ריבוי האישורים הנדרשים מרופאים בישראל, ובעיקר מרופאי המשפחה, מעסיק בשנים האחרונות את קהילת רופאי המשפחה, הקובלים על גידול בעומס המוטל על רופאים. לפי מידע שנאסף בשנה החולפת בהסתדרות הרפואית, רופאים בישראל נדרשים כיום לכתוב אישורי כשירות למגוון מטרות, בין השאר על פי חוק - לפני כניסה לחדר כושר, וכן לקראת השתתפות באירועי ספורט, צלילה ונופש, ולמועמדים לפקולטה לרפואה, עובדי הוראה, מאמצי ילדים ועובדי משחטות.

נייר עמדה חדש של הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית קורא לרופאים שלא להעניק אוטומטית אישורי כשירות לכל מטרה, ולשאוף לתת אישורי כשירות רפואית כלליים בלבד, ולהימנע ממתן הכשר למטרת פעילות ספציפית.

לפי מסמך העמדה, רופא המתבקש על ידי מטופל להעניק אישור כשירות נדרש להפעיל שיקול דעת רפואי ולבצע בדיקה מקצועית לצורך מתן האישור, מבלי למסור אישור באופן אוטומטי. "רופא לא יאשר אוטומטית את הכשירות כשאין בידו את הידע המקצועי הנדרש הקשור לעניין", נכתב.

לפי המסמך, רופא יהיה מעורב רק באישורים העוסקים בנושאים רפואיים המצריכים בדיקה רפואית או תיאור של מצב בריאותי, אולם לא יוכל לאשש הצהרות של המטופל בעניינים החורגים ממצבו הבריאותי.

המסמך החדש ממליץ לרופאים למסור אישורי כשירות רפואית כלליים בלבד, בנוסח אחיד, ולהימנע ממתן אישורים לביצוע פעילות בעלת מאפיינים ספציפיים. לאחרונה הנושא עלה לכותרות כשקופות חולים קראו לרופאים שלא לתת למטופלים אישורי כשירות לרוץ במרתון תל אביב שייערך בקרוב, על רקע החשש כי אישורים אלה מטילים על הרופא אחריות שלא יוכל לעמוד בה. "בחתימה על אישור כשירות חלה על הרופא חובת אחריות כמו בטיפול בכל בעיה רפואית הבאה לפתחו", נקבע בנייר העמדה.

רופאי משפחה הונחו במסמך להפנות במצבים מסוימים את המטופלים לרופאים מומחים לצורך מתן אישור כשירות, לפי הצורך. "באישור כשירות צריך הרופא להכיר מקצועית מה נדרש מגוף או מנפש האדם על מנת לקחת חלק בעניין נשוא האישור. על הרופא להכיר במגבלות הידע המקצועי ולהפנות למומחה בתחום, כל אימת שאינו מכיר את הנדרש מבחינה רפואית לביצוע המטלה", נכתב במסמך. נייר העמדה גם מתיר לרופאים לפי שיקול דעתם לסרב למתן אישורי כשירות עבור פעילות המנוגדת לעמדתם המקצועית, מצפונם או אמונתם.

אישור להשיט ספינת נוסעים

בשנים האחרונות עולה לדיון בקהילה הרפואית, ובייחוד בקרב רופאי המשפחה, סוגיית האישורים המרובים אותם נדרש הרופא למלא, לרבות אישורי מחלה ואישורי כשירות למיניהם. חלק מהאישורים אף מעוגנים בישראל בחוקים. כך, למשל, חוק מכוני הכושר משנת 1994 קובע בסעיף 4.א.1 כי כל מתאמן חדש מחויב להמציא תעודה רפואית המאשרת את כשירותו הרפואית לבצע פעילות גופנית במכון כושר. חוק עבודת הנוער משנת 1953 קובע בסעיף 1.א כי ניתן להעסיק בני נוער רק לאחר בדיקה רפואית ומתן אישור כשירות רפואי מרופא משפחה. באופן דומה, בימים אלה אף נידונה הצעה לחייב אישורי כשירות נפשית לצורך חידוש רישיונות לאחזקת כלי ירייה.

בדיון שנערך לאחרונה בלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית לקראת ניסוח העמדה עלתה מורכבות הסוגיה. "אישור כשירות לחדר כושר דורש מצד אחד בדיקת מצבו הרפואי הנוכחי של המטופל, אולם מהצד השני יצריך את הרופא לדעת מה יעשה אותו מטופל בחדר הכושר. האם רופא משפחה מכיר באמת את ההבדלים בין הפעילויות המוצעות בחדר הכושר ואת הדרישות שלהן או שרק רופא בעל הכשרה בתחום הספורט יכול לתת מענה מתאים?", נאמר בדיון.

בדיקות רפואיות לפני כניסה למכוני כושר מהוות נושא למחלוקת בקהילה הרפואית בעולם כולו. ארגון הלב האמריקאי (AHA) ממליץ על בדיקת מאמץ לפני קבלת אישור לחדר כושר לאדם חולה סוכרת או לכל גבר מעל גיל 45 ואישה מעל גיל 55, ואילו הארגון האמריקאי לרפואת ספורט (ACSM) ממליץ לכל אדם לעבור בדיקת מאמץ אם הוא מעוניין לעסוק בפעילות גופנית בעצימות גבוהה או בינונית, ללא קשר למחלותיו או לגילו.

לדיון בלשכה לאתיקה קדם דיון מקצועי באיגוד רופאי המשפחה, היוזם בשנתיים האחרונות מהלך לצמצום האישורים שמתבקשים הרופאים למלא, המטילים עליהם עומס רב בעבודתם. במסגרת זו עלתה לדיון יוזמה של האיגוד שהומלצה בינואר 2012 על ידי המועצה הלאומית לבריאות הקהילה המייעצת להנהלת משרד הבריאות שלא לחייב עובדים להציג אישורי מחלה מרופאים בעת היעדרות קצרה של עד שבעה ימים. באחרונה כבר מאפשרים רופאי משפחה בחלק מקופות החולים קבלת אישורי מחלה להיעדרות מעבודה דרך האינטרנט. בין האישורים הרבים אותם התבקשו רופאי משפחה בישראל לספק, לפי בדיקת האיגוד, נכללים אישורי התייחדות לאסירים בבתי סוהר, אישור להשטת ספינת נוסעים, אישורי כושר לקראת מסעות אקסטרים, ריצות מרתון ואימוני גדנ"ע לקראת גיוס ואישורי כשירות לעבודות מסוימות במוסדות ציבוריים, לרבות ברשויות מקומיות.