מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותזהירות: משככי כאב ללא מרשם עלולים לפגוע בלב

זהירות: משככי כאב ללא מרשם עלולים לפגוע בלב

חוקרים מצאו קשר בין שימוש במשככי כאב נפוצים הנמכרים ללא מרשם לבין סיכון מוגבר לדום לב וממליצים: השתמשו בזהירות


תרופות עם החומר הפעיל דיקלופנאק או איבופרופן נקשרו לעלייה משמעותית בסיכון לדום לב (צילום: Shutterstock)
תרופות עם החומר הפעיל דיקלופנאק או איבופרופן נקשרו לעלייה משמעותית בסיכון לדום לב (צילום: Shutterstock)

תרופות לשיכוך כאב מקבוצת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים NSAIDs)) הן תרופות נפוצות ביותר. חלק מהתרופות במשפחה נמכרות ללא מרשם רופא - גם מחוץ לבתי מרקחת, אפילו בתחנות דלק - ואנשים רבים מתייחסים אליהן כבלתי מזיקות.

 

כעת, בעקבות מחקר חדש בו נמצא קשר בין שימוש ב-NSAIDs מסוימים לבין סיכון מוגבר לדום לב, מבקשים החוקרים לשנות את התפישה של הציבור באשר לתרופות.

 

החוקרים ממוסדות רפואיים שונים בדנמרק, התבססו על מאגר מידע שהכיל נתונים של כל המקרים של דום לב שהתרחשו מחוץ לבתי חולים בדנמרק בין השנים 2001 עד 2010. מידע נאסף גם על כל המרשמים ל-NSAIDs שמומשו בבתי מרקחת בדנמרק מאז 1995.

 

בתרופות שנבדקו נכללו כאלו עם החומר הפעיל דיקלופנאק (כגון אביטרן, וולטרן ודיקלופלסט), נפרוקסן (כגון נרוסין, נקסין ופוינט) ואיבופרופן (כגון נורופן, אדקס, אדוויל) ותרופות המעכבות את האנזים COX-2: תרופות עם החומר הפעיל רופקוקסיב (ששווק בעבר בין השאר בתרופה ויוקס שירדה מהמדפים) ועם החומר הפעיל סלקוקסיב. בידי החוקרים לא היה מידע על תרופות שנלקחו ללא מרשם, אך בדנמרק משכך הכאב היחיד מהמשפחה שנמכר ללא מרשם הוא איבופרופן ומכירתו מוגבלת לאריזות קטנות במינונים נמוכים של 200 מ"ג.

 

כמעט 29,000 נבדקים שעברו דום לב נכללו במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European Heart Journal - Cardiovascular Pharmacotherapy. מתוכם, 3,376 נטלו NSAID במהלך עד 30 ימים שקדמו לדום הלב. החוקרים השוו בכל נבדק שימוש בתרופות מהמשפחה במהלך 30 הימים לפני דום הלב ותקופה אחרת של 30 ימים, כך שכל נבדק היווה את הביקורת של עצמו.

 

עלייה של 50%-30% בסיכון לדום לב

 

ניתוח הנתונים העלה כי באופן כללי, שימוש בתרופה נוגדת דלקת שאינה סטרואידית נקשר לעלייה של 31% בסיכון לדום לב. כשנבחנו באופן פרטני, התרופות שנקשרו לסיכון מוגבר משמעותית לדום לב הן אלה המכילות את החומר הפעיל דיקלופנאק - שנקשרו לעלייה של 50% בסיכון ואלה שמכילות איבופרופן - שנקשרו לעלייה של  31% בסיכון.

 

בהודעה לעיתונות של החברה האירופאית לקרדיולוגיה, החוקרים אומרים כי הממצאים מהווים תזכורת לכך שנוגדי דלקת שאינם סטרואידים אינם בלתי-מזיקים. הם ממליצים להשתמש ב- NSAIDsבזהירות, רק כשיש לכך הצדקה ומוסיפים שככל הנראה אנשים עם מחלות לב או גורמי סיכון קרדיווסקולריים רבים צריכים להימנע מהם.

 

"אני לא חושב שהתרופות הללו צריכות להימכר בסופרמרקטים או תחנות דלק, שם אין ייעוץ מקצועי על אופן השימוש בהן. נוגדי דלקת שאינם סטרואידים ללא מרשם צריכים להיות זמינים רק בבתי מרקחת, בכמויות מוגבלות ומינונים נמוכים" אומר הקרדיולוג פרופ' גונאר גיסלסון מבית החולים האוניברסיטאי גנטופטה בדנמרק, שהשתתף במחקר.

 

פרופ' גונאר ממליץ לא ליטול יותר מ-1,200 מ"ג איבופרופן ביום. לדבריו, תרופות המכילות נפרוקסן הן ככל הנראה הבטוחות ביותר וניתן ליטול מינון של עד 500 מ"ג ביום. הוא מוסיף כי נראה שדיקלופנאק נושא עמו את הסיכון הגבוה ביותר ללב ומומלץ להימנע ממנו. "קיימות תרופות בטיחותיות יותר להן השפעות משככות כאב דומות, כך שאין סיבה להשתמש בדיקלופנאק".

 

ה-FDA הזהיר

 

המחקר אומנם מצביע על קשר בין שימוש ב- NSAIDsהמכילים את החומר הפעיל דיקלופנאק או איבופרופן לבין סיכון מוגבר לדום לב, אך הוא אינו יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. כך למשל, ייתכן שחלק מהנבדקים נטלו את התרופות בגלל שהיו להם תסמינים של בעיה רפואית שעלולה להעלות את הסיכון לדום לב. חיסרון נוסף של המחקר נובע מכך שלא היו בידי החוקרים נתונים על שימוש באיבופרופן ללא מרשם.

 

עם זאת, המחקר מצטרף למספר מחקרים אחרים שפורסמו לאחרונה, שקשרו שימוש ב-NSAIDs לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. לדוגמה, במחקר שפורסם בכתב העת JAMA בפברואר 2015, גם הוא נערך בדנמרק, נמצא כי בקרב חולי לב שנוטלים NSAIDS למטרות שיכוך כאב לאחר שעברו התקף לב, קיים סיכון גבוה לדימומים, שבץ מוחי או התקף לב חוזר.

 

למעשה, לפי דרישות מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), מזה שנים תוויות התרופות מהמשפחה כוללות מידע על כך שהתרופות עלולות לגרום להתקפי לב ושבץ. ביולי 2015 ה-FDA אף חיזק את האזהרה הקיימת על NSAIDS בעקבות סקירה מקיפה של מידע חדש בנוגע לבטיחות התרופות, בעקבותיה הוא דרש שהתוויות של כל ה-NSAIDs פרט לאספירין - גם תרופות המרשם וגם התרופות ללא מרשם - יעודכנו כך שיפרטו באופן חד משמעי שהתרופות גורמות לסיכון מוגבר להתקפי לב, אי ספיקת לב ושבץ ויכילו מידע יותר ספציפי על הסיכונים הקרדיווסקולריים.

 

לפי ההודעה שפרסם ה-FDA, תופעות הלוואי החמורות הללו עלולות להתרחש כבר בשבועות הראשונים של שימוש ב-NSAIDs, והסיכון עשוי לעלות ככל שאנשים משתמשים בתרופות זמן ממושך יותר. אין משך שימוש שידוע כי אינו נושא עמו סיכון מוגבר. בנוסף, נראה כי הסיכון עולה ככל שהמינון גבוה יותר.

 

בהודעה הוסבר כי אנשים עם מחלות לב, במיוחד אלה שעברו לאחרונה התקף לב או ניתוח מעקפים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להשפעות שליליות עם השימוש ב-NSAIDs. מחקרים הראו כי אנשים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לחוות התקף לב נוסף או למות מסיבות הקשורות להתקף לב אם הם מטופלים בתרופות מהמשפחה. כמו כן, הסיכון גבוה במיוחד באנשים עם גורמי סיכון למחלות לב. עם זאת, הסיכון הכרוך בשימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים קיים גם באנשים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם או גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם.

 

מה עושים? 

 

ב-FDA מבהירים כי NSAIDs מהווים טיפול יעיל לכאב, דלקתיות וחום. מטופלים יכולים להמשיך לקחת תרופות מקבוצה זו, אבל הם צריכים להיות מודעים לסיכון. אחת ההנחיות החשובות של ה-FDA היא ליטול את המינון האפקטיבי הנמוך ביותר של נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, למשך הזמן הקצר ביותר שניתן.

 

מאחר ותרופות רבות מכילות את החומרים הפעילים של NSAIDs, ב-FDA מזהירים את הציבור לא ליטול יותר ממוצר אחד שמכיל את אותם חומרים פעילים באותה תקופת זמן. כדי לוודא שאינכם משתמשים במספר תרופות שמכילות את אותם החומרים יש לבדוק את רשימת הרכיבים הפעילים בתווית התרופה או בעלון לצרכן המצורף לכל תרופה.

 

אנשים עם מחלות לב או לחץ דם גבוה צריכים להתייעץ עם רופא לפני השימוש ב-NSAIDs, לשקול את ההטבות מול הסיכונים האפשריים ולבחון את האלטרנטיבות.

 

אנשים שנוטלים אספירין במינון נמוך להגנה מפני התקפי לב ושבץ, צריכים לדעת כי NSAIDs מסוימים – בהם איבופרופן ונפרוקסן – עלולים להפריע להשפעות המגנות של אספירין.

 

יש להפסיק ליטול NSAIDs ולפנות לעזרה רפואית אם חווים תסמינים העשויים לאותת על בעיות לב או שבץ כמו כאב בחזה, קושי בנשימה, חולשה פתאומית בחלק אחד או צד אחד של הגוף או הפרעה פתאומית בדיבור.

 

 

Eur Heart J Cardiovasc Pharmacother (2017) 3 (2): 100-107

אלה-הר-נוי
26/03/17 14:44

הי. אני לא יודעת על איזה פרשנות מדובר. בכתבה כתוב: המחקר אומנם מצביע על קשר בין שימוש ב- NSAIDsהמכילים את החומר הפעיל דיקלופנאק או איבופרופן לבין סיכון מוגבר לדום לב, אך הוא אינו יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. כך למשל, ייתכן שחלק מהנבדקים נטלו את התרופות בגלל שהיו להם תסמינים של בעיה רפואית שעלולה להעלות את הסיכון לדום לב. חיסרון נוסף של המחקר נובע מכך שלא היו בידי החוקרים נתונים על שימוש באיבופרופן ללא מרשם.

pfs1
26/03/17 9:41

נראה כמו שאלת הביצה והתרנגולת. הרי לא ידוע פה למה הם לקחו את התרופה נגד הכאב מלכתחילה ואם הכאב ההוא היה קשור או לא למצבם הלבבי. זה לא בהכרח מראה על הקשר של סיבה תוצאה כפי שמוצג בפרשנות.