אטופיק דרמטיטיס: כל מה שצריך לדעת
מהי אטופיק דרמטיטיס (דלקת עור אטופית)? מדוע הכינוי ''אסתמה של העור'' שגוי? מהם התסמינים של מחלת העור? איך מאבחנים אותה? ואילו טיפולים קיימים? כל מה שצריך לדעת על אטופיק דרמטיטיס בתינוקות, ילדים ומבוגרים
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף והוא קו ההגנה הראשון, חַיִץ פיזי וביולוגי, של גוף האדם בהתמודדותו עם הסביבה שמחוץ לו. כל הפרעה לתפקוד החַיִץ פוגעת בהגנה על הגוף.
אטופיק דרמטיטיס (Atopic Dermatitis), המכונה גם 'דלקת עור אטופית', 'אקזמה', ובשמה העממי: 'אסתמה של העור', היא מחלת עור הנגרמת משילוב של הפרעה בתפקוד העור והפרעה במערכת החיסון עם גורמים סביבתיים.
המחלה התגלתה לפני כמעט 550 שנים, וזכתה להיקרא בלמעלה מ-20 שמות שונים ונפוצה במעמד חברתי-כלכלי גבוה.
המחלה מתבטאת בדלקת בעור – נגעים עוריים, יובש ניכר וגרד קשה. בדרך כלל היא מופיעה לראשונה בילדות, בעלת מהלך כרוני (ממושך) וגלי (החמרות והטבות) ובמקרים רבים חולפת במהלך שנות הילדות, אך בחלק מהמקרים חוזרת בבגרות ועשויה אף להתפרץ לראשונה אצל בוגרים. כ-60% מהחולים יאובחנו עם הופעת המחלה מתחת לגיל שנה, 85% מתחת לגיל שנתיים ו-95% מהחולים יאובחנו מתחת לגיל 5. בקרב אחוזים בודדים התפרצות המחלה תתעכב עד לגיל המבוגר, לרוב בסביבות גיל 30. ברוב המקרים, המחלה בילדות עוברת מאליה עד גיל 6, אך בהחלט עלולים להיות מקרים של הפוגה ארוכה, כאשר המחלה תחזור לתקוף כעבור שנים בגיל המבוגר.
מספר פרסומים בשנים האחרונות, שתיארו מעקב של עשרות שנים אחר נבדקים שאובחנו כסובלים מאטופיק דרמטיטיס בילדותם, הצביעו על המשך של ביטויי המחלה בשיעור גבוה גם בגיל המבוגר.
אנשים המתמודדים עם דלקת עור אטופית נמצאים בסיכון לפתח מחלות כרוניות נוספות מקבוצת 'דלקת סוג 2' – מחלות המתאפיינות בפעילות יתר של תאי T מסייעים מסוג 2 (Th2) של המערכת החיסונית, ובהם אסתמה, נזלת אלרגית ואלרגיות למזון, דלקת ושט אאוזנופילית וסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף (נזאל פוליפוזיס). הקשר בין אטופיק דרמטיטיס לאלרגיות בא לידי ביטוי גם במונח הרפואי 'הצעדה האטופית', המצביע על נטייה מוגברת לפתח אלרגיות למיניהן בקרב המתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס – לרבות אלרגיות למזון, לקרדיט אבק הבית ו/או לאבקנים וכן נטייה מוגברת לפתח אסתמה, נזלת אלרגית וקדחת השחת.
שמירה על לחות העור באופן קבוע ואימוץ הרגלי טיפוח עור נכונים יכולים להקל על הגרד ולמנוע התפרצויות חדשות. הטיפול עשוי לכלול גם משחות או קרמים רפואיים.
הכתבה להלן מציגה היבטים הקשורים באטופיק דרמטיטיס:
תסמינים אופייניים
אטופיק דרמטיטיס מלווה במספר תסמינים אופייניים:
- יובש בעור
- פריחה עורית: פריחה דלקתית המתבטאת בצורות שונות (פריחה של רבדים אדומים, יבשים, מכוסי קשקשת ולעיתים מלווים בזיהום משני הכולל גלדים והפרשה נוזלית דביקה) ובאזורי גוף שונים. מגיל לידה עד שנתיים הגירוי יופיע בדרך כלל קודם בפנים (מצח ו/או לחיים), בקרקפת ובצוואר. בהמשך הפריחה צפויה להתפשט לידיים, לרגליים (בעיקר בצדן החיצוני) ולמפרקים. מעל גיל שנתיים הגירוי יופיע בדרך כלל בקפלי הצוואר ומאחורי המרפק והברך. בקרב מי שמתמודדים עם המחלה בגיל מבוגר יותר גדל הסיכון לסבול מצורתה הקשה ומזיהומים נלווים.
- גרד: נגעי אטופיק דרמטיטיס מלווים לתחושת גרד קשה (הרצון לגרד), וזו מחמירה את הנגעים – מצב המכונה 'מעגל גרד-גירוד'. בקרב ילדים המצב עלול להחמיר עד לגירוד בלתי נשלט עד כדי זוב דם, המעלה את תחושת הגרד.
- בליטות קטנות ומורמות על עור חום או שחור
- הפרשה ויצירת גלדים
- עור מעובה
- עור רגיש ופצוע עקב גירוד
- מצוקה נפשית והפרעות שינה: בקרב תינוקות התחושה תתבטא באי שקט קיצוני הניכר בהתנהגותם והפרעות שינה. לפי הערכות ממחקרים, 47% עד 80% מהילדים ו-33% עד 90% מהבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס מתמודדים עם פגיעה באיכות השינה והפרעות שינה מסוגים שונים, בהם נדודי שינה (אינסומניה) והפרעות בשעון הביולוגי.
תסמינים אפשריים נוספים עשויים לכלול:
- חיוורון בפנים
- שינויים דלקתיים בעור העפעפיים והשחרת העור סביב העיניים
- סדקים מתחת לתנוך האוזן
- זיהומים חיידקיים, פטרייתיים ונגיפיים.
שכיחות המחלה
אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור שכיחה יחסית.
לפי הערכות החברה הבינלאומית לאטופיק דרמטיטיס (ISAD) שפורסמו במאי 2024 בכתב העת JEADV של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין, כ-171 מיליון איש מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס, שהם כ-2.23% מאוכלוסיית העולם.
בישראל ההערכה כי כ-15% מהילדים מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס, כשהשיעורים הולכים ועולים.
לפי דו"ח הכנסת על המחלה, שפורסם בינואר 2025, המתבסס על נתונים שהועברו מארבעת קופות החולים, נכון לשנת 2023 חיו בארץ כ-530,000 מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס, כ-5.5% מכלל הישראלים, בהם 8.7% מהילדים והמתבגרים ו-3.9% מהבוגרים. משרד הבריאות מעריך כי בגילים מסוימים קיים תת דיווח של החולים, בין השאר בקרב תינוקות עם מחלה קלה.
מחקר שמבוסס על נתוני כלל המבוטחים בקופת חולים מכבי, שפורסם במארס 2022 בכתב העת Advances in Therapy, מצא כי 4.4% מהאוכלוסייה מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס במהלך החיים – 4.5% מהנשים ו-4.3% מהגברים. שכיחות התופעה עולה מ-0.9% מהתינוקות עד גיל חצי שנה ל-11% מהתינוקות בגילי חצי שנה עד 12 שנים, ובהמשך יורדת ל-5.8% מהמתבגרים בגילי 12 עד 18 ו-2.2% מהאוכלוסייה הבוגרת. בין המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס שתועדו במחקר, 57.7% מאובחנים עם מחלה קלה, 36.2% עם מחלה בדרגת חומרה בינונית ו-6.1% עם מחלת עור קשה. בבדיקה שנערכה בשנה אחת – 40.7% מהחולים נדרשו לביקורים אצל רופאי עור, 6.6% ביקרו רופאים מומחים לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ו-3.8% נדרשו לאשפוז בבית חולים.
בבדיקות שנערכו בישראל בקרב מתגייסים לצה"ל רק כ-1% סובלים מאטופיק דרמטיטיס – ממצא המעיד על הנטייה להחלמה במהלך שנות הילדות.
לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת על המחלה, שפורסם בינואר 2025, המתבסס על נתונים שהועברו מארבעת קופות החולים, נכון לשנת 2023 חיו בארץ כ-530 אלף המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס, כ-5.5% מכלל הישראלים, בהם 8.7% מהילדים והמתבגרים ו-3.9% מהבוגרים. משרד הבריאות מעריך כי בגילים מסוימים קיים תת דיווח של החולים, בין השאר בקרב תינוקות עם מחלה קלה. מנתוני קופות החולים שנמסרו בדו"ח, בשנת 2023 אובחנו 68,268 חולים חדשים עם אטופיק דרמטיטיס, בהשוואה לכ-60,000 חולים חדשים בכל אחת מהשנים 2022-2021, וכן 54,128 חולים חדשים בשנת 2020 – ירידה בהיקף האבחון שככל הנראה מקורה בהתפרצות מגפת הקורונה העולמית באותה השנה, ו-59,049 חולים חדשים בשנת 2019.
סיבות וגורמי סיכון
השאלה מה גורם להתפתחות אטופיק דרמטיטיס עדיין שנויה במחלוקת בקהילה הרפואית מדעית. האם מקור המחלה בגורמים חיצוניים (חשיפה לחומרים או מזג אוויר), או בגורמים פנימיים (בעיות גנטיות/ביולוגיות המשפיעות על מבנה העור או מערכת החיסון).
ההתייחסות המודרנית לאטופיק דרמטיטיס הינה של מחלה מורכבת ורבת גורמים, בעלת מאפיינים שונים באוכלוסיות מטופלים שונות וכוללת הפרעות גנטיות שונות, גורמים סביבתיים, הפרעות מבניות של העור והפרעות במערכת החיסון.
גנטיקה
לאטופיק דרמטיטיס מרכיב גנטי – הסיכון של ילדים להורים עם אטופיק דרמטיטיס לפתח את המחלה גבוה פי 2 עד 5 מהסיכון של אדם ללא רקע משפחתי של המחלה.
אחת המוטציות הגנטיות שנקשרו לאטופיק דרמטיטיס היא מוטציה בגן האחראי לייצור חלבון בשם פילגרין (Filaggrin – הגן מסומן באותיות FLG), העלולה לפגוע במבנה העור וביכולתו לשמור על לחותו הטבעית. הפרעה זו אינה מהווה הסבר מלא למחלה, מכיוון שלא כל בעלי המוטציה לפילגרין סובלים מאטופיק דרמטיטיס, ומאידך בקרב חלק מחולי אטופיק דרמטיטיס לא קיימת המוטציה. מחקרים קושרים בין אטופיק דרמטיטיס גם למוטציות גנטיות אחרות. מוטציות גנטיות נוספות שנקשרו למחלה זוהו בגנים המסומנים באותיות SPINK5, MHC, CARD4, CLDN1, DEFB1, TLR2, TLR4, TLR6 ו-TLR9. חלק מהמוטציות שנקשרו למחלה זוהו בגנים שמקודדים לחלבונים המשפיעים על תפקוד המערכת החיסונית.
כשל חיסוני ודלקתיות מוגברת
ההפרעה החיסונית הנצפית באטופיק דרמטיטיס הינה מורכבת וכוללת הפרעה במערכת החיסון המולדת ומערכת החיסון הנרכשת.
בשנים האחרונות מתבהר כי אטופיק דרמטיטיס משתייך לקבוצת המחלות המאופיינות בתהליך 'דלקת סוג 2' הקשורה לפעילות יתר בתפקוד תאי T מסייעים מסוג 2 (Th2) של המערכת החיסונית. בקבוצה זו נכללות מחלות נוספות שמופיעות לעתים בשילוב עם אטופיק דרמטיטיס, לרבות אסתמה, נזלת אלרגית ואלרגיות נוספות – למזונות למשל, דלקת ושט אאוזנופילית וסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף (נזאל פוליפוזיס).
בנוסף, הפגיעה במחסום העור שמתפתחת באטופיק דרמטיטיס עשויה להוביל להפעלה משובשת של המערכת החיסונית.
אטופיק דרמטיטיס מלווה במקרים רבים בעלייה ברמות נוגדני IgE בדם המעידה על שיבוש בפעילות המערכת החיסונית והפעלה משובשת של תאים מסוג מאסט.
אטופיק דרמטיטיס גם מבטאת פעילות דלקתית מוגברת בגוף, כאשר מחקרים אף מזהים קשר בין התפקוד הלקוי של המערכת החיסונית לדלקתיות שמאפיינת את המחלה. אצל המטופלים ניתן לזהות בבדיקות דם ייעודיות רמות גבוהות של חלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות, ותרופות ביולוגיות חדשות פועלות במסלולים המבקשים לדכא את אותם החלבונים כדי להוביל לדיכוי הדלקת ושיפור בתסמינים.
מיקרוביום העור
מחקרים חדשים שמים דגש על הקשר בין אטופיק דרמטיטיס לבין מיקרוביום העור – החיידקים הטובים המצויים על גבי העור בגופנו. עבודות מזהות כי אנשים עם אטופיק דרמטיטס מציגים ירידה בגיוון החיידקים על גבי שכבת העור וביטוי יתר של חיידקים מחוללי זיהומים מסוג הסטרפטוקוק הזהוב הן על גבי הנגעים המאפיינים את המחלה והן ברקמות עור שטרם נפגעו.
מדענים עדיין מתחקים אחר הקשר בין שיבוש המערכת החיסונית לבין הרכב מיקרוביום העור באטופיק דרמטיטיס.
מחקרים חדשים בוחנים השפעות מיטיבות של תזונה על מיקרוביום המעי – החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי בגופנו, שנקשרו אף הן לשורה של מחלות כרוניות כגון מחלות מעי דלקתיות, והשפעה אפשרית של אלה על הרכב החיידקים בעור – מיקרוביום העור. זאת על רקע הציר הביולוגי של 'קיבה-עור' (Gut-Skin Axis) שחשיבותו מתבהרת לאחרונה.
גורמי סיכון סביבתיים
מספר גורמים סביבתיים נקשרו לסיכון מוגבר לאטופיק דרמטיטיס, לרבות אקלים יבש, טמפרטורות נמוכות וקרינת שמש נמוכה. גורמים אלו מסבירים מדוע בארצות הסקנדינביות שכיחות המחלה כה גבוהה לעומת השכיחות בארצות בעלות אקלים חם ולח.
תאוריית ההיגיינה לפיה הסטריליות בה נשמרים הילדים בעולם המערבי ובמדינות המפותחות היא שגורמת לעלייה בשיעור המחלות האלרגיות, עשויה להסביר גם את העלייה בשכיחות אטופיק דרמטיטיס במדינות אלו.
אטופיק דרמטיטיס קשורה גם ללחץ נפשי, חרדה ודיכאון. מבין גורמי הסיכון להתלקחויות של אטופיק דרמטיטיס מאובחנת – לחץ נפשי מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים להחמרה של המחלה, לצד חשיפה לחומרים כימיים שונים או חומרים מעוררי אלרגיות ועישון סיגריות.
מחקר ישראלי שנערך בקרב ילדים המבוטחים בקופת חולים לאומית, שממצאיו פורסמו בספטמבר 2024 בכתב העת Annals of Allergy, Asthma & Immunology, זיהה כי מעמד סוציואקונומי בינוני של המשפחה מעלה פי 2.04 את הסיכון למחלה, ומעמד סוציואקנומי גבוה מעלה פי 2.13 את הסיכון, בהשוואה למעמד סוציואקונומי נמוך.
מחקר לאומי בישראל בקרב ילדי בתי ספר בגילי 14-13, שפורסם עוד בשנת 2004, מצא כי מגורים בסביבה עירונית מגדילים ב-10% את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס בגילי הנעורים, ועישון סיגריות של האם מעלה ב-16% את הסיכון למחלה.
סיבוכים ומחלות נלוות
"הצעדה האטופית" הוא כאמור הכינוי שניתן לשורת מחלות שאטופיק דרמטיטיס עלולה להוביל אחריה – בהן אסתמה אלרגית ונזלת אלרגית. הסיבה לצעדה האטופית אינה מוסברת במלואה וכיום לא נמצא טיפול יעיל במניעת התפתחות הצעדה האטופית. לצד זאת, בשנים האחרונות מתבהר כאמור כי אטופיק דרמטיטיס משתייכת לקבוצת המחלות של דלקת סוג 2 – הכוללת גם אסתמה, סינוסיטיס כרונית עם פוליפים (נזאל פוליפוזיס), נזלת אלרגית ואלרגיות נוספות ודלקת ושט אאוזינופילית.
קיימים גם דיווחים על קשר סטטיסטי בין אטופיק דרמטיטיס בילדות למחלות לב, גידולים, מחלות דלקתיות ומחלות אוטואינפלמטוריות.
הנחיות בארה"ב של צוות מומחים מטעם האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה שפורסמו ביוני 2022 קראו להגברת המודעות של רופאי עור לנטייתם של מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס לפתח מחלות נלוות רבות, לרבות נטייה מוגברת למחלות בקבוצת 'דלקת סוג 2', מצבים פסיכיאטריים, מחלות לב וכלי דם ופגיעה בעצמות.
מחקר ישראלי המבוסס על נתונים שנאספו ממבוטחי קופת חולים מכבי, שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Dermatitis, מצא קשר בין אטופיק דרמטיטיס לעלייה בסיכון לזיהומים עוריים וקיומן של מחלות עור מדבקות נוספות.
מחקר אמריקאי שפורסם במארס 2023 מצא כי אטופיק דרמטיטיס קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת מפרקים ניוונית שמתבטאת בשחיקת סחוסים במפרקי הגוף, כאבים ונכות תפקודית.
טריגרים להתלקחויות
קיימים מספר גורמים העלולים לעורר במידה מסוימת התלקחות והחמרה של אטופיק דרמטיטיס ובעיקר:
- אלרגנים במגע או באוויר – אבק, בעלי חיים, סוגי מזון כגון ביצים/בוטנים או חלב – במטופלים שרגישים לאלרגנים אלה
- גורמי גירוי לעור בהם סבונים (דטרגנטים) למיניהם
- חיידקים. אוכלוסיית חיידקים מסוג סטפילוקוק זהוב נפוצה באוכלוסיית החיידקים על פני עורם של מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס, גם על פני עור בעל מראה תקין. כאשר ריכוזו של חיידק זה עולה באופן משמעותי, הוא גורם להתלקחויות של אטופיק דרמטיטיס.
- וירוסים
- עובש
- פטריות
- הזעה בעת ביצוע פעילות גופנית
- לחץ נפשי/סטרס
חשוב לציין כי ממחקרים עולה שגם אם לגורמים אלה יש השפעה מסוימת, לרוב הם אינם מובילים להחמרה משמעותית במצב.
איך מאבחנים?
אבחון של מחלת עור אטופית חשוב מאוד כדי להתאים לכל מטופל את הטיפול הנכון לו. למרות שכיחות המחלה, ולמרות ניסיונות לקביעת סטנדרטים בינלאומיים אחידים, הקריטריונים הקליניים לאבחון של אטופיק דרמטיטיס אינם חד משמעיים. עם זאת, כשמדובר ברופא עור מנוסה, לא מדובר במחלה מסובכת לאבחון.
אבחון אטופיק דרמטיטיס מבוסס בעיקרו על בדיקה קלינית אצל רופא העור, בהסתמך על תחושת גרד וגירוד (גרוד רלוונטי רק מעל גיל 4 חודשים, כשמבחינה נוירולוגית תינוק מסוגל לגרד את עצמו) וקיום של נגעים אופייניים במראה ובמיקום, תוך שלילת מחלות ומצבים רפואיים אחרים. חשוב לתאר בפני הרופא את אופי המחלה – מידע כגון גיל ההתפרצות, רקע משפחתי של אטופיק דרמטיטיס ו/או מחלות אלרגית אחרות יסייע בקביעת האבחנה.
אבחון אטופיק דרמטיטיס מבוסס לרוב על גירוי עור וגרד בשילוב עם היסטוריה אישית או משפחתית מדרגה ראשונה של מחלות אטופיות, פריחה או נגעים בגילי הינקות ו/או פריחות או נגעים בכפלי הגוף ועור יבש.
לעיתים שלב האבחון מערב הפנייה לבדיקות מעבדה על מנת לבסס או לפסול אבחנה של אטופיק דרמטיטיס. לרבות בדיקת דם לבדיקת ייצור עודף של IgE, זיהוי רמות אאוזינופילים ותבחיני אלרגיה, רגישות למזון או ביופסיית עור. נכון להיום, אין סמן ביולוגי שמאפשר אבחון מעבדתי חד משמעי באטופיק דרמטיטיס.
לפי דו"ח מרכז המידע של הכנסת מפברואר 2025, הקריטריונים הקליניים לאבחון אטופיק דרמטיטיס נלמדים בישראל בעיקר בהתמחות רופאי עור ומין, אך גם ידועים למומחים לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ולרופאי ילדים, שלעתים מפנים לרופאי עור במקרים הרלוונטיים.
כיצד מטפלים באטופיק דרמטיטיס?
אין תרופה שמאפשרת ריפוי מלא מאטופיק דרמטיטיס, אך כיום יש שילוב כלים טיפוליים שנועדו לטפל ביובש העור, בגרד ובתהליך הדלקתי בעור, באופן שמאפשר להפחית למינימום אפשרי סיכון להתקפים עתידיים.
הטיפול מתחיל במניעה באמצעות הפחתה של גירויים סביבתיים. המדובר בעיקר על לבוש מתאים (לא בגדים סינתטיים או צמר המעוררים גרד. כן בדי כותנה ובדים אווריריים), הימנעות ככל הניתן מגורמי אלרגיה (כגון קרדית אבק הבית) והימנעות ממגע עם חומרי ניקוי סינתטיים להמסת שומנים.
חשוב גם לשמור ככל הניתן על טמפרטורה ותנאי לחות מתאימים ולהקפיד להשתמש בתכשירי לחות לעור, מאחר ששימור לחות העור מפחית התפרצויות ומפחית את הצורך בתרופות.
הטיפול כולל גם אמצעים למניעת זיהומים נלווים וטיפול בדלקת. הטיפול בדלקת ניתן באמצעות משחות המכילות סטרואידים (TCS) בדרגות חוזק שונות או משחה המכילה את החומר הפעיל טקרולימוס ללא סטרואידים (TCI) אם הטיפול נדרש באזורים רגישים או שיש צורך בטיפול ממושך וכיום אף משווקת תרופה חדשה – משחה הפועלת במנגנון לא סטרואידי במנגנון שונה של עיכוב פעילותו של אנזים בשם PDE-4 המעורר דלקתיות.
תרופות אנטיהיסטמיניות מהדור הישן עשויות לסייע בהפחתת מעגל 'גרד-גירוד'. השימוש בתכשירים אנטיהיסטמינים מקל על התחושה של המטופלים במידה ומדובר באלו הדור הראשון, שגורמים לישנוניות ותחושת רוגע. חשוב לדעת כי המשחות אנטי-היסטמין הרגילות לא יעילות באטופיק דרמטיטיס ואף עלולות להחמיר את המצב.
כאשר המצב לא משתפר למרות כל הטיפולים הללו נשקלים טיפולי קו שני שכוללים פוטותרפיה (טיפול באור), טיפולים מערכתיים (סיסטמים) באמצעות תרופות לדיכוי התגובה החיסונית כגון ציקלוספורין ומטוטרקסט, וכן טיפולים ביולוגיים באמצעות נוגדנים חד שבטיים לפגיעה במנגנון הביולוגי של מתווך הדלקת הניתנים בזריקות (דופיקסנט, אדטרלזה) וטיפולים בתרופות מקבוצת מעכבי JAK שהן מולקולות קטנות הניתנות בכדורים ופועלות כנגד הפעילות הדלקתית שמאפיינת את המחלה תוך כדי עיכוב אנזימי JAK. בעולם אושרו תרופות ביולוגיות נוספות למחלה שטרם משווקות בישראל הפועלות כנוגדנים חד שבטיים כנגד חלבונים-ציטוקינים ספציפיים המעורבים במחלה מסוג אינטרלוקין 13 ואינטרלוקין 31.
- פרופ' דני בן אמיתי הוא מומחה ברפואת עור ומין, לשעבר מנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים, ובעבר ראש החוג לרפואת עור ומין בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהל בקהילת אטופיק דרמטיטיס באתר כמוני
עדכון אחרון: נובמבר 2025
