעיות חשיבה קלה (ללא איבוד זיכרון) היה גבוה ב-77% באלה עם מחלת לב.

 

כאשר החוקרים חילקו את הנבדקים בהתאם למינם, נמצא כי רוב ההשפעה של מחלות לב על הסיכון לפגיעה בחשיבה הייתה בנשים – לנשים עם מחלות לב היה סיכון גבוה פי 3 לפגיעה קוגניטיבית אם הן סבלו ממחלת לב. בגברים הייתה עליה קלה בסיכון לפגיעה בחשיבה בקרב הסובלים ממחלת לב, אך היא לא הייתה משמעותית מבחינה סטטיסטית.

 

החוקרים מסבירים כי ההנחה היא שבריאות כלי הדם המשפיעה על בריאות הלב עשויה להשפיע על זרימת הדם למוח. לדבריהם, סביר להניח כי מניעה וטיפול במחלות לב וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם יסייעו להפחית את הסיכון לפגיעה בחשיבה.

 

 

JAMA Neurol. 2013;():1-9. doi:10.1001/jamaneurol.2013.607

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה