מחשבון גדילה והתפתחות של ילדים ותינוקות

לאיתור בעיות גדילה חשיבות רבה. ראשית, במצבים רפואיים שמתבטאים בקומה נמוכה ופיגור בגדילה כמו מחלת צליאק, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, מחלות דלקתיות של המעי ומחלות נוספות – איתור של בעיית גדילה עשוי להוביל לאבחון וטיפול במחלות. שנית, ניתן לטפל בקומה נמוכה, וככל שההתערבות נעשית בשלב מוקדם יותר – התוצאות יותר טובות.

מחשבון הגדילה המופיע בתחתית כתבה זו (Growth Rate Calculator) מחשב את קצב הגדילה תוך מיקום על גבי אחוזונים בהתאם לנתוני גיל, נתוני גובה ומשקל ומין. מחשבון הגדילה הוא מדד ההערכה המרכזי כדי לבחון את התזונה ומצב הבריאות של תינוקות וילדים כדי לאתר גורמים שעלולים לפגוע בקצב הגדילה.

גורמים שמשפיעים על קצב הגדילה

(נושא זה מופיע גם כקטע בכתבה על מחשבון גובה עתידי, אך שם הוא מעט קצר יותר, ושיניתי גם חלק מהמחקרים כדי שלא יהיה קטע חוזר באתר)

לאורך השנים זיהו מדענים ורופאים גורמים רבים המשפיעים על קצב הגדילה של ילדים ומתבגרים.

• גנטיקה: לגנטיקה השפעה משמעותית על קצב הגדילה. עוד בשנות ה-70 וה-80 פורסמו ממצאי מחקר מעקב בריטי נרחב אחר זוגות תאומים, שמצא אצל תאומים זהים (מונוזיגוטיים) דמיון והתאמה כמעט מלאה בקצב הגדילה בילדות וכן תזמון דומה בקפיצת הגדילה בגיל ההתבגרות וגובה סופי כמעט זהה, לעומת שונות גדולה יותר אצל תאומים לא זהים (דיזיגוטיים). לפי מחקרים, כ-80% עד 90% מהשונות בגובה בין אנשים מוסברת על ידי גורמים גנטיים. גובה ההורים הביולוגיים הוא גורם מרכזי המשפיע על גובהם של ילדים, והדבר בא לידי ביטוי במחשבון גובה עתידי, המאפשר להעריך באמצעות נוסחה מתמטית את הגובה הפוטנציאלי של ילדים ומתבגרים בהתאם לגובה הוריהם ולמינו של הילד.

מעבר להשפעות הגנטיות קיימים גורמים נוספים שעשויים להשפיע על הגדילה, כאשר המרכזיים שבהם כוללים:

• תזונה: תזונה מהווה גורם מרכזי שהוכח בהשפעתו על קצב הגדילה. כך, למשל, לפי מחקר מהודו שפורסם בדצמבר 2022 בכתב העת Nutrients, המבוסס על ממצאי סקר בריאות נרחב במדינה, תזונה שאינה עומדת בסטנדרטים מינימאליים של גיוון תזונתי ביחס לקבוצות המזון השונות –  מעלה ב-29% את הסיכון לפיגור בגדילה. ספציפית זוהו בעבודה זו מוצרי חלב, ביצים ופירות וירקות כמזונות חיוניים לקצב גדילה תקין. מחקר המבוסס על נתונים שנאספו על תזונת ילדים בסקר הבריאות והתזונה הלאומי האמריקאי (NHANES), שממצאיו פורסמו במאי 2021 בכתב העת Nutrients, מצא כי על צמיחה לגובה משפיעים בין היתר צריכה מספקת של קלוריות וכן של חלבונים, פחמימות, שומנים בריאים, ויטמין A, ויטמין B1 (תיאמין), ויטמין B2 (ריבופלאבין), ויטמין B3 (ניאצין), ויטמין B6, ויטמין B12, סידן וברזל. מזונות שנצרכו בכמות גבוהה אצל ילדים שגדילתם נפגעה כללו משקאות ממותקים, מוצרי חלב עתירי שומן, עוגות, עוגיות, מאפים ופשטידות, ועומת זאת ילדים שצמחו לגובה ניזונו יותר ממוצרי חלב דלי שומן, תה ומיצי פירות מופחתי קלוריות. מחקר ישראלי מהאוניברסיטה העברית, שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת European Journal of Nutrition מצא כי צריכה של מוצרי חלב לא ממותקים בגילי חטיבת הביניים והתיכון משפיעה על עלייה בצמיחה לגובה וירידה בסיכון לקומה נמוכה בעתיד.
• מיקרוביום: לצד התזונה, מחקרים לאחרונה מזהים השפעות של מיקרוביום המעי – החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – על קצב הגדילה של ילדים. כך, חוקרים ישראלים ממרכז שניידר לרפואת ילדים דיווחו בפברואר 2024 בכתב העת Frontiers in Endocrinology כי בהתבסס על דגימות צואה, ילדים עם קומה נמוכה מציגים הרכב שונה של מיקרוביום במעי בהשוואה לאחיהם ואחיותיהם שקומתם תקינה. יש המעריכים כי למרות העדר השפעה ישירה של ניתוח קיסרי על קצב הגדילה, ילדים שנולדו בניתוחים קיסריים נחשפו פחות לחיידקי האם בזמן הלידה, ומפתחים שינויים בהרכב המיקרוביום שעלולים לפגוע בגדילתם.
• שינה: מאחר והורמון הגדילה מופרש בגוף בעיקר במהלך שינה עמוקה, שינה לא מספקת או לא איכותית מובילה לירידה בהפרשת ההורמון לגדילה איטית יותר. מסיבה זו לילדים ומתבגרים חשוב לשמר שינה איכותית ולהקפיד על שעות שינה מספקות בלילה. מחקר מיפן שפורסם ביוני 2025 בכתב העת JCEM מצא כי כבר בגיל שנה וחצי, שינה ממושכת מעל ל-9 שעות בלילה קשורה בעלייה בצמיחה לגובה בגיל שלוש. מחקר מאינדונזיה שפורסם בנובמבר 2025 הדגים אף הוא כי משך שינה לא מספק והליכה לישון מאוחר קשורים באופן חזק לגובה נמוך יותר בקרב ילדים ממשפחות במעמד סוציואקונומי נמוך.היקף ההשפעה של שינה על גדילה עדיין שנוי במחלוקת, ויש עבודות לפיהן שינויים במשך השינה אינם משפיעים על גדילה באופן משמעותי.יש לציין כי מחקרים מזהים כי שינה איכותית בילדות וההתבגרות גם משפרת את פעילות המוח.
• פעילות גופנית: פעילות גופנית משפיעה אף היא על קצב הגדילה. מחקרים מדגימים כי פעילות גופנית בגילי הילדות תומכת בשיפור מבנה העצמות ובכך משפיעה לטובה על קצב הגדילה, ובהמשך גם מונעת אוסטאופורוזיס בגיל המבוגר. מחקר מסין שפורסם ביולי 2025 בכתב העת BMC Pediatrics הדגים גם כי התערבות שכללה תרגילי קפיצה למשך 24 שבועות עשויה לשפר באופן יעיל את הגובה של ילדים נמוכי קומה. ככלל, לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO), לילדים ומתבגרים בגילי 5 עד 17 מומלץ להקפיד על לפחות 60 דקות של פעילות בעצימות מתונה עד גבוהה מדי יום, תוך שילוב פעולות אירוביות כמו הליכה, ריצה ושחייה, תרגילי התנגדות אנאירוביים לחיזוק השרירים ותרגילים לחיזוק העצמות, בין השאר בקפיצה וריצה.  
• רמות הורמונים: מחלות אנדוקריניות שמתבטאות בשיבושים בהפרשות הורמונים אשר פורצות בגיל הילדות וההתבגרות – עלולות להשפיע על הגובה העתידי. ככלל, מעבר להשפעות ישירות של הפרעות בהפרשת הורמון גדילה, הורמונים נוספים שמשפיעים על קצב הגדילה בחוסר או לחילופין בעודף כוללים גם את גורם הגדילה דמוי אינסולין IGF-1 המושפע עצמו מהפרשות של הורמון האינסולין, לצד הורמונים המופרשים בבלוטת התריס והורמוני המין אסטרוגן (לנשים) וטסטוסטרון (לגברים).
• מחלות בילדות וההתבגרות: מעבר למחלות אנדוקריניות-הורמונאליות, מצב בריאותי חריג בגילי הילדות וההתבגרות עשוי להשפיע על הגובה העתידי מעבר להשפעות הגנטיות של גובה ההורים. בין הגורמים השכיחים לפגיעה בגדילה ניתן למנות מחלות של עצמות השלד כמו עקמת או רככת (שמקורה לרוב במחסור בוויטמין D), זיהומים מסוימים שמתפתחים בילדות, וכן מחלות כרוניות של הילדות כגון אי ספיקת כליות, צליאק, מחלות מעי דלקתיות, אסתמה קשה המטופלת בסטרואידים ומומי לב מולדים מורכבים.
• גיל ההתבגרות המינית: התבגרות מינית מוקדמת משפיעה על סגירה מוקדמת של לוחות הגדילה (growth plates) – אותם אזורים המורכבים מסחוס שמצויים בקצות העצמות הארוכות אצל ילדים ומתבגרים בהם מתרחש בפועל תהליך הצמיחה לגובה. לפי מחקרים, הורמון הלחץ קורטיזול גם משבש את פעילותם של הורמונים האחראים לתהליך הגדילה, לצד פגיעה במבנה העצם ועלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס.
• לחץ ומתח נפשי: חיים תחת לחץ ומתח נפשי משפיעים לרעה על קצב הגדילה, בין השאר תוך השפעתם על שיבושים בהורמון הגדילה ופגיעה באיכות השינה והתזונה, וייתכן כי גם בהשפעה ישירה של הורמוני הלחץ. מחקר בריטי קלאסי משנות ה-90 מצא כי ילדים קורבנות אלימות במשפחה נוטים לפגיעה בקצב הגדילה, והחוקרים אף מצאו כי יש לעקוב אחר הגדילה והצמיחה לגובה כמדדים להתאוששות מהפגיעה הטראומטית שחוו. לפי מחקר בריטי שהוצג בכנס מדעי באפריל 2010, ילדים שגדלו באזורים מוכי מלחמה בעיראק, שהיו חשופים בילדותם למתח נפשי רב, חווים פגיעה בצמיחה לגובה ונמוכים יותר בהשוואה לילדים שגדלו באזורים בטוחים יותר במדינה.
• זיהום סביבתי: רעלים כימיים באוויר, לרבות רעלים שנפלטים בעישון סיגריות ובעישון פסיבי בגילי הילדות וההתבגרות, וכן מזהמי אוויר החודרים את דרכי הנשימה וחומרים רעילים כמו עופרת – הוכחו בהשפעותיהם המזיקות על פגיעה בקצב הגדילה. מחקר קלאסי מארה"ב שפורסם עוד בשנת 1984 מצא כי ילדים שאימהותיהן עישנו 10 או יותר סיגריות ביום גדלו בממוצע להיות נמוכים ב-0.65 ס"מ וילדים שאימהותיהן נהגו לעשן 9-1 סיגריות ביום גדלו בממוצע להיות נמוכים ב-0.45 ס"מ, בהשוואה לילדים לאימהות לא מעשנות, לאחר נטרול משתנים מתערבים. ממצאים ממחקר מעקב בריטי קלאסי, שפורסמו באוגוסט 2004, זיהו השפעות של חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר בילדות לבין פגיעה בקצב הגדילה, כשההשפעה של זיהום אוויר הייתה המשמעותית ביותר בגיל שבע, וילדים שנחשפו לאוויר מזוהם בסביבת מגוריהם גדלו להיות נמוכים ב-1.2 ס"מ בממוצע בהשוואה לילדים שגדלו באזורים המתאפיינים באוויר נקי.
• היריון ולידה: גורמים הקשורים להיריון וללידה משפיעים אף הם על קצב הגדילה של ילדים. כך, תינוקות שנולדים בגיל מוקדם להיריון או במשקל נמוך (פגים) עלולים להיפגע בקצב הגדילה בילדות המוקדמת, אם כי לרוב השפעות אלה לא נמשכות לאורך זמן. מחקר מברזיל שפורסם בנובמבר 2009 בכתב העת BMC Pediatrics מצא כי פגים נמצאים בסיכון לקצב גדילה איטי יותר בשנים הראשונות לחיים, אשר אף מעלה את הסיכון להופעה של מחלות קשות בילדות מאוחרת ומחלות כרוניות בגילי הבגרות.

• עוד על גורמים המשפיעים על גדילת ילדים

כל כמה זמן מומלץ למדוד את גובה הילד?

בשנתיים הראשונות לחיי הילדים המעקב אחר הגדילה מתבצע במסגרת התחנה לאם ולילד (טיפת חלב). לאחר גיל שנתיים, מעקב הגדילה לרוב לא מבוצע באופן סדיר ולכן גם להורים יש אחריות במעקב. מגיל שנתיים חשוב למדוד את הגובה כל חצי שנה. בשנים האחרונות נאספים נתונים על מדידות משקל וגובה לילדים בקופות החולים במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה. לפי נתוני התוכנית, נכון לשנת 2024 תועדו מדידות אלה בתיקיהם הרפואיים של רק 66.7% מהילדים בגיל 7 ו-70.8% מהילדים בגילי 15-14.

איך מודדים גובה של ילד?

המדידות יכולות להתבצע על-ידי רופא או אחות, אך ניתן גם למדוד את הילד בבית. כדי למדוד נכון את הגובה בבית יש להעמיד את הילד זקוף כשהראש ישר ופונה קדימה ליד הקיר, ללא נעליים וגרביים. את המדידה מומלץ לעשות עם סרגל ישר. לאחר המדידה הזינו את נתוני הגובה במחשבון הגדילה. כמו כן, שימרו על נתוני הגובה של הילד לצורך מדידות עתידיות וזיהוי הפרעות בקצב הגדילה.

מה משמעות התוצאות המתקבלות במחשבון הגדילה?

ההערכה של גובה ומשקל מתבצעת באמצעות עקומות גדילה המשוות את הפרט מול האוכלוסייה – עליהן מבוסס המחשבון. התוצאה תתקבל באחוזונים. המחשבונים מיועדים לילדים שנולדו לאחר שבוע 37 להיריון ואינם מיועדים לפגים.

יש לציין כי עקומות הגדילה משתנות בין אוכלוסיות. נכון להיום, עקומות הגדילה בשימוש בישראל מבוססות על העקומות של ארגון הבריאות העולמי. בארה"ב נהוג השימוש בעקומות גדילה מעט שונות שפותחו במרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) והיו שימוש בישראל בעבר. העקומות של ארגון הבריאות העולמי מציגות מדד אידיאלי לקצב גדילה תקין של ילדים, בעוד שהעקומות האמריקאיות מבוססות על נתוני ילדים שגדלו בארה"ב.

לפי מחשבון הגדילה, אם הילד נמצא באחוזון 50, המשמעות היא שהגובה שלו ממוצע לגיל – 50% מבני גילו נמוכים ממנו ו-50% גבוהים ממנו.

כאשר ילד נמצא באחוזון 75, המשמעות היא ש-25% מבני גילו גבוהים ממנו ו-75% נמוכים ממנו.

גובה מתחת לאחוזון 3 מוגדר כקומה נמוכה הדורשת המשך בירור רפואי, מאחר ורק 3% מהאוכלוסייה נמצאים באחוזון 3 או מתחתיו.

חשוב לתעד את האחוזונים המתקבלים בכל מדידה, על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר קצב הגדילה ולוודא שהגדילה עקבית על אותו אחוזון ואין האטה בגדילה שיכולה לרמז על בעיה. האטה בגדילה עשויה להופיע גם אצל ילדים גבוהים, ולכן מעקב לאורך זמן הוא חיוני לכלל הילדים.

קצב הגדילה הממוצע לפי שלבי התפתחות

כלל, באופן ממוצע וללא קיומן של מחלות כרוניות, אורכם של תינוקות שנולדו במועד עולה בכ־30% עד גיל 5 חודשים וביותר מ־50% עד גיל 12 חודשים. תינוקות גדלים כ־25 ס״מ במהלך השנה הראשונה, והגובה בגיל 5 שנים בערך כפול מהאורך בלידה. רוב הבנים מגיעים לחצי מהגובה הבוגר שלהם בגיל שנתיים, ורוב הבנות מגיעות למחצית מהגובה הבוגר שלהן כבר בגיל 19 חודשים.

באופן כללי, תינוקות וילדים בריאים שנולדו במועד גדלים כ־2.5 ס״מ לחודש בין הלידה לגיל 6 חודשים, 1.3 ס״מ לחודש בין גיל 7 ל־12 חודשים, ובממוצע כ־7.6 ס״מ לשנה בין גיל שנה לגיל 10.

לפני גיל ההתבגרות, אצל בנות בגילי 12-10 ניכרת עלייה של 8-6 ס"מ לשנה, ואצל בנים בגילי 14-12 ניכרת עלייה של 10-7 ס"מ לשנה. בשיא הגדילה, בגיל ההתבגרות עצמו, קצב הגדילה עומד על 12-8 ס"מ לשנ לבנים ו-10-7 ס"מ לשנה לבנות. 

מתי נדרש בירור רפואי?

במספר מצבים תוצאה חריגה במחשבון הגדילה מצריכה פנייה לבירור רפואי:

• גובה מתחת לאחוזון 3 מהווה סמן מרכזי לקומה נמוכה ומצריך בירור רפואי
• ירידה משמעותית באחוזונים (שבירה למטה) עם העלייה בגיל
• גדילה איטית יותר בהשוואה לגובה המטרה, כפי שמחושב במחשבון גובה עתידי

הפנייה הראשונית היא לרופא ילדים, ובהמשך מופנה הילד לרופאים מומחים בהתאם לממצאי בדיקות מעבדה והדמיה, לרבות רופאים אנדוקרינולוגים לילדים המטפלים בבעיות הורמונאליות, רופאים נפרולוגים המטפלים בסיבוכים כלייתיים, ורופאים גנטיים במקרה של היסטוריה משפחתית של קומה נמוכה.

יש שאלות? שאלו בקהילת בעיות גדילה בכמוני 

• למדריך המלא לבעיות גדילה

• למחשבון גובה עתידי (גובה גנטי)

• ד"ר שרי קרפל וולסקי היא מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה של ילדים ורופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית ומנהלת בקהילת גדילה באתר כמוני

עדכון אחרון: פברואר 2026