דום נשימה בשינה שאינו מטופל עלול להוביל לפרקינסון
מחקר חדש מוסיף את הסיכון לפרקינסון לרשימת הסיבוכים שעשויים להתלוות לדום נשימה בשינה. החדשות הטובות: טיפול יפחית את הסיכון לפגיעה במוח
דום נשימה בשינה היא תסמונת המאופיינת בהפסקות נשימה שמתרחשות בזמן השינה ונמשכות 10 שניות או יותר, בתדירות של חמש הפסקות או יותר בשעה. הפרעת שינה זו מובילה לשיבושים ברצף השינה ולהשפעות התנהגותיות בשעות הערות.
הסוג הנפוץ ביותר של דום נשימה בשינה הוא דום נשימה חסימתי שנגרם כששרירים בגרון לא מספקים די תמיכה לדרכי האוויר ונוצרת חסימה מבנית שמגבילה את האוויר שנכנס לגוף. גורם סיכון מרכזי לדום נשימה חסימתי הוא השמנה שמובילה לחסימה מבנית זו.
הטיפול בדום נשימה בשינה, מעבר לירידה במשקל למתמודדים עם משקל עודף, הוא שינה עם מסכת סיפאפ (CPAP). מכשירים אלה מעבירים לחץ אוויר דרך מסכה שמוצבת על האף בעת השינה. לחץ האוויר מאפשר להשאיר את דרכי הנשימה פתוחות, ומפחית את אירועי הפסקות הנשימה. השימוש במסכה לרוב דורש תקופת הסתגלות, אך בסופה איכות השינה צפויה להשתפר משמעותית. למרות זאת, רבים מהסובלים מדום נשימה בשינה לא מקפידים על שינה עם המסכה, ומחקרים רבים מתעדים היענות נמוכה לטיפול.
בעוד שההגדרות להיענות גבוהה לטיפול במסכה משתנות, ולרוב כוללות שימוש במסכת CPAP לפחות ארבע שעות בלילה ולפחות ב-70% מהלילות, מחקרים מזהים שיעורי היענות סביב כ-60% מבין המאובחנים עם דום נשימה בשינה.
מלבד עייפות ופגיעה בתפקוד שנגרמים בגלל הפגיעה באיכות השינה, דום נשימה בשינה ללא טיפול הולם עלולה לגרור סיבוכים רפואיים נלווים, ובהם תנגודת אינסולין וסוכרת סוג 2, פגיעה בעצמות, ירידה ברמות החמצן בדם, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם, ירידה קוגניטיבית ואף תמותה מוקדמת. מטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2023 בכתב העת JAMA מספקת עדויות לכך שהיענות ירודה לטיפול במסכת CPAP מלווה בעלייה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים.
כעת חוקרים אמריקאים הוסיפו לרשימת הסיבוכים האפשריים של דום נשימה בשינה גם פרקינסון – מחלה ניוונית של המוח שמתבטאת ברעידות, נוקשות והאטה מדורגת בתנועתיות ובדיבור. התגלה כי מי שאינם מטופלים במסכת CPAP מטעמים שונים מצויים בסיכון גבוה לתסמינים של פרקינסון.
סיכון גבוה לנשים
החוקרים מאוניברסיטת אורגון וגופים אקדמיים נוספים בארה"ב בחנו רשומות בריאות אלקטרוניות של יותר מ-11 מיליון יוצאי צבא אמריקאים, מרביתם (90.2%) גברים. מבין הנבדקים, כ-14% אובחנו עם דום נשימה חסימתי בשינה.
בתקופת המעקב נמצא כי בקרב המאובחנים עם דום נשימה חסימתי בשינה היו 1.61 מקרים נוספים של פרקינסון שש שנים לאחר אבחון הפרעת השינה לכל 1,000 אנשים, בהשוואה לנבדקים ללא הפרעות נשימה בשינה. בחישוב סטטיסטי, דום נשימה בשינה העלה ב-92% את הסיכון להתפתחות פרקינסון.
התוצאות נותרו מובהקות גם לאחר נטרול משתנים מתערבים אפשריים, כמו מדד מסת הגוף BMI, מחלות רקע וסקולריות של המטופלים, מצבים פסיכיאטריים ותרופות רלוונטיות.
הקשר בין דום נשימה לפרקינסון היה חזק יתר בקרב נשים – אצלן הפרעת השינה העלתה פי 4.24 את הסיכון לפרקינסון, בהשוואה לסיכון גבוה פי 2.21 בקרב גברים. כמו כן, החוקרים ציינו כי מספר מקרי הפרקינסון בקרב המאובחנים בדום נשימה חסימתית בשינה ירד משמעותית כשהותאם טיפול במסכת CPAP בשלב מוקדם של המחלה וכצפוי כשההיענות לטיפול הייתה גבוהה.
המחקר נתמך על ידי מספר קרנות, לרבות מטעם צבא ארה"ב וזרוע המחקר של המשרד ליוצאי צבא בארה"ב (BLR&D) והמכון האמריקאי הלאומי לזקנה (NIA), וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2025 של כתב העת JAMA Neurology.
גורם סיכון ישיר
החוקרים מציינים כי נראה כי דום נשימה חסימתי מהווה גורם סיכון ישיר ובר טיפול לפרקינסון, כאשר מבין מיליוני האנשים עם דום נשימה בשינה, אלו שלא טיפלו במצב באמצעות CPAP היו בסיכון כמעט כפול לחלות בפרקינסון בהשוואה לאלו שכן טופלו. הפרעת השינה מתווספת לשורה של גורמי סיכון נוספים שנקשרו במחקרים לפרקינסון, ובהם גורמים גנטיים וחשיפה למזהמים סביבתיים מסוימים כמו חומרי הדברה. לפי הערכות, בעולם חיים כ-9.4 מיליון אנשים עם פרקינסון, ובישראל ההערכות כי חיים כ-35 אלף חולים.
"אם אתם מפסיקים לנשום ורמת החמצן אינה תקינה, סביר להניח שגם הנוירונים אינם מתפקדים ברמה תקינה", אמר בהודעה לעיתונות החוקר הראשי פרופ׳ לי נילסון (Neilson). "הצטברות זו, לילה אחר לילה, שנה אחר שנה, עשויה להסביר מדוע תיקון הבעיה באמצעות CPAP יכול לבנות רמה מסוימת של הגנה מפני מצבים נוירודגנרטיביים, כולל פרקינסון".
פרופ' נילסון אמר כי בכוונתו להדגיש את החשיבות של שינה איכותית עם מטופליו, במיוחד לאור המחקר שמגלה סיכון מוגבר לפרקינסון. "אני חושב שזה ישנה את הפרקטיקה שלי", אמר.
המחקר מעלה למודעות את ההיענות הנמוכה לטיפולים במסכת CPAP. חוקרים מבריטניה דיווחו בפברואר 2025 בכתב העת Thorax כי מצאו היענות נמוכה לטיפול זה גם לאורך זמן, כאשר לאחר שלושה חודשי טיפול רק 62% מהמאובחנים עם דום נשימה חסימתי שנכללו במחקר המשיכו להשתמש במסכה. הסיבה המרכזית לירידה בהיענות היא בקושי לישון עם המסכה, וכן בתסמינים קלים של המחלה שמתבטאים בעייפות מוגברת במשך היום, אך לעתים ללא מודעות ליקיצות המרובות בלילה. כמו כן, מחקרים זיהו כי השכלה נמוכה ומצב סוציואקונומי נמוך מהווים גורמי סיכון להיענות ירודה לטיפול.
החוקרים מקווים שהוספת פרקינסון לרשימת הסיכונים האפשריים תשכנע אנשים עם תסמונת דום נשימה בשינה להקפיד על שינה עם CPAP.
