ערים בלילה? זה עלול לפגוע בלב שלכם
מי שנוהגים ללכת לישון מאוחר ופעילים בלילה מצויים בסבירות גבוהה יותר להתקף לב ושבץ מוחי בהשוואה לאנשים עם שעות שינה שגרתיות, כך מצא מחקר נרחב בבריטניה
בעשורים האחרונים עם העלייה במודעות לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם – הולכת ומתחדדת חשיבותה של השינה בשמירה על בריאות הלב.
שלב השינה העמוקה הוכח כחיוני לוויסות מערכת העצבים האוטונומית ולחץ הדם בגוף. חסך בשינה, שמוגדר לרוב כשינה פחות משש שעות בלילה, נקשר בעבודות לפגיעה בתפקוד שכבת האנדותל בכלי הדם, עלייה בלחץ הדם והגברתה של פעילות דלקתית סיסטמית. בנוסף, במהלך השינה הלב אינו פועל באופן מלא כמו בעירות, ויקיצות פתאומיות עשויות להעלות בחדות את לחץ הדם וקצב הלב – ונקשרו למחלות לב שונות, החל מאנגינה פקטוריס (תעוקת חזה) ועד להתקפי לב.
הקשר בין נדודי שינה (אינסומניה) לאירועים קרדיו וסקולאריים נתמך במחקרים רבים. לפי מטה אנליזה של חוקרים מאיטליה, שפורסמה בינואר 2014 בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology, בהתבסס על מחקרי מעקב אחר מעל ל-120 אלף איש לתקופות של שלוש ועד 20 שנים, מטופלים עם נדודי שינה מצויים בסיכון גבוה ב-45% לתחלואה ותמותה במחלות לב וכלי דם.
עתה נמצא במחקר נרחב המבוסס על נתונים שנאספו בבריטניה כי מעבר לנדודי שינה, באוכלוסייה הבוגרת מגיל 40 ומעלה, גם מי שפעילים יותר בשעות הלילה והולכים לישון בשעות מאוחרות מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה לבבית.
תזמון השינה
החוקרים האמריקאים מאוניברסיטת הרווארד והמרכז הרפואי בריגהאם אנד וימנס, בשיתוף חוקרים מהמכון הלאומי לזקנה בארה"ב (NIA), אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה והמרכז הרפואי-אוניברסיטאי בליידן שבהולנד, סקרו נתונים בריאותיים של 322,777 בוגרים בגילי 39 עד 74 (בגיל ממוצע 57) הנכללים במאגר מידע מחקרי פרוספקטיבי נרחב (UK Biobank) במטרה להעריך כיצד העדפות לתזמון השינה והערות משפיעות על בריאות הלב.
הנטייה הטבעית של אנשים ביחס להליכה לישון מצוינת בקהילה הרפואית והמדעית במונח 'כרונוטיפ' (Chronotype). קרוב לעשירית (8%) מהמשתתפים הגדירו עצמם כ"טיפוסי ערב מובהקים", אשר נטו להירדם בשעה מאוחרת בלילה ושיא פעילותם הוגדר בשלב מאוחר של היום. לעומתם, כרבע (24%) הגדירו עצמן "טיפוסי בוקר מובהקים", והיו פעילים יותר בשעות המוקדמות של היום והלכו לישון מוקדם יותר. כ-67% מהמשתתפים סווגו כבעלי כרונוטיפ "בינוני", לאחר שהצהירו שאינם בטוחים אם הם טיפוסי בוקר או טיפוסי ערב או שלטענתם אינם משתייכים לאף אחת מהגדרות אלה.
הבריאות הקרדיווסקולרית של המשתתפים נמדדה על פי "מדד ה-8 החיוניים לחיים" (Life’s Essential 8™) של איגוד הלב האמריקאי (AHA), המציין התנהגויות וגורמי בריאות הקשורים לבריאות קרדיווסקולרית מיטבית. המדד כולל את המרכיבים הבאים המבוססים על עקרונות של אורח חיים בריא: תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, איכות שינה טובה, וכן רמות תקינות של משקל, כולסטרול, סוכר בדם ולחץ דם. ניתוח הנתונים העלה כיבהשוואה לכרונוטיפים בינוניים, ל"טיפוסי ערב" הייתה שכיחות גבוהה ב-79% לקבלת ציון בריאות קרדיווסקולרית כללי נמוך.
בנוסף, טיפוסי ערב נמצאו בסיכון גבוה ב-16% ללקות בהתקף לב או שבץ מוחי במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-14 שנים, בהשוואה לאנשים בקטגוריה של כרונוטיפ בינוני. לעומת זאת, ל"טיפוסי בוקר" הייתה שכיחות נמוכה ב-5% לציוני בריאות לב נמוכים בהשוואה לאלו בקטגוריה בינונית.
עוד התברר כי מדד ה-8 חיוניים לחיים, שמשמעותו אורח חיים בריא ופעיל, הצליח להסביר 75% מהקשר שזוהה בין טיפוסי ערב לתחלואה לבבית.
ממצא מעניין שעלה מהמחקר הוא שההשפעה הרעה של שינה מאוחרת אצל "טיפוסי ערב" על בריאות הלב משמעותית יותר בעיקר בקרב נשים, יותר מאשר אצל גברים.
כמו כן, חלק ניכר מהסיכון המוגבר למחלות לב בקרב טיפוסי ערב נבע מהרגלים וגורמי בריאות לבביים לקויים, לרבות עישון סיגריות ומוצרי ניקוטין.
המחקר נתמך בין השאר על ידי מענקים מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) והמכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2026 של כתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי.
תוכניות ממוקדות
החוקרים מציינים כי "טיפוסי ערב" חווים לעיתים קרובות חוסר התאמה צירקדיאנית, שמשמעותה חוסר הלימה בין השעון הביולוגי הפנימי הקרוי 'השעון הצירקדי' לבין מחזור האור והחושך הטבעי או לוחות הזמנים היומיים המקובלים.
בהודעה לעיתונות ציין מחבר המחקר הראשי, ד"ר סינא קיאנרסי (Kianresi), עמית מחקר בהרווארד ובמחלקה להפרעות שינה ושיבושים צירקדיאניים ב"בריגהאם אנד וימנס" כי "סביר יותר שטיפוסי ערב יאמצו התנהגויות המשפיעות על הבריאות הקרדיווסקולרית, כגון איכות תזונה ירודה יותר, עישון ושינה לא מספקת או לא סדירה״.
המסרים שמתקבלים במחקר מתיישבים עם הצהרה של איגוד הלב האמריקאי משנת 2025 המחדדת את ההשפעות של מהלך השינה על בריאות הלב והסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית ואת חשיבותה של שינה איכותית לבריאות הלב.
ראש הצוות שניסח את ההצהרה, פרופ' קריסטן קנוטסון (Knutson), התייחסה לאחרונה לממצאים החדשים, והבהירה כי ממצאי המחקר אינם רק חדשות רעות עבור טיפוסי הערב, אלא שביכולתם גם להניע שינוי חיובי להתנהגות בריאה. לדבריה, ״הממצאים מראים כי הסיכון המוגבר למחלות לב בקרב טיפוסי ערב נובע בחלקו מהתנהגויות ניתנות לשינוי כגון עישון ושינה. לטיפוסי ערב יש אפשרויות לשפר את בריאותם הקרדיווסקולרית. טיפוסי ערב אינם פחות בריאים מטבעם, אך הם ניצבים בפני אתגרים שהופכים את השמירה על סגנון חיים בריא לחשובה עבורם במיוחד״. פרופ' קנוטסון הוסיפה כי "תוכניות ממוקדות לאנשים שנוטים להישאר ערים עד מאוחר עשויות לסייע בשיפור הרגלי סגנון חיים והפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות״.
