הידרדניטיס סופורטיבה HS

כמוניהידרדניטיס סופורטיבה HSמדריכיםאבחון הידרדניטיס סופורטיבה

אבחון הידרדניטיס סופורטיבה

איך מאבחנים הידרדניטיס סופורטיבה? אלו מחלות יש לשלול בתהליך האבחנה? ולמה לרוב חולף זמן רב מהתפרצות המחלה עד לקבלת האבחנה? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הידרדניטיס סופורטיבה ((HS היא מחלת עור כרונית שמתבטאת בנגעים דלקתיים וכואבים מתחת לעור. נגעי הידרדניטיס סופורטיבה יכולים להופיע בכל אזור בגוף שיש בו זקיקי שיער, אך נוטים להופיע במקומות שיש בהם קפלים - בעיקר בבית השחי והמפשעה, בעכוז ופי הטבעת ובנשים מתחת לחזה.

 

בתחילה מאופיינת המחלה לרוב בנגעים קטנים על גבי העור ובהמשך הנגעים עלולים להפוך למורסות כואבות שנוטות להתפוצץ ולהפריש תוכן מוגלתי מלווה בריח. בחלק מהמקרים המורסות שמאפיינות הידרדניטיס סופורטיבה עלולות עם הזמן להוביל להצטלקות העור ולהיווצרות תעלות מתחת לעור שמפרישות דם ומוגלה ומלוות בריח לא נעים.

 

 

למידע מפורט על התסמינים של הידרדניטיס סופורטיבה

 

בעיה של מודעות

 

אבחון של הידרדניטיס סופורטיבה נעשה על ידי רופאי עור (דרמטולוגים). לפי מחקרים לרוב חל עיכוב של שנים – ולעתים אף מעל לעשר שנים – בין הופעת תסמיני המחלה ועד לאבחון. ישנם מספר הסברים אפשריים לעיכוב באבחון המחלה, לרבות הנטייה של הנגעים להתפתח באיברי גוף אינטימיים, וכן חולים לרוב פונים לרופאים רבים, לרבות רופאי עור, כירורגים פלסטיים (פלסטיקאים), רופאי משפחה, כירורגים ואף גינקולוגים (מאחר והמחלה מופיעה גם באיברי המין אצל נשים) בתהליך האבחון, ורופאים רבים אף הם אינם מכירים את המחלה, וזאת  לצד מודעות הציבורית נמוכה למחלה באוכלוסייה הכללית.

 

אחד המחקרים שבחן את הנושא בתוניס בקרב 11 חולים, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2009 בכתב העת ACTA Dermatoven APA, העלה כי הזמן החציוני לאיחור באבחנה עמד על 12 שנים (144 חודשים) ואצל אחד החולים אף הגיע ל-34 שנים.

 

לפי מחקרים, לרוב המחלה מאובחנת כשהנגעים בשלב הארלי 2 – כלומר לאחר שהכיסים המוגלתיים התפשטו והחלו להפריש מוגלה החוצה. מחקר נוסף של חוקרים מצרפת שנסמך על נתונים אודות 164 מטופלים ומוזכר בספר אקדמי אודות המחלה מדווח על עיכוב ממוצע של 7 שנים מהופעת התסמינים ועד לאבחנה, כשאחד המטופלים חווה עיכוב של 42 שנים באבחנה.

 

פרט לרופאי עור, רופאים מומחים שונים עוסקים בהיבטים הקשורים בהידרדניטיס סופורטיבה, לרבות רופאים ראשוניים, כירורגים פלסטיים ולעתים אף גינקולוגים – שכן המחלה מערבת לעתים נגעים באיברי המין הנשיים וכן מומחים נוספים ואף מומחים לכירורגיה קולורקטלית (פרוקטולוגים), מאחר וישנם נגעים האופייניים למחלה שמתפתחים בעכוז ופי הטבעת.

 

תהליך האבחון של הידרדניטיס סופורטיבה

 

תהליך האבחון של הידרדניטיס סופורטיבה לרוב פשוט ומבוסס בעיקר על תסמינים ובדיקת רופא:

 

תסמינים ובדיקה פיזית של רופא: תסמינים ובדיקה גופנית מהווים לרוב את השלב הראשון באבחון המחלה.

 

היסטוריה רפואית: לרוב נבדקת היסטוריה משפחתית של המחלה, שכן להידרדניטיס סופורטיבה רכיב גנטי - ל-30% עד 40% מהאנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה קיים קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלוקה במחלה, וזוהו כבר גנים המצביעים על העברתה בתורשה.

 

בדיקות דם: כיום אין בדיקת מעבדה ספציפית לאבחון הידרדניטיס סופורטיבה, וגם בדיקות דם למדדי דלקתיות אינם יכולים להצביע באופן ספציפי על מחלה זו.

 

בדיקות הדמיה: כיום אין בדיקות הדמיה המשמשות לאבחון הידרדניטיס סופורטיבה, והדמיות מבוצעות בעיקר להערכת חומרת המחלה והתגובה לטיפול ולהערכה לפני התערבות ניתוחית, ובמקרים אלה מופנים המטופלים בעיקר לבדיקות אולטרה סאונד ו-MRI.

 

אבחנה מבדלת

 

במסגרת תהליך האבחון של הידרדניטיס סופורטיבה יש לבצע אבחנה מבדלת כדי לשלול את האפשרות למצבים רפואיים שלעתים מאובחנים בטעות אצל החולים. בין המחלות הדומות בתסמיניהן:

 

אקנה (פצעי בגרות): לעתים הידרדניטיס סופורטיבה מאובחנת בטעות כאקנה, בעיקר בשלב הראשון של המחלה, כשהנגעים עדיין לא מפושטים ועוד לא דולפת מהם מוגלה. בעבר אף רווחה ההנחה כי מקור הנגעים של הידרדניטיס סופורטיבה בבלוטות ההזעה, בדומה לאקנה – מה שהקנה לה את השם 'אקנה הפוכה' (Acne Inversa), אם כי כיום הוכח שמקור הנגעים בחסימה של זקיקי השיער בעור. כשהידרדניטיס סופורטיבה מלווה בנגעים בפנים – היא יכולה להיות דומה לאקנה קשה שמבטאת אף היא במורסות דלקתיות גדולות, ובמקרים אלה קשה להבחין בין המחלות.

 

זיהומים: לעתים נגעי הידרדניטיס סופורטיבה נחשבים תחילה לפצעי זיהומים, וכשהם מופיעים באזור המפשעה – הם עשויים בטעות להיות מאובחנים כזיהומים שמועברים ביחסי מין. לעתים הנגעים מאובחנים בטעות כ'דלקת הזקיק' ובלעז 'פוליקוליטיס' (Folliculitis) – דלקת מוגלתית או קשרית דלקתית המקיפה זקיק שיער, ומתפתחת בעיקר באזורים שעירים כמו בית השחי או זקן הפנים, הנגרמת על ידי זיהום מקומי, לרוב בחיידק מסוג סטפליקוק זהוב (Staphylococcus aureus) או פסאודומונס אאוריגינוזה (Pseudomonas aeruginosa).

 

 

סייעה בהכנת הכתבה ד"ר אריאלה הפנר, מנהלת המרפאה להידרדניטיס סופורטיבה ומנהלת המרפאה לכיבים כרונים ופצעים קשיי ריפוי במערך העור במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)

 

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2018

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: