סרטן הריאות

כמוניסרטן הריאותמדריכיםבדיקת ברונכוסקופיה - כל מה שצריך לדעת

בדיקת ברונכוסקופיה - כל מה שצריך לדעת

מהי בדיקת ברונכוסקופיה? כיצד היא מבוצעת? איך מתכוננים לבדיקה? ומה צפוי אחריה?

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

ברונכוסקופיה (Bronchoscopy) מאפשרת לבדוק את דרכי הנשימה והיא הבדיקה המרכזית שמשמשת לזיהוי ממצאים חשודים כגידולים בדרכי אוויר גדולים בריאות או במטרה לאתר את מקורן של חסימות בדרכי הריאות. ברונכוסקופיה משמשת לאבחון גידול סרטני בריאות וכן לאבחון תהליכים קליניים נוספים בריאות, לרבות דלקת או דימום. כמו כן משמשת טכנולוגיית הברונכוסקופיה גם לשורה של טיפולים רפואיים. 

 

טיפולי ברונכוסקופיה ראשונים בוצעו עוד בסוף המאה ה-19 באמצעות צינורות קשיחים, והברונכוסקופ הגמיש הראשון פותח בשנת 1966 על ידי חוקר מיפן.

 

איך מבוצעת ברונכוסקופיה?

 

הבדיקה מתבצעת לרוב באמצעות מכשיר אנדוסקופ מיוחד הקרוי 'ברונכוסקופ גמיש' - צינורית עם סיב אופטי גמיש שבקצהו מצלמה ותאורה, דרכה ניתן להכניס כלים קטנים באמצעותם ניתן ליטול דגימות רקמה וכיח ואף לבצע טיפולים שונים. הברונכוסקופ מוחדר דרך הפה או האף היישר אל קנה הנשימה והסמפונות ומשם לריאות. לעתים מוחדר הברונכוסקופ דרך פתח בקנה הנשימה בתהליך של פיום קנה (טרכיאוסטומיה).

 

הכנסת הברונכוסקופ לאזור היעד, ובמקרה של סרטן הריאות – לאזור הגידול, מבוצעת תוך הכוונה בזמן אמת של מכשיר רנטגן (סי.טי) או מכשיר MRI, לצורך ניווט הברונכוסקופ בתוך דרכי הנשימה עד למקום היעד ממנו יש ליטול דגימה או שבו נדרש לבצע טיפול התערבותי.

 

במהלך הברונכוסקופיה מתבצע ניטור של לחץ הדם של המטופל וכן בדיקת אק"ג ובדיקת רמות חמצן באצבע – כדי לזהות מצבים שבהם נגרם סיבוך מסכן חיים במהלך הבדיקה.

 

הבדיקה מבוצעת לרוב תחת טשטוש והרדמה מקומית לאלחוש אזור האף והגרון דרכו מוחדר הברונכוסקופ, וניתן לבצעה בבית חולים וכן בחלק ממרפאות קופות החולים. 

 

ברונכוסקופיה אורכת לרוב כשעתיים בקרב מבוגרים וכ-4 עד 6 שעות בקרב ילדים, כאשר במשך זמן זה כלולים גם הרדמה מקומית ואילחוש מקדימים והתאוששות בפיקוח לאחר הבדיקה.

 

כאשר יש צורך בשימוש בברונכוסקופ קשיח (rigid bronchoscope), במצבים בהם יש צורך לעשות פעולות מורכבות יותר, הפרוצדורה נעשית בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית.

 

אבחון באמצעות ברונכוסקופיה

 

במקרה של ברונכוסקופיה אבחונית, לאחר הגעה ליעד, מוחדר לתוך הברונכוסקופ אביזר שמאפשר לשאוב דגימה לצורך בדיקת ביופסיה.

 

לעתים דוגם הרופא במהלך הטיפול גם תאים הממוקמים בשכבות הפנימיות של דרכי הריאות באמצעות מברשת קטנה – תהליך הקרוי 'הברשה ברונכיאלית' (bronchial brushing) או על ידי שטיפת דרכי האוויר במי מלח סטריליים לצורך הוצאת תאים בשטיפה – תהליך הקרוי 'שטיפה ברונכיאלית' (bronchial washing).

 

טיפול באמצעות ברונכוסקופיה

 

לעתים נעשה שימוש בברונכוסקופ לצורך טיפולים רפואיים שונים בסרטן הריאות, ובעיקר לצורך החדרת קרן לייזר בעת טיפול לצריבת הגידול בלייזר; לצורך החדרת מכשיר להקפאת תאי הגידול (קריופרוב) במסגרת טיפול בקור (קריו-כירורגיה); או לצורך החדרת תומכנים (סטנטים) לפתיחת דרכי אוויר במקרה של היצרות בדרכי הנשימה.

 

קיימים טיפולים רפואיים נוספים באמצעות ברונכוסקופ למצבים רפואיים שונים בריאות, חלקם במסגרת ניסויים קליניים, לרבות לטיפול באסתמה ובתסמיני מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)

 

טיפול רפואי באמצעות ברונכוסקופ קשיח, המבוצע לרוב בהרדמה כללית בחדר ניתוח, משמש לצורך הוצאת גופים זרים שחדרו לדרכי הנשימה או לבחינת פנים הריאות במצבים של דימום פנימי מסיבי.

 

איך להתכונן לברונכוסקופיה?

 

לפני ברונכוסקופיה נדרש צום מוחלט, ואין לצרוך אוכל או שתייה דרך הפה או לעשן מאז חצות שלפני הבדיקה. במידה שנדרש ליטול תרופות, יש לעשות זאת עם טיפות מים בלבד.

 

אין לקחת מדללי דם ונוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAIDs) לפני ברונכוסקופיה, כדי שלא להעלות את הסיכון לדימום, ונדרש להפסיק תרופות אלה מספר ימים לפני ביצוע הפעולה, בתיאום עם הרופא המטפל. יש לדווח גם על תרופות אחרות הניטלות באופן קבוע. לעיתים ידרש המטופל להביא עמו תוצאות של בדיקות דם עדכניות. 

 

יש לדווח לרופא על אלרגיה לתרופות לפני ביצוע הפעולה, כדי לצמצם את הסיכון לתופעות אלרגיות בתגובה לחומרי הרדמה ואילחוש שנעשה בהם שימוש במסגרת הפעולה. לפני בדיקת ברונכוסקופיה נדרשת גם חתימה על טופס הסכמה מדעת לבדיקה, לאחר קבלת הסבר מפורט מהצוות הרפואי.

 

מומלץ להגיע לבדיקה עם מלווה. 

 

מה צפוי לאחר ברונכוסקופיה?

 

בתום הברונכוסקופיה רוב המטופלים נוטים להרגיש טוב, ונדרש פיקוח רפואי קצר בלבד למשך כחצי שעה בקרב מבוגרים וכשעתיים בקרב ילדים, במטרה לוודא תקינות של מערכת הנשימה ותחושה כללית טובה ולצורך התאוששות מוחלטת מהשפעה של חומרי ההרדמה והאילחוש. אסור לנהוג לאחר ביצוע הבדיקה. 

 

לרוב מבוצעת לאחר הברונכוסקופיה בדיקה קלינית כדי לוודא קצב לב סדיר, לחץ דם תקין ונשימה סדירה. לאחר הבדיקה יש להמתין 30 דקות עד שעה לפני שתייה, ובהמשך להתחיל לשתות ואז לאכול באופן מדורג.

 

לאחר בדיקת ברונכוסקופיה ולצורך הוצאת ביופסיה מהריאות - נהוג לבצע צילום רנטגן של בית החזה כדי לשלול את הסיכון להיווצרות נקב ולדליפת אוויר בריאות (מצב הקרוי 'חזה אוויר', כפי שמוסבר בהמשך). במקרה של דימום פנימי, או אם מאובחנת דליפת אוויר בצילום או שהמטופל חש מצוקה נשימתית – נדרש אשפוז כדי לברר את הגורמים לתופעות אלה ולטפל בהם.

 

מהם הסיכונים ותופעות הלוואי של ברונכוסקופיה?

 

הסיכונים בברונכוסקופיה לרוב מצומצמים, בעיקר תופעות לוואי של כאב בגרון וצרידות שעלולים להיגרם בעת החדרת הברונכוסקופ דרך הצוואר. כמו כן עלולות להתפתח תופעות לוואי לתרופות המשמשות להדרמה מקומית ואילחוש במסגרת ההליך. לעתים מתפתחים קשיי נשימה לאחר ברונכוסקופיה שמקורם בנפיחות בממברנת המוקוס המפרישה נוזל רירי בדרכי הנשימה.

 

סיכונים נדירים ביותר המתועדים בספרות הרפואית כוללים פגיעה באיברים פנימיים או דרכי נשימה בעת החדרת הברונכוסקופ שעלולה להוביל לדימום מסיבי וכן הידבקות בזיהומים. כמו כן, בשיעור של פחות מ-1% קיים סיכון להיווצרות נקב בריאות המוביל לדליפת אוויר לבית החזה – מצב הקרוי 'חזה אוויר' (pneumothorax) שבו מצטבר אוויר בין הקרומים שמחברים את הריאות לסרעפת, מה שמונע מהריאות להתכווץ ולהתרחב ועלול ליצור קשיי נשימה עד לקוצר נשימה קיצוני. במקרים נדירים עלול גם להיווצר עיוות של שרירי הלוע הגורם לכאבים ובצקות, העלול להוביל לצורך באינטוביציה, כלומר לצנרור קנה הנשימה, לצורך פתיחת מעבר חופשי של אוויר אל הריאות ומהן החוצה.

 

על תוצאות הברונכוסקופיה

 

בדיקת ברונכוסקופיה מאפשרת הוצאת דגימות גדולות יותר מאשר בביופסיות מחט, ודגימות אלו מועברות לבדיקה פתולוגית במעבדה תחת מיקרוסקופ כדי לברר האם הן מכילות תאים ממאירים.

 

דיווח קליני לאחר בדיקת ברונכוסקופיה, לרבות תמונת מצב מהירה לגבי המבנה האנטומי של הריאות ודרכי האוויר – מתאפשר מיד בתום הבדיקה. תוצאות של בדיקת ברונכוסקופיה מתקבלות לרוב כעבור 10-7 ימים, ומסייעות לאפיין את הסוג המדויק של סרטן הריאה ממנו סובל המטופל.

 

 

בהכנת הכתבה סייעה ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

עדכון אחרון: מרס 2016 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: