שלפוחית רגיזה

כמונישלפוחית רגיזהמדריכיםצנתור עצמי של שלפוחית השתן

צנתור עצמי של שלפוחית השתן

מצבים רפואיים שונים עלולים להוביל לכך ששלפוחית השתן לא תתרוקן כראוי ולצורך בצנתור עצמי לסירוגין. איך עושים את זה?

מאת ד"ר יוסף אברבנאל
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

צנתור עצמי נקי לסירוגין של שלפוחית השתן (SCIC - Self Clean Intermittent Catheterization) הוא ריקון שלפוחית השתן בעת הצורך בעזרת צנתר (צינורית) המוחדר לשלפוחית השתן על ידי האדם עצמו ואם הוא לא מסוגל אז על ידי אדם אחר.

 

למי מיועד הצנתור העצמי?

 

צנתור שלפוחית השתן לעיתים נדרש במטופלים הסובלים משלפוחית רגיזה הנגרמת מפגיעה במערכת העצבים - בעיקר פגיעות באותו חלק של חוט השדרה שמשתרע בין גזע המוח (מרכז ההשתנה המוחי) עד החלק התחתון – מקטעים S2-S4 (מרכז ההשתנה הספינלי).

 

במקרים אלו, בשלב המילוי של שלפוחית השתן השלפוחית מתכווצת (במקום להיות רפויה) מה שגורם לתחושת דחיפות ולאיבוד שתן עקב דחיפות. מנגד, בשלב ההתרוקנות הסוגר נשאר מכווץ ואינו נפתח ולכן אין התרוקנות שלמה ונוצרות שאריות שתן גדולות. מצב זה של חוסר התאמה בין פעילות השלפוחית לפעילות הסוגר מכונה 'דיסינרגיה שלפוחית-סוגר'.

 

מצבים נוירולוגים שכיחים בהם יכולה להתרחש אי התאמה זאת הגורמת לחוסר התרוקנות ושאריות שתן הינם: טרשת נפוצה שפוגעת במקטעים הצוואריים של חוט השדרה, חבלת עמוד שדרה, מצבים דלקתיים של חוט השדרה וגם גידולים שפירים וממאירים של חוט השדרה. מטרת הצנתור העצמי היא לנקז את אותן שאריות שתן.

 

למה דווקא צנתור עצמי לסירוגין?

 

לצנתור העצמי לסירוגין יש מספר יתרונות משמעותיים. צנתור לסירוגין מחקה את ההתרוקנות הרגילה של השלפוחית ומונע נוכחות קבועה של גוף זר (צנתר) בשלפוחית. הוא משפר את הדימוי העצמי של המטופל ואת איכות החיים שלו. הצנתור העצמי לסירוגין כרוך בכמות סיבוכים קטנה יותר בהשוואה לצנתר קבוע. הוא מפחית אירועים של אלח דם ויצירה של אבנים וגם שומר על תפקוד דרכי השתן העליונות. עם זאת, אחד מחסרונותיו הוא שלעיתים יש צורך בניתוח באזור מוצא השלפוחית - לדוגמה כריתת אונה אמצעית של הערמונית - בגברים הנעזרים בצנתור.

 

לא ניתן להשתמש בצנתור עצמי לסירוגין כאשר קיים קושי טכני בהחדרת הצנתר - למשל במצב של היצרות.

 

מהם הסיבוכים האפשריים של צנתור עצמי?

 

מכיוון שצנתור כרוך בהחדרת גוף זר (צינורית) לגוף, תמיד קיים חשש לזיהומים, אך בעבודות שונות נמצא כי הסיכון לזיהומים סימפטומטיים בצנתור עצמי לסירוגין הוא נמוך באופן כללי ונמוך משמעותית בהשוואה לצנתר קבוע. בשיטת ניקוז זו גם תדירות הדלקות בדרכי השתן נמוכה יותר מאשר בקטטר קבוע, אולם לא נעלמת לחלוטין. בצנתור עצמי לסירוגין עלולה להיווצר במקרים מסוימים חבלה בשופכה הגורמת להיצרות שופכתית ואף יצירת "נתיב תועה" בשופכה.

 

האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי מונע לזיהומים?

 

כאמור, שיעור הזיהומים הסימפטומטיים אצל חולים הנוקטים צנתור עצמי לסירוגין הוא נמוך. לפיכך, ככלל אין צורך בטיפול אנטיביוטי מונע אצל מטופלים אלו. אם החליט הרופא המטפל על טיפול מונע, יש לתת על פי רוב ניטרופוראנטואין (מקרודנטין) או רספרים. שטיפת השלפוחית עם תמיסות אנטיביוטיות נמצאה בלתי יעילה ואף נצפה כי הופיעו זיהומים משניים של פטריות בעקבת טיפול זה.

 

יש מקום לטיפול מונע כאשר היו זיהומים מלווים בסימפטומים (בעיקר חום) ובמצבים רפואיים מיוחדים כמו בנוכחות זרם שתן חוזר מהשלפוחית לכליות (רפלוקס) או בתקופת היריון.

 

מהו הציוד הדרוש לביצוע צנתור עצמי?

 

1. מים, סבון וג'ל חיטוי. טרם ההחדרה יש לשטוף היטב את הידיים במים וסבון. רצוי לאחר מכן למרוח ג'ל מיוחד לחיטוי הידיים - כזה הנמכר בכל בית מרקחת ובמרכולים.

 

2. צנתר. יש צורך צנתר בקוטר המתאים כפי שנקבע על ידי הרופא (לרוב צנתר ע"ש טימן, בקוטר 12). לאחר הוצאתו מהאריזה הסטרילית והשימוש הראשוני יש לשטוף אותו במים זורמים.

 

3. חומר חיטוי.

 

4. פדים לניקוי.

 

5. חומר סיכה (ג'ל עזראקאין או K-Y Gelly או שמן פרפין סטרילי). כיום קיים בכל קופות החולים צנתר שחומר הסיכוך מובנה בתוכו ואשר במגע עם מים הופך להיות חלק ושמנוני ולכן נחסך הצורך בשימוש בחומר סיכה חיצוני (שם מסחרי ספידיקט).

 

6. שקיות שתן במידת הצורך (אם לא מצנתרים ישירות לאסלה).

 

החדרת הצנתר בנשים

 

1. שטפי היטב את הידיים במים וסבון ולאחר מכן מרחי ג'ל חיטוי.

 

2. נקי היטב במים או מגבונים לחים את אזור מפתח השפתיים והנרתיק מלמעלה למטה (מפתח השופכה לכיוון הנרתיק).

 

3. פתחי את עטיפת הצנתר בלי לגעת בקצה המוחדר לכיס השתן.

 

4. מרחי חומר סיכה על הצנתר, אלא אם כן את משתמשת בצנתר עם סיכוך מובנה.

 

5. החדרי את הצנתר בעדינות, כפי שהוסבר על ידי האחות/רופא, עד שמתחילה זרימת שתן.

 

6. השאירי את הצנתר בשלפוחית עד ליציאת כל כמות השתן. אפשר לנקז את השתן לאסלה או לשקית השתן.

 

7. בסיום הפעולה הוציאי את הצנתר באיטיות.

 

8. רחצי את הצנתר במים זורמים.יש לשמור על הצנתר בתוך תמיסת חיטוי, ולפני השימוש הבא יש לשטוף אותו במי ברז זורמים. אפשר להשתמש באותו צנתר במשך 4-7 ימים. לחילופין ניתן לזרקו ולהשתמש בצנתר חדש.

 

9. שטפי את הידיים.

 

10. בימים הראשונים לביצוע הצנתור, יש לבדוק את כמות השתן היוצאת בכל צנתור כדי לתכנן את זמני ריקון השלפוחית במהלך היום (הכמות הרצויה 350-500 סמ"ק). לעתים יש צורך ברישום מדויק של נפח השתן המנוקז בכל צנתור כמו גם של הזמן והנפח שבהטלות השתן הספונטניות.

 

החדרת הצנתר בגברים

 

1. שטוף היטב את הידיים במים וסבון ולאחר מכן מרח ג'ל חיטוי.

 

2. בחר בתנוחה המתאימה לך לשם ביצוע הפעולה (עמידה, ישיבה או שכיבה).

 

3. פתח את עטיפת הצנתר בלי לגעת בקצה המוחדר לכיס השתן.

 

4. מרח חומר סיכה על הצנתר, אלא אם כן אתה משתמש בצנתר עם סיכוך מובנה.

 

5. חטא באמצעות מגבון עם חומר חיטוי את אזור פתח השופכה על ידי ניגוב קצה הפין בתנועה סיבובית.

 

6. החדר את הצנתר כפי שהוסבר על ידי האחות/רופא באופן איטי דרך השופכה עד לשלפוחית, עד שמתחילה זרימת שתן. חשוב להיות רפוי ורגוע.

 

7. אם השתן מפסיק לזרום, יש למשוך באיטיות את הצנתר כלפי חוץ מה שיחדש את הזרם, ואז עצור והמתן עד שהזרם ייפסק. לאחר מכן המשך להוציא את הצנתר.

 

8. בסיום הפעולה, רחץ את הצנתר במים זורמים והנח אותו בתמיסת חיטוי. לפני השימוש הבא יש לשטפו במי ברז זורמים. אפשר להשתמש באותו צנתר במשך 3-7 ימים. לחילופין ניתן בכל צנתור להשתמש בצנתר חדש.

 

9. שטוף את הידיים.

 

10. בימים הראשונים לביצוע הצנתור, יש לבדוק את כמות השתן היוצאת בכל צנתור כדי לתכנן את זמני ריקון השלפוחית במהלך היום (הכמות הרצויה 350-500 סמ"ק). לעתים יש צורך ברישום מדויק של נפח השתן המנוקז בכל צנתור כמו גם את הזמן והנפח שבהטלות השתן הספונטניות.

 

דברים שחשוב לדעת

 

*אם החום עולה, השתן עכור או שיש כאבים חזקים בבטן התחתונה - חובה לפנות לרופא ולבצע תרבית שתן.

 

*גם אם נכשלת בפעולת הצנתור בפעם הראשונה או השנייה אל תתייאש. החלף את הצנתר ונסה שוב.

 

*אם מורגש כאב בעת פעולת ההחדרה של הצנתר, יש להפסיק את הפעולה, להוסיף משחת אלחוש לתוך השופכה, להמתין מספר דקות ולנסות שוב.

 

*בשבועות הראשונים תחוש בכאב קל, צריבה או דימום בעת ביצוע הפעולה. מצב זה ילך וישתפר עם הניסיון בהחדרת הצנתר. מכל מקום, בכל בעיה אפשר להתייעץ עם אחות או רופא המומחים בנושא.

 

*אפשר להשתמש במגבונים לחים במקום פדים סטריליים וחומר חיטוי לחיטוי האזור לפני ההחדרה.

 

*יש להקפיד על שתייה של 8-10 כוסות מים ביממה.

 

*אפשר לחזור לחיי מין סדירים לאחר רכישת מיומנות וביצוע נכון ושיגרתי של פעולת הצנתור.

 

*יש לדאוג לניקיון הידיים (רחיצה, גזיזת ציפורניים, טיפול בפטרת או בפצעונים).

 

*אפשר לחטא את הצנתר על ידי חשיפה קצרה במיקרוגל.

 

*מומלץ ככלל לנקז את השתן לאסלה – זה נוח יותר, אסתטי יותר ופשוט יותר.

 

*מומלץ להחזיק בתיק או ברכב ערכה קטנה עם הציוד הדרוש לשהיות ארוכות מחוץ לבית.

 

 

*ד"ר יוסף אברבנאל הוא מומחה בכירורגיה אורולוגית, רופא בכיר במערך האורולוגי של מרכז רפואי רבין ומנהל תחום שלפוחית רגיזה באתר כמוני

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: