פיברומיאלגיה

כמוניפיברומיאלגיהמדריכיםהטיפול בפיברומיאלגיה

הטיפול בפיברומיאלגיה

איך מטפלים בפיברומיאלגיה? מהן התרופות שביכולתן להפחית את התסמינים? אילו שינויים נדרשים באורח החיים? ועד כמה מועילה רפואה משלימה? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 1

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כיום אין תרופה שמאפשרת לרפא פיברומיאלגיה - תסמונת שמתבטאת בכאב כרוני מפושט בשרירים ובשלד ומאופיינת ברגישות מוגברת ועייפות. אצל אחוז קטן מהאנשים עם פיברומיאלגיה התסמונת עשויה להעלם לחלוטין, אולם אצל הרוב היא כרונית ומתמשכת ודורשת אסטרטגיה המשלבת מספר טיפולים לאורך זמן, לשליטה בתסמינים.

 

ברבות השנים הצטברו ראיות על מגוון טיפולים שמסייעים לשלוט בתסמיני פיברומיאלגיה ולשפר את יכולת התפקוד, וכיום ידוע כי טיפול משולב הכולל פעילות גופנית, הידרותרפיה, טיפולים נפשיים, טיפולים תרופתיים ורפואה משלימה – ובעיקר יוגה וטאי צ'י – מועיל למטופלים, והתועלת גדלה ככל שהטיפול מותאם בשלב מוקדם יותר לאחר הופעת התסמינים.

 

לפי האיגוד האמריקאי לריאומטולוגיה (ACR), אצל רוב החולים, התוצאות הטובות ביותר מתקבלות בשילוב של מספר אסטרטגיות טיפוליות יחד.

 

טיפולים לא תרופתיים בפיברומיאלגיה

 

לדברי ד"ר ואלרי אלוש, מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהלת קהילת פיברומיאלגיה ב'כמוני', "כיום ידוע כי הטמעת אורח חיים בריא מהווה את הטיפול החשוב ביותר בפיברומיאלגיה, אף מעבר לטיפול התרופתי".

 

אמנם הקשר בין אורח חיים לא בריא לבין התפתחות פיברומיאלגיה עדיין שנוי במחלוקת בספרות הרפואית, אולם מהעדויות שנאספו עד כה עולה כי התנהגויות שקשורות לאורח חיים בריא מאפשרות להפחית את תסמיני פיברומיאלגיה, לרבות שיכוך בכאב, שיפור באיכות השינה ושיפור בתפקוד הכולל.

 

פעילות גופנית

 

לפי מחקרים, פעילות גופנית מהווה את הטיפול היעיל ביותר בפיברומיאלגיה, אף יותר מתרופות, ולפי עמדת האיגוד האמריקאי לריאומטולוגיה, על המאובחנים בתסמונת להקפיד לבצע פעילות גופנית באופן סדיר, 5-3 פעמים בשבוע ואפילו מדי יום, גם כתוספת לכל טיפול תרופתי שנבחר. למרות שהתסמונת מאופיינת בכאב מפושט, פעילות גופנית בעצימות נמוכה אינה אמורה להיות מזיקה.

 

לדברי  ד"ר אלוש, "מקובל להמליץ על פעילות אירובית בעצימות נמוכה על בסיס יומי, למשל הליכה 30-20 דקות ביום, ואפשר כמובן לשלב שחייה ורכיבה על אופניים". ההמלצה כיום למאובחנים עם פיברומיאלגיה להתחיל בפעילות גופנית סדירה והדרגתית, כשהפעילות המומלצת ביותר בפיברומיאלגיה היא פעילות גופנית אירובית – כדוגמת הליכה מהירה, ריצה, שחייה, ריקוד ורכיבה על אופניים, שמפעילה לצד מערכת השרירים גם את הלב והריאות. מטה אנליזה שפרסמו בשנת 2018 חוקרים מספרד וצי'לה העלתה כי גם ריקוד מסייע להפחתת מדדי כאב ותסמינים נפשיים שמיוחסים לפיברומיאלגיה

 

לפיההנחיות הקליניות לטיפול בפיברומיאלגיה  שהופצו בשנת 2013 על ידי המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית מטעם איגוד הריאומטולוגים ומומחים ברפואת המשפחה, "חשוב להתייחס לפעילות הגופנית כהתערבות טיפולית ולא רק כהמלצה כללית לאורח חיים בריא, ולהבהיר לחולים שההקפדה על "סרגל מאמצים" מינון הפעילות (לא להגביר בצורה פתאומית את המינון, אך גם לא "לשכוח" לבצע את הפעילות) צריכה להיות דומה להקפדה על נטילת תרופה". לפי ההנחיות הטיפול בפעילות גופנית מדורג כיעיל עם חוזק ראיות גבוה.

 

סקירת ספרות שבוצעה במאגר המחקרים קוצ'ריין (Cochraine) ופורסמה באוקטובר 2007, הנסמכת על שמונה מחקרים, העלתה כי פעילות גופנית אירובית בלבד בעצימות מתונה משפרת את איכות החיים הכוללת של המאובחנים בתסמונת, את התפקוד הפיזיולוגי, וכן עשויה לשפר מדדים של כאב וכן כאבים ספציפיים בנקודות הרגישות שמאפיינות את התסמונת, אולם אין עדויות בעלות מובהקות סטטיסטית על תרומה של פעילות אנאירובית לחיזוק כוח השרירים ושל תרגילים לשיפור הגמישות.

 

מעבר לשיכוך כאבי השרירים, פעילות גופנית גם מסייעת לשפר את התסמינים הנפשיים הנלווים לתסמונת. מחקר אמריקאי בשם FAST שפורסם באוגוסט 2018 בכתב העת Arthritis Research and Therapy העלה כי בקרב נשים שמאובחנות עם פיברומיאלגיה, פעילות גופנית קשורה בעיקר בשיפור איכות החיים והעייפות ופחות בשיפור במדדי רמת הכאב, רגישות לכאב ומצוקה נפשית.

 

לעתים מומלץ טיפול פיזיותרפי קצר מועד המאפשר הדרכה לגבי תרגילי כושר המומלצים לביצוע באופן סדיר בבית. לחולים עם נטייה לגמישות יתר מומלץ לשלב תרגילים לחיזוק כוח השרירים.

 

מנוחה ורוגע

 

פעילות גופנית צריכה להתלוות לאימוץ שינויים באורח החיים שמטרתם להימנע או להפחית מקורות ללחץ יתר ולחץ רגשי בפרט, לרבות באמצעות יציאה למנוחות במהלך היום. עם זאת, יש להיזהר שלא לקחת את השינוי רחוק מדי – ישנן עדויות ולפיהן אנשים עם פיברומיאלגיה שנוטים להתפטר מעבודתם כדי להגיע לרגיעה סובלים דווקא מהחמרה בהשוואה לאלו שנשארו פעילים.

 

הידרותרפיה (טיפול במים)

 

מחקרים העלו כי טיפול הידרותרפי במים המבוצע לרוב בבריכות מחוממות עשוי לתרום לחולי פיברומיאלגיה, ובקווים המנחים בישראל מדורג הטיפול בהידרותרפיה כיעיל עם חוזק ראיות בינוני.  ההנחיות ממליצות לשלב קורס של טיפול בהידרותרפיה בתכנית הטיפול הראשונית של חולים המאובחנים כסובלים מפיברומיאלגיה ובהתאם לתגובה הקלינית לחזור על טיפולים מסוג זה לאורך הטיפול.

 

בלנאותרפיה

 

טיפול בשיטה הקרויה 'בלנאותרפיה' (Balneotherapy) הנעשה במים חמים, לרוב במרחצאות חמים, מוכר לאורך מאות בשנים עוד מתקופות היסטוריות כמועיל לטיפול בכאבים במערכת השלד. במחקרים טיפול בבלנאותרפיה הוכח כיעיל גם לסובלים מפיברומיאלגיה, ובקווים המנחים מישראל מוגדר כיעיל עם בסיס ראיות בינוני.

 

מחקר ישראלי של צוות חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, שפורסם בשנת 2001 בכתב העת Clinical Rheumatology העלה כי טיפול במרחצאות באזור ים המלח סייע לאנשים עם פיברומיאלגיה לשיפור מובהק באיכות החיים, שתוצאותיו נשתמרו לתקופה שנמשכה שלושה חודשים.

 

תזונה

 

תזונה מהווה את אחד הכלים להתמודדות עם תסמיני פיברומיאלגיה, אם כי ההמלצות בתחום אינן גורפות ברובן, אלא מותאמות לכל מטופל בהתאם לאופן בו הוא מגיב למזונות שונים.

 

ככלל, לאנשים עם פיברומיאלגיה ישנה נטייה לעודף משקל והשמנת יתר, שעלולים להוביל להחמרת תסמינים ולפגיעה חמורה יותר באיכות החיים, לרבות כאבים בעוצמה גבוהה יותר, עייפות, מצבי רוח תנודתיים ופגיעה קשה יותר באיכות השינה.

 

לפי סקירת מאמרים בנושא שבוצעה על ידי חוקרים מאיטליה, ופורסמה בחורף 2015 בכתב העת Clinical and Experimental Rheumatology, לאנשים עם התסמונת מומלץ לשמור על משקל תקין ככלי לשליטה על התסמינים, ומומלץ על הוצאת רכיבים מסוג 'אקסיטוטוקסינים' מהתפריט, אשר נחשבים באופן כללי כלא בריאים, ובהם 'מונוסודיום גלוטומט' ו'אספרטם' שנקשרו להחרפת תסמינים. 

 

הימנעות מעישון

 

ככלל, עישון סיגריות מערב נזקים רפואיים רבים ואינו מומלץ מסיבות רבות. מחקר אמריקאי שנערך במרכז הרפואי מאיו קליניק במינסוטה ופורסם בנובמבר 2015 בכתב העתPain Practice העלה כי עישון סיגריות אולי עשוי להיתפס כמקל על תסמיני פיברומיאלגיה, אולם בפועל הוא לא הוביל להפחתה בתסמינים השונים, לרבות כאב מפושט ותסמיני דיכאון וחרדה.

 

טיפולים נפשיים

 

טיפולים נפשיים שונים פותחו כדי להקל על הסובלים מפיברומיאלגיה, כשהמקובל ביותר כיום הוא טיפול קצר מועד בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT, קיצור של Cognitive Behavioral Therapy) שהוכח כיעיל בשיפור התסמינים, ומוגדר בקווים המנחים מישראל כבעל חוזק ראיות גבוה. מחקרים העלו כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול לסייע לשנות דפוסי חשיבה שליליים ולהחליפם בדפוסים חיוביים, ולשנות את עיבוד הכאב במוח.

 

שיטות שונות של טיפול קוגניטיבי־התנהגותי מיושמות בטיפול בכאב כרוני ובפיברומיאלגיה. כך, למשל, MBSR ובשם המלא Mindfulness Based Stress Reduction היא שיטה שמנסה לעצב מחדש מחשבות טורדניות באמצעות כלים חשיבתיים; OBT ובשם המלאOperant Behavioral Treatment היא שיטה המתמקדת בדפוסי התנהגות הקשורים לכאב ומנסה להגביר את רמת הפעילות, להפחית דפוסי חיפוש אחר סיוע רפואי ולגייס אנשים קרובים על מנת להפחית חיזוקים הניתנים להתנהגויות של כאב.

 

כמו כן, לאחרונה מופיעים פרסומים שמצביעים על יעילות הטיפול בהיפנוזה להפחתת תסמיני פיברומיאלגיה. מחקר שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת European Journal of Pain העלה כי היפנוזה ודמיון מודרך מסייעים באופן מובהק לשיפור תסמיני פיברומיאלגיה, לרבות הפחתה של מעל ל-50% בעוצמת הכאבים והקלה במצוקה הנפשית, וכי טיפול משולב קוגניטיבי-התנהגותי הכולל היפנוזה מועיל יותר מטיפול הניתן בגישה קוגניטיבית-התנהגותית בלבד.

 

מעבר לכך מצטברות ראיות ליעילות הטיפול בפיברומיאלגיה באמצעות מדיטציית מיינדפולנס שהוכחה במחקרים כמשפרת את איכות השינה ותסמינים של דיכאון. במאמר שפורסם בספטמבר 2017 בכתב העת Current Rheumatology Reports נקבע על סמך מחקרים בתחום כי התערבות באמצעות מדיטציית מיינדפולנס כשיטה התנהגותית שפועלת על מודעות לחושים בגוף – תורמת להפחתת תסמיני פיברומיאלגיה, בעיקר כשהיא משולבת עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

המלצות כלליות למאובחנים עם פיברומיאלגיה לשינוי אורח החיים:

 

  • בצעו פעילות גופנית אירובית באופן סדיר – כמה פעמים בשבוע, ואם אפשר אפילו מדי יום. התחילו בפעילות גופנית באופן מדורג: תחילה בעלייה וירידה במדרגות במקום במעלית, ובהליכה ברגל במקום נסיעה ברכב לחנות השכונתית. ככל שהתסמינים פוחתים מומלץ להגביר את הפעילות הגופנית.
  • קחו פרק זמן בכל יום כדי לנוח. בדקות אלה מומלץ על נשימות עמוקות ומדיטציה להפחתת לחץ.
  • אמצו הרגלי שינה סדירים: הליכה לישון בלילה ויקיצה בבוקר בשעות קבועות, הימנעות ממחסור בשעות שינה, הימנעות משינה במהלך היום שיכולה לשבש את השינה בלילה, הגבלת צריכה של קפאין שעלולה להפריע לשינה וכן גמילה מעישון אצל אנשים עם פיברומיאלגיה הסובלים מהפרעות שינה, שכן ניקוטין משמש עבורם כחומר מגרה/ מעורר שעשוי לשבש את השינה.
  • התמקדו בעתיד ולא בעבר: חשבו מה שיכול לקדם אתכם לאיכות חיים טובה יותר ולא מה שעלול היה לגרום להתפרצות התסמונת.

 

תרופות לפיברומיאלגיה

 

הטיפולים התרופתיים מאפשרים לשלוט על תסמיני פיברומיאלגיה: לשכך את הכאב המפושט ולשפר את איכות השינה, ולעתים מקלים על המתח הנפשי.

 

לפי הקווים המנחים מישראל אנשים עם פיברומיאלגיה נוטים יותר לתופעות לוואי בתגובה לטיפול תרופתי, לכן ההמלצה ליטול תרופות לפיברומיאלגיה באופן מדורג – תחילה במינונים קטנים ובהמשך להעלות את המינונים, תוך מעקב אחר התגובה הקלינית וניטור אחר תופעות לוואי.

 

לפי ההנחיות, הגישה המומלצת לטיפול בתסמונת הפיברומיאלגיה מביאה בחשבון את המאפיינים הקליניים הייחודיים לכל חולה. כך, הגישה למטופל אשר סובל באופן מרכזי מהפרעות שינה ותשישות שונה מהגישה למטופל אשר מתאר מרכיב מרכזי של דיכאון, חרדה וכדומה.

 

כמו כן, חשוב להדגיש כי ללא פעילות גופנית ואימוץ אורח חיים בריא, לטיפול התרופתי לבדו יעילות מוגבלת בהפחתת תסמיני פיברומיאלגיה. 

 

ישנן מספר קבוצות תרופות שמשמשות את המאובחנים בתסמונת:

 

נוגדי דיכאון

 

תרופות נגד דיכאון וחרדה ממשפחת SNRI המשמשות בעיקר לטיפול בדיכאון וחרדה, משפיעות על עיכוב בספיגה של שני כימיקלים מוחיים – סרוטונין ונוראפינפרין (הידוע גם בשם 'נוראדרנלין'), שיש להם השפעה על מצב הרוח, וכך למעשה מעלות את ריכוזם של כימיקלים אלו במוח, ונמצאו יעילות גם לסובלים מפיברומיאלגיה כנגד תסמיני כאבים ועייפות – גם במצבים בהם לא מאובחן במקביל דיכאון, ובעיקר מדובר בתרופות דולוקסטין (סימבלטה) ומילנציפרן (סבלה או איקסל). תרופות אלו ככל הנראה משפיעות על תהליכים מוחיים של עיבוד כאב וכך מסייעות להקל בתחושות הכאב המפושט, והן מדורגות עם בסיס ראיות חזק בקווים המנחים מישראלדולוקסטין מומלץ במינון התחלתי של 30 מ"ג שמועלה בהדרגה כעבור מספר שבועות, ומילנציפרן במינון של 200-100 מ"ג ליממה המחולקים לשתי מנות, כשבארה"ב תרופות אלה אף רשומות בהתוויה ספציפית לטיפול בפיברומיאלגיה. תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופות כוללות יובש בפה, הזעה, עצירות וכאבי ראש.

 

לטיפול בעייפות ובשיפור איכות השינה הוכחו כיעילים גם נוגדי דיכאון נוספים, ובייחוד תרופות עם החומר אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט, טריפטל) מקבוצת נוגדי הדיכאון הטריציקליים המדורגות לפי הקווים המנחים מישראל כיעילות כנגד פיברומיאלגיה עם חוזק ראיות גבוה במינון התחלתי של 10 מ"ג (מינון נמוך שאינו בעל השפעה אנטי דכאונית) אשר ניתן להעלות בהדרגה. תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה כוללות יובש בפה, עצירות וישנוניות.

 

כמו כן הוכחה יעילות מסוימת להקלה בתסמיני פיברומיאלגיה בתרופות המכילות את החומר הפעיל פלואוקסטין (פרוזק, פריזמה, פלוטין) מקבוצת נוגדי דיכאון מסוג SSRI, אם כי מדובר ביעילות פחותה בהשוואה לתרופות שמעלות בצורה משולבת רמות של סרוטונין ונוראפינפרין.

 

תרופות נוגדות פרכוסים

 

תרופות שפותחו כנגד אפילפסיה המוכרות כנוגדות פרכוסים נמצאו בחלקן יעילות גם כנגד תסמיני פיברומיאלגיה, ובייחוד בהפחתת כאב מפושט המאפיין את התסמונת. בהקשר זה מיועדות לפיברומיאלגיה בעיקר תרופות נוגדות פרכוסים מהדור החדש ממשפחות פרגבלין (ליריקה) וגאבאפנטין (גאבאפנטין אינובמד, גאבאפנטין טבע, נוירונטין). פרגבלין היא התרופה הראשונה שאושרה ביוני 2007 באופן ייעודי על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול ייעודי לפיברומיאלגיה, (ובהמשך אושרו באופן ייעודי לתסמונת גם נוגדי הדיכאון דולוקסטין ומילנציפרן).

 

פרגבלין הוכחה בקרב אנשים עם פיברומיאלגיה ככזו אשר מעבר לטיפול בתסמיני הכאב המפושט משפרת גם את איכות השינה. לפי מחקר אמריקאי מאוניברסיטת סינסינטי שפורסם בספטמבר 2008 בכתב העת Journal of Pain. ישנן ראיות מחקריות גם להשפעות חיוביות של גאבאפנטין על איכות השינה של המטופלים. לפי הקווים המנחים מישראל, תרופות אלו מדורגות כיעילות כנגד פיברומיאלגיה עם בסיס ראיות חזק.

 

פרגבלין מומלץ להתחיל במינונים נמוכים ולעלות עד למינון של 450-300 מ"ג ליממה, וגאבאפנטין מומלץ תחילה במינון של 300 מ"ג בשעות הערב, שניתן להעלותו בהדרגה עד למינון מרבי של 2,400 מ"ג ליממה.

 

משככי כאבים

 

משככי כאבים שנמכרים ללא מרשם רופא ולעתים גם מחוץ לדלפק בית המרקחת, עשויים להקל על כאב אקוטי נקודתי המאפיין שלבים שונים בתסמונת פיברומיאלגיה, אולם אינם מומלצים לטיפול בטווח הארוך. לפי הקווים המנחים, אין כל עדות ליעילות הטיפול בתרופות מקבוצת NSAIDs – נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים, למעט במקרים בהם מזוהה בעיה דלקתית מקומית שמצדיקה טיפול בתרופות אלו, למשל במקרים בהם מאובחנת במקביל דלקת מפרקים.

 

מעבר לכך, לפי הראיות שהצטברו לאחרונה, משככי כאבים מקבוצת האופיאטים אינם מומלצים לאנשים עם פיברומיאלגיה, ומעבר לכך שלא הוכחו כמשפרים את תסמיני הכאב, הם עלולים להוביל לעתים אף להחמרתם.

 

כמו כן, כיום אין עדויות ליעילות בטיפול בתסמיני פיברומיאלגיה בתרופות מקבוצת הסטרואידים הסיסטמיים (המערכתיים), תרופות נוגדות חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים – לרבות התרופה קלונאזפאם שעלולה אף לגרום להתמכרות וכן הורמונים של בלוטת התריס. בנוסף, לא מומלצות תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים והתרופה זולפידם לטיפול בהפרעות שינה שמאפיינות פיברומיאלגיה לצד הכאב המפושט.

 

עקרונות הטיפול התרופתי בפיברומיאלגיה 

 

קווי טיפול עקרונות הטיפול בפיברומיאלגיה, כוללים טיפול מדורג: בשלב הראשון בתרופות המכילות אמיטריפלין בשילוב עם הנחיות לפעילות גופנית והמלצות לשינוי אורח החיים וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים ומשלימים.

 

לפי הקווים המנחים, אם התגובה של המטופל אינה טובה מספיק, עבור חולה עם מרכיב בולט של דיכאון, עייפות, הפרעות ריכוז וזיכרון ניתן לתת כקו הטיפול השני טיפול בתרופה מקבוצת ה-SNRI במקום הטיפול באמיטריפטילין או לחילופין תוספת טיפול בפלואוקסטין יחד עם הטיפול באמיטריפטילין,

 

עבור מטופל הסובל באופן מרכזי מהפרעות שינה יש להתחיל טיפול בפרגבלין או גבאפנטין. לאחר מכן, על פי הצורך ניתן להוסיף טרמודל. 

 

סל הבריאות הממלכתי בישראל אינו כולל כיום טיפולים תרופתיים ייעודיים לפיברומיאלגיה, והטיפולים ניתנים לחולים תחת אבחנות מקבילות, לרבות כאב נוירופטי, דיכאון או חרדה. בשנים עברו היו בישראל חולים שנתקלו בקשיים במימון תרופות שאינן בסל להתוויה של פיברומיאלגיה, אולם כיום התרופות הניתנות לטיפול בתסמונת משווקות גם במחיר מוזל בגרסה גנרית (גרסת העתק) ובעיה זו נפתרה.

 

רפואה משלימה לפיברומיאלגיה

 

הטיפול המקיף בפיברומיאלגיה כולל במקרים רבים המלצה על טיפולי רפואה משלימה שמטרתם השראת רגיעה והפחתת המתח הנפשי שנלווה לתסמונת ולעתים מהווה גורם להתפרצותה.

 

יוגה וטאי צ'י

 

מחקרים מסוימים מצביעים על תועלת של יוגה וטאי צ'י בהתמודדות עם תסמיני פיברומיאלגיה. אחד המחקרים שמומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) ופורסם באוגוסט 2010 בכתב העת New England Journal of Medicine הצביע על שיפור בתסמינים ובאיכות החיים הכוללת הודות לטיפולי טאי צ'י שבוצעו פעמיים בשבוע למשך שלושה חודשים.

 

קריותרפיה

 

ראיות חדשות מצביעות על יעילות הטיפול באמצעות קריותרפיה – בחשיפה לקור – כטיפול אפשרי להקלה בתסמיני פיברומיאלגיה. בדצמבר 2018 דיווחו חוקרים מספרד בכתב העת Rheumatology International כי במחקר מבוקר שכלל שתי קבוצות שסווגו באופן אקראי, מאובחנים בתסמונת שטופלו בכמה מחזורים של טיפולים בקריותרפיה, ונחשפו לקור קיצוני ב'תאי קור' למשך 3 דקות בטמפרטורה שירדה מתחת לאפס ועד לגובה של מינוס 140 מעלות – חוו הקלה בתסמינים בהשוואה לקבוצת ביקורת.

 

דיקור סיני

 

אקופונקטורה (דיקור סיני) גורמת לשינויים בזרימת הדם והכימיקלים שבמוח, ומחקרים מסוימים מצביעים על יעילות השיטה בהקלה על תסמיני פיברומיאלגיה, אם כי קיימים גם מחקרים שאינם מזהים תועלת בהשוואה לדיקור דמה.

 

טיפולים משלימים שאינם מומלצים

 

על פי סקירת ספרות שבוצעה במסגרת ההנחיות הקליניות שנכתבו בישראל לטיפול בפיברומיאלגיה, בין הטיפולים ברפואה משלימה שאינם מומלצים לפיברומיאלגיה, בין אם לא נמצאו יעילים או שאף עלולים להחמיר את התסמינים, נכללים כירופרקטיקה, טיפולי לייזר, היפותרמיה, טיפולים בשדה מגנטי ועיסויים. טיפולים נוספים שדורשים מחקרים רבים יותר להוכחת יעילותם כוללים פיזיותרפיה, אוסטאופתיה (טיפול במגע עדין עמוק) וטיפולים במכשור המייצר גלי הלם ממוקדים.

 

קנאביס רפואי לפיברומיאלגיה

 

בשנים האחרונות מצטברות עדויות על התועלת של קנאביס רפואי לטיפול בפיברומיאלגיה. מחקר מספרד שפורסם באפריל 2011 בכתב העת PLoS ONE הצביע על תועלות שונות בקנאביס להקלה בתסמיני הפיברומיאלגיה, לרבות ירידה בכאב ובנוקשות, הרגעות וירידה במתח ושיפור כללי באיכות החיים, וזאת בחלוף שעתיים בלבד מנטילת הקנאביס בעישון או באכילת עוגיות קנאביס.

 

בישראל הוחזרה בשנת 2018 פיברומיאלגיה לרשימת המחלות המאפשרות אישור לשימוש בקנאביס רפואי באישור משרד הבריאות, ולאחר מיצוי כל הטיפולים הקיימים – כלומר במקרים בהם הטיפולים התרופתיים אינם עוזרים או כשמתפתחות כנגדם תופעות לוואי קשות.

 

באוקטובר 2018 פורסם בכתב העת Clinical and Experimental Rheumatology מחקר המשותף לחוקרים מבתי החולים בילינסון וקפלן ואוניברסיטת תל אביב, שהצביע על תועלת בקנאביס רפואי לחולים עם פיברומיאלגיה שמתבטאת בכאבי גב תחתון. מחקר נוסף שבוצע על ידי חוקרים מבתי החולים לניאדו ונצרת שבוצע בקרב 383 חולי פיברומיאלגיה מרחבי הארץ ופורסם ביולי 2018 בכתב העת Pain and Research Treatment, העלה כי הרוב – 84% - נוטלים קנאביס רפואי, כאשר 44% בלבד נוטלים את החומר באישור משרד הבריאות, והיתר צורכים קנאביס באופן בלתי חוקי.

 

המעקב הרפואי

 

המעקב הרפואי אחר המאובחנים בתסמונת הוא לרוב כל 6-3 חודשים, ונועד בין השאר גם כדי לבחון את התפתחותן של מחלות נלוות לפיברומיאלגיה ובכללן מחלות דלקתיות ואוטואימוניות אחרות.

 

 

בהכנת הכתבה סייעה ד"ר ואלרי אלוש, מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהלת קהילת פיברומיאלגיה ב"כמוני"

 

עדכון אחרון: ינואר 2019

 

נטע-קובלסקי
10/02/19 9:28
היי. פיברומיאלגיה לא נכנסה להתוויות הקנאביס ועדיין מאוד מאתגר להוציא רישיונות אך בהחלט מצליחים! אני אישית עוזרת בהתנדבות לכל מי שצריך. אני חושבת שהיום, ב2019, ואחרי מחקר מקיף שדוקטור חביב גורג, ראומ...
היי.
פיברומיאלגיה לא נכנסה להתוויות הקנאביס ועדיין מאוד מאתגר להוציא רישיונות אך בהחלט מצליחים! אני אישית עוזרת בהתנדבות לכל מי שצריך.
אני חושבת שהיום, ב2019, ואחרי מחקר מקיף שדוקטור חביב גורג, ראומטולוג, עשה בנושא פיברומיאלגיה וקנאביס, יש מקום גדול לשים את הטיפול בקנאביס במעלה הכתבה ולא בסופה.

לרפואה הקונבנציונלית, לצערי הרב, אין את היכולת לעזור לנו להגיע לתוצאות טובות כמו שיש ברפואה הלא קונבנציונלית.

יצרנו מודל להתנהלות מנצחת לכל מתמודדי פיברומיאלגיה וכאב בכלל.

ר.ק.פ.ת - מודל מנצח להתנהלות מנצחת.

ר-רגש
ק-קנאביס
פ-פעילות גופנית
ת- תזונה בריאה ונכונה.

היום, ב2019, גם הרפואה הקונבנציונלית צריכה להגיד זאת בקולי קולות, גוף נפש הם דבר אחד ואסור ואי אפשר להפריד בניהם, לא בטיפול ולא בהתייחסות אליהם.

כשהגוף שלנו נפגע גם הנפש נפגעת שהנפש שלנו נפגעת גם הגוף שלנו נפגע.


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: