ההגדרה המשמשת לאבחון אוסטיאופורוזיס נועדה לאתר אנשים המצויים בסיכון להופעת שברים. ההגדרה מתייחסות לנשים לאחר המנופאוזה (הפסקת הווסת) ולגברים מעל גיל 60. היעד העיקרי כאן הוא איתור אנשים בעלי סיכון גבוה להופעת שברים בטווח הקרוב. בדיקת צפיפות העצם נותנת מענה חלקי בלבד למטרה זו.

לפי מחקרי אוכלוסיה תצפיתיים, ארוכי טווח, ישנם אנשים בעלי צפיפות עצם נמוכה שלעולם לא יפתחו שברים, גם ללא טיפול תרופתי. מנגד, ישנם אנשים בעלי צפיפות עצם תקינה או כמעט תקינה, שעלולים לסבול משברים אוסטיאופורוטיים.

למרות זאת, הבדיקה היא האמצעי הטוב היותר לאיתור אוכלוסייה בסיכון לפני הופעת השברים. גורם החיזוי המשמעותי ביותר להופעת שברים בעתיד הקרוב הינו שבר אוסטיאופורוטי קיים.

צפיפות עצם נמוכה אצל אישה או גבר צעירים, בריאים, ללא הפרעות אכילה או שברים, אשר אינם נוטלים טיפול תרופתי העלול לפגוע בעצם, אינה מהווה גורם סיכון משמעותי לשברים בשנים הקרובות. הסיבה לכך: העצם בצעירים גמישה יותר ואינה נוטה להישבר כתוצאה מצפיפות נמוכה בלבד.

לאנשים אלה אין צורך בטיפול תרופתי כלשהו, אלא רק בהקפדה על הרגלי חיים בריאים, כגון הימנעות מעישון, תזונה מגוונת ונכונה, פעילות גופנית סדירה ורמת ויטמין D תקינה, באמצעות חשיפה מבוקרת לשמש או נטילת תוסף.

הגדרת ארגון הבריאות העולמי (WHO) למחלה, מבוטאת ביחידות של סטיות תקן (מדד סטטיסטי) המכונות T-SCORE, ביחס לממוצע צפיפות עצם של אנשים בני 30 מאותו מין ומוצא אתני. כדי לפשט את המינוח מתורגמים הערכים גם לאחוזים:

מצב תקין - ירידה של אחוז אחד עד עשרה אחוזים.

אוסטיאופניה - ירידה מתונה בצפיפות העצם, של עשרה עד 25 אחוז.

אוסטיאופורוזיס - ירידה ביותר מ-25%. 

אוסטיאופורוזיס קשה - בהגדרה זו משתמשים רק לגבי אנשים שסבלו משבר עקב אוסטיאופורוזיס, כלומר לאחר חבלה קלה (נפילה מגובה עמידה) או ללא חבלה כלל.

* פרופ' צופיה איש-שלום היא מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, מנהלת תחום אוסטאופורוזיס באתר "כמוני", מרפאה - בית חולים אלישע בחיפה