מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותטלוויזיה או מחשב – מה מסוכן יותר ללב?

טלוויזיה או מחשב – מה מסוכן יותר ללב?

מחקר שנערך בילדים מצא: צפייה בטלוויזיה מהווה סיכון גדול יותר למחלות לב וכלי דם משימוש במחשב


טלוויזיה: הדרך המזיקה ביותר לבלות את שעות הפנאי (צילום: Shutterstock)
טלוויזיה: הדרך המזיקה ביותר לבלות את שעות הפנאי (צילום: Shutterstock)

 

אין ספק שפעילות גופנית תפחית את הסיכון של ילדים לפתח מחלות לב בהמשך החיים, אבל מה לגבי הזמן שהילדים אינם פעילים? חוקרים מאוניברסיטת קווינס מצאו כי סוגים שונים של עיסוקי פנאי בהם הילדים אינם פעילים גופנית, משפיעים באופן שונה על גורמי הסיכון שלהם למחלות לב.

 

במסגרת המחקר שפורסם בכתב העת BMC Public Health נבחן הקשר בין סוגי הפעילויות וההשלכות הבריאותיות שלהן בקרב יותר מ- 2,500 נחקרים בגילאי 6 עד 19.

 

החוקרים חישבו את הסיכון הלבבי-מטבולי בילדים בהתבסס על גילם, היקף המותניים, לחץ הדם ורמות הכולסטרול שלהם, והשוו אותו מול סוג הפעילות. נמצא כי רמות גבוהות של צפייה בטלוויזיה ניבאו רמות גבוהות יותר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, וזאת לעומת משחקי מחשב. 

 

בילדים שבילו מספר שעות ביום בצפייה בטלוויזיה, היקף המותניים ורמות הכולסטרול היו גבוהות יותר, מה שמעלה את הסיכון למגוון מחלות בהן מחלת לב כלילית, שבץ וסוכרת.

 

הסבר אפשרי אחד לתוצאות הוא שצפייה בטלוויזיה נמצאת בתחתית סולם הפעילויות מבחינת הוצאה אנרגטית, לפחות כך מצאו מחקרים. הסבר נוסף הוא שצפייה בטלוויזיה קשורה יותר לפעילויות כמו נשנוש חטיפים בין ארוחות.

 

החוקרים מסבירים כי המסר שצריך לקחת מהמחקר הוא שאנו רוצים שהילדים יהיו יותר פעילים גופנית, אבל באותו זמן, אנחנו צריכים לחשוב גם על מה שהם עושים ביתר הזמן ובמסגרת זו לצמצם כמה שניתן את זמן הצפייה בטלוויזיה.

 

זהו לא המחקר הראשון שקושר בין צפייה לטלוויזיה וסיכון לסוכרת ומחלות לב. כך למשל במחקר שפורסם השנה חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו כי צפייה ממושכת בטלוויזיה עלולה להעלות את הסיכון לסוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם ומוות טרם עת. המחקר הראה כי על כל שעתיים נוספות של צפייה בטלוויזיה ביום, הסיכון לסוכרת עלה ב- 20%, הסיכון למחלות לב עלה ב- 15% והסיכון למוות מוקדם עלה ב- 13%.

 

מחקר נוסף שפורסם השנה מצא כי צפייה ממושכת בטלוויזיה עשויה להעלות את הסיכון למחלות לב ומוות, ללא קשר לפעילות הגופנית שמבצעים. מחקר שפורסם בשנה שעברה מצא כי כל שעה שמבלים בצפייה בטלוויזיה ביום מעלה את הסיכון למוות ממחלת לב ב- 7%.

 

אז כשגשום וקר מה כן אפשר לעשות? מחקר שפורסם השנה מצא כי משחקי וידיאו אקטיביים יכולים לגרום לילדים להוציא אנרגיה לפחות כמו בהליכה.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת קווינס