הנושאים החמים

שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה
זרה 26

זרה 26

חבר קהילה
הודעה פרטית
הצטרפתי ב־ 26/05/20

הקהילות שלי

בלוגים שמעניינים אותי

פתח בלוג
זרה 26
לאיודעת

אני לא יודעת מאיפה להתחיל ומה לכתוב

כאילו אין לי מילים יותר

איבדתי את כל החיים שהיו בי

אני חיה על אוטומט

עבודה בית עבודה בית

מכירה גברים ואז ברגע שמתחיל חיבור אני בורחת הכי רחוק

לא יוצרת קשרים אישיים

מפחדת מאינטימיות

מפחדת שיכירו אותי

את כל הכיעור שבי

מתבודדת

בורחת למשני תודעה בתקווה שהם יגרמו לי לצאת מהבועה שאני כלואה בה

אבל הם רק גורמים לי להרגיש מנותקת ומרוחקת יותר

אין לי אף אחד בעולם

וזו אשמתי

אני מרחיקה ממני את כולם

חסרת ביטחון

דיכאונית

חרדתית

מוזרה

שקטה

הייתי רוצה להיות נורמלית ולחיות את הרגע

להכיר אנשים לצאת למצוא זוגיות לחוות חוויות

אבל אני מתרחקת מ

  • User Avatar
    1 תגובה

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
פורקת

אני מניחה שסתם בא לי לפרוק קצת. לפני כמעט שנה עזבתי את העבודה שלי שעבדתי בה כמעט שנתיים, עבדתי עם אנשים עם צרכים מיוחדים ובאמת אהבתי אותה אבל קיבלתי יחס לא נעים מהמנהלת שלי שדי ניצלה את הצד המרצה שבי וגם הרגשתי שהתפקיד נהיה תובעני יותר ויותר ואני לא מקבלת בתמורה כלום, לא תוספת בשכר ולא בתפקיד והחלטתי לעזוב. בהתחלה הייתי מלאה במוטיבציה לחפש עבודה טובה יותר ועם הזמן הרגשתי שבא לי סתם עבודה קלילה בחנות או סופר בלי יותר מדי אחריות. עבדתי איזה חודשיים באיזו חנות ועזבתי כי העבודה הייתה פיזית מדי ואחד המנהלים התנהג אליי די נוראי ומאז אני מרג

צריכה קבועה של פירות הדר מפחיתה את הסיכון לשבץ ב-19% (צילום: Shutterstock)
  • User Avatar
    5 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
מוצפת
אני לא יודעת מה אני עושה עם עצמי ואני לא יודעת מה אני רוצה מהחיים האלו בכלל. אני חיה על אוטומט. קמה. שגרת בוקר. עובדת. קורעת את התחת. מתמסרת לעבודה שלי ברמה שגם בשעות הפנאי שלי אני בטלפונים ודאגות והכנות. בולסת מלא שטויות, כמובן. מתבצרת במיטה שלי. פעם בשבוע יוצאת ומתפרקת לגמרי וככה כל שבוע חוזר על עצמו אותה שגרה אותם חיים לא משנה גם אם לפעמים אני לוקחת את עצמי לגבול ומנסה דברים שונים אני פשוט חסרת חשק להכל. ובימים האחרונים אני מרגישה שאני כל כך מוצפת ברגשות אינטנסיביים ואפלים שאני לא יודעת איך להכיל אותם או איך למתן אותם ואני ממש חושש
  • User Avatar
    7 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
לאדעת
ב5:00 בבוקר דפקו לנו שוטרים בדלת, הם חיפשו אותי ופשוט הייתי אאוט לגמרי. למה לעזאזל ששוטרים יחפשו אותי?! שוטר אחד לקח את אמא שלי הצידה והשוטר השני ניגש אליי ואמר לי שמכיוון ששיתפתי בטוויטר אנונימי את מחשבותיי הקצת אובדניות מישהו התקשר ודיווח על זה והשוטר התחיל לשאול מיליארד שאלות וראיתי את האכזבה בעיניים של אמא שלי שהבת שלה עושה לה בושות ולא מסוגלת להשתלט על עצמה. בסוף השוטרים הלכו כי הרגעתי אותם ואמרתי שכן, אני סובלת מדיכאון ומצאתי בחשבון ההוא מקום מפלט לפרוק מחשבות שיושבות עליי אבל בתאכלס אני לא אעשה עם זה כלום. הם הלכו ונכנסתי למיטה
  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
למיכפת
אני מרגישה שאני כבר לא מסוגלת יותר. אני כל כך עצובה ושבורה ודפוקה ובודדה ומיואשת ומותשת מותשת מהחיים ומהעבודה ומהשגרה והכי מעצמי בעבודה אני מחזיקה את עצמי כדי שלא אתמוטט וכשאני מגיעה הביתה אני מסוגלת לעשות פשוט כלום, נכנסת למיטה, מגוללת בפלאפון ובוכה וכועסת ושונאת את עצמי ושונאת את הכל ולא משנה עשיתי וכמה אני מנסה אני לא מצליחה להתגבר על עצמי אני מקווה שלא אקום מחר
  • User Avatar
    3 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
ערב קשה
לפני מספר שבועות אימצתי חיית מחמד קטנטונת שנפלה בחיקי והזדקקה לבית ולאהבה אפשר לומר שהיא הצילה אותי יותר מאשר אני הצלתי אותה. מלהסתגר כל היום בחדר, בחושך, במיטה, פיתאום אני צריכה ממש לקום ולדאוג לה לאוכל, לשתייה, לשחק, לחבק, להרדים. מלא לצאת מהבית אלא אם כן חייב, אני פיתאום לוקחת אותה לוטרינר, יוצאת לקנות לה אוכל, חפצים, משחקים... מלהשתדל לא לדבר עם אנשים כדי שישכחו ממני, פיתאום משפחה וחברים(המעט שיש) באים בשביל לבקר וללטף את הקטנטונת שלי. מלהיות מסטולה ומנותקת כל היום, פיתאום יש לי אחריות כלפיי יצור אחר. כשזו רק אני, לא אכפת לי
  • User Avatar
    4 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
How to fight loneliness
How to fight loneliness Smile all the time Shine your teeth 'til meaningless Sharpen them with lies And whatever's going down Will follow you around That's how you fight loneliness You laugh at every joke Drag your blanket blindly Fill your heart with smoke And the first thing that you want Will be the last thing you ever need That's how you fight it Just smile all the time Just smile all the time Just smile all the time Just smile all the time ... מקווה שזה לגיטימי לפרסם סתם שירים. שמעתי אותו היום כשראית
  • User Avatar
    1 תגובה

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
עצבות
היי אני מניחה שאני כותבת בעיקר בשביל לפרוק קצת... אני סובלת מדיכאון קליני וחרדה חברתית כבר תקופה ארוכה מאוד, זו בעיקר הרגשה כללית של עצבות וחוסר חשק להתקיים במרחב הציבורי, לפעמים בכלל. לעיתים אני כן מצליחה להתנתק מההרגשה הזו קצת עם כל מיני אסקפיזם כמו לצאת עם חברה טובה, לצאת עם מישהו, לשתות, לקיים יחסי מין, לעשן, לעשות פעילות גופנית, לעבוד וכו' ... אבל לאחרונה אני מרגישה שאין בי את היכולת הנפשית להתגבר מעל הדיכאון ולעשות משהו כאילו זה משפיע לי על הגוף ברמה שהגוף שלי לא מוכן לשתף פעולה ולצאת ולתקשר עם אנשים או להשקיע בעצמי. ע
  • User Avatar
    7 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
וידוי שלילי אך נחוץ-
כשאתה שואל אותי מה עובר עליי, ואני מחליטה פעם אחת לענות לך את האמת ולהגיד שאני מרגישה מאוד עצובה וכועסת, שאני משתפת את בעיותיי, שקשה לי לצאת מהבית מכיוון שאני סובלת מחרדה, ואני לא אוהבת שמסתכלים עליי ובוחנים אותי כי גם שנים אחריי עדיין יושבת לי בראש ילדה קטנה ושמנה ששופטת אותי, מבריינת אותי, ומורידה אותי עוד ועוד למטה. שקשה לי לצאת לעבוד כי אני יודעת שכשאני עושה משהו אני חייבת להיות 100% וכרגע אני אפילו לא נושקת ל5% (תסמונת ה-הכל או כלום). שאני משתפת אותך במחשבות האמיתיות שלי שבדרך כלל תקועות לי בראש בלי רשות לצאת. ואתה מרשה לעצמך
  • User Avatar
    5 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
זרה 26
מיואשת(סליחה על החפירה)
האמת אני לא יודעת מדוע אני כותבת כאן אולי כי אני מרגישה סתם צורך לפרוק או לקבל קצת תחושת הזדהות(למרות שאני מקווה שלא עוד אנשים חווים את זה)
למדתי בבתי ספר תורניים וכשחזרתי בשאלה לפני כמה שנים רוב החברות שלי די התרחקו ממני, וכנראה שזה קצת דפק אותי. בשירות הלאומי(לא יכלתי להתגייס מסיבה רפואית) לא הרגשתי בנוח להיפתח לבנות מהדירה שלי או למי שהיה איתי במקום השירות, זה מאוד מעציב אותי כי אני יודעת שזו אשמתי, שלי קשה לסמוך על אנשים ולהרגיש בנוח לדבר איתם. אני תמיד מרגישה שאם הצד השני לא מפתח את הקשר אז אני מדי מתביישת לעשות את זה, ויצא מצב שח
  • User Avatar
    3 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק