הנחיות חדשות למניעה וטיפול בהשמנה בילדים ובני נוער בישראל קוראות לרופאי ילדים לאבחן התנהגויות אכילה חריגות בקרב ילדים ומתבגרים, לרבות אכילה מתוך שעמום, לחץ נפשי או תסכול ולהפנות מטופלים שמאובחנים בסיכון להשמנה לייעוץ נוסף.

בהנחיות המשותפות לאיגוד הישראלי לרפואת ילדים ואיגוד רופאי המשפחה, מודגש תפקיד הרופא הראשוני במניעה וטיפול בהשמנה בילדים ובני נוער. ככלל, נקבע בהנחיות החדשות כי בילדים ובני נוער עם עודף משקל או השמנה נדרש יעד ראשוני של ירידה של 8% עד 10% בערכי מדד ההשמנה (BMI). "בילד עם עודף משקל או השמנה אין הכרח לרדת במשקל, אלא ניתן אף להעלות קילוגרמים בודדים ולנצל את הצמיחה לגובה לשם ירידה בערכי BMI", נכתב.

על רופאי הילדים והמשפחה לנקוט לפי ההנחיות בפעולות למניעת השמנה בביקורים שגרתיים במרפאה, לרבות באמצעות עידוד הנקת יילודים; תזונה מאוזנת ובריאה ואורח חיים בריא; זיהוי עודף משקל במדידות תקופתיות - גם של ילדים שאינם נראים כבעלי משקל עודף; איתור מקרי השמנה הנובעים מתסמונות גנטיות או מחלות אנדוקריניות; מתן הסברים להורים לגבי הסיבוכים הרפואיים הנלווים להשמנה בהווה ובעתיד; מתן יעוץ תזונתי, פעילות גופנית ותמיכה נפשית לילד עם עודף משקל/השמנה ומשפחתו, תוך חיבור בין המטפלים השונים; וביצוע מעקב אחר הרגלי החיים של הילד, הרכב הגוף – לרבות השמנה ביטנית וסיבוכי ההשמנה במידה וקיימים.

בגיל הרך: 15 דקות פעילות לכל שעת ערות 

בהנחיות החדשות מודגשת לראשונה חשיבות מניעת השמנה עוד מלידה, מהגיל הרך, בין השאר באמצעות הקפדה של ההורים על תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה לילדים. על פי המלצות של איגודים רפואיים במדינות המערב שהתקבלו מאז פורסם נייר העמדה הקודם בישראל בנושא השמנה בילדים ונוער באוקטובר 2010, נקבע כי בגיל הרך רמה סבירה של פעילות גופנית כוללת 180 דקות של פעילות גופנית בדרגת עצימות כלשהי מדי יום - כ-15 דקות לכל שעת ערות.

נקבע בהנחיות כי ניתן לעודד פעילות גופנית כבר מגיל ינקות, תוך מתן אפשרות לילד לתנועה עצמונית מרבית והמלצה לשהות אחר הצהריים בגני שעשועים, בחצר ובחוגים ייעודיים. בהנחיות נקראים הורים להקפיד על שעות פעילות בגני משחק ומחוץ לבית, לסייע לילדים לרכוש מיומנויות בסיסיות כגון הליכה, ריצה, קפיצה, דילוג ומשחק עם כדור ולצמצם ישיבה מול הטלוויזיה.

בילדים ומתבגרים: לפחות שעה של פעילות גופנית ביום 

ההנחיות מדגישות את חשיבות מתן הדוגמה האישית מצד ההורים בנוגע לאורח חיים בריא גם בגילי הילדות המאוחרת וההתבגרות, לרבות עידוד ילדים לפעילות גופנית, צמצום משך הישיבה מול טלוויזיה ומחשב לשעתיים ביום - האמורות לכלול גם את זמן הכנת שיעורי הבית, ולהקפיד שילדים ומתבגרים יצברו לפחות 60 דקות של פעילות ליום. נקבע כי "אין צורך שילדים עם עודף משקל יעשו יותר פעילות גופנית מילדים אחרים בני גילם, והצמדות להנחיה לצבור לפחות 60 דקות פעילות ליום מספיקה".

בנוגע לתזונה מדגישות ההנחיות את הצורך בהצבת גבולות לילדים בנוגע לסוג האוכל, גודל המנות ומועדי הארוחות. מודגשות המלצות לאכילת חמש מנות ירקות ופירות ליום, העדפת פחמימות מלאות ודגנים מלאים, שאיפה להימנעות מוחלטת משתיה ממותקת והעדפת מים, מתן תזונה עתירת סידן, צמצום אכילת חטיפים ודברי מאפה, הקפדה על ארוחת בוקר מדי יום, צמצום אכילה מחוץ לבית – בדגש על מזון מהיר, אכילת ארוחות משפחתיות לפחות 5 פעמים בשבוע, להתעדכן במחקרים אודות התועלות והנזקים של רכיבי מזון מסוימים ולתת את הדעת לאכילה ללא רעב, מתוך שעמום או כדפוס של 'אכילה מנחמת'.

מיהו ילד שמן? 

מרבית ההגדרות להשמנה נותרו בהנחיות כשהיו: בעודף משקל מוגדרים ילדים באחוזון גדילה 85 ומעלה, ובהשמנה מוגדרים ילדים באחוזון גדילה 95 ומעלה.

בהנחיות החדשות מוגדרת לראשונה השמנה חמורה (severy obesity) בילדים מגיל שנתיים - בהתאם לנייר עמדה חדש של איגוד הלב האמריקאי (AHA) - כשמדד ההשמנה (BMI) נמצא באחוזון ה-99 ומעלה (120% מעל אחוזון 95) או גבוה מ-35 יחידות, הנמוך מבניהם. ההנחיות קוראות לתשומת לב יתרה לילדים ונוער עם השמנה חמורה, שסיכוייהם גבוהים לסבול מהשמנה גם כבוגרים וכן לסבול מסיבוכים בחילוף החומרים (מטבוליזם) בגוף. 

לפי סקר התזונה הלאומי מב"ת של משרד הבריאות, בישראל 13% עד 15% מהילדים בגילי 12-7 סובלים מעודף משקל ו-4% עד 9% סובלים מהשמנת יתר. ההערכה בארץ כי 25% מהילדים בגילי 7-5 עם עודף משקל.

איתור סיבוכים נלווים

לפי נתונים המובאים בהנחיות החדשות, 30% עד 40% מהילדים ובני הנוער עם עודף משקל או השמנה סובלים גם מגורם סיכון אחד לפחות למחלות לב וכלי דם ו-20% סובלים משני גורמי סיכון ומעלה.

כך, למשל, עולה ממחקרים כי 12% עד 17% מהילדים עם עודף משקל או השמנה נמצאים גם עם רמות גבוהות של שומנים בדם, מבין הילדים בגילי 5-2 עם השמנת יתר מאובחנים גם 4.4% עד 6.6% עם יתר לחץ דם, וכן נמצא במחקר מישראל בקרב ילדים עם השמנה כי 13.5% סבלו מאי סבילות לגלוקוז ומעל ל-80% עם עמידות לאינסולין, המהווה שלב מקדים לסוכרת. בשנים האחרונות חל גידול בשיעור הסובלים מסוכרת סוג 2  על רקע השמנה בקרב ילדים ונוער, וכיום מהווה סוכרת זו כבר כ-20% מכלל מקרי הסוכרת בילדים ונוער.

מחלות נוספות הנלוות להשמנת ילדים ונוער כוללות את התסמונת המטבולית, שחלות פוליציסטיות, התבגרות מינית מוקדמת, כבד שומני, אבנים בדרכי המרה, דום נשימה חסימתי בשינה, יתר לחץ תוך גולגולתי, הפרעות בתפקוד הכליות (וביחוד הפרעה הקרויה 'גלומרולוסקלרוזיס פוקאלית-סגמנטלית'), תופעות אורתופדיות שונות – כולל כאבי גב תחתון ועקמת (סקוליוזיס) וקשיים נפשיים.

ההנחיות מדגישות את תפקידם של רופאי הילדים והמשפחה באבחון הסיבוכים הנלווים להשמנה באמצעות הפניה לבדיקות מעבדה והדמיה והפניה לרופאים מומחים לפי הצורך. ההנחיות קוראות לרופא הראשוני להתייחס בביקור של ילד עם עודף משקל או השמנה לסיפור משפחתי של מחלות לב, סוכרת או יתר לחץ דם; צמא רב, השתנת יתר או יובש בפה, כעדות אפשרית לסוכרת; נחירות בלילה, הפסקות נשימה בלילה וישנוניות מוגברת בשעות היום העלולות לגרום לירידה בהישגים בלימודים; כאבי בטן לא ספציפיים; כאבי ראש וכאבי ראיה; תלונות אורתופדיות; ומחזור לא סדיר בנערות מתבגרות.

ההנחיות החדשות שפורסמו החודש נכתבו על ידי ועדה בראשות ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.

עצות למניעת השמנה בילדים