רוב כבדי השמיעה מדווחים על קושי בקבלת שירות רפואי
דו"ח חדש מצא: רוב כבדי השמיעה מדווחים על קושי בתקשורת היומיומית, בעיות תעסוקה ואתגרים בדרך לקבלת טיפול רפואי
דו"ח חדש מצביע על כבדי שמיעה כקבוצת סיכון המתקשה בקבלת טיפול רפואי הולם. הדו"ח של חברת הסטרטאפ Nagish מבוסס על נתונים שנאספו בסקר בקרב 319 חירשים וכבדי שמיעה, ובחן את החסמים התקשורתיים בחיי היומיום שלהם בתחומי הבריאות, חברה ותעסוקה, וכיצד פתרונות טכנולוגיים מסייעים בשיפור התקשורת. המשתתפים בסקר צורפו בהמשך לאפליקציה לשיפור יכולות תקשורת.
טיפולים לא מתאימים
לפי הממצאים שנאספו, רוב הנבדקים ובהם 62% מהחירשים ו-66% מכבדי השמיעה שהשתתפו בסקר, העידו שהקושי בתקשורת משפיע על מצבם התעסוקתי הן בבחירת מקום העבודה והן באפשרויות הקידום במהלך הקריירה. רבים דיווחו שהצורך להסתמך על עזרה של אנשים אחרים בתוך מקום העבודה הוא הגורם העיקרי שמונע מהם השתלבות מלאה ואפשרויות קידום בהמשך, ו-55% מהחירשים ו-83% מכבדי השמיעה דיווחו על תחושות של חרדה ותסכול בסיטואציות הקשורות לתעסוקה, במיוחד בשיחות טלפון ובתקשורת עם אנשים קרובים.
בנוסף, 60% מהמשיבים ציינו שקשיים בתקשורת מובילים לחוסר הבנה במפגש מול מערכת בריאות, כפי שבא לידי ביטוי בעיכוב בקבלת טיפולים רפואיים, או קבלת טיפולים שאינם מתאימים באופן מדויק. 20% מהחירשים ו-24.3% מכבדי השמיעה אף העידו כי על רקע החששות, הם חוששים ליצור קשר עם גורמים רפואיים – אפילו במצבי חירום.
לנבדקים ניתנה בהמשך גישה לאפליקציה חדשה שפותחה על ידי Nagish, המעניקה שירותי הקראה (text-to-speech) והכתבה (speech-to-text) מבוססי בינה מלאכותית (AI) בזמן אמת. בדיקה העלתה כי השימוש באפליקציה הוביל לשיפור משמעותי בתחושת העצמאות של הנבדקים, כפי שהעידו בסקר, כאשר לאחר השימוש בה – שיעור החירשים שדיווחו על תחושת העצמאות עלה מ-37% ל-60%, ושיעור כבדי השמיעה שהתנסו באפליקציה ודיווחו על תחושת העצמאות עלה מ-32.9% ל-63%. בנוסף, בקרב 46% מהחירשים ו-32.9% מכבדי השמיעה ציינו כי כי פתרונות תקשורת מבוססי טכנולוגיה שיפרו את הרווחה החברתית והגדילו עבורם את אפשרויות התעסוקה.
"מטרתנו להמשיך לשבור את החסמים ולאפשר לחירשים וכבדי שמיעה לקחת חלק פעיל ועצמאי יותר בכל ההיבטים של חיי היומיום", אומר תומר אהרוני, מנכ"ל ומייסד-שותף של Nagish.
קשיי נגישות
הסקר החדש מעלה למודעות את החסמים של כבדי שמיעה וחרשים בנגישות למוסדות במערכות בריאות.
במחקר איכותני שנערך בלבנון ופורסם בספטמבר 2025 בכתב העת Public Health, דיווחו 10 חרשים על קשיי נגישות משמעותיים במגע מול מערכות בריאות, ובכלל זה קשיים בתקשורת מול הרופאים, נגישות מוגבלת למתורגמנים לשפת סימנים במסגרות בריאות, מחסור במידע בריאותי בפורמטים נגישים, קשיי התמצאות, וכן חוסר מודעות בקרב אנשי מקצועות הבריאות לצרכים של קהילת החירשים — מה שמוביל לפגיעה באוטונומיה ועלייה בתחושות של חוסר אמון במערכת.
במחקר מבריטניה, שפורסם במאי 2025 בכתב העת PLOS ONE, תועדו פערים בנגישות של חרשים וכבדי שמיעה למערכת הבריאות הציבורית במדינה (NHS). בסקר שכלל 556 משיבים, ובכללם 50 הורים וקרובי משפחה לחרשים וכבדי שמיעה, דיווחו מעל למחצית מכבדי השמיעה (64.4%) כי פספסו מידע רפואי חיוני במהלך מפגש עם צוותי רפואה במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים, ורק כשליש (32%) דיווחו על שביעות רצון מיכולות התקשורת של הצוותים הרפואיים עמם.
בארה"ב דיווח בינואר 2022 משרד המשפטים האמריקאי, כי הגיע להסדר המותאם לחוק האמריקאי לאנשים עם מוגבלויות מול בית חולים בעיר קלהון שבמדינת ג'ורג'יה, בתלונה שהגישה מטופלת חירשת, שטענה כי למרות בקשותיה לקבל מתורגמן לשפת הסימנים האמריקאית כשהייתה במהלך לידה, בית החולים לא סיפק מתורגמן או כל אמצעי או שירות תקשורת אחר. במקום זאת, לטענתה, היא נאלצה להסתמך על קריאת שפתיים ועל בת לווייתה שהייתה אף היא חירשת, והתקשתה להבין ולתקשר עם צוות בית החולים. כתוצאה מכך, היולדת טענה כי היא ובת לווייתה לא קיבלו מידע חשוב על סיבוך רפואי שהתרחש, מה שגרם לפחד ולבלבול במהלך הלידה.
בפברואר 2014 דווח על תביעה שהוגשה בארה"ב בעניינו של מטופל בן 82 שהיה חירש ונפטר עשרה חודשים קודם לכן, כאשר לטענת ילדיו הטיפול שניתן לו היה רשלני, וללא תקשורת הולמת עם הצוות הרפואי – עד שהוא לא היה מודע לכך שאובחן עם סרטן העור ואף לא היה מודע לכלל הטיפולים התרופתיים שהיה אמור לקבל כדי להתמודד עם מצבו הרפואי. במקרה זה גם זוהו טעויות בהיסטוריה הרפואית של המטופל – כפי שתועדה על ידי אנשי הצוות בתיק הרפואי, ייתכן שכתוצאה מקשיי תקשורת שנבעו מלקות השמיעה ממנה סבל.
