מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותחשיבה חיובית גורמת לתרופות לעבוד טוב יותר

חשיבה חיובית גורמת לתרופות לעבוד טוב יותר

מחקר: הציפיות שלנו מהטיפול יכולות להשפיע על האפקטיביות של משככי כאבים


פסימי? משככי הכאב יאבדו מיעילותם (צילום: panthermedia)
פסימי? משככי הכאב יאבדו מיעילותם (צילום: panthermedia)

 

לא מאמינים שהתרופה תסייע לטפל בכאב? ייתכן שאתם יוצרים את המציאות שלכם. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science Translational Medicine מצא כי הציפיות יכולות להשפיע על יעילות התרופות: אופטימיות יכולה לשפר את האפקטיביות שלהן בהפחתת כאב, בעוד שפסימיות עלולה להפחית אותה.

 

החוקרים עשו שימוש בהדמיות מוח כדי לשפוך אור על מנגנוני המוח ששולטים על האופן שבו ציפיות שונות משפיעות על תרופות.

 

הם השתמשו במקור חום כדי ליצור כאב ברגלם של 22 מתנדבים בריאים בעודם סורקים את מוחם באמצעות MRI פונקציונאלי. מקור החום גרם לגירוי חום ברמה מספיק גבוהה כדי לגרום לכל מתנדב לדרג את עוצמת הכאב ברמה של כ- 70 בסולם של 1 עד 100.

 

במקביל, החוקרים החלו לספק למתנדבים משכך כאבים באמצעות אינפוזיה, אך אמרו להם שמדובר בתמיסת מלח. המטרה הייתה לבדוק כיצד התרופה תשפיע על תחושת הכאב, בלי שלמתנדבים יהיה כל מידע או ציפיות מהטיפול. הדירוג הממוצע הראשוני של כאב עמד על 66, אך עם מתן התרופה ללא ידיעת המתנדבים, הוא ירד ל- 55.

 

כאשר נאמר למתנדבים שכעת מתחילים לספק להם את התרופה ושהיא תפחית את הכאב שהם חשים, למרות שלמעשה לא חל כל שינוי במינון התרופה, דירוג הכאב הממוצע ירד ל- 39.

 

לבסוף, גרמו למתנדבים להאמין שהפסיקו את מתן התרופה (כאשר למעשה הם המשיכו לקבל אותה) והם הוזהרו כי הכאב עלול להחמיר. וזה אכן מה שקרה- המתנדבים דירגו את הכאב כ- 64 בממוצע, למרות ששוב- לא חל כל שינוי במינון שהם קיבלו.

 

סריקות ה- fMRI הראו כי רשתות הכאב של המוח הגיבו בהתאם לציפיות המתנדבים. ציפייה לכאב לוותה בפעילות מוגברת בכמה אזורים של המוח הקשורים למצב רוח וחרדה. כאשר הנבדקים ציפו להפחתה בכאב, החוקרים הבחינו בפעילות מוגברת באזורים אחרים, הקשורים למערכת ויסות הכאב. 

 

מחקר נוסף שפורסם לאחרונה מצא כי פלצבו יעיל גם אם האנשים שנוטלים אותו יודעים שלא מדובר בתרופה אמיתית.

 

 

DOI: 10.1126/scitranslmed.3001244

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה