ההגדרות עודף משקל (Overweight) והשמנת יתר (Obesity) מתייחסות להצטברות עודפת של שומן שעלולה לפגוע בבריאות. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את ההשמנה כ"מחלה כרונית מתקדמת ונשנית". 

בשנים האחרונות עולים משמעותית שיעורי ההשמנה ועודף המשקל במבוגרים ובילדים ועמם גם מספר המתמודדים עם מחלות כרוניות הקשורות להשמנה בהן סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם ואף סוגים מסוימים של סרטן.

מדידת השמנה

הכלי המרכזי שמשמש כיום לאיתור עודף משקל או השמנה הוא מדד ה-BMI למסת הגוף שמתקבל מנוסחה: משקל הגוף (בקילוגרמים), מחולק בגובה (במטרים) בריבוע.

ה-BMI אומנם לא מודד את פיזור השומן הגוף באופן ישיר, אך מחקרים מצאו התאמה בין ה-BMI של אנשים לתוצאות שהתקבלו במדידה ישירה של כמות השומן בגוף. עם זאת, לא מדובר במדד מדויק, מאחר שהוא לא לוקח בחשבון משתנים כמו מין, גיל, מסת שריר, מיקום רקמת השומן ותפקודה או מבנה גוף. לדוגמה, לאתלטים עשוי להיות BMI גבוה מאוד בגלל משקלם הרב, אבל המשקל הגבוה נובע ממסת שריר גבוהה.

לכן באבחון השמנה לא ניתן להסתמך על ה-BMI לבדו ועל הרופא לבצע בדיקות נוספות על מנת להעריך את הסבירות של אדם לפתח מחלות הקשורות להשמנה, לרבות היקף המותניים של אדם ויחס בין היקף המותניים לירכיים, מכיוון שהשמנה בטנית נמצאה כגורם סיכון בפני עצמה למחלות הקשורות להשמנה. כמו כן, יש לבדוק גורמי סיכון אחרים שיש לאדם כמו חוסר פעילות גופנית, סוכר גבוה, רמה גבוהה של שומנים בדם או לחץ דם גבוה.

קיימות שיטות אחרות למדידת ההשמנה שכוללות שקילה תת-מימית וסריקת DXA - אמצעי שבודק בדיוק הרב ביותר את מסת רקמת השומן, השריר והעצם. יחד עם זאת, שיטות אלה אינן מספיק זמינות כיום והתיעוד של השמנה במערכת הבריאות מבוסס על ה-BMI.

מדידת השמנה בילדים

בילדים הערך של ה-BMI אומנם מחושב באותו אופן, אבל כדי לקבוע אם מדובר בהשמנה מעמידים את הנתון שהתקבל על עקומות שמשוות את הפרט מול מה שצפוי באוכלוסייה. ילד עם BMI מעל אחוזון 95 לגיל ולמין מוגדר כסובל מהשמנת יתר ואילו עודף משקל מוגדר כ-BMI שמעל האחוזון 85 אך מתחת לאחוזון 95.

השכיחות של השמנת יתר ועודף משקל  

לפי סקר משרד הבריאות לשנים 2015-2013 למעלה מ-18% מהגברים שמנים (BMI 30 ומעלה) וכך גם 17% מהנשים. נוסף על כך, עודף משקל (BMI בין 25 ל-29.9) נפוץ בכ-42% מהגברים ו-31% מהנשים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בספטמבר 2018, כמחצית מהישראלים הם במצב של עודף משקל או השמנה: 55% מהגברים ו-41% מהנשים. השמנה נפוצה בכ-16% מהישראלים ועודף משקל ב-32% נוספים.

על פי דו"ח מדדי האיכות של קופות החולים שפורסם בדצמבר 2017, בשנים האחרונות (2014 עד 2016) השמנה קיימת בכ-23% מהאוכלוסייה הבוגרת (גילי 20-64) בישראל - כמעט 1 מכל ארבעה.  

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2016 מתוך האוכלוסייה הבוגרת בעולם, 39% היו בעלי עודף משקל. כ-13% מאוכלוסיית העולם הבוגרת (11% מהגברים ו-15% מהנשים) היו שמנים בשנת 2016. השכיחות של השמנה בעולם זינקה כמעט פי שלושה בין השנים 1975 ל-2016. לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) בארה"ב השכיחות של השמנה עמדה על 39.8% במבוגרים בארה"ב בשנים 2016-2015.

גם בילדים שיעורי ההשמנה גבוהים ועולים עם השנים. לפי סקר מב"ת צעיר של משרד הבריאות לשנים 2016-2015 שממצאיו פורסמו באוגוסט 2017 19.5% מתוך תלמידי ז-י"ב הוגדרו כבעלי עודף משקל ו-10.7% מהתלמידים הוגדרו כשמנים. בהשוואה לסקר שנערך בשנים 2004-2003 מדובר בעלייה של 33.6% בעודף המשקל ו-57.4% בהשמנה.

גם לפי נתוני הארגון הבריאות העולמי השכיחות של עודף משקל והשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בגילי 5 עד 19 שנים עלתה באופן דרמטי מ-4% בשנת 1975 ליותר מ-18% בשנת 2016. בעוד שפחות מ-1% מהילדים והמתבגרים בגילי 19-5 היו שמנים בשנת 1975, בשנת 2016 השמנה כבר הייתה נפוצה הרבה יותר: 6% מהבנות ו-8% מהבנים.

נזקי ההשמנה

BMI גבוה מהווה גורם סיכון מרכזי למחלות רבות בהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, הפרעות שריר-שלד ובעיקר דלקת מפרקים, מחלות כבד, הפרעות נשימה בשינה וסוגים מסוימים של סרטן לרבות סרטן רירית הרחם, סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן הערמונית, סרטן הכבד, סרטן כיס המרה, סרטן הכליות, וסרטן המעי הגס.

במאי 2018 ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה בישראל הכריזו כי השמנה היא מחלה כרונית, לאחר שהכרזות דומות יצאו מארגוני בריאות בעולם, לרבות ארגון הבריאות העולמי (WHO), ההסתדרות הרפואית האמריקאית (AMA) והאיגוד הבינלאומי להשמנה (WOA).

הנתונים שעולים ממחקרים מראים כי עודף משקל משפיע על תוחלת החיים, וכי לעומת סיכוי של 80% מהאנשים עם משקל תקין להגיע לגילי ה-70, ככל שמדד ההשמנה ה-BMI עולה, כך פוחת סיכוי זה: בקרב אנשים עם השמנת יתר (כשמדד ההשמנה הוא 35 עד 40 יחידות) רק ל-60% יש סיכוי להגיע לגיל 70, ובהשמנה חולנית במיוחד, כשמדד ההשמנה הוא בין 40 ל-50 יחידות – השיעור יורד ל-50% בלבד. עוד נמצא כי אנשים עם השמנה בדרגה 1 (כשמדד ההשמנה הוא 30 עד 35 יחידות) חיים בממוצע פחות 4-2 שנים מאנשים עם BMI תקין, ואנשים עם מדד השמנה גבוה מ-35 חיים בממוצע 10 שנים פחות.

על פי מאמרו של ד"ר גרי גינצבורג – בהתבסס על הערכות בינלאומיות – 4,086 ישראלים מתים בכל שנה כתוצאה מהשמנה, בהם 1,410 ממחלות לב שנובעות מהשמנה, 532 מסוכרת סוג 2 הנובעת מהשמנה, 546 מאי ספיקת לב, 446 משבץ מוחי ו-347 מסרטן מעי גס הקשור בהשמנה.

עוד על המחלות הקשורות להשמנה

השמנה בטנית (ומדידת היקף המותניים)

גם למקום הצטברות השומן ותפקודו השפעה כבדת משקל על הבריאות. מחקרים כבר הראו שכאשר משווים אנשים עם אותה מסת גוף (BMI), אלה שריכוז השומן נמצא אצלם באזור הבטן (מבנה גוף תפוח) נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות – לרבות מחלות לב וכלי דם, לחץ דם, סרטן וסוכרת – מאשר אלה עם מצבורי שומן במקומות אחרים בגוף כמו בירכיים ובישבן (מבנה גוף אגס). אפילו בקרב אנשים עם BMI תקין השמנה בטנית עשויה להעמיד בסיכון לתחלואה. לכן, מדידת היקף המותניים חשובה בקביעת מידת הסיכון של אדם למחלות הקשורות להשמנה.

ללא קשר ל-BMI מומלץ לנסות לרדת במשקל אם היקף המותניים גדול מ-94 ס"מ בגברים ו-80 ס"מ בנשים. היקף מותניים של 102 ס"מ או יותר בגברים ו-88 ס"מ או יותר בנשים כבר מעמיד בסיכון גבוה מאוד למחלות לב וכלי דם.

כדי למדוד את המותניים יש למצוא את תחתית הצלעות ואת הגבול העליון של עצם הירך ואז למתוח סרט מדידה באמצע בין שתי הנקודות הללו. לפני שמודדים יש לנשוף אוויר מהריאות בטבעיות.

גורמים לעלייה במשקל

הגורם הבסיסי להשמנה הוא אורח החיים המודרני והסביבה המשמינה בה אנו חיים - שמובילים לצריכה עודפת ותכולה לא בריאה של מזון במקביל לאורח חיים יושבני. 

אומנם לרוב זה מה שעומד מאחורי ההשמנה, אך במקרים מסוימים עשוי להיות מצב בריאותי שגורם לעלייה במשקל - לרבות תת פעילות של בלוטת התריס שמשמעה שבלוטת התריס לא מפיקה מספיק הורמונים מה שגורם להאטת המטבוליזם של הגוף, מחלת קושינג ותסמונת השחלות הפוליציסטיות. מחלות שונות, לרבות מחלות כליה ואי ספיקת לב עלולות להוביל לצבירת נוזלים שתתבטא במשקל.

גם תרופות שונות עלולות להוביל לעלייה מסוימת במשקל, לדוגמה אינסולין לטיפול בסוכרת, סטרואידים ונוגדי דיכאון.

קיימים גם גורמים נוספים שעשויים להשפיע על המשקל שאנחנו צוברים. גורם מרכזי הוא הגיל – עם הגיל אנשים נוטים להתחיל לאבד כמויות קטנות של שריר ומאחר שהשרירים שלנו שורפים קלוריות ביעילות אובדן מסת שריר עלול הוביל לשריפה של פחות קלוריות. גם לחץ ודיכאון מעלים את הסיכון להשמנה ומחקרים הראו כי חוסר שינה עלול להוביל לאכילת יתר והשמנה.

ידוע כי גם לגנטיקה תפקיד וגנים מסוימים קשורים בנטייה להשמנה. בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים שקושרים גם את המיקרוביום – הרכב טריליוני המיקרואורגניזמים הטובים שמאכלסים את גוף האדם – למידת ההשמנה.

עוד על הסיבות להשמנה

הטיפול בהשמנה

כדי לרדת במשקל ולשמור עליו נדרש שינוי קבוע באורח החיים שכולל הגבלת צריכת הקלוריות משומן וסוכר, העלאת צריכה של פירות וירקות, קטניות ודגנים מלאים ועיסוק בפעילות גופנית באופן קבוע (ילדים לפחות 60 דקות ביום ומבוגרים לפחות 150 דקות בשבוע).

עבור רוב האנשים ירידה במשקל אינה פשוטה ולא מדובר רק בעניין של כוח רצון או בכשלון בהשגת היעד. תהליכים פיזיולוגיים של הגוף נוטים לשמר את רקמת השומן - אשר הינה מקור האנרגיה העיקרי בגוף - לפיכך הגוף נוטה להילחם בירידה במשקל במנגנונים שונים. 

עוד על הסיבות שבגללן קשה לרדת במשקל

כדאי לדעת כי גם אם לא מגיעים למשקל האידיאלי לגובה, הורדה קלה במשקל של 5% עד 10% בלבד ממשקל הגוף תורמת לבריאות ומועילה למניעה של מחלות רבות, לרבות ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, מחלות מפרקים, כאבים כרוניים, לצד שיפור באורח החיים היומיומי ובאיכות השינה, בבריאות המינית ובבריאות הנפש.

עוד על ההשפעות של ירידה קלה במשקל

במקרים בהם מאמצי ההרזיה באמצעות תזונה ופעילות גופנית לא מסייעים, קיימות כיום תרופות מרשם שונות להרזיה. התרופות מיועדות לאנשים עם השמנת יתר – כשמדד ההשמנה BMI בערך של 30 יחידות ללא צורך בקיומם של גורמי סיכון ולאנשים עם עודף משקל בעלי  BMIבערך של 27 יחידות לצד 2-1 גורמי סיכון – ובהם יתר לחץ דם, דיסליפידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם), כולסטרול גבוה, טרום סוכרת וסוכרת סוג 2. כל התרופות ניתנות בשילוב עם תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה וברוב המקרים הן מיועדות לנטילה ממושכת, לעתים לכל החיים. כיום משווקות בישראל התרופות להורדה במשקל סאקסנדה, בלביק, קסניקל ורזין.  

עוד על תרופות לטיפול בהשמנה

לאנשים שמתמודדים עם השמנה חולנית הזקוקים להורדה משמעותית במשקל והאמצעים הרגילים של דיאטה, פעילות גופנית ותרופות אינם מספיקים ניתן לשקול ביצוע ניתוח בריאטרי.

ניתוחים בריאטריים כלולים בישראל בסל הבריאות הממלכתי לאנשים עם BMI גבוה מ-40 יחידות ולאנשים עם מדד השמנה מעל ל-35 יחידות הסובלים מסיבוך אחד או יותר של השמנת יתר. 

בין הניתוחים הבריאטריים המבוצעים כיום בישראל: ניתוחי טבעת מתכווננת, ניתוחי שרוול קיבה, מעקף קיבה, מיני מעקף קיבה וניתוחי הטייה ביליאופנקריאטית הכוללים הקטנה של נפח הקיבה ומעקף של מחצית מהמעי הדק. 

חשוב להבין כי ניתוח בריאטרי אינו מטה קסמים. להצלחת הניתוח נדרשת הכנה מעמיקה ומעקב ארוך טווח על ידי צוות רפואי המטפל במחלת ההשמנה, לרבות נטילת השלמות תזונתיות לשארית החיים תוך הקפדה על שינויים תזונתיים והתנהגותיים. נוסף על כך, כמו כל ניתוח אחר, ניתוח בריאטרי כרוך בסיכונים.

עוד על ניתוחים בריאטריים

מעבר לכך קיימות כיום טכנולוגיות נוספות שאושרו לטיפול בהשמנה ובהן בלוני קיבה מתכווננים שמוחדרים לקיבה כתחליף לניתוח בריאטרי. בשוק ישנם גם תוספי תזונה רבים המשווקים לצורך ירידה במשקל, אך יש להיזהר: מעבר לכך שרובם לא נבדקו ואינם יעילים, יש גם כאלה המסוכנים לשימוש. 

עוד על השיטות לירידה במשקל

*ייעוץ מקצועי: ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר ומנהל מחלקה פנימית ד' בבית חולים השרון שבמרכז הרפואי רבין

עדכון אחרון: אוקטובר 2018