מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותאסטרטגיה פוטנציאלית חדשה לטיפול ב- ADHD

אסטרטגיה פוטנציאלית חדשה לטיפול ב- ADHD

מחקר מספק הבנה טובה יותר על האופן בו קולטן מסוים לדופמין במוח עשוי להעלות את הסיכון ל- ADHD


שינוי גנטי מביא בסופו של דבר לעליה בגלוטמט - מוליך עצבי האחראי על עוררות במוח (צילום: Shutterstock)
שינוי גנטי מביא בסופו של דבר לעליה בגלוטמט - מוליך עצבי האחראי על עוררות במוח (צילום: Shutterstock)

 

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry מסייע להבין כיצד משפיעים קולטני הדופמין במוח על ADHD (הפרעות קשב וריכוז) ומסביר כיצד תרופות מסוג סיטומלנטים כמו ריטלין מסייעות להרגיע תסמינים של ADHD. המחקר גם מצביע על מטרה פוטנציאלית חדשה לפיתוח תרופות.

 

ריטלין נבדק לראשונה בשנות ה- 50 ומאז מהווה ברוב המקרים את קו הטיפול הראשון בהפרעות קשב. רטלין על נגזרותיו השונות, השייך למשפחת הסטימולנטים, פועל באמצעים שונים להגברת ריכוז הדופמין במוח. מסקנה מתבקשת מכך היא כי למערכת האחראית על ויסות רמות הדופמין במוח, יש משקל רב כגורם להפרעת קשב וריכוז.

 

קיימים מספר סוגים של קולטנים לדופמין בעלי פונקציות שונות ובאזורים שונים של המוח. המחקר החדש מאפשר הבנה מעמיקה יותר לגבי האופן בו פועל קולטן לדופמין מסוג מסוים על מנת 'להרגיע' תסמינים של ADHD.

 

מדובר בקולטן הדופמין מסוג D4. בעיה בתפקוד קולטן ה- D4 נקשרה להפרעת קשב וגם להפרעות אחרות המתאפיינות בירידה ביכולת השליטה בדחפים, לדוגמא שימוש בסמים. באופן ספציפי, הודגם כי וריאנט (שינוי) גנטי בקולטן הדופמין D4 המכונה D4.7 נמצא בשכיחות גבוהה יותר באנשים עם הפרעת קשב. עם זאת, תפקודו הספציפי של הווריאנט הגנטי הזה טרם הובן באופן מספק.

 

המחקר החדש שנערך על-ידי חוקרים מהמכון הלאומי להתמכרות לסמים בארצות הברית, הראה שבקרב עכברים, ווריאנט מסוג D4.7 לא היה מסוגל להיות באינטראקציה עם קולטן דופמין מסוג אחר - ה- D2S - באזורים במוח הקשורים ל ADHD.

 

מה החשיבות של ממצא זה? ידוע כי כאשר הקולטן D4 והקולטן D2S נמצאים באינטראקציה, ביכולתם להוריד את רמת שחרור חומר אחר – גלוטמט – במוח. הגלוטמט הינו מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) האחראי על עוררות או ריגוש של פעילות במוח. מכאן שפגיעה ביכולתם של שני סוגי קולטני הדופמין לפעולה משותפת – כפי שקורה כשקיים הווריאנט הגנטי D4.7 - תגרור עלייה ברמת הגלוטמט וריגוש גדול יותר בפעילות המוחית.

 

החוקרים אומרים כי בעוד שהיה ידוע כי קולטן D4 מעורב ב- ADHD, מחקר זה הוא הראשון שמדגים כיצד שינויים גנטיים בהתבטאותו מתרגמים לפגיעה פונקציונאלית שנצפית בהפרעת קשב.

 

ממצאים אלו שופכים מעט אור על הדרך בה סטימולנטים בהם ריטלין פועלים. ככל הנראה חומרים אלו גורמים לירידה בשחרור גלוטמט על ידי הגברת האינטראקציה בין קולטני D4 לקולטני D2S. כמו כן, הממצאים מכוונים למטרות חדשות וספציפיות יותר לפיתוח טיפול תרופתי להפרעת קשב – לדוגמא טיפול בחוסר היכולת של הווריאנט D4.7 להיות באינטראקציה עם הקולטן D2S.

 

 

Molecular Psychiatry , (16 August 2011) | doi:10.1038/mp.2011.93