בעיות גדילה

כמוניבעיות גדילהחדשותמחקר במתבגרים ישראלים: השמנה פוגעת בצמיחה לגובה

מחקר במתבגרים ישראלים: השמנה פוגעת בצמיחה לגובה

חוקרים ישראלים שבחנו את נתוני הגדילה של מתגייסים לצה"ל מצאו כי משקל עודף קשור לפגיעה בצמיחה לגובה בבני נוער לפי הפוטנציאל הגנטי שלהם

מאת דן אבן
12/07/17
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

צמיחה לגובה מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על גדילה תקינה, והיא מושפעת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. בין 60% ל-80% מהשוני בגובה בין בני האדם נקבע על ידי הגנטיקה ואילו היתר מיוחס למשתנים סביבתיים, לרבות מצב סוציו אקונומי, מחלות ותזונה לקויה – המהווה את הגורם הסביבתי העיקרי הפוגע בצמיחה לגובה.

 

עם זאת, לא רק תזונה דלה פוגעת בצמיחה לגובה של אנשים, כפי שנצפה במדינות עניות, אלא גם תזונה לא בריאה שמאפיינת בעשורים האחרונים את מדינות המערב והובילה למגפת השמנה עולמית. בשנים האחרונות מדווחים מחקרים כי המגמה של עלייה במשקל הנצפית במדינות המערב עלולה אף היא לפגוע בפוטנציאל הגנטי של צמיחה לגובה. מחקר שפורסם ביולי 2009 בכתב העת Annals of Human Biology העלה כי ילדים אמריקאים שהתפרסמו בעולם כגבוהים בעולם איבדו עם השנים את הבכורה לגרמנים, וזאת על רקע מגמת ההשמנה שמתפשטת בארה"ב. עתה מצאו חוקרים ישראלים כי למשקל השפעה משמעותית על פוטנציאל הצמיחה לגובה שעשויות להיות לה השלכות לכל המשך החיים.

 

במחקר החדש השתתפו צוות חוקרים מבית החולים ספרא לילדים, המרכז לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם, פרויקט תלפיות, האגף הפנימי וההנהלה במרכז הרפואי שיבא, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, מכון גרטנר, משרד הבריאות, חיל הרפואה בצה"ל ואוניברסיטת הארוורד בארה"ב.

 

מלאים יותר, נמוכים יותר

 

החוקרים בחנו נתוני משקל וגובה בקרב מתבגרים ישראלים המועמדים לגיוס לצה"ל על בסיס הנתונים הנאספים במסגרת הבדיקות הרפואיות שמבוצעות בלשכות הגיוס. המאגר ששימש למחקר כלל נתונים אודות מתגייסים בגילי 16 עד 19 שנבדקו לאורך 45 שנים, בין השנים 1967 ל-2013, לרבות נתוני משקל וגובה שלהם ושל הוריהם. המדגם הסופי כלל 355,229 מועמדים לגיוס שהנתונים היו זמינים עבורם: 185,788 בנים ו-169,441 בנות. במחקר לא נכללו 715,652 מועמדים לגיוס שהנתונים המבוקשים תועדו עבורם, אולם נמצאו לבסוף לא כשירים לשירות צבאי, מתוך ההנחה כי ייתכן ומחלות שונות שמהן הם סובלים שהובילו להחלטה שלא לגייסם, עשויות להשפיע על יכולת הגדילה והצמיחה לגובה.

 

הנבדקים סווגו במחקר לארבע קבוצות משקל בהתאם לסיווגי אחוזוני הגדילה שהוגדרו על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC): מתבגרים עם תת משקל עד אחוזון 5%, מתבגרים עם משקל נמוך נורמלי מאחוזון 5% עד אחוזון 49%, מתבגרים עם משקל גבוה נורמלי מאחוזון 50% עד אחוזון 84% ומתבגרים עם משקל עודף – דהיינו עודף משקל והשמנה - החל מאחוזון 85% ומעלה.

 

בהמשך סווגו הנבדקים בהתאם לגובהם, כשקומה נמוכה הוגדרה כגובה בשליש התחתון של הטבלה ביחס למתבגרים האחרים וקומה גבוהה הוגדרה כגובה מהאחוזון ה-90% ומעלה, בתקנון לפי גיל ומין.

 

בנוסף חושב לכל נבדק פוטנציאל הגביהה הגנטי שלו (MPH, קיצור של Mid Parental Height) על פי נתוני ההורים שהיו מתועדים בלשכות הגיוס: למתבגרים בנים חושב הנתון על סמך נוסחה מקובלת ברפואה לפי [גובה האב + גובה האם בתוספת 13 סנטימטרים] /חלקי שתיים, ואילו למתבגרות הוא חושב לפי נוסחה של [גובה האב פחות 13 סנטימטרים + גובה האם] /חלקי שתיים. בהמשך חושב לכל נבדק ההבדל בסנטימטרים בין גובהו במציאות לבין פוטנציאל הגביהה הגנטי.

 

הממצאים העלו כי למתבגרות בעלות משקל עודף היה סיכוי גבוה ב-73% להיות עם קומה נמוכה בהשוואה למתבגרות בעלות משקל תקין. ואילו לחילופין, למתבגרות בתת משקל היה סיכון נמוך ב-56% לקומה נמוכה וסיכויים גבוהים פי 2.08 להיות בעלות קומה גבוהה. למתבגרים בנים בעלי משקל עודף זוהה סיכוי גבוה ב-23% להימצא בקומה נמוכה.

 

בחישוב הפער בין הגובה בפועל לפוטנציאל הגביהה, מתבגרות בתת משקל היו בממוצע 4.1 סנטימטרים גבוהות יותר מפוטנציאל הגביהה שלהם, ואילו מתבגרים בתת משקל היו בממוצע 1.3 סנטימטרים גבוהים יותר מפוטנציאל הגביהה הגנטי שחושב עבורם.

 

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מדגימים את הקשר בין משקל לגובה על קבוצה של בני ובנות נוער בריאים. מתבגרות ומתבגרים שנכללו במחקר עם עודף משקל והשמנת יתר נמצאו בעלי סבירות גבוהה יותר להיות נמוכים, ואילו מתבגרים עם תת משקל - בעיקר בנות - בסיכויים להיות משמעותית גבוהים יותר ביחס לפוטנציאל הגביהה הגנטי.

 

במחקר השתתפו פרופ' אורית פנחס-חמיאל, פרופ' בריאן רייכמן, ד"ר אבי שדינה, ד"ר אסטלה דרייזן, דורית צור, סא"ל דרור יפרח, ד"ר איתי ויזר, פרופ' ארנון אפק, פרופ' ארי שמיס, ד"ר אמיר תירוש וסא"ל ד"ר גלעד טוויג, וממצאיו דווחו לאחרונה בכתב העת Journal of Adolescent Health.

 

מחקרים בעבר שבחנו את הקשר בין רזון לצמיחה לגובה התמקדו בעיקר במדינות עניות, ואילו המחקר הנוכחי מחדש ביכולתו להצביע על קשר כזה גם במדינה מבוססת כישראל שבה אין לרוב האוכלוסייה חסרים תזונתיים משמעותיים.

 

ממצאי המחקר משיקים גם לעבודות נוספות בעבר שהעלו כי הצמיחה לגובה מושפעת יותר מגנטיקה מאשר ממשתנים סביבתיים בעיקר בקרב גברים, יותר מאשר אצל נשים, וזאת מאחר והממצאים הנוכחיים זיהו השפעה גבוהה יותר של עודף משקל על צמיחה לגובה אצל המתבגרות.

 

מחקרים בעבר העלו כי ככלל, לגברים נטייה חזקה יותר לגדילה מאשר לנשים – הבדל שנמצא גם במחקרים אפידמיולוגים ומתבטא בין השאר גם בעקומות גדילה שונות לגברים ולנשים. אמנם לנשים לפני גיל המעבר יש רמות גבוהות יותר של הורמון גדילה - פי 6 עד 12 בהשוואה לגברים צעירים, ממצא הקשור ככל הנראה ברמות גבוהות יותר של הורמון המין הנשי אסטרוגן - אולם למרות יתרונן ברמות ההורמון, נשים ברוב המקרים גדלות להיות נמוכות מגברים.

 

לפי סקר התזונה הלאומי מב"ת של משרד הבריאות, בישראל 13% עד 15% מהילדים בגילי 12-7 סובלים מעודף משקל ו-4% עד 9% סובלים מהשמנת יתר. ההערכה בארץ כי 25% מהילדים בגילי 7-5 עם עודף משקל.

 

 

Journal of Adolescent Health, doi: 10.1016/j.jadohealth.2017.02.016

קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: