מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פיברומיאלגיה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ואלרי אלוש
מומחית לרפואה פנימית וראומטולוגיה מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה מרכז רפואי תל אביב (איכילוב)
רן שורר
רן שורר
פסיכולוג שיקומי מומחה (MA), ונוירו-פסיכולוג. בעל ניסיון טיפולי בהתמודדות עם אנשים עם הסובלים ממחלות כרוניות בשלבים שונים בחיים. בשנים האחרונות ריכזתי את הצוות הפסיכולוגי במכון הראומטולוגי במרכז הרפואי איכילוב, ת"א. היום אני משלב עבודה בטכניקות שיקומיות במסגרת מרכז סגול לרפואה היפרבארית במרכז רפואי שמיר. העבודה הטיפולית שאני פוגש כרוכה פעמים רבות בהתמודדות עם שיקום התפקוד לאחר מחלות גוף-נפש, התמודדות עם כאב יומיומי ומציאת כלים מתאימים להתמודדות עם מחשבות שליליות הקשורות למצב.  במסגרת העבודה הטיפולית אני עושה שימוש בכלים טיפוליים שונים שיעילותם הוכחה במצבים של התמודדות עם כאב כרוני, כולל מרכיבים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מיינדפולנס ושימוש בכלים מתקדמים לעיבוד אירועי מצוקה וסטרס בעזרת EMDR.
ד
ד"ר עומר גנדלמן
ראומטולוג, רופא מומחה בכיר, במחלקה פנימית והיחידה הראומטולוגית בתל השומר. אני פועל ועובד בגישה בה הראומטולוג הוא הרופא שמרכז את הטיפול בחולה בצורה הוליסטית ומקיפה.

מובילי קהילה

שרון גור
שרון גור
מתמודדת עם פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית מזה 20 שנה. מכהנת כיו"ר עמותת אס"ף כ15 שנה.
כמוניפיברומיאלגיהמדריכיםפיברומיאלגיה - כל מה שצריך לדעת

פיברומיאלגיה - כל מה שצריך לדעת

מהי פיברומיאלגיה? מהם התסמינים של פיברומיאלגיה? איך מאבחנים את התסמונת? ומהם גורמי הסיכון? מדריך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia), הקרויה בעברית 'דאבת שרירים', היא תסמונת ראומטולוגית המתבטאת בכאב כרוני מפושט בשרירים ובשלד ומאופיינת ברגישות מוגברת והפרעות שינה, ומלווה לעתים בשינויים במצב הרוח ובזיכרון. ידוע כיום כי מדובר בכאב כרוני ממקור מרכזי, קרי תוצר של הגברת עיבוד כאב והולכתו במערכת העצבים המרכזית.

 

התסמונת זכתה להכרת הממסד הרפואי ולקריטריונים אבחנתיים ברורים רק בשנות ה-90 של המאה ה-20, אם כי יש תיאורים לה עוד במאה ה-19.

 

פיברומיאלגיה שכיחה בעיקר בקרב נשים – שהן כ-80% מהחולים, ולכן קיבלה בתחילת הדרך את הכינוי 'מחלת היאפים הנשית' שנזנח עם הזמן, ככל שהמנגנון שמאחורי התסמונת הפך ליותר מובן. גם היסוד הביולוגי-פיזיולוגי של תסמונת הפיברומיאלגיה הפך ברור יותר עם השנים והחליף גישות מסורתיות שראו בתסמונת ביטוי של מצוקה נפשית ללא כל יסוד פיזי. 

 

אם בעבר נהגו לראות בכאבי פיברומיאלגיה כאבים 'מדומיינים', בשנים האחרונות הולך ומתברר הקשר בין פיברומיאלגיה לבין שינויים בהולכה העצבית במוח ואף לדלקתיות במוח. 

 

לדברי ד"ר ואלרי אלוש, מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), "גם בתיאורים הראשונים של התסמונת לא הייתה הצדקה לתפיסה שמדובר בכאבים מדומיינים. לאחרונה התקבלו ממצאי מחקרים שבוצעו בעזרת הדמיה תפקודית של המוח שהציגו אצל אנשים עם פיברומיאלגיה אזורים במוח שמגיבים באופן שונה לכאבים ושוני בפרופיל של חומרים מתווכי כאב".

 

אצל אחוז קטן מהאנשים עם פיברומיאלגיה התסמונת עשויה להעלם לחלוטין אם מטפלים בה מיד, אולם אצל הרוב היא כרונית ומתמשכת. עם השנים הצטברו ראיות על מגוון טיפולים שמסייעים לשלוט בתסמיני פיברומיאלגיה ולשפר את יכולת התפקוד, וכיום ידוע כי טיפול משולב הכולל פעילות גופנית, הידרותרפיה, טיפולים נפשיים, טיפולים תרופתיים ורפואה משלימה מועיל למטופלים, והתועלת גדלה ככל שהטיפול מותאם בשלב מוקדם יותר לאחר הופעת התסמינים. 

 

תסמינים של פיברומיאלגיה

 

תסמינים של פיברומיאלגיה פורצים לעתים במפתיע, ובמקרים רבים לאחר גורם מגרה ספציפי ("טריגר") כגון אירוע טראומה (למשל תאונת דרכים, נפילה או פגיעה באירוע טרור), ניתוח, זיהום, או במצבים המתאפיינים במתח נפשי מוגבר. ההנחה היא שעד כה לא נמצאו כלל הסיבות שעשויות להוביל להתפרצות התסמונת. 

 

תסמיני פיברומיאלגיה כוללים:

 

כאב שרירים מפושט

 

הכאב הנלווה לפיברומיאלגיה מתואר לרוב ככאב עקבי שנשאר לפחות שלושה חודשים, שכדי שיוגדר כ'מפושט' עליו להופיע בשני צדי הגוף ושיורגש הן מעל והן מתחת למותניים. כאבי השרירים יכולים לדמות את התחושה המתוארת בשפעת ובאופן טיפוסי הכאב אינו מוקל על ידי מנוחה. לעיתים קרובות מדווח כי התסמינים מחמירים בשעות הלילה ובבוקר. עוצמת הכאב ומיקומו אינם אחידים - לעיתים יתרכז הכאב בפלג גוף אחד או ישתנה בעוצמתו על פני זמן.

 

הפרעות שינה ועייפות 

 

הפרעות שינה הן מרכיב מרכזי בפיברומיאלגיה, והתסמונת לרוב מאופיינת בעייפות בשעות הבוקר ובמשך היום, למרות שהסובלים מהתסמונת נוטים לריבוי שעות שינה בלילה, לצד קשיי הירדמות ויקיצות מרובות בלילה. לפי עבודות, 90% מהסובלים מפיברומיאלגיה (ואולי אף מעבר לכך) סובלים מהפרעות בשינה כתוצאה מכאבים וכן מהפרעות שינה נלוות, לרבות דום נשימה בשינה ותסמונת הרגליים העצבניות (Restless Legs Syndrome).

 

מחקר שפורסם באפריל 2016 בכתב העת Clinical Journal of Pain השווה דפוסי שינה באנשים עם פיברומיאלגיה, אנשים הסובלים מנדודי שינה (אינסומניה) ואנשים ללא בעיות שינה ידועות (קבוצת ביקורת), ומצא כי פיבורמיאלגיה מובילה לירידה במשך השינה וכן בזמן שנת גלים איטיים ביחס לקבוצת הביקורת. בנוסף, נמצא כי אנשים עם פיברומיאלגיה התעוררו בלילה יותר מאנשים שאובחנו עם נדודי שינה. 

 

אנשים עם פיברומיאלגיה עשויים לפתח תסמינים נוספים שאינם מהווים חלק מהקריטריונים המפורשים לאבחון התסמונת:

 

הפרעות קוגניטיביות: אחד מתסמיני הפיברומיאלגיה מכונה 'ערפל פיברו' (Fibro Fog), ומאופיין בקשיי ריכוז וזיכרון וחוסר יכולת למקד תשומת לב ולהתרכז במשימות מנטליות.

 

רגישות מוגברת: פיברומיאלגיה מלווה ברגישות מוגברת של כאב בתגובה למגע עם לחץ על גבי העור.

 

כאבים והתכווצויות בבטן התחתונה: אצל המטופלים עשויים להופיע כאבים המזכירים את סימני תסמונת המעי הרגיז, לרבות שלשול/ עצירות לסירוגין ונפיחות בטנית.

 

כאבי ראש כרוניים: מחקרים ספורים מצביעים על קשר בין פיברומיאלגיה לבין כאבי ראש כרוניים, ובעיקר כאבי ראש מתחיים-תעוקתיים (Tension Headaches) שמאופיינים בלחץ סביב הראש בדפוס של רצועה הדוקה ולוחצת, לרוב בשני צדי הראש ובדרגה קלה עד בינונית.

 

מצב רוח ירוד: פיברומיאלגיה קשורה בשכיחות גבוהה יותר של תנודות במצב הרוח, ובייחוד דיכאון וחרדה (פירוט בהמשך). 

 

השכיחות של פיברומיאלגיה

 

פיברומיאלגיה פוגעת לפי הערכות ב-2.5% מהאוכלוסייה הכללית ובכ-4% מאוכלוסיית הנשים. מחקר שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת Current Pain and Headache Reports, העלה כי שיעורי התחלואה בישראל עומדים לפי אחת העבודות על 2% מאובחנים – 2.8% מהנשים ו-1.1% מהגברים, בארה"ב 2.2% עד 6.4% מאובחנים, בצרפת עד 1.6%, בספרד עד 2.4%, בגרמניה עד 3.2%, באיטליה עד 3.7%, בקנדה 1.1% עד 3.3%, בסין רק 0.8%, ובתאילנד 0.6%.

 

בישראל, מחקר שבחן תחושות כאב במדגם של 2,210 בוגרים, וממצאיו פורסמו בשנת 2000 בכתב העת Journal of Rheumatology, העלה כי 9.9% סובלים מכאבים כרוניים מפושטים שעשויים להעיד על פיברומיאלגיה, 14% מהנשים ו-3% מהגברים. 

 

מחקר ישראלי נוסף שנערך במסגרת המחלקה לראומטולוגיה בבית החולים איכילוב, וממצאיו פורסמו בחורף 2012 בכתב העת Clinical and Experimental Rheumatology הצביע על שיעור דומה לזה שמתקבל בסקרים במדינות המערב של 5.1% מהישראלים הסובלים מפיברומיאלגיה.

 

מחקרים נוספים זיהו שכיחות גבוהה של תסמינים פיברומיאלגיה בקרב קבוצות אוכלוסייה ספציפיות בישראל: מחקר שפורסם בחורף 2010 בכתב העת Clinical and Experimental Rheumatology זיהה שיעורים גבוהים בקרב ניצולי שואה של 23.81% הסובלים מהתסמינים, מתוך מדגם של 83 ניצולים בהשוואה ל-10.91% במדגם של 65 נבדקים ששימשו לביקורת.

 

מחקר נוסף העלה כי שיעורי הסובלים מכאב מפושט שעלול לבטא פיברומיאלגיה בדרום הארץ גבוהים יותר בעיר שדרות שסבלה לאורך השנים האחרונות ממטחי טילים בלתי פוסקים מרצועת עזה (11.1%) – ב-37% יותר מאשר בעיר אופקים שנחשפה פחות לירי טילים, ומוגדרת כעיר דומה מבחינה סוציואקונומית (8.3%) – כפי שדווח בחורף 2010 בכתב העת Clinical and Experimental Rheumatology.

 

גורמי סיכון לפיברומיאלגיה 

 

כאמור נשים מהוות את הרוב המכריע של כ-80% מהאנשים עם פיברומיאלגיה. מחקרים מהספרות הרפואית מראים כי נשים חוות כאב באופן שונה מגברים, ומוערך כי גם לגורמים תרבותיים יש תפקיד בשכיחותה הגבוהה יותר של התסמונת בקרב נשים, שכן ברוב התרבויות לגיטימי יותר לנשים לבטא תחושות כאב, לעומת גברים. גם מקרב אנשים שכבר אובחנו עם התסמונת – מחקרים מצביעים על כך שעוצמת התסמינים בפיברומיאלגיה משמעותית יותר בקרב נשים.

 

המנגנון המדויק שמחולל פיברומיאלגיה אינו ידוע לאשורו, אולם ההערכה כי התסמונת מערבת מספר גורמי סיכון המשלבים בין גנטיקה וסביבה:

 

גנטיקה: תצפיות מעידות על שכיחות גבוהה יותר של פיברומיאלגיה במשפחות מסוימות, וישנן ראיות לשינויים גנטיים (וריאנטים) או מוטציות גנטיות שעשויות להיות קשורות לתסמונת.

 

הורמונים: שכיחותה הגבוהה של פיברומיאלגיה בקרב נשים מרמזת על קשר בין שינויים הורמונאליים לבין התפתחות התסמונת. מחקרים חדשים מרמזים כי אי יציבות הורמונאלית עלולה להוביל הן להתפתחות התסמונת והן להתפרצות התסמינים בקרב המאובחנים.

 

אורח חיים לא בריא: מחקרים שונים קושרים בין אורח חיים לא בריא לבין התפתחות פיברומיאלגיה, וכיום הטמעת אורח חיים בריא, ובייחוד פעילות גופנית סדירה – היא הטיפול המשמעותי ביותר לשליטה בתסמינים של פיברומיאלגיה, אף יותר מתרופות. יש לציין כי בהקשר לאורח חיים לא בריא, התסמונת ומאפייניה – ובכללם כאב מפושט והפרעות שינה – מעלה גם כן את הסבירות להימנעות מפעילות גופנית ואימוץ אורח חיים לא בריא שעלול להוביל להחמרה.

 

עוד על גורמי סיכון לפיברומיאלגיה

 

מחלות נלוות 

 

כאבי ראש כרוניים: מחקרים ספורים מצביעים על קשר בין פיברומיאלגיה לבין כאבי ראש כרוניים, ובעיקר כאבי ראש מתחיים-תעוקתיים (Tension Headaches) שמאופיינים בלחץ סביב הראש בדפוס של רצועה הדוקה ולוחצת.

 

דלקות מפרקים: מחלות ראומטיות הפוגעות במפרקים כגון דלקת מפרקים שגרונתית (RA), זאבת ודלקת חוליות מקשחת (AS) עלולות להתלוות לפיברומיאלגיה.

 

תסמונת מפרק הלסת: תסמונת מפרק הלסת (TMJ, קיצור של Temporomandibular Joint Disorder) המאופיינת בכאבים סביב מפרק הלסת, נקשרה במספר עבודות לפיברומיאלגיה ולהחמרה בתסמינים, אם כי ישנן גם עבודות שלא אבחנו קשר זה.

 

מחלות מעי: לפיברומיאלגיה גם קשר למחלות מעי דלקתיות. בנוסף, תסמיניה כוללים כאבים והתכווצויות בבטן התחתונה שמאפיינים גם את תסמונת המעי הרגיז. מחקר ישראלי שפורסם בשנת 1999 בכתב העת Journal of Rheumatology הצביע על שיעורים גבוהים של פיברומיאלגיה בקרב 30% מתוך 113 נבדקים עם מחלות מעי דלקתיות: שיעור שמגיע עד למחצית (49%) מקרב חולי קוליטיס כיבית וכחמישית (19%) מחולי קרוהן.

 

הקשר בין פיברומיאלגיה למצוקה נפשית 

 

פיברומיאלגיה קשורה באופן הדוק למתח נפשי, וגם אם אינה נגרמת כתוצאה מחשיפה לטראומה ספציפית, היא מלווה במצבים רבים בדיכאון או חרדה, ומצבים אלה עשויים להוביל לשינויים בפעילות המוחית שנקשרו לפיברומיאלגיה, לרבות שינויים בהפרשת חומרים כימיים שגורמים להעצמת תחושות של כאב מפושט.

 

מחקר ישראלי שפורסם באוקטובר 2007 בכתב העת Current Pain and Headache Reports מונה מספר הפרעות שמזוהות עם התסמונת, ובייחוד דיכאון, חרדה, הפרעות פאניקה ותסמונת פוסט טראומטית. 

 

מחקר מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד שפורסם בדצמבר 2015 בכתב העתGeneral Hospital Psychiatry מצא כי אנשים עם מצוקה נפשית שמאופיינים באישיות מסוג D נוטים לדאגה וחרדה, עגמומיות, פסימיסטיות ומצבי רוח ירודים, לרוב מבלי לחלוק את הרגשות האלה עם אחרים, מזוהים עם פיברומיאלגיה, ובקרב 558 אנשים עם פיברומיאלגיה זוהה כי מעל למחצית – 56.5% היו בעלי אישיות מסוג D, הרבה מעבר לשיעור המוערך של אנשים עם אישיות זו באוכלוסייה הכללית (כ-20%).

  

אבחון 

 

בשנת 1990 כשנוסחה לראשונה ההגדרה הרפואית לפיברומיאלגיה, היה נהוג לאבחן את התסמונת רק על סמך הימצאותן של 18 נקודות רגישות לכאב בגוף, ועד לאיזו עוצמה נקודות אלה מגיבות בכאב בתגובה ללחץ, כשהתסמונת אובחנה כשזוהתה רגישות ב-11 נקודות לפחות מתוכן. 

 

עם זאת ההנחיות העדכניות לאבחון פיברומיאלגיה של איגוד הראומטולוגים האמריקאי (ACR) משנת 2010 אינן מחייבות בדיקה ללחיצת נקודות בגוף, והתסמונת מאובחנת כיום במסגרת הערכה קלינית הכוללת גם תסמינים אחרים פרט לכאב, כמו הפרעות שינה. גרסה מחודשת משנת 2016 מדגישה עוד יותר את הצורך בהמצאות של כאב מפושט לאבחון פיברומיאלגיה, ודוחה פרשנות המאפשרת אבחון בתסמונת גם של אנשים עם כאבים אזוריים בלבד בגוף. 

 

כיום אין בדיקת הדמיה או מעבדה כלשהי, לרבות בדיקת דם או שתן, שעשויה לאבחן פיברומיאלגיה, אם כי תהליך אבחון התסמונת כולל לעתים הפנייה לבדיקות שונות, בהן בדיקות דם במטרה לשלול מחלות אחרות שעלולות להוביל לכאב מפושט. 

 

עוד על אבחון פיברומיאלגיה

 

טיפול 

 

הטיפול בפיברומיאלגיה כולל טיפול בתרופות שמאפשרות לשלוט על התסמינים וטיפול עצמי באמצעות קידום אורח חיים בריא וטיפולי רפואה משלימה להשראת הרגעה. כיום אין תרופה או טיפול כלשהו שמאפשר לרפא פיברומיאלגיה, וכמו כן אין תרופה או טיפול שמאפשרים להקל על כל התסמינים במקביל. לדברי ד"ר אלוש, "הטיפול המשמעותי ביותר לפיברומיאלגיה, עוד לפני התרופות, הוא הטיפול הלא-תרופתי הכולל שינוי באורח החיים, ובעיקר פעילות גופנית סדירה".

 

הטיפולים הלא-תרופתיים כוללים: פעילות גופנית, הידרותרפיה (טיפול במים), בלנאותרפיה, הקפדה על תזונה נכונה, גמילה מעישון ומשקל תקין, טיפולים נפשיים, רפואה משלימה וקנאביס רפואי.

 

הטיפולים התרופתיים לתסמונת כוללים משככי כאבים, נוגדי דיכאון ותרופות נוגדות פרכוסים. טיפולים אלה מאפשרים לשלוט על תסמיניה: לשכך את הכאב המפושט ולשפר את איכות השינה.

 

עוד על הטיפול בפיברומיאלגיה 

 

 

* בהכנת הכתבה סייעה ד"ר ואלרי אלוש, מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהלת קהילת פיברומיאלגיה באתר כמוני 

 

עדכון אחרון: ינואר 2019