כולסטרול טוב מגן מדליפת שתן במאמץ
מחקר מצא כי עלייה ברמות הכולסטרול הטוב מלווה אצל נשים בירידה בסיכון לדליפת שתן במאמץ. איך זה קורה? ומה ההמלצות?
דליפת שתן במאמץ, המכונה בעגה הרפואית גם 'אי נקיטת שתן במאמץ' (SUI), מתבטאת בהטלת שתן בלתי רצונית בעת מאמץ גופני, לרבות שיעול, צחוק, שיעול, קפיצה והרמת משאות, ומהווה הפרעה שכיחה הפוגעת בבריאות ואיכות החיים. התופעה מתפתחת על רקע חולשה בשרירי רצפת האגן או סוגר השופכה, ומובחנת מדליפת שתן בדחיפות – תופעה נוספת שמתאפיינת בהטלת שתן לא רצונית בגלל דחיפות הצורך להטיל שתן ואי יכולת להגיע לשירותים בזמן ומקורה בפעילות יתר של שריר שלפוחית השתן שמובילה להתכווצות בלתי רצונית של השריר.
דליפת שתן במאמץ עלולה להוביל להתפתחות סיבוכים רפואיים ובין השאר לפריחות וזיהומים בעור, זיהומים חוזרים בדרכי השתן ומצוקה נפשית וחברתית. התופעה שכיחה מאוד בקרב נשים בוגרות: לפי מחקרים, כעשירית עד שליש מהנשים הבוגרות מדווחות על דליפת שתן במאמץ בדרגה כלשהי, בעיקר אחרי לידה וסביב גיל המעבר, ובהמשך בגיל המבוגר שכיחותה מגיעה לכ-40% ומעלה בקרב נשים מעל גיל 65. דליפת שתן במאמץ עלולה להתפתח גם אצל עד ל-5% מהגברים, ובעיקר לאחר ניתוחים בערמונית.
בין גורמי הסיכון לדליפת שתן במאמץ נקשרו לתופעה גם גורמים גנטיים, וכן גורמים הקשורים באורח החיים, ובכללם השמנה, שיעול כרוני, עצירות כרונית ופעילות גופנית מאומצת הכרוכה בקפיצות וריצות.
עתה מצאו חוקרים מסין קשר גם בין חוסרים ברמות הכולסטרול הטוב לבין עלייה בנטייה של נשים לפתח דליפת שתן במאמץ.
השפעה מגנה
המחקר בוצע על רקע עדויות מתרבות על כך שמטבוליזם השומנים בגןף קשור בצורה הדוקה עם בריחת שתן במאמץ. קבוצת חוקרים מגואנגזו שבסין, ביקשה לבחון את הקשר בין רמות הכולסטרול ודליפת שתן במאמץ בקרב נשים. המחקר נערך על בסיס נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב (NHANES) שנאספו בשנים 2001 עד 2020 וכללו 18,415 משתתפות. ניתוחי תת-קבוצות התמקדו בקשר בין הכולסטרול הטוב (HDL) לבין מדד מסת הגוף (BMI).
ניתוח הממצאים הצביע על כך שכל עלייה של הכולסטרול הטוב ביחידה אחת (1 יחידת מ"ג/ד"צ) הייתה קשורה עם הפחתה של 0.5% בסיכון לדליפת שתן במאמץ. נשים עם הרמה הגבוהה ביותר של כולסטרול טוב הציגו סיכון נמוך בכ-25% לדליפת שתן במאמץ, בהשוואה לכאלה עם הרמה הנמוכה ביותר. החוקרים ציינו, כי ההשפעה המגנה של הכולסטרול הטוב מפני דליפת שתן הייתה משמעותית בעיקר בקרב נשים עם עודף משקל (כשמדד ההשמנה BMI היה מעל 25 יחידות) והשמנת יתר (כשמדד BMI היה בגובה 30 יחידות ומעלה). הממצאים אושרו בהמשך גם בניתוחים סטטיסטיים שונים. במחקר לא נמצא קשר סטטיסטי בין רמות כולסטרול הרע LDL ורמות השומנים מסוג טריגליצרידים בדם לבין הסיכון לדליפת שתן במאמץ.
המחקר נתמך על ידי קרנות שונות, בין השאר של הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין (NSFC) וקרנות מקומיות בעיר גואנגג'ואו והמחוז גואנגדונג שבדרום סין, וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2025 של כתב העת International Journal of Medical Sciences.
דיכוי אנזימים ושיפור זרימת הדם ברצפת האגן
החוקרים סיכמו כי רמות גבוהות של כולסטרול טוב HDL קשורות באופן סיבתי להפחתה בסיכון לדליפת שתן במאמץ, עם הגנה מוגברת אצל נשים עם עודף משקל והשמנת יתר.
החוקרים לא בדקו את מקור הקשר שזוהה, אך מציינים כי דליפת שתן במאמץ קשורה בפגיעה בתפקוד רצפת האגן ו/או סוגר השופכה ובשינויים הורמונאליים, וכל אלה ככל הנראה מושפעים ממטבוליזם השומנים בגוף. הדבר מודגם בין השאר על ידי הקשר בין השמנה ובייחוד השמנה ביטנית לבין עלייה בסיכון לדליפת שתן במאמץ. ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שמזהות השפעה מיטיבה של רמות הכולסטרול הטוב על מצבי תחלואה כרוניים כגון מחלת כליות כרונית וכשל כבדי כרוני. החוקרים מציינים כי בהיבט האנטומי, הכולסטרול הטוב נקשר לדיכוי של אנזימים שונים שמעכבים תהליכי פירוק קולגן ברקמות חיבור של האגן, ובכך עשוי להגן מפני דליפת שתן תוך שימור התמיכה המבנית של צינור השופכה וצוואר שלפוחית השתן. כמו כן, לכולסטרול הטוב קשר לפעילות אנטי דלקתית שעשויה לשפר את זרימת הדם ותפקוד העצבים ברצפת האגן ולתרום ליכולת השליטה במתן שתן.
החוקרים ציינו כי הממצאים מדגישים את החשיבות של שמירה על רמות כולסטרול טוב גבוהות, בעיקר בקרב נשים עם עודפי משקל.
בגוף האדם שני סוגים מרכזיים של כולסטרול: הכולסטרול הרע שמהווה מולקולה שומנית שמופרשת מהכבד לאיברי הגוף ועלולה לחולל משקעים בדפנות כלי הדם ומעלה את הסיכון לטרשת עורקים ותחלואה קרדיו-וסקולארית, וכולסטרול טוב שהוא הכולסטרול שמתפנה מתאי הגוף חזרה לכבד.
עלייה ברמות הכולסטרול הטוב מתאפשרת בין השאר בתזונה בריאה, לרבות באמצעות חומצות שומן בלתי רוויות המצויות בין השאר בשמן זית, אבוקדו, אגוזים, זרעים ודגים שמקורם בים הצפוני העשירים באומגה 3, פירות וירקות עשירים בנוגדי חמצון, קטניות, דגנים מלאים, שוקולד מריר וצריכה מתונה של אלכוהול ובעיקר יין אדום בכמות מדודה ליום.
בין החומרים התרופתיים שמאפשרים עלייה ברמות הכולסטרול הטוב נכללים ניאצין (ויטמין B3), שחסרונו בין השאר בתופעות לוואי כגון גלי חום, גרד ורעילות לכבד; פיברטים – שמועילים יותר להורדת רמות השומנים מסוג טריגליצרידים; סטטינים – שמועילים בעיקר להורדת רמות הכולסטרול הרע; ותרופות מקבוצה חדשה בשם 'מעכבי CEPT' שפועלות לעיכוב האנזים CEPT (קיצור של Cholesteryl Ester Transfer Protein) במטרה להוריד את רמות הכולסטרול הרע ולהעלות את רמות הכולסטרול הטוב, שמצויות בשלבי מחקר וטרם אושרו לשיווק על ידי רשויות בריאות במדינות המערב. מחקרים מצאו כי ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה שמיועדים למתמודדים עם השמנה חולנית מלווים לרוב בעלייה ברמות הכולסטרול הטוב.
International Journal of Medical Sciences, doi: 10.7150/ijms.116324
