מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותהאם תרופות ל-ADHD פוגעות בגדילה?

האם תרופות ל-ADHD פוגעות בגדילה?

מחקר: תרופות ממריצות כמו ריטלין המיועדות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז לא משפיעות על הגדילה של ילדים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

יותר ויותר ילדים מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD). גם השימוש בתרופות לטיפול בהפרעה הולך ועולה.

 

מחקר שפורסם במאי השנה בכתב העת PharmacoEpidemiology and Drug Safety המבוסס על נתונים של משרד הבריאות, מתאר מגמת עלייה פי 2.4 בשימוש בכלל התרופות לטיפול בהפרעות קשב בארץ לאורך שמונה שנים - מרמה של 4.02 יחידות יומיות (DDD) לאלף תושבים ליום בשנת 2005 לרמה של 9.92 יחידות לאלף תושבים ליום בשנת 2012. העלייה מיוחסת בעיקר לגידול בצריכת התרופות הממריצות ריטלין וקונצרטה, וזאת למרות שקונצרטה וריטלין ארוך טווח אינן כלולות עדיין בסל הבריאות הממלכתי למרבית החולים.

 

עם העלייה בשימוש בתרופות גוברים החששות מפני תופעות הלוואי האפשריות. אחד החששות הוא שהתרופות עלולות לפגוע בגדילה של ילדים בגלל פגיעה בתיאבון או סיבות אחרות.

 

מספר מחקרים שנערכו בעבר מצאו עיכוב מסוים בגדילה או פגיעה מצטברת קלה בגדילה - לרוב של כסנטימטר אחד, אך מחקרים אחרים לא מצאו כל קשר בין שימוש בתרופות ממריצות כמו ריטלין לבין פגיעה בגובה. רוב המחקרים עקבו אחר הילדים במשך תקופה קצרה בלבד ולא בדקו את הגובה הסופי של הילדים.

 

אבל כעת מגיעות חדשות מרגיעות. מחקר חדש שממצאיו פורסמו השבוע בכתב העת Pediatrics, מצא כי התרופות הממריצות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז לא משפיעות על הגובה הסופי של הילדים כמבוגרים.

 

במסגרת המחקר צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, מאיו קליניק ומוסדות נוספים, עקב אחר 340 ילדים עם ADHD שנולדו בין 1976 ל-1982 – חלקם נטלו תרופות ממריצות ואחרים לא – והשווה את הגדילה ואת הגובה הסופי שלהם כמבוגרים עם קבוצת ביקורת של 680 ילדים ללא ADHD. המשתתפים היו במעקב במשך כ-25 שנים.

 

ניתוח הנתונים הראה כי לא ה-ADHD עצמו ולא הטיפול התרופתי קשורים לגובה הסופי אליו הגיעו הילדים, גם לא עם שימוש ממושך בתרופות.

 

החוקרים מדווחים כי בקרב בנים עם ADHD, אלה שטופלו באמצעות תרופות ממריצות במשך 3 חודשים או יותר חוו פרץ גדילה והגיעו לגובה המקסימלי שלהם בגיל מאוחר יותר מאשר אלה שלא טופלו בתרופות מסוג זה. אבל גם אצלם הגובה הסופי לא הושפע מהטיפול התרופתי.

 

המחקר אומנם מצא כי תרופות ממריצות לא משפיעות על הגדילה, אבל נדרשים מחקרים ארוכי טווח נוספים בנושא לפני שניתן יהיה לומר זאת בוודאות. בינתיים אפשר להיות רגועים כי סביר להניח שגם אם יתרחש עיכוב בגדילה, במרבית המקרים הוא לא יהיה משמעותי והגובה הסופי של הילד לא יושפע. עם זאת, מומלץ לעקוב אחר הגדילה של ילדים שנוטלים תרופות לטיפול ב-ADHD ובמידת הצורך, אם הילד יורד יותר מדי במשקל, להוסיף לתזונה יותר מזונות מזינים עשירים בקלוריות.

 

 

Pediatrics, doi: 10.1542/peds.2014-0428, published 1 September 2014