קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותלמה אנחנו ממהרים לשירותים אחרי אכילת כרוב או כשאנחנו לחוצים?

למה אנחנו ממהרים לשירותים אחרי אכילת כרוב או כשאנחנו לחוצים?

חוקרים פענחו את תפקידם של תאים במערכת העיכול שיודעים לזהות מזון שהגוף רגיש לו ומשדרים אותות למוח להפריש אותו החוצה מהגוף, ומסבירים גם מדוע לחץ נפשי עלול לגרום לשלשולים

מאת דן אבן
05/07/17
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

חוויתם מתישהו צורך למהר לשירותים בתקופות לחוצות או מיד אחרי שאכלתם כרוב או מזון חריף? תופעה שכזו עשויה להתרחש בעקבות פעילותם של תאים במעי שמסוגלים לזהות כימיקלים מעוררי דלקת במזונות, תאים שמתריעים למוח על הצורך להזדרז ולהפריש את המזונות החוצה מהגוף.

 

אופן פעילותם של "תאי הטעם" הללו המצויים במעטפת מערכת העיכול (רקמת האפיתל) פוענח אף לאחרונה על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. "תאי הטעם" המצויים במעי, הקרויים בעגה המדעית 'תאים אנטרוכרומפינים' (EC, קיצור של serotonergic Enterochromaffin Cells) עוררו סקרנות בעולם הרפואה מזה שנים, לאחר שהתברר כי הם אחראים להפרשה של 90% ממכסת הגוף של כימיקל הסרוטונין – כימיקל מוחי המווסת מצבי רוח, רעב ושינה, שיש לו תפקיד גם בהתפתחות דיכאון.

 

ואסאבי, חזרת, כרוב וברוקולי - וגם לחץ נפשי 

 

החוקרים בחנו תאי טעם שנאספו מרקמות מעי של עכברי מעבדה וזיהו כי התאים הללו מכילים קולטנים שמסוגלים לזהות רכיבים רגישים במזון, הורמוני לחץ ותוצרים של חיידקי מעי שונים. חשיפה לרכיבים אלו מעודדת את תאי הטעם להפעיל תעלות יוני סידן המובילות להפרשת מולקולות סרוטונין, שמפעילות מצדן את תאי העצבים שיוצאים מהמעי ומשדרים אותות למוח. בשלב זה, המוח מגיב לתשדורות הסרוטונין על ידי האצה של תנועתיות המעי, באופן שמעודד הוצאה של המזון מהגוף בצואה ובמקרים קשים – על ידי שלשולים או הקאות. למעשה, החוקרים מצאו כי תשדורות אלה מסמנות לגוף על תהליכים דלקתיים שמתפתחים או עלולים להתפתח כתוצאה מחשיפה לרכיבי מזון רגישים ומניעות את הגוף לפעולה לסילוק אותם הרכיבים.

 

בשלב הבא זיהו החוקרים רכיב ספציפי במזון בעל ההשפעה הגבוהה ביותר על עירור תאי הטעם לפעולה – תרכובת בשם 'אליל איזותיאוציאנט' (allyl isothiocyanate) הקרויה בעברית גם 'שמן חרדל' ומצויה בריכוז גבוה במזון חריף המכיל ואסאבי (חזרת יפנית), וכן בחזרת, כרוב וברוקולי. באמצעות עירור תאי הטעם, מזונות אלה מגבירים את תנועתיות מערכת העיכול וגורמים לחוסר נוחות והתכווצויות בבטן באכילת יתר.

 

גם הורמוני לחץ – לרבות אדרנלין ונוראדרנלין – זוהו על ידי החוקרים כרכיבים בעלי השפעה מעוררת על תאי הטעם במעי. כשרמות ההורמונים הללו במעי עולות בתגובה ללחץ נפשי ו/או לפעילות דלקתית מקומית – תאי הטעם מפרישים את כימיקל הסרוטונין המאותת למוח להגביר את תנועתיות מערכת העיכול. מנגנון זה, לטענת החוקרים, עשוי להסביר את הקשר שבין לחץ לסיבוכים במערכת העיכול.

 

עוד נמצא כי רכיב המכונה איזוולרט (isovalerate) המהווה תוצר של חיידקי מעי – המעיד על חוסר איזון חיידקי במעי – עשוי להשפיע על תאי הטעם ולהוביל לפעילות שבאה לידי ביטוי בכאבי בטן וצורך דחוף לשירותים.

 

סרוטונין ותנועתיות המעי

 

המחקר, שממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2017 של כתב העת Cellלמעשה מסביר תסמינים אופייניים ל'תסמונת המעי הרגיז' (IBS) שמובילה לאפיזודות תכופות של שלשולים ועצירות. לדברי החוקר הראשי פרופ' דיוויד יוליוס, החוקרים מנסים לבדוק האם תאי הטעם רגישים יותר בקרב אנשים עם תסמונת המעי הרגיז, ומה עשויה להיות הסיבה לכך.

 

המחקר גם משיק עם ראיות מדעיות מהשנים האחרונות שהצביעו על יעילות הטיפול בתרופות ה-SSRI לדיכאון המובילות לעלייה ברמות הסרוטונין בגוף על ידי מניעת ספיגה מחדש של הכימיקל – גם להקלה בעצירות בקרב אנשים עם תסמונת המעי הרגיז, וזאת עקב פעילותן להגברת תנועתיות המעי. לחילופין, תרופות שמפחיתות את רמות הסרוטונין בגוף, כמו התרופה אונדאנסטרון (זופרן), משמשות לעתים להקלה על תנועתיות יתר של המעי ושלשולים, באופן שמתיישב עם ממצאי המחקר.

 

מעבר לתרופות אלה שמשפיעות על רמות הסרוטונין בגוף כולו, החוקרים שואפים לפתח טיפולים תרופתיים ייעודיים שיכוונו להפעלת תאי הטעם במערכת העיכול ויוכלו להקל בתסמינים שמאפיינים מחלות מעי שונות, לרבות תסמונת המעי הרגיז וכן מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית

 

 

Cell ,DOI: 10.1016/j.cell.2017.05.034

קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: