מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מושתלים

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אביתר נשר
מנהל מחלקת השתלות, בית חולים "בילינסון", מרכז רפואי "רבין" תחומי מומחיות: מומחה בכירורגיה כללית כירורגיה אונקולוגית של הכבד השתלות כבד, לבלב, כליה ומעי לימודים: לימודי רפואה בטכניון מקום התמחות: התמחות בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב התמחות על בהשתלות איברים בבית חולים ג'קסון ממוריאל מיאמי פלורידה השתלמויות: השתלמויות בהשתלות כבד מהחי בקנדה, תורכיה וקוריאה חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית להשתלות שטחי התעניינות מיוחדים: השתלות כבד, השתלות מעי, ניסיון קליני קודם: כירורג בכיר בכירורגיה כללית עיסוק במחקר: פיתוח מכשור רפואי כירורגי לניתוחים בכירורגיה כללית
ד
ד"ר רותי רחמימוב
מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה . עוסקת שנים רבות בתחום הנפרולוגיה של השתלות , הכולל את ההכנה להשתלה של מועמדים להשתלה ותורמי כליה וכן את המעקב אחר מושתלי כליה מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך לנפרולוגיה בבית החולים בילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/nephrology-and-hypertension/Pages/dr_r_rahamimov.aspx
ד
ד"ר אסנת שטרייכמן
רופאה מומחית ברפואה פנימית ובמחלות ריאה. רופאה בכירה, המערך למחלות ריאה ולאלרגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, התמחה בניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי שיבא ובתחום השתלות הלב והלב המלאכותי במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב. בשנת 1991 הקים פרופ' לביא את היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא ומאז משמש כמנהלה. היחידה הינה הפעילה ביותר מסוגה בישראל ועד כה בוצעו במסגרתה כ-300 ניתוחי השתלת לב. בשנת 1994 השתיל פרופ' לביא לראשונה בישראל לב מלאכותי כגשר להשתלת לב ומאז הושתלו ביחידה בראשותו למעלה מ-150 חולים במגוון חלופות לב מכניות, הן כגשר להשתלת לב והן כתחליף קבוע להשתלה. בשנת 2001 בצע פרופ' לביא השתלה ראשונה מסוגה בעולם של חלופה מכנית חדשנית ללב, לאחר שהיה שותף לצוות הפתוח שלה במסגרת התמחותו במרכז השתלות הלב בפיטסבורג. פרופ' לביא הינו פרופסור מן המניין בחוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה מ-100 מאמרים בספרות הרפואית, פרקים בספרים בתחום ניתוחי הלב, השתלות הלב והאתיקה של השתלות אי
ד
ד"ר רוני ברוך
מומחה לרפואה פנימית נפרולוגיה והשתלות כליה . נפרולוג מערך השתלות אברים של בח איכילוב . אחראי על הכנת החולים לפני ההשתלה והמעקב לאחר השתלת כליה .או כליה לבלב .(גם השתלות מתורם קדוורי וגם השתלות מתורם חי ) ..במרפאת ההשתלות נמצאים במעקב כאלף חולים שעברו השתלת אברים. ונצבר נסיון רב בתחום הרפואי המורכב והיחודי למושתלי אברים.
ד
ד"ר אסף יששכר
מומחה למחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה ומחלות פנימית
ד
ד"ר נטע לב
רופאה בכירה במכון הנפרולוגי בבית חולים "השרון". בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסטיה העברית. מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי רבין. תחומי עיסוק - אי ספיקת כליות, טיפול בהמודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית, יתר לחץ דם, השתלות כליה.
יעל חריף
יעל חריף
מתאמת מרפאת מושתלי כבד בבית החולים בילנסון

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימושתליםמדריכיםחיסונים מומלצים לפני ואחרי השתלות

חיסונים מומלצים לפני ואחרי השתלות

אילו חיסונים מומלצים למושתלי איברים ובני ביתם כבר בשלב ההכנה לניתוח? אילו חיסונים מותרים ואילו אסורים לאחר ההשתלה? ומהם חיסוני המטיילים אשר מהם כדאי להימנע? מדריך

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: פרופ' רותי רחמימוב
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מושתלי איברים נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות זיהומים – וזאת על רקע השימוש בתרופות נוגדות דחיית השתל (אימונוסופרסנטים) שמדכאות את פעילות המערכת החיסונית הטבעית של הגוף כדי להגן על שרידותו של האיבר המושתל.

 

למושתלים חשוב להגן על עצמם מפני מזהמים – בין השאר באמצעות חיסונים, אך בשל החלשות המערכת החיסונית מושתלים אינם יכולים לקבל חיסונים שמכילים מחוללי זיהומים מוחלשים, מחשש שהמחולל המוחלש המצוי בחיסון יגרום להתפתחות מחלה אצל המושתל.

 

לכן, עוד בטרם ניתוח ההשתלה, כבר בשלב ההכנה להשתלת האיברים – על המושתל לעתיד להיערך על ידי קבלת החיסונים הפעילים המוחלשים, בשלב שבו המערכת החיסונית עדיין חזקה דיה, והערכות שכזו גם נדרשת ממשפחתו ומקרוביו הסובבים אותו.

 

"לחיסונים בקרב מושתלים קיימת חשיבות לא רק במניעת התחלואה אלא גם בהפחתת עוצמת המחלה והפחתת הצורך באשפוז והסיכון לתמותה", מסבירה פרופ' רותי רחמימוב, מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך הנפרולוגיה שבבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית.

 

גם לאחר ההשתלה מומלץ למושתל לבצע בדיקות לרמת הנוגדנים של הגוף למחוללי זיהומים שונים, ולקבל חיסונים בהתאם לתוצאות הבדיקות. 

 

 

חיסונים בשלב ההכנה לקראת השתלת איברים

 

"מושתלים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות זיהומיות אשר ניתנות למניעה על ידי חיסונים. בגלל הדיכוי החיסוני, התגובה לחיסון נמוכה יותר במושתלים, ולכן מומלץ מאוד לחסנם טרם ההשתלה", אומרת פרופ' רחמימוב.

 

ככלל, לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, על מועמדים להשתלת איברים להיות מחוסנים לפי לוח חיסוני השגרה בהתאם לגילם, וכן לקבל אחת לשנה את החיסון לשפעת.

 

חיסונים מוחלשים לקראת השתלת איברים 

 

עקרונית, בגלל שלמושתלי איברים אסור לקבל חיסונים עם רכיבים פעילים מוחלשים, אם המועמד להשתלה לא קיבל חיסונים שכאלה בעברו, עליהם להינתן למועמד להשתלה ולקרוביו בטרם ההשתלה. מאחר שהתגובה של הגוף לחיסונים יורדת ככל שמתקדם כשל באיברים הפנימיים: אי ספיקת כליות, אי ספיקת כבד, אי ספיקת לב או מחלת ריאות קשה המחייבת השתלה – מומלץ לקבל את החיסונים הללו בשלב מוקדם ככל האפשר של המחלה – בסמוך לכניסה לרשימת ההמתנה להשתלת איברים. "חיסון בנגיפים חיים מוחלשים צריך להסתיים 4-2 שבועות טרם ההשתלה", מדגישה פרופ' רחמימוב.

 

לחולים שלא השלימו את תכנית החיסונים המומלצת לציבור הרחב לפני ההשתלה – מומלץ להיוועץ גם עם רופא מומחה למחלות זיהומיות (זיהומולוג).

 

למעשה, כבר בביקור הראשון במרפאת ההשתלות, בשלבי ההכנה להשתלה – נהוג לעבור על פנקס החיסונים של המטופל ולהפנות אותו לבדיקות דם לבחינת רמת הנוגדנים בגוף כנגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, לצורך השלמה של חיסוני השגרה לפי הצורך.

 

ברשימת החיסונים המוחלשים שאסורים לאחר השתלת האיברים ויש לקבלם לפי המלצות חיסוני השגרה עוד בטרם ההשתלה, נכללים:

 

  • החיסון המשולש: החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) מומלץ בשלב ההכנה להשתלה בהתאם לתוצאות בדיקות דם המעידות על רמות הנגיפים בגוף כנגד מחוללי זיהומים אלה. לתינוקות המועמדים להשתלת איברים מומלץ לתת את החיסון לאחר גיל שנה – כשרמות הנוגדנים שהועברו אליהם מהאם בהיריון דועכים, ובכל מקרה – לא לפני גיל חצי שנה. לילדים מומלץ לקבל את החיסון פעמיים, וחשוב להשלים את שתי המנות לפחות ארבעה שבועות לפני ניתוח ההשתלה המתוכנן.

 

  • החיסון לאבעבועות רוח: חיסון זה מומלץ אף הוא בשלב ההכנה להשתלה בהתאם לתוצאות בדיקות דם. לתינוקות המועמדים להשתלת איברים מומלץ לתת את החיסון לאחר גיל שנה – כשרמות הנוגדנים שהועברו אליהם מהאם בהיריון דועכים, ובכל מקרה – לא לפני גיל 9 חודשים. לילדים מומלץ לקבל את החיסון פעמיים, וחשוב להשלים את שתי המנות לפחות ארבעה שבועות לפני ניתוח ההשתלה המתוכנן.

 

חיסונים נוספים לקראת השתלת איברים 

 

בשלב הכנה להשתלה מומלץ למועמדים להשתלה להשלים גם את החיסונים הבאים:

 

חיסון לשפעת

 

החיסון העונתי לשפעת בזריקה שמכיל נגיפים מומתים מומלץ לכלל החולים הכרוניים ובהם המועמדים להשתלות איברים מדי שנה לפני עונת החורף בה השפעת פעילה.

 

חיסון לדלקת ריאות

 

באשר לחיסון לדלקת ריאות הנגרמת מחיידק הפונוימוקוק, נכון לשנת 2023 לחולים עם אי ספיקת כליות ומטופלי דיאליזה הממתינים להשתלת כליה מומלץ וכלול בסל הבריאות הממלכתי החיסון 'פרבנר 20' המכסה 20 זנים של חיידק הפנוימוקוק ומיוצר בשיטה חדשה - חיסון הניתן במנה אחת, וזאת גם אם חוסנו בעבר בחיסונים אחרים נגד דלקת ריאות. לחולים הממתינים להשתלות כבד, לב וריאה שהינם ילדים או בוגרים עד גיל 65 מומלץ וכלול בסל החיסון 'פרבנר 20' רק מגיל 65 ומעלה, ולפני כן מומלץ על שילוב של שני חיסונים: החיסון PCV13 המכסה 13 זנים ומיוצר בשיטה חדשה במנה אחת, ובשילוב עם החיסון המכסה 23 זנים המיוצר בשיטה יותר מיושנת וניתן בשתי מנות: מנה ראשונה לפחות שמונה שבועות לאחר החיסון PCV13 ומנה שנייה לפחות חמש שנים לאחר המנה הראשונה. ההמלצה למתן חיסון לדלקת ריאות הנגרמת מחיידק הפנוימוקוק חשובה במיוחד למועמדים להשתלת לב. 

 

עוד על דלקת ריאות

עוד על החיסונים לדלקת ריאות 

 

חיסון לקורונה

 

החיסון לקורונה מומלץ על ידי משרד הבריאות למטופלים הסובלים מדיכוי חיסוני מכל סיבה, ובהם חולים לקראת השתלת איברים וכן מושתלי איברים. עד כה ניתן החיסון בישראל בחמש מנות. נכון לשנת 2023 מומלץ למועמדים להשתלת איברים על קבלת מנה אחת של חיסון כנגד התת וריאנט XBB1.5 של זן האומיקרון הפעיל בעולם של אחת החברות – פייזר, מודרנה או נובהווקס, בהתאם לזמינות בקופת החולים.

 

חיסון נגד נגיף הפפילומה 

 

החיסון נגד זנים של נגיף הפפילומה מיועד למניעה של סרטן צוואר הרחם ומונע נגעים טרום סרטניים וסרטניים גם באיברים אחרים אצל נשים וגברים. החיסון מומלץ בשלב ההכנה להשתלה על פי ההמלצות המקובלות בציבור הרחב – אחד החיסונים הזמינים בשוק מומלץ לנשים ולגברים בגילי 9 עד 26 והחיסון השני יכול להינתן לנשים גם עד גיל 45, אך למועמדים להשתלה ומושתלים ניתן לעיתים גם בגיל מבוגר יותר. "לחיסון חשיבות גדולה בגלל השכיחות הגבוהה של נגעים טרום ממאירים וממאירים בצוואר הרחם במושתלות וכן סרטן פי הטבעת, הפין, הנרתיק, הפות והלוע וכן יבלות (קונדילמות) של אברי המין", מבהירה פרופ' רחמימוב. עקב הסיכון החמור למחלה קשה בעקבות הידבקות בנגיף בקרב מושתלים – קופות החולים מחסנות כיום לעתים גם מועמדים להשתלה ומושתלים מעל גיל 45, מחוץ להתוויות הרשמיות של החיסונים.

 

החיסון לנגיף הפפילומה דורש 3-2 מנות חיסון, ויש להשלים את כל מנות החיסון עד חודש לפני ההשתלה.

 

חיסון לשלבקת חוגרת

 

למושתלי איברים מומלץ לקבל לפני ההשתלה חיסון לשלבקת חוגרת. החיסון הכלול בסל למועמדים להשתלת איברים הוא החיסון שינגריקס (Shingrix) - חיסון רקומביננטי המכיל נגיפים מומתים עם תוסף אדג'ובנט להגברת יעילותו. החיסון ניתן בשתי מנות, במרווחים של חודשיים עד חצי שנה בין המנה הראשונה לשנייה.

 

עוד על החיסון לשלבקת חוגרת 

 

חיסון להפטיטיס B 

 

למועמדים להשתלות מומלץ על קבלת החיסון להפטיטיס B. "מומלץ מעקב  סרולוגי אחרי התגובה לחיסון ומתן מנה נוספת במקרה של תגובה מוחלשת", מדגישה פרופ' רחמימוב.

 

חיסונים לאחר השתלת האיברים

 

חיסונים המכילים רכיבים מומתים נחשבים לבטוחים עבור מושתלים, ואף מומלץ לקבל מנה נוספת מהם לאחר ההשתלה. לפי הנחיות העדכניות של החברה האמריקאית להשתלות (AST) לחיסון מושתלי איברים, שפורסמו במארס 2013 בכתב העת American Journal of Transplantation ולפי המלצות משרד הבריאות יש להמתין לפחות 6 חודשים לאחר ההשתלה לפני תחילת מתן חיסונים למושתל – כדי לדאוג לייצובה מחדש של המערכת החיסונית לאחר תחילת נטילת התרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים. זמן זה אף עשוי להתארך – בהתאם להרכב האימונוסופרסנטים שנקבע לכל מושתל ומינוני התרופות, בהתאם לבדיקות דם המעידות על רמות התרופות בדם ועל יציבות המערכת החיסונית, והוא נבחן אישית לגבי כל מושתל בהתאם למצבו.

 

לאחר קבלת חיסון – למושתלי איברים מומלץ לעבור בחלוף חודש לפחות בדיקת דם כדי לאמוד את מצבה של המערכת החיסונית.

 

חיסון לשפעת

 

יש לתת את החיסון העונתי לשפעת המכיל נגיפים מומתים לכלל המושתלים מדי שנה לפני עונת החורף בה השפעת הפעילה, לפי ההמלצות המקובלות לכלל החולים הכרוניים. אין לתת למושתלים את החיסון לשפעת בתרסיס לאף – המכיל נגיפים מוחלשים. "החיסון במינון כפול יעיל יותר, ולכן הוא המומלץ יותר למושתלים", אומרת פרופ' רחמימוב.

 

יש לזכור כי מושתלי איברים נמצאים בסיכון מדי חורף להתפתחות שפעת שעלולה להסתבך ולהוביל לאשפוז בבית חולים.

 

חיסון לדלקת ריאות

 

על רקע הסיכון הגבוה לזיהומים, למושתלי איברים מומלץ להתחסן מפני דלקת ריאות שעלולה להיגרם מחיידק הפנוימוקוק - אחד המחוללים של דלקת ריאות קשה אצל מושתלים וחולים כרוניים בכללם.

 

החל משנת 2023 מומלץ לכלל המושתלים הבוגרים מגיל 18 ומעלה לקבל מנה אחת של החיסון 'פרבנר 20' – חיסון לדלקת ריאות המכסה 20 זנים של חיידק הפנוימוקוק מחולל המחלה.  החיסון מיוצר בטכנולוגיה חדשנית כחיסון מצומד, וכלול בסל לכלל מושתלי האיברים בסל הבריאות הממלכתי, בהיותם מוגדרים כקבוצת סיכון להידבקות במחוללי דלקת ריאות. החיסון מומלץ למושתלים, גם אם קיבלו בעבר חיסונים ישנים יותר לדלקת ריאות מסוגים אחרים, לפי הפירוט הבא:

 

  • למושתלים בוגרים שחוסנו בעבר בחיסון ישן יותר המכסה 23 זנים של פנוימוקוק (החיסון פנוימווקס 23 או פנוימו 23) מומלץ על בחיסון 'פרבנר 20' לפחות שנה לאחר החיסון האחרון, ללא קשר לגיל המטופלים.

 

  • למושתלים בוגרים שחוסנו בעבר בחיסון 'פרבנר 7' ו/או 'פרבנר 13' בלבד (חיסונים מצומדים המיוצרים בשיטה חדשה שמיועדים כנגד 7 או 13 זנים של חיידק הפנוימוקוק) – מומלצת מגיל 65 ומעלה מנה אחת של החיסון 'פרבנר 20', ובלבד שחלפה לפחות שנה מקבלת החיסון האחרון של פרבנר'.

 

  • למושתלים בוגרים שחוסנו גם בחיסון המכסה 23 זנים וגם בחיסון הפרבנר 7 ו/או פרבנר 13 בעבר – מומלצת מגיל 65 ומעלה מנה אחת של החיסון 'פרבנר 20', ובלבד שחלפה לפחות שנה מקבלת החיסון האחרון לדלקת ריאות מכל סוג שהוא.

 

החיסון 'פרבנר 20' רשום בישראל לבוגרים מגיל 18 ומעלה בלבד. למושתלי איברים ילדים בגילי 6 עד 18 מומלץ כיום תחילה על מנה אחת מהחיסון המצומד 'פרבנר 13' המיוצר בשיטה חדשנית ופועל כנגד 13 זני פנוימוקוק, בשילוב עם שתי מנות של חיסון לדלקת ריאות פוליסכרידי המיוצר בשיטה מיושנת יותר ומכסה 23 זנים של החיידק, המשווק בשמות 'פנוימווקס 23' או 'פנוימו 23'. יש להמתין שמונה שבועות לפחות בין קבלת החיסון 'פרבנר 13' למנה הראשונה של חיסון המכסה 23 זנים, וכן יש להמתין חמש שנים לפחות בין המנה הראשונה למנה השנייה של החיסון המכסה 23 זנים.

 

 

עוד על דלקת ריאות

עוד על החיסונים לדלקת ריאות 

 

 

חיסון לקורונה

 

החיסון לקורונה מומלץ למושתלי איברים על רקע דיכוי המערכת החיסונית כתוצאה מהטיפול בתרופות נוגדות דחייה. עד כה ניתן החיסון בישראל בחמש מנות. השימוש בחיסון Evusheld שניתן בעבר למושתלי ריאה הופסק בפברואר 2023 בעקבות שינוי בווריאנטים הפעילים של נגיף הקורונה בעולם. נכון לשנת 2023 מומלץ למושתלי איברים על קבלת מנה אחת של חיסון כנגד התת וריאנט XBB1.5 של זן האומיקרון הפעיל בעולם של אחת החברות – פייזר, מודרנה או נובהווקס, בהתאם לזמינות בקופת החולים.

 

חיסון נגד נגיף הפפילומה

 

במידה ונדרש השלמת מנה של החיסון נגד הנגיף שגורם לסרטן צוואר הרחם וסוגי סרטן נוספים לאחר ניתוח ההשתלה – ניתן לקבל מנה זו רק בחלוף 6-3 חודשים מההשתלה, בהתאם לתוצאות בדיקות דם.

 

חיסון לשלבקת חוגרת

 

כאמור, החיסון לשלבקת חוגרת שינגריקס המכיל נגיפים מומתים מומלץ לפני ההשתלה, אך במידה ולא ניתן לקבלו בשלב זה - ניתן לקבל את החיסון גם לאחר ההשתלה, אולם יש להמתין כחצי שנה עד שנה לאחר ניתוח ההשתלה למצב של יציבות מבחינת הדיכוי החיסוני ותפקוד האיבר המושתל.

 

החיסון הכלול בסל למושתלי איברים הוא החיסון שינגריקס (Shingrix) - חיסון רקומביננטי המכיל נגיפים מומתים עם תוסף אדג'ובנט להגברת יעילותו. החיסון ניתן בשתי מנות, במרווחים של חודשיים עד חצי שנה בין המנה הראשונה לשנייה.

 

חיסון להפטיטיס B

 

החיסון להפטיטיס B מומלץ למושתלי איברים. "מומלץ מעקב סרולוגי אחרי התגובה לחיסון ומתן מנה נוספת במקרה של תגובה מוחלשת", מדגישה פרופ' רחמימוב. על הרופא לבצע בדיקת דם לרמות הנוגדנים כנגד הנגיף הפטיטיס כדי לבחון עד כמה המושתל מחוסן נגד המחלה. אם מתברר כי רמת ההתחסנות נגד הנגיף נמוכה – יש לתת את החיסון בשלוש מנות: מנה שנייה חודש לאחר המנה הראשונה, ומנה שלישית חצי שנה לאחר המנה הראשונה. בחלוף חודשיים מתום שלוש המנות יש לבצע בדיקה נוספת לרמת הנוגדנים נגד הנגיף – ואם המטופל עדיין אינו מחוסן דיו – יש לתת לו מנות דחף נוספות על פי הצורך. הסיכון להידבקות בנגיף הפטיטיס גבוה במיוחד לאנשים המטיילים לאזורים בעולם שמוגדרים כנגועים בנגיף, מזריקי סמים ואנשים המקיימים יחסי מין לא מוגנים עם מספר רב של פרטנרים.

 

החיסון המחומש (דיפתריה. טטנוס, שעלת, פוליו, המופילוס B (

 

החיסון ה"מחומש" הניתן נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת-פוליו והמופילוס B מומלץ למושתלי איברים כל עשר שנים. חיסון זה הניתן בזריקה כולל נגיפים מומתים נגד פוליו.

 

חיסון לכלבת 

 

לפי הנחיית משרד הבריאות – חיסון לכלבת לאחר חשיפה לבעל חיים החשוד כנגוע במחלה יינתן בהתאם להנחיות.

 

איסור חיסונים מוחלשים למושתלים 

 

לאחר הניתוח להשתלת האיברים למושתלים הנוטלים תרופות נוגדות דחיית שתל אסור לקבל חיסונים המכילים רכיבים פעילים מוחלשים – מחשש שהגוף יפתח מחלה בעקבות החיסון.

 

בין החיסונים האסורים למושתלים: החיסון לשפעת בתרסיס לאף, החיסון המוחלש לשלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), החיסון לפוליו המכיל נגיפים מוחלשים שניתן בטיפול לפה, החיסון לנגיף הרוטה (במידה ונשקלת האפשרות לתת חיסון לרוטה למושתלים, עליו להינתן רק במידה והמטופל נקי מטיפול תרופתי המדכא את המערכת החיסונית בשלושה החודשים האחרונים, ובמידה ואין כוונה להתחיל טיפול שכזה בששת השבועות הבאים).

 

גם החיסון המשולש - נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) - וכן החיסון לאבעבועות רוח מכילים רכיבים מוחלשים ולכן אינם מיועדים למושתלים. עם זאת, מקובל לבצע שנה לאחר ההשתלה בדיקות דם לרמות נוגדנים לאדמת, חזרת, חצבת ואבעבועות רוח. בהנחיות משרד הבריאות נקבע כי "מתן חיסונים מוחלשים למושתלים בנסיבות מיוחדות, למשל בעת התפרצות מחלה, יישקל בהתאם לתוצאות בדיקות אלה ולאחר התייעצות עם מומחים במרכז ההשתלות".

 

חיסונים לבני ביתם של מושתלי איברים

 

כדי לשמור על בריאותם של מושתלי איברים המטופלים בתרופות המדכאות את מערכת החיסון ולמנוע מהם חשיפה למזהמים מסוכנים – גם לבני הבית האחרים מומלץ לקבל חיסונים מבעוד מועד עוד בטרם ההשתלה.

 

לפי המלצות משרד הבריאות, בשלב ההכנה להשתלה על בני ביתם של מושתלי איברים להיות מחוסנים לפי ההמלצות לכלל האוכלוסייה, ובין השאר להקפיד גם על החיסון השנתי לשפעת.

 

לבני הבית מומלץ להשלים בעיקר את החיסונים המוחלשים בהתאם להמלצות לוח חיסוני השגרה – שלא יוכלו לקבל בקלות לאחר שהקרוב יעבור את השתלת האיברים – מחשש שהזנים הפעילים בחיסון יעברו אליו ויובילו להידבקותו בזיהום מסוכן.

 

לאחר ההשתלה, בני ביתם של מושתלים יכולים לקבל חיסונים מומתים ללא צורך בהגבלה כלשהי, ואף מומלץ להם להתחסן מדי שנה בחיסון העונתי לשפעת הניתן בקופות החולים. 

 

החיסונים המוחלשים שניתן לתת לקרובי המשפחה של מושתלים הם רק אלו שמכילים נגיפים מוחלשים שאינם מעלים את הסיכון להידבקות בנגיף על ידי הסובבים, לרבות החיסון המשולש לחצבת, חזרת ואדמת (MMR), החיסון לרוטה והחיסון לאבעבועות רוח. במקרים אלה – מומלץ שהמושתל לא יבוא במגע ישיר עם מקבל החיסון, לרבות מגע עור ומגע של הפרשות לרבות רוק וצואה – למשך שבועיים. במקרה של קבלת החיסון לרוטה יש להקפיד על היגיינת ידיים ושטיפת ידיים לפני מגע כלשהו עם מושתל איברים כדי שלא להעביר אליו את הנגיף המוחלש. במקרה של אבעבועות רוח – מי שחוסן עלול ב-5% מהמקרים לפתח פריחה שיכולה להיות מדבקת ולעבור למושתל, ובמקרה זה מומלץ לקבל הנחיות מהמרפאה המטפלת במושתל ולמנוע מגע לפרק זמן של מספר שבועות בין הקרוב שחוסן לבין החולה.

 

על קרובי משפחה המתגוררים עם מושתלים להימנע מקבלת חיסון המכיל נגיפי פוליו מוחלשים (בטיפות לפה) ומהחיסון לאבעבועות שחורות המכיל נגיפים מוחלשים הקרויים "ואקסינה"  – מחשש להעברת הנגיפים המוחלשים לחולה. במקרה שמישהו בקרבת המושתל נדרש לקבל את החיסון לפוליו בטיפות, על המושתל להימנע כמה שיותר ממגע עם המחוסן, להימנע מהחלפת חיתולים במקרה של תינוק, וכן לרחוץ ידיים היטב לאחר מגע עם המחוסן במשך שישה שבועות לאחר החיסון. 

 

עקב הסיכון להידבקות בזיהומים – מומלץ להקפיד גם על חיסון חיות מחמד השוהות הרבה במחיצתם של אנשים עם מושתלי איברים. לפי הספרות הרפואית, קיים סיכון מזערי עד אפסי להעברה מבעלי חיים לבני אדם של זיהומים שמקורם בחיסונים לחיות המכילים רכיבים פעילים.

 

חיסונים למושתלים מטיילים

 

למושתלי איברים המתכננים טיולים באזורים מרוחקים שמומלץ להתחסן לפני ביקור בהם – מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל ו/או מרפאת מטיילים בטרם הטיול כדי לבחון את הצורך לקבל חיסונים בהתאם ליעד הטיול, על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי.

 

ברמה העקרונית, חיסונים מומתים למטיילים אינם מסוכנים למושתלים. חיסונים אלו כוללים את החיסון נגד דלקת קרום המוח היפנית, החיסון הסביל לכלבת והחיסון להפטיטיס A.

 

באשר לחיסונים מוחלשים, על מושתלים הנזקקים לחיסוני מטיילים המכילים נגיפים מוחלשים להפסיק את הטיפולים התרופתיים המדכאים את המערכת החיסונית לפחות ארבעה חודשים לפני קבלת החיסון.

 

למטופלים שמצויים במצב רפואי שאינו מאפשר את הפסקת הטיפולים לפרק זמן שכזה – מומלץ לוותר על טיול באזורים הדורשים קבלת חיסונים מוחלשים לפני הנסיעה. החיסונים המוחלשים המרכזיים הם החיסון לקדחת צהובה, החיסון המשולש (MMR – חצבת, חזרת, אדמת), החיסון נגד קדחת טיפוס הבטן (טיפואיד) הניתן בטיפות לפה והחיסון לפוליו המכיל נגיפים מוחלשים.

 

כמו כן, למטיילים מושתלים מומלץ לבדוק לפני נסיעה לאזורים עם פעילות של הפטיטיס B את רמת הנוגדנים כנגד הנגיף בדם, לרבות סין ודרום מזרח אסיה ואפריקה ובמקרה של רמות נמוכות מדי – יש לקבל מנת דחף מהחיסון.

 

פרופ' רותי רחמימוב היא מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך הנפרולוגיה שבבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית

 

עדכון אחרון: דצמבר 2023