כמוניכאבחדשותכוחה של מחשבה

כוחה של מחשבה

להשפעה של פלצבו – טיפול או תרופת דמה – מקום נכבד ברפואה. האם ייתכן שהרופא רשם לכם פלצבו?

מאת אלה הר-נוי
21/11/11
תגובות 2

גודלה של תרופה, המחיר ואפילו הצבע שלה יכולים להשפיע באפקט הפלצבו (צילום: Shutterstock)
גודלה של תרופה, המחיר ואפילו הצבע שלה יכולים להשפיע באפקט הפלצבו (צילום: Shutterstock)

 

אם תצפו שגלולה שנטלתם תעזור, יכול מאוד להיות שמצבכם ישתפר, גם אם כל מה שהיא מכילה זה סוכר. יותר ויותר מחקרים מצביעים על היתרונות הבריאותיים של אפקט הפלצבו. האם זה אומר שרופאים יכולים לרשום פלצבו למטופלים?

 

השימוש בפלצבו או בעברית אינבו (תרופה ללא חומרים פעילים או טיפול דמה) מתבצע לרוב במסגרת ניסויים קליניים. נוטלי גלולות הדמה או טיפול דמה אחר משמשים כקבוצת ביקורת לקבוצת המחקר שנוטלת תרופה חדשה או עוברת טיפול חדש אחר, כדי לוודא שההשפעה שנמדדת במחקר אכן מיוחסת לטיפול.

 

למרות שבפלצבו אין רכיבים פעילים, מטופלים פעמים רבות מגיבים לטובה בעקבות נטילתו, כי הם מצפים שהטיפול יעזור.

 

בונים מציאות

 

במובנים רבים, אנו בונים את המציאות, גם כשמדובר בבריאות שלנו. מחקרים רבים אישרו זאת. כך למשל מחקר שפורסם השנה בכתב העת Science Translational Medicine מצא כי הציפיות שלנו מהטיפול במשככי כאבים יכולות להשפיע על האפקטיביות שלו.

 

החוקרים גרמו לכאב ברגלם של מתנדבים בעודם סורקים את מוחם באמצעות MRI פונקציונאלי (fMRI). הגירוי היה מספיק גבוה כדי לגרום לכל מתנדב לדרג את עוצמת הכאב ברמה של כ- 70 בסולם של 1 עד 100.

 

במקביל, החוקרים החלו לספק למתנדבים משכך כאבים באמצעות אינפוזיה, אך אמרו להם שמדובר בתמיסת מלח, כך שלמתנדבים לא היו ציפיות שטיפול יעזור. הדירוג הממוצע הראשוני של כאב עמד על 66, אך עם מתן התרופה ללא ידיעת המתנדבים, הוא ירד רק ל- 55.

 

לעומת זאת, כאשר נאמר למתנדבים שכעת מתחילים לספק להם את התרופה ושהיא תפחית את הכאב שהם חשים, למרות שלמעשה לא חל כל שינוי במינון התרופה, דירוג הכאב ירד ל- 39.

 

לבסוף, גרמו למתנדבים להאמין שהפסיקו את מתן התרופה והם הוזהרו כי הכאב עלול להחמיר. וזה אכן מה שקרה - המתנדבים דירגו את הכאב כ- 64 בממוצע, למרות שלא חל כל שינוי במינון שקיבלו.

 

סריקות המוח הראו כי רשתות הכאב של המוח הגיבו בהתאם לציפיות המתנדבים. ציפייה לכאב לוותה בפעילות מוגברת בכמה אזורים של המוח הקשורים למצב רוח וחרדה. כאשר הנבדקים ציפו להפחתה בכאב, החוקרים הבחינו בפעילות מוגברת באזורים אחרים, הקשורים למערכת ויסות הכאב.

 

פלצבו עובד - גם אם יודעים שזו לא תרופה אמיתית

 

ההנחה תמיד הייתה שאפקט הפלצבו מתבסס על חשיבה חיובית - שגלולת דמה עובדת כי האדם שנוטל אותה מאמין שהוא נוטל תרופה אמיתית שיכולה לעזור לו. אבל, מחקר שפורסם לפני כשנה בכתב העת PLoS ONE מצא כי פלצבו יעיל גם אם האנשים שנוטלים אותו יודעים שלא מדובר בתרופה אמיתית.

 

מטופלים שסבלו מתסמיני תסמונת המעי הרגיז (IBS) חולקו לשתי קבוצות: קבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול וקבוצה שקיבלה גלולות פלצבו שתוארו למטופלים בכנות כ"גלולות סוכר", אותן התבקשו ליטול פעמיים ביום. החוקרים הבהירו כי בגלולות אין רכיבים פעילים ואפילו כתבו "פלצבו" על אריזת הבקבוק.

 

לאחר 3 שבועות, בקרב הקבוצה שנטלה פלצבו, כמעט פי שניים מהמטופלים דיווחו על הקלה משמעותית בתסמינים, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

 

למעשה, מטופלים שנטלו את גלולות הפלצבו הכפילו את שיעורי השיפור אצלם, לרמה דומה לזו שמתקבלת מרוב התרופות לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. ממצאי המחקר מעלים את האפשרות שלפלצבו יתרונות מעבר להשפעות החשיבה החיובית.

 

גלולה צהובה משפיעה יותר מגלולה לבנה

 

אפקט הפלצבו – בו הציפיות משפיעות על התוצאות – נמצא בשימוש יומיומי ברפואה, בין אם במודע או שלא במודע.

 

גם אם לא נותנים למטופל טיפול דמה, רופא שמביע ביטחון ביעילות הטיפול יכול להשפיע על יעילותו בפועל. מחקרים גם מצאו כי מתן הטיפול על ידי הרופא לעיני המטופל מהווה גורם משמעותי. למשל, מתן של משככי כאבים באופן גלוי, המייצר ציפייה אצל המטופל לשיפור במצבו, הוכח כיעיל יותר ממתן סמוי של התרופה.

 

אפילו הגודל של תרופה יכול להשפיע באפקט הפלצבו. קפסולות גדולות יעילות יותר מקפסולות קטנות. כך גם לגבי מחיר גבוה של תרופה ואפילו הצבע שלה.

 

"כאשר חולים מצפים שתרופה תעבוד טוב היא עובדת יותר טוב" אומר ד"ר גל איפרגן, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי סורוקה "כך לדוגמא, תרופות חדשות פעמים רבות ישפיעו יותר רק כי הן נתפסות כיעילות יותר. פעם היינו נותנים לחיילים אקמול צהוב שהיה אפקטיבי יותר בטיפול מאקמול לבן, רק בגלל הצבע. החיילים היו רגילים לאקמול לבן ואקמול צהוב היה נראה להם משהו מאוד רציני".

 

אפקט הפלצבו עובד גם אם הציפיות הן שליליות. "יש תרופה למניעת מיגרנות שאחת מתופעות הלוואי האפשריות שלה זה אימפוטנציה. זו תופעת לוואי שאינה שכיחה כלל וכמעט לא נתקלים בה" אומר ד"ר איפרגן "כשהייתי צעיר הייתי מסביר למטופלים מה יכול לקרות כשהם נוטלים את התרופה. המון חזרו אליי אחרי שהפסיקו את הטיפול כי זה גרם להם לאימפוטנציה. למדתי שאם מתנסחים אחרת ואומרים שיש תופעות לוואי אפשריות, מפרטים אותן ובין היתר אומרים כי לפעמים התפקוד המיני מושפע, זה קורה הרבה פחות".

 

האם הרופא רשם לי פלצבו?

 

ישנם רופאים שבמקרים מסוימים נותנים למטופלים גלולות פלצבו, בלי לגלות להם עובדה זו. מכיוון שהרופאים "מרמים" לכאורה את החולים, עלולה להיווצר בעיה אתית.

 

במאמר שפורסם במרץ האחרון בכתב העת היוקרתי British Medical Journal הורה איגוד הרפואה הגרמני לרופאים בגרמניה לשמור על ראש פתוח לגבי השימוש בפלצבו.

 

במשך 3 שנים חוקרים מאיגוד הרפואה הגרמני ניתחו את הספרות הרפואית הקיימת לגבי שימוש קליני בפלצבו והסיקו כי הוא עשוי להוות טיפול יעיל. בעקבות זאת הם מעודדים רופאים לשמור על גישה פתוחה יותר לגבי השימוש בפלצבו.

 

המומחים ציינו כי פלצבו, בחלק מהמקרים, עשוי להיות אף אפקטיבי יותר מאשר טיפולים תרופתיים סטנדרטיים. לדבריהם, לפלצבו השפעה חזקה ומורכבת יותר משחשבו בעבר.

 

כותבי הדו"ח העריכו כי כמחצית מהרופאים הגרמנים לפעמים משתמשים בפלצבו. המחקרים שסקרו החוקרים מראים כי לרוב הרופאים רושמים טיפולי פלצבו לכאב, עייפות, דיכאון מתון ובעיות במערכת העיכול.

 

נראה כי בישראל רבים מאמינים שיש מקום לשימוש בפלצבו. בשנת 2004 פורסם סקר שבחן שימוש בפלצבו על-ידי רופאים ואחיות בבתי חולים ובקהילה בישראל. מבין 89 המשיבים, 60% נהגו לתת פלצבו, מהם 62% נהגו לתת פלצבו למטופלים לפחות פעם בחודש. רבים מהנשאלים שנהגו לתת פלצבו, הסבירו למטופלים שזו תרופה ממשית. חלק מהמשיבים טענו שפלצבו מהווה עבורם כלי אבחנתי, ורוב המשיבים שנתנו פלצבו למטופלים טענו כי הם מאמינים שלתרופת פלצבו יש אפקט חיובי.

 

"בכל תרופה שאנחנו נותנים יש אפקט פלצבו" אומר ד"ר איפרגן "תרופה תוריד לחץ דם יותר טוב אם אני אומר למטופל שזו תרופה מצוינת ללחץ דם. זה שימוש באפקט הפלצבו, הוא מתווסף על האפקט הטיפולי המוכח. אנחנו משתמשים הרבה באפקט הפלצבו – לא בפלצבו עצמו. אנו מחויבים לתת למטופל את כל האינפורמציה על הטיפול שהוא מקבל וזה לא אתי לתת לאדם חומר אחד ולהגיד לו שזה משהו אחר. לעומת זאת, אנחנו משתמשים הרבה בטבליות ויטמינים. מוצאים מחקר שבדק ומצא שזה עוזר - למרות שמקצועית אי אפשר להסתמך על מחקר אחד – ומסבירים למטופל שזה עשוי לעזור. במצב כזה נתתי ויטמין חסר תופעות לוואי, שאולי יש לו אפקט בפני עצמו ובטוח יש לו אפקט פלצבו – אבל לא שיקרתי לחולה. כל עוד אומרים את האמת לחולה אבל מייצרים ציפיות, השימוש באפקט הפלצבו נכון".

 

"השימוש בפלצבו מעורר הרבה סוגיות אתיות רגישות, במיוחד בעידן הנוכחי" מסביר יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, אבינועם רכס, פרופסור לנוירולוגיה בהדסה. "זה עידן של אוטונומיית החולה - מצב בו החולה אמור לקבל החלטות בדבר הטיפול הרפואי שיעשה בו וזאת על סמך מידע רפואי הנמסר לו. אם המידע הוא "שיקרי" בהקשר לתרופת הפלצבו, הרי שהקשר המקצועי בין הרופא והחולה המבוסס על יחסי אמון מתפרק לרסיסים".

 

פרופ' רכס מסביר כי על-פי חוק זכויות החולה, מותר "לשקר" לחולה אם הועדה האתית של בית החולים קבעה כי הדבר נדרש לצורך המשך הטיפול בו. אך ככל הידוע לו לא נעשה שימוש בסעיף זה לעניין השימוש בפלצבו.

 

"לפלצבו יש כאמור השפעה רבה על החולה במיוחד במחלות בהן יש מרכיב פסיכוסומאטי בולט- כאבי ראש, מעי רגיז, מתח קדם וסתי, פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית" מוסיף פרופ' רכס "שימוש בפלצבו במצבים רפואיים כאלו יתקבל בהבנה ובהסכמה בניגוד למחלות בהן המרכיב הנפשי הוא משני כמו מחלות ממאירות, מחלות ניווניות של המוח וכדומה. לכן בניסויים קליניים מותר להשתמש בפלצבו באם מדובר בטיפול קצר מועד - לדוגמא התקף מיגרנה אך ועדות הלסינקי לא יאשרו טיפול ממושך בפלצבו במחלות ממאירות. במחלות בהן יש כבר טיפול מוכח ויעיל לא ניתן לבצע ניסוי קליני בו קבוצת הבקרה תקבל פלצבו בלבד".

 

ד-ר-דינה-ראלט-PhD
11/09/12 20:48

Evolution could explain the placebo effect

http://www.newscientist.com/article/mg21528812.300-evolution-could-explain-the-placebo-effect.html

 

...
Dov-c3c4
20/11/11 23:17
רק מאשר שהעוצמה הפנימית שלנו היא המפעילה ומגבירה את מערך החיסון של הגוף הדווה שלנו.
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: