מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

כמוניחוט שדרהחדשותדיכאון וחרדה בנפגעי חוט שדרה קשורים בכאב, לא בפגיעה

דיכאון וחרדה בנפגעי חוט שדרה קשורים בכאב, לא בפגיעה

חוקרים ישראלים מצאו כי מצוקה נפשית שמאפיינת נפגעי חוט שדרה קשורה בעיקר לכאב נוירופטי והרבה פחות למאפיינים של הפגיעה עצמה

מאת דן אבן
28/01/18
תגובות 1

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אנשים עם פגיעות בחוט השדרה עוברים אירוע טראומטי ונדרשים להתמודדות משמעותית שמשפיעה על איכות החיים, ומשכך נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מצוקות נפשיות לרבות דיכאון וחרדה.

 

בתום התקופה הראשונית שלאחר הפגיעה המלווה לרוב בהכחשה, יותר מרבע מנפגעי חוט שדרה מדווחים על תחושתחרדה  או דיכאון ומחקרים הראו כי רמות גבוהות של כאב לאחר הפגיעה ותחושת חוסר שליטה לאחר השחרור מבית החולים מעלות את הסבירות למצוקה נפשית הדורשת התייחסות טיפולית. עתה מצאו חוקרים ישראלים כי כאב נוירופטי (ממקור עצבי), עליו מדווחים כ-60% מנפגעי חוט שדרה בחודשים הראשונים לאחר הפציעה – הוא המקור למצוקות נפשיות של נפגעי חוט שדרה, אף יותר מהפגיעה עצמה, וייתכן כי טיפול בכאב נוירופטי עשוי להקל גם נפשית על הנפגעים.

 

החוקרים מבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי שיבא, ביצעו בדיקה באמצעות שאלונים למצבם הנפשי של 50 נפגעי חוט שדרה שטופלו במרפאה לשיקום נוירולוגי בשיבא, מתוכם 27 שדיווחו על כאב נוירופטי ו-23 ללא כאב נוירופטי, ואלו הושוו ל-20 נבדקים בריאים ששימשו לביקורת.

 

האזורים העיקריים בגוף אצל נפגעי חוט שדרה שהיו רגישים להתפתחות כאב נוירופטי היו הירך (74%), עצם השוק (63%), כפות הרגליים (55.5%), גב תחתון (40.7%), גב עליון (30%), עכוז (22%) והבטן (11.1%). הכאב הנוירופטי תועד בקרב הנבדקים כמקרין לאזורים שונים (74%), חד (70%), שורף (48%), עוקץ (41%), חותך (33%), וכן דווח כי כאב זה מוחמר בישיבה/ שכיבה (52%), בשינויי מזג אוויר ובמזג אוויר קר (48%) ובמחלה או פעילות גופנית (15%).

 

נמצא כי שכיחותן של מצוקות נפשיות שונות - לרבות דיכאון, חרדה, מתח ופוסט טראומה - היתה גבוהה יותר בקרב נפגעים עם כאב נוירופטי, בעוד שרמות המצוקה הנפשית בקב נפגעים ללא כאב נוירופטי היו דומות לרמות שתועדו בקרב נבדקים בריאים.

 

בבחינת רמות הפוסט טראומה שנאמדו בשאלון ייעודי – לנפגעי חוט שדרה עם כאב נוירופטי תועדה רמה ממוצעת של 32.5 יחידות, בהשוואה לרמות של 25.5 יחידות בקרב נפגעי חוט שדרה ללא כאב נוירופטי ו-24.5 יחידות בקרב הבריאים. בבחינת רמות הדיכאון – לנפגעי חוט שדרה עם כאב נוירופטי תועדה רמה ממוצעת של 5 יחידות בהשוואה לרמה של 2 יחידות בקרב נפגעים ללא כאב נוירופטי ו-2.5 יחידות בקרב בריאים. ובבחינת רמות החרדה – לנפגעי חוט שדרה עם כאב נוירופטי תועדה רמה ממוצעת של 20.5 יחידות, בהשוואה לרמה של 15.5 יחידות בקרב נפגעים ללא כאב נוירופטי ורמה של 17 יחידות בקרב בריאים.

 

עוצמת הכאב משפיעה על דיכאון

 

רק דיכאון נמצא קשור לעוצמת הכאב הנוירופטי: ככל שעוצמה זו החריפה – כך הדיכאון החמיר. לא נמצא קשר דומה למצוקות נפשיות אחרות מהן סבלו הנבדקים עם פגיעות חוט שדרה. כמו כן, כצפוי, ככל שההיבט הרגשי של הכאב היה יותר עוצמתי – כך החמירו הדיווחים על מצוקה נפשית מכל סוג, לרבות דיכאון, חרדה, מתח ופוסט טראומה.

 

מעבר לכאב נוירופטי, המחקר לא מצא קשר בין מאפיינים שונים של הפגיעה בחוט שדרה לבין הסיכון לפתח מצוקה נפשית – לרבות הזמן מאז הפגיעה, סיבת הפגיעה, רמת הפגיעה, וכן לא נמצא קשר לגורמים סוציו דמוגרפיים כגון מצב משפחתי ותעסוקה.

 

עם זאת, החוקרים מציינים כי ייתכן שמאפיינים אישיותיים שונים משפיעים על שני הגורמים שנמצאו קשורים – גם מובילים לכאב נוירופטי וגם בהמשך משפיעים על התפתחות מצוקה נפשית. זאת בדומה למחקרים נוספים המזהים השפעה כפולה – למשל מחקר מקנדה שפורסם בכתב העת Depression and Anxiety בשנת 2009 שמצא כי מאפיינים אישיותיים שונים משפיעים הן על הסיכון לפתח פוסט טראומה והן על עוצמת הכאב הכרוני לאחר פגיעה טראומטית.

 

בחזרה למחקר הנוכחי, מכלל נפגעי חוט שדרה שנבדקו, 81% דיווחו על נטילת תרופות ואמצעים לשיכוך כאבים, לרבות 41% הצורכים מריחואנה רפואית, 37% הנוטלים תרופות נוגדות פרכוסים, 18% הנוטלים אופיאטים, 15% הנוטלים תרופות המעלות את רמות הסרוטונין/נוראדרנלין במוח ו-15% הנוטלים משככי כאבים קלים מקבוצת NSAIDs.

 

החוקרים קובעים כי על פי הממצאים, תכניות שיקומיות המיועדות לנפגעי חוט שדרה צריכות להתייחס להיבט הנפשי של הנפגעים – בעיקר של אלו שמדווחים על כאב נוירופטי. כמו כן עולה הסברה כי טיפול תרופתי המקל על כאב נוירופטי עשוי להקל גם נפשית על נפגעי חוט שדרה.

 

במחקר השתתפו ד"ר הילה גרונר, פרופ' גבריאל זייליג, פרופ' יוכבד לויפר, ד"ר נאוה בלומן ופרפ' רות דפרין, וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2017 של כתב העת Spinal Cord.

 

מחקרים קודמים מצאו תכונות שונות של נפגעי חוט שדרה המשפיעות על יציבותם הנפשית: מחקרים העלו כי מטופלים צעירים עם פגיעות בחוט שדרה מסתגלים טוב יותר ממבוגרים; נשים מקבלות יותר את מצבן החדש מעמיתיהן הגברים; וגורמים נוספים עשויים להקל נפשית, לרבות אמונה של המטופל בשליטה רבה על חייו ועל עתידו ותמיכה חברתית.

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות בתחום: בשתי עבודות שונות נמצא כי בקרב אנשים עם פגיעות בחוט שדרה שפיתחו פוסט טראומה – המצב הנפשי החריף ככל שעוצמת הכאב שחוו הייתה חזקה יותר.

 

 

Spinal Cord, doi: 10.1038/s41393-017-0014-6

 

שוקיאן
10/02/18 11:58
מזה מספר חודשים אני מטופל במרפאת קופת חולים כללית ברחוב בארי 10נבגבעת שמואל על ידי דר. רועי שיינפלד , מומחה בכיר ברפואת כאב ונוירולוג בכיר בבית חולים תל השומר , המקבל פציינטים מ"כללית" במרפאה זו. דר...
מזה מספר חודשים אני מטופל במרפאת קופת חולים כללית ברחוב בארי 10נבגבעת שמואל על ידי דר. רועי שיינפלד , מומחה בכיר ברפואת כאב ונוירולוג בכיר בבית חולים תל השומר , המקבל פציינטים מ"כללית" במרפאה זו.
דר. שיינפלד הרגיע בנועם הליכות ובחיוך מרגיע את כל חרדותי ו"הסרטים" שרצו במוחי החרד אודות תהליכים אפשריים במוח ובעמוד השדרהעקב כאבים נוירופתיים בלתי נסבלים והתכווצויות שרירים בשוקיים שהפכו את רגלי לזוג כלונסאות כבדות ובכפות הרגליים ולאחר בדיקות EMG ו- CT הצליח להתאים לי את הטיפול שהפחית בתוך כחודש וחצי את הסבל והייסורים בכ 90% ויותר , מרמה של סבל בלתי נסבל שהתמשך כעשר שנים לרמת "אי נוחות" קלה , ואינו מתייאש מלהתאמץ ולהילחם באחוזי האי נוחות הנותרים .
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: