בלוג Raw diamond למה היא לא הולכת ממני? 12 דקות. ממתינה, מחכה… למה אני מחכה? לארוחת צהריים? למה אני כל הזמן חושבת על אוכל? התעוררתי היום ב6 וחצי ואתמול בחמישה ל6, אני מנסה להעסיק את עצמי כל היום עד לאינטייק ומנסה לעמוד בתפריט לבדי ולשנות אותו לבדי ולהתאים אותו לצרכיי, ככה שלא אתפתה להישבר בלילות. הלילות הכי קשים עבורי. כל ערב אותו סיפור. מזיזה את עצמי מהמרפסת… open
בלוג Raw diamond הרסתי הכל שוב?!?!?! אני לא מבינה כבר את עצמי, באמת שלא. שמרתי על עצמי יפה במשך 5 ימים! חמישה ימים שאני שמרתי על תפריט מסודר של הפרעו אכילה. לא ישבתי בקידוש שלא יהיו פיתויים ועשיתי הליכות מאופרת ומתוקתקת בשביל להרגיש טוב עם עצמי גם אחרי שהשמנתי, הפסקתי להמנע מדברים, אכלתי לפי השעות כמו במחלקה. יצאתי מאיזור המטבח כשאמא בישלה, עקבתי אחרי הארוחות,… open
בלוג Raw diamond תקוות של אשפוז המזכירה במחלקה ענתה היום. נתנה לי תאריך לאינטייק ה26.3. התאריך שבו המתח קצת יירד כשאדרוך עם שתי רגליים על הקרקע על רצפת המחלקה. הלופים של ההפרעה קשים עליי, גדולים ומכניסים אותי ליותר מדי צרות. אני רוצה להיות הוכחה חיה לכך שאפשר לצאת מבולמוסים והתקפי זלילה מפלצתיים. מחר יום הולדת ובקבוצה של המשפחה ביקשתי בכל לשון של בקשה – בלי… open
בלוג Raw diamond אל תאבדי את זה עכשיו אני יודעת. אני יודעת הכל, שזה בעצם כלום. תאמיני לי שאני יודעת ומרגישה. גם אם אני לא יודעת לתת שם לרגש אני עדיין מרגישה. זה הכל עניין של לוחמה פסיכולוגית. אני יודעת שאת צריכה להחזיק את עצמך חזק ולהאמין שאת יכולה ומסוגלת שוב להילחם ואף לנצח פעם אחת ולתמיד. אני יודעת שההפרעה תחגוג לה כאשר תיפלי לידיים של היצר… open
בלוג Raw diamond מפחדת מאוד בשבוע הבא יש שבוע חופש לאימא שלי בעבודה. אני לא יודעת איך אתמודד עם זה. הרי להישאר בבית זה הכי מזיק לעניין עם הבולמוסים ועמידה בזמנים וזה יהיה עליי קשוח. אני ממש מפחדת מזה אבל מצד שני, תוך כדי כתיבה אני מנסה לסדר לעצמי שגרה תוך כדי ההישארות בבית. בבוקר א.בוקר ואח"כ לעזור לאימא עד שעה 14:30. אח"כ מקלחת… open
בלוג Raw diamond פורים זה לא חג בעבודה של אימא. מהבוקר ניסיתי להתעסק בדברים אחרים. רציתי לעשות קניות בסופר, כמו בכל יום אבל אימא אמרה שיותר טוב שנעשה יחד. כל היום הציעו לי מתוקים ודברים אבל אני מירוב הפחד להישבר לבינג' לא נעניתי לזה כלל(עד כה, תודה לאל, טפו, חמסה). הפיתויים בכל מקום אבל אני מחויבת לתפריט ומחויבת להישאר שפויה עד האינטייק שיש לי. אני מחויבת.… open
בלוג Raw diamond לא להתפוצץ עכשיו מפלצת העסקתי את עצמי בשישי שבת. לא היה התקף אכילה ארור, תודה לאל! בקידוש לא ישבתי. עשיתי כלים במקום. אכלתי לפי התפריט ואפילו הספקתי לעשות הליכה ולהתאוורר עם מוסיקה אבל ההפרעה תמיד בראש ולא עוזבת, כמו קללה! חושבת על אוכל כל הזמן ומחפשת לאכול כל רגע, זה עצוב ודפוק בעיניי. התחלתי לקחת ארוחות לחדר ולאכול לבד כי עם המשפחה שלי… open
בלוג Raw diamond כמה אפשר אותו סיפור עם האוכל משהו בי מבין. אחרי שסילקו אותי מהאשפוז ומחר האינטייק ואני מפחדת פחד מוות מזה שלא יקבלו אותי. משהו בי כל כך מפחד לסמוך עליהם שכבר בלב אמרתי לעצמי שאקח דיאטנית פרטית ומטפלת בcbt. אבל משהו בי גם מבין שאני לא יכולה יותר ככה. כמו נרקומנית של אוכל, אני הולכת לסופר כל יום ומטרגרת את עצמי למוות או שקונה מלא… open
בלוג Raw diamond תמותי מפלצת אז אתמול אכלתי לפי התפריט, נצמדתי לאמא שלי כל היום, נכון שעברתי בסופר וקניתי, אבל כל היום הייתי ממושמעת. הגיע הלילה ואחרי הארוחת לילה פשוט לקחתי בביס חבילת מילקה , כוס ענקית של חלב וחטיף אנרגיה ואני מפחדת להיזכר אם היה עוד משהו. קמתי בבוקר, אכלתי ארוחת בוקר ולקחתי משלשלים וכדור הרגעה. אח"כ הסתובבתי כל היום במחשבות בלתי פוסקות… open
בלוג Raw diamond על הקצה המציק במשרד של אמא, ממתינה, ממתינה, מתפוצצת מבפנים. בדיוק סיימתי לקרוא בספר על אכילה כפיצוי לאהבה. אני שומעת ברקע דיבורים על אוכל וריח של לחמים ומאפים באוויר. אני אחרי ארוחת הצהריים שלי כבר ממזמן וארוחה הבאה תהיה בשעה ארבע. אין חיים מעבר לכלא הזה. אני תוחבת לפי 5 מסטיקים בטעם תות ושותה עוד שלוק זירו. על המכנס כתמים קטנטנים של… open
בלוג Raw diamond מעמסה בעוד רבע שעה ארוחת ארבע במחלקה ויש לי רשימה של דברים לעשות. כל כך רוצה לעשות הליכה אבל היה לי טיפול לפני זה וכל היום ישבתי ואני כמעט נרדמת לתוך הלופ הזה של החיים באשפוז במחלקה להפרעות אכילה, אבל לא בא לי ליפול אז אני מקווה שאוכל להחזיק את עצמי לעוד יום. מחר יקרה משהו מפתיע ושובר שגרה שהוא… open
בלוג Raw diamond ריחמתי עליה אתמול יצאתי לבדי לסיבוב עם זירו מסטיקים וסיגריות מחוץ למחלקה והרגשתי חזק את הבדידות. הרגשתי את הילדה שהייתי , ריחמתי עליה. הייתי עצובה בשבילה. הרגשתי איך היא מתנחמת באוכל, איך לא יודעת לבטא את הצורך שלה באהבה ואיך היא מנסה למלא מקום שהיא לא מצליחה למלא באוכל וסיגריות. הרגשתי את הבדידות שלה, את התקווה והאופטימיות המזויפת שהיא מנסה להסוות… open