התסמונת המטבולית ושלפוחית רגיזה – מה הקשר?
מחקר זיהה אצל מי שפיתחו את התסמונת המטבולית פגיעה בתפקוד שלפוחית השתן שמתבטאת בחוסר יכולת להתאפק והשתנה מרובה. מה עשוי להסביר את הממצא?
התסמונת המטבולית מהווה צבר של מצבים רפואיים שיחד מגדילים את הסיכון לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב וכלי דם. התסמונת מאובחנת בנוכחותם של לפחות שלושה מתוך חמישה מאפיינים קליניים: השמנה בטנית, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של סוכר בדם, רמות גבוהות של שומנים בדם ורמות נמוכות של כולסטרול טוב (HDL) בדם. בשנים האחרונות עם העלייה בהיקפי ההשמנה בעולם מתועדת עלייה בהיקף המתמודדים עם התסמונת המטבולית. בישראל, לפי מחקר שפורסם בנובמבר 2012 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, נמצא במדגם של מעל ל-12,000 בוגרים בגילי 80-20 כי לעשירית (10.6%) עד חמישית (20.2%) מהאנשים ניתן לאבחן את התסמונת המטבולית, בהתאם להגדרות משתנות של איגודים רפואיים בינלאומיים.
לצד זאת, שלפוחית רגיזה מהווה מצב שכיח שמתבטא בפגיעה בתפקוד שלפוחית השתן ובחוסר יכולת של האדם להתאפק ולרוב גם בתכיפות יומית ולילית בהטלת השתן. גם תופעה זו רווחת באוכלוסייה. לפי מחקר מפינלנד שפורסם באפריל 2011 בכתב העת European Urology, במדגם של האוכלוסייה הבוגרת דיווחו מעל למחצית מהנבדקים על דחיפות במתן שתן, ועל דליפת שתן כתוצאה מדחיפות (אי נקיטת שתן בדחיפות) דיווחו כרבע (25.7%) מהנשים ועשירית (10.7%) מהגברים.
כעת מתפרסם מחקר חדש מסין שמזהה קשר בין התופעות. נמצא כי התסמונת המטבולית לא רק קשורה לתחלואה לבבית ולסוכרת, אלא גם משפיעה על עלייה בסיכון לשלפוחית רגיזה. מה עשוי להסביר את הקשר המפתיע?
היקף המותניים
לצורך העבודה, החוקרים מבית החולים המשולב לרפואה סינית ומערבית בעיר צ’וג’ואו (Chuzhou) ומהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה לרפואה סינית במחוז אנחויי (Anhui) עשו שימוש במסד הנתונים של הסקר האמריקאי לבריאות ולתזונה באוכלוסייה הבוגרת (סקר NHANES) בין השנים 2005 עד 2018. הם התמקדו ב-11,078 נבדקים בגילי 20 עד 80 שתועדו עליהם נתונים מלאים הן על קיום התסמונת המטבולית והן על תסמיני שלפוחית רגיזה.
תסמונת מטבולית הוגדרה לפי חמישה מרכיבים – היקף מותניים, לחץ דם, רמת סוכר בדם בצום, רמות השומנים בדם וכולסטרול “טוב” – ולפיהם חולקו המשתתפים לקבוצות בהתאם לחומרת התסמונת. תסמונת שלפוחית רגיזה זוהתה על בסיס שאלונים על דחיפות, בריחת שתן הקשורה לדחיפות וקימה בלילה לשירותים.
הממצאים הראו כי לנבדקים עם תסמונת מטבולית היה שיעור גבוה בהרבה של שלפוחית רגיזה לעומת אלו ללא התסמונת. גם אחרי התאמה לגיל, מגדר, מצב משפחתי, עישון, פעילות גופנית ומחלות כרוניות נוספות – הנוכחות של תסמונת מטבולית נקשרה לעלייה של 30% בסיכון לאבחון עם שלפוחית רגיזה.
הקשר היה משמעותי יותר אצל נשים, שסובלות יותר משלפוחית רגיזה, אצלן נצפתה עלייה של 60% בסיכון לשלפוחית רגיזה במקרה של נוכחות התסמונת המטבולית בהשוואה לנשים ללא התסמונת המטבולית. וזאת לעומת סיכון גבוה ב-25% בקרב גברים עם התסמונת המטבולית.
מכלל מרכיבי התסמונת המטבולית, המרכיב שהיה המנבא הכי משמעותי לשלפוחית רגיזה בנפרד משאר הקריטריונים היה היקף מותניים גבוה – המעיד על השמנה ביטנית. בקרב נשים עם תסמונת מטבולית, הסיכון לשלפוחית רגיזה עלה ב־16% בעבור כל תוספת של 5 ס״מ בהיקף המותניים.
המחקר בוצע בשיתוף עם המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בבריאות (NCHS) נשייך למרכז הלאומי לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2026 של כתב העת Medicine.
קשר דו-כיווני
לדברי החוקרים, הקשר בין מאפייני התסמונת המטבולית למערכת השתן התחתונה הוא קשר דו־כיווני מורכב. מצד אחד, השמנה בטנית ותנגודת לאינסולין גורמות להצטברות שומן בעומק הבטן, להפרשת חומרים דלקתיים ולהפרעה בזרימת הדם הקטנה באגן (איסכמיה באגן). במילים אחרות, הסוכר והשומנים בדם "חונקים" את כלי הדם הקטנים שמזינים את שריר השלפוחית, מה שפוגע בתפקוד שלה ובוויסות העצבי שלה וגורם לפעילות יתר.
מצד שני, אנשים עם שלפוחית רגיזה נוטים יותר להגביל את הפעילות הגופנית, לישון פחות טוב ולסבול מלחצים – מה שעלול להחמיר עם הזמן עודף משקל, לחץ דם והפרעות סוכר ושומנים – כלומר, לתרום בעצמו להתפתחות והחמרה של התסמונת המטבולית.
ממצאי המחקר מקבלים חיזוק מעבודות נוספות בשנים האחרונות שמזהות קשר בין שני המצבים הרפואיים. כך, גם מחקר ישראלי המבוסס על נתוני המבוטחים בקופת חולים כללית, שפורסם בנובמבר 2024 בכתב העת Neurourology and Urodynamics, מצא כי לאנשים עם שלפוחית רגיזה סיכוי גבוה ב-44% לפתח את התסמונת המטבולית. במחקר מישראל היה הקשר למרכיבי התסמונת משמעותי במיוחד ביחס להשמנה – שהעלתה ב-55% את הסיכון לשלפוחית רגיזה, וכן רמות נמוכות מדי של כולסטרול טוב HDL – כאשר רמות מספקות של מעל ל-50 מ"ג/ד"ל לוו בירידה של 25% בסיכון לשלפוחית רגיזה.
החוקרים בעבודה הנוכחית מדגישים שהמחקר תצפיתי, ולכן אינו מוכיח איזו תופעה קודמת/גורמת לתופעה השנייה, אלא רק מצביע על קיומו של קשר בין התופעות. עם זאת, המחקר מחזק את ההבנה שתסמונת מטבולית ושלפוחית רגיזה קשורות זו לזו, ונראה שיש מקום לבדוק תסמיני שתן אצל מי שיש לו תסמונת מטבולית, ולחפש גורמי סיכון מטבוליים אצל מי שפונים לרופאים עם תלונות של שלפוחית רגיזה.
