מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותשימוש בעייתי בקנביס רפואי ובאופיאטים לכאב בישראל

שימוש בעייתי בקנביס רפואי ובאופיאטים לכאב בישראל

מחקר ישראלי מצביע על סיכון מוגבר לתופעות לוואי בקרב עד למחצית מהמשתמשים באופיאטים לכאב כרוני ועד חמישית מצרכני הקנביס הרפואי. מיהם אותם מטופלים?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

משטר הטיפול בכאבים כרוניים עובר בשנים האחרונות תהפוכות עם כניסתו של הקנביס הרפואי שהשימוש בו גדל בקצב מתמיד. בנוסף, אחד הטיפולים המרכזיים בכאב כרוני, לרבות כאבים בקרב חולי סרטן, ניתן באמצעות אופיאטים, משככי כאבים חזקים הנחשבים ליעילים ופועלים לדיכוי קולטנים במערכת העצבים ומובילים להפגת תחושות כאב ולתחושת הנאה, אולם עלולים לגרום להתמכרות, כשאחד הסמים הממכרים – הרואין – אף מוגדר כאופיאט במבנהו הכימי.

 

מינון יתר של אופיאטים מהווה חשש מרכזי בקהילה הרפואית, ועלול להוביל להרעלות המלוות באשפוזים ועלייה בסיכון לתמותה.

 

גם השימוש בקנביס רפואי מעורר בשנים האחרונות מחלוקות בקהילה הרפואית, ועשוי לגרום לתופעות לוואי שונות,לרבות שינויים בהתנהגות ובזיכרון, ובעיקר פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, עליה בתיאבון, נזקים לריאות, פגיעות נפשיות וכן חשש להתמכרות נפשית וגופנית. מחקר ישראלי חדש מעלה כי היקף השימוש הבעייתי באופיאטים וקנביס רפואי בקרב מטופלים עם כאבים כרוניים גבוה באופן משמעותי.

 

במחקר שנערך במסגרת יחידת הכאב והמחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא ויחידת הכאב בבית החולים איכילוב, בשיתוף חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל והמרכז לבריאות הנפש אברבנאל, נבחן השימוש הבעייתי באופיאטים ובקנביס רפואי במדגם שכלל 888 מטופלים עם כאבים כרוניים ממרכז הארץ, כאבים שהוגדרו ככאלו שנמשכו מעל לשלושה חודשים. הנבדקים גויסו בתקופה שבין נובמבר 2014 לאפריל 2015. 54% מתוכם טופלו באופיאטים, 37% בקנביס רפואי ו-9% בשני הטיפולים.

 

הנבדקים נבחנו באשר לשימוש בעייתי באופיאטים כפי שהוגדר בספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ה-DSM במהדורתו הרביעית (בשנים האחרונות התפרסמה מהדורה חמישית מעודכנת של הספר), וכן באמצעות מדד להתמכרות כתוצאה מאופיאטים הקרוי PC (קיצור של Portenoy's Criteria) הכולל 10 שאלות ומדד לשימוש חורג באופיאטים הקרוי COMM (קיצור של Current Opioid Misuse Measure) הכולל 17 שאלות בנושא. לאור העדר מדדים על שימוש חורג בקנביס בקרב חולים עם כאבים כרוניים, נעשתה התאמה בין מדדי השימוש באופיאטים לשימוש בקנביס רפואי.

 

בסיכון מוגבר: גברים וצעירים

 

הממצאים העלו כי בקרב המטופלים באופיאטים, 52.6% הוגדרו עם שימוש בעייתי לפי ה-DSM, וכן 28.7% לפי מדד COMM ו-17.1% לפי מדד PC. כמו כן, בקרב המטופלים בקנביס רפואי, שימוש בעייתי אובחן בקרב 21.2% מהמטופלים בהתאם לקריטריונים של ה-DSM ו-10.6% לפי מדד PC שהותאם לקנביס רפואי. לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור המטופלים עם שימוש בעייתי באופיאטים וקנביס רפואי בין שני המרכזים הרפואיים שבהם נבחנה הסוגיה – שיבא ואיכילוב.

 

שימוש בעייתי באופיאטים זוהה בקרב גברים (19.6%) יותר מאשר נשים (14.4%), ובעיקר בקרב מטופלים בגילי 30 עד 34 (20%), גילי 45 עד 64 (19.7%) וגילי -18 עד 29 (19.2%), בהשוואה למטופלים בגילי 65 ומעלה (8.8%). כמו כן זוהו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בשימוש בעייתי בין מטופלים באופיאטים שאינם עובדים (23.5%) או עובדים במשרה חלקית (21.5%) לבין אלו שעובדים במשרה מלאה (10.9%) או פנסיונרים (4.5%), וכן בין מטופלים גרושים או פרודים (33.3%) לבין נשואים או הגרים עם שותפים (16.7%), רווקים (9.6%) ואלמנים (8.1%), ואלו המתגוררים בעיר (18.7%) בהשוואה למתגוררים בכפר (8.4%).

 

חישוב מפורט העלה כי הסיכון לשימוש בעייתי באופיאטים ירד ב-61% בקרב מטופלים מעל גיל 65 בהשוואה למטופלים צעירים יותר, היה גבוה ב-49% בקרב מטופלים שלא עבדו בזמן ביצוע המחקר בהשוואה לעובדים, היה גבוה ב-57% בקרב מטופלים שאינם ילידי הארץ, והיה גבוה ב-65% בקרב מטופלים שסבלו בשלב כלשהו ממחלת כבד, ב-46% בקרב אלו שהתמודדו עם מחלה בקיבה, גבוה ב-34% בקרב מטופלים שהתמודדו עם דלקות מפרקים, ב-33% בקרב מטופלים עם מיגרנות, ב-69% בקרב מטופלים עם פיברומיאלגיה וגבוה פי 3.73 בקרב מטופלים שאובחנו בשלב כלשהו בחייהם עם דיכאון.

 

שימוש בעייתי בקנביס רפואי לכאב תועד אף הוא בקרב גברים (12.5%) יותר מאשר נשים (7.6%), ושינויים מובהקים סטטיסטית אובחנו בין נשואים או הגרים עם שותפים (19.5%) וגרושים או פרודים (17.7%) לבין רווקים (14%) ואלמנים (8.7%), וכן בין מובטלים (14.7%) לבין עצמאים (11.1%), עובדים במשרה מלאה (9.2%), פנסיונרים (5.3%) ועובדים במשרה חלקית (3.8%).

 

דיכאון מגדיל הסיכון לתופעות לוואי

 

חישוב מפורט העלה כי הסיכון לשימוש בעייתי בקנביס רפואי היה גבוה ב-68% בקרב מטופלים עם עד תשע שנות לימוד בהשוואה לאלו עם השכלה תיכונית או אקדמית, גבוה ב-75% בקרב מטופלים שהיו מובטלים בזמן ביצוע המחקר, גבוה ב-90% בקרב מטופלים שהתגוררו לבדם ללא שותפים לחיים, נמוך ב-36% בקרב מטופלים מעל גיל 65, וכן גבוה ב-55% בקרב מטופלים שאובחנו אי פעם עם מחלת קיבה, גבוה ב-22% בקרב מטופלים עם מיגרנות, גבוה ב-30% בקרב מטופלים שהתמודדו עם דלקות מפרקים, גבוה ב-73% בקרב מטופלים עם פיברומיאלגיה, וגבוה פי 2.66 בקרב מטופלים שאובחנו בשלב כלשהו בחייהם עם דיכאון.

 

בנוסף, מבין אלו שאובחנו עם שימוש בעייתי באופיאטים, 78.7% נטלו את התרופות דרך הפה והיתר באמצעות מדבקות, ו- 59% השתמשו בתרופות 5 שנים ומעלה, ומקרב אלו עם שימוש בעייתי בקנביס רפואי, 25.7% צרכו את הטיפול מעל לחמש שנים, וכן 15.4% נטלו 10 עד 20 גרם לחודש, 33.3% נטלו 40-21 גרם לחודש, 38.5% נטלו 60-41 גרם לחודש, 7.7% נטלו 80-61 גרם לחודש ו-5.1% נטלו מעל ל-80 גרם לחודש. בממוצע צרכו המטופלים הללו 3 ג'וינטים ליום, בהשוואה ל-2.5 ג'וינטים ליום בקרב מטופלים בקנביס רפואי שלא זוהו עם שימוש בעייתי.

 

במחקר השתתפו ד"ר דניאל פיינגולד, ד"ר איתי גור אריה, ד"ר סילביו בריל, ד"ר יעל דליהו וד"ר שאול לב-רן, וממצאיו מפורסמים בגיליון יוני 2016 של כתב העת Pain Medicine.

 

החוקרים מציינים כי שיעור המטופלים באופן בעייתי באופיאטים, המעלה חשש לתופעות לוואי, עומד לפי המחקר על 17% לפחות מהמטופלים, וגבוה משמעותית משיעורים שזוהו במחקרים קודמים. כמו כן, היקף התופעה בקרב מטופלים בקנביס רפואי לכאב כרוני מהווה נתון חדשני. הממצאים אמורים לטענתם לעורר רופאי כאב שרושמים קנביס רפואי ואופיאטים לסכנות הטמונות בטיפולים אלה, ולדבריהם יש להוסיף כלים לניטור שימוש בעייתי בקרב מטופלים במרפאות הכאב, להפחתת הסיכונים.

 

מחקרים קודמים הצביעו על דפוסים בעייתיים של נטייה להתמכרות בקרב המשתמשים באופיאטים ובקנביס. ככלל, כעשירית ממשתמשי הקנביס מפתחים לאורך השנים התמכרות לחומר, ואילו שיעורי ההתמכרות לתרופות מסוג אופיאטים נעים במחקרים שונים בין 1.9% ל-37%, בהתאם לקריטריונים שונים ולמחלות מהם סובלים המטופלים, כשמחקר אמריקאי משנת 2010 מצא ארבעה גורמי סיכון להתמכרות למשככי כאבים ובהם אופיאטים, גיל נמוך מ-65, דיכאון, התמכרות קודמת ושימוש בתרופות פסיכיאטריות.

 

 

Pain Medicine, Doi: 10.1093/pm/pnw134