מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דני בן אמתי
פרופ' דני בן אמתי
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים (1979). בוגר התמחות ברפואת ילדים בבי"ח בילינסון, בוגר התמחות ברפואת עור ומין בבי"ח בילינסון (1996) רופא עור בכיר, ומנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים לשעבר. ממייסדי החוג לרפואת עור ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ראש החוג לרפואת עור ילדים בהסתדרות הרפואית, ממועד הקמתו ועד 2014. שימש כסגן מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים .2004-2007 פרופסור חבר קליני, וראש החוג לרפואת עור ומין באוניברסיטת תל אביב.
שולמית בורשטיין MA
שולמית בורשטיין MA
מייסדת ומנהלת מקצועית בעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, MA בפסיכותרפיה שולמית בורשטיין היא המנהלת המקצועית של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס. שולמית, אם לבת אטופית מזה 23 שנים, וממש לאחרונה גם סבתא לתינוקת אטופית, נסעה במשך השנים לחפש מענה למחלה בכל רחבי העולם. בין השאר בתה טופלה בדאלאס, בלונדון, במינכן, בדאבוס ובאוון. בכל מקום למדה את הידע המקצועי המעודכן ביותר על המחלה ואת הגישות הטיפוליות. תוך כדי למדה פסיכותרפיה והוציאה תואר שני באונברסיטה באנגליה. שולמית ממשיכה ללמוד ולהתעדכן תוך מעקב רציף אחר ספרות מקצועית, והשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים.

מובילי קהילה

דבורה וידמן
דבורה וידמן
מידענית וחוקרת בתחום מדעי החברה, מתמקדת בדרך כלל בתחום תעסוקה והכשרות מקצועיות. יוצא מן הכלל תחום עניין מיוחד שחורג ממדעי החברה: עולם המחלות האטופיות (דלקת סוג 2), אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה למזון, אסטמה, נזלת כרונית, דלקת עיניים אביבית וכל השלובים שביניהם. העניין בתחום הרפואי הספציפי הזהו הוא מתוך העניין האישי. כאם לחמישה ילדים שרובם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ברמות שונות, מקל ועד בינוני +. כתבתי את הניוזלטרים המקצועיים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס במשך שנתיים, וכן את אתר העמותה, וצברתי ידע מקיף ומקצועי אודות מחלת עור זו, בנוסף על הידע האישי. ניהלתי במשך שש שנים את קהילות ההורים והמתמודדים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, (בווטסאפ), ואשמח לעמוד לרשותכם גם כאן. זכיתי במלגת קרן רומנו לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה, בגין עשייה חברתית בקידום בריאות בקרב מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ובני משפחותיהם.
כמוניאטופיק דרמטיטיסמדריכיםפוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס

פוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס

איך נעשים טיפולי פוטותרפיה לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס? האם אפשר לבצע פוטותרפיה בבית? מתי מורגש שיפור? ומהם הסיכונים המרכזיים? מדריך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

פוטותרפיה (טיפול באור) – היא שיטה טיפולית באמצעות חשיפה לקרני האור שמשמשת לטיפול במחלות עור שונות, בהן פסוריאזיס, ויטיליגו (בהקת) וכן אטופיק דרמטיטיס (דלקת עור אטופית, אקזמה) על סוגיה השונים, לרבות מחלה המופיעה בביטוי מערכתי, דלקת עור אלרגית עקב מגע, "אקזמה דיסהידרוטיק" שמתבטאת בפריחה וגרד הממוקדים בידיים וברגליים, "אקזמה נומולרית" שמתבטאת בנגעים עגולים בצורת 'מטבע' בגוף, וכן סבוריאה – אקזמה שמתבטאת בנגעים באזורי גוף שמפרישים בלוטות חלב, לרבות הקרקפת, הפנים, החזה העליון, בית השחי, המפשעה והטבור.

 

הטיפול בפוטותרפיה ניתן בחשיפה לקרינת אור באורכי גל ספציפיים, ובמינונים נמוכים בהשוואה לטיפולי הקרנות שניתנים לחולי סרטן.

 

מתי ניתן טיפול בפוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס?

 

הטיפול בפוטותרפיה מוצע לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס כקו טיפול שני/ מתקדם למטופלים שפיתחו עמידות לטיפול מקומי במשחות למריחה על העור, טיפול בסטרואידים וטיפול במשחות המכילות חומרים פעילים מקבוצת מעכבי קלצינוירין, ולפני מתן הטיפולים המערכתיים האימונוסופרסיביים שניתנים בכדורים ומדכאים את פעילות המערכת החיסונית בתרופות מטוטרקסט, אזתיופרין, ציקלוספורין והתרופה הביולוגית דופיקסנט (דופילומאב).

 

לדברי פרופ' דוד אנק, מנהל מרפאה לרפואת עור במודיעין ולשעבר מנהל שירות הפוטותרפיה, מרפאת לישמניה (שושנת יריחו) וטיפול פוטודינמי (PDT) לסרטן העור ומ"מ מנהל מחלקת עור בבית החולים הדסה עין-כרם, "מאחר ורוב המטופלים באטופיק דרמטיטיס הם ילדים, אמנם המשחות עוזרות במעל ל-90% מהמקרים, אך לעתים התופעה נמשכת למרות הטיפול במשחות, או שחוזרת בצורה קשה יותר, לכן בשלב הבא מוצעת פוטותרפיה".

 

הטיפול בפוטותרפיה מוצע הן למטופלים עם אטופיק דרמטיטיס מפושטת בגוף כולו והן למטופלים עם אקזמה מקומית, למשל באזור הידיים והרגליים בלבד, לאחר שלא השתפרה באמצעות משחות מקומיות ותרופות בקו הראשון.

 

איך מועילה פוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס?

 

אין טיפול שמאפשר לרפא לחלוטין אטופיק דרמטיטיס. עם זאת, טיפולי פוטותרפיה לרוב מועילים לשיפור מצב העור בקרב המטופלים. לפי מחקרים הטיפול בפוטותרפיה מפחית גרד, מרגיע דלקתיות, מעלה את ייצור ויטמין D ומגביר את פעילותם של תאי המערכת החיסונית ברקמת העור (תאי T) במלחמה בזיהומים חיידקיים.

 

קיים שיעור לא מבוטל של כ-30% מהמטופלים בפוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס שהטיפול לא מועיל להם, ועבורם מוצעים בהמשך הטיפולים המערכתיים והביולוגיים לאטופיק דרמטיטיס.

 

אילו סוגים של פוטותרפיה משמשים לטיפול באטופיק דרמטיטיס? 

 

קרניים אולטרה-סגולות נחלקות לפי אורכן לשלושה סוגים:

 

קרני UVA: קרניים באורך גל של 400-320 ננומטר, שהן הארוכות ביותר והשפעותיהן הביולוגיות אינן ניכרות בקלות. 

 

קרני UVB: קרניים באורך גל של 320-290 ננומטר המגיעות לשטח פני האדמה, ובעלות אנרגיה ביולוגית חזקה. קרינה זו היא האחראית בין היתר לאודם ולכוויות.

 

קרני UVC: קרניים באורך גל של 290-200 ננומטר, שהן קרניים קצרות שרובן אינן מגיעות לשטח פני האדמה.

 

קיימים סוגים שונים של פוטותרפיה, בהתאם לאורכי הגל שמקרין מכשיר הטיפול. התאמת סוג הפוטותרפיה למטופל נעשית בהתאם לנתונים שונים, לרבות גיל, מחלות רקע כרוניות והאופן בו דלקת העור האטופית מתבטאת בגוף.

 

הטיפול הפוטותרפי המקובל לאטופיק דרמטיטיס הוא טיפול מסוג NB-UVB - טיפול שניתן בקרני UVB בטווח הצר (NB – קיצור של Narrow band), וזאת לאחר שטיפול זה נמצא בטוח יותר בהשוואה לטיפולים אחרים ביחס לסיכון להתפתחות סרטן העור. הטיפול בגלים צרים מחליף את הטיפול שהיה מקובל בשנים עברו לאטופיק דרמטיטיס, שכיום כמעט ואינו בשימוש, שהיה ניתן במנורות הפולטות קרני UVB בכל אורכי הגל האפשריים, כלומר בטווח רחב (BB – קיצור של Broad band).

 

"ככלל, כיום אין יתרון לטיפול בגלי UVB בטווח הרחב, כי הוא גורם יותר לכוויות ולסרטן בהשוואה לטיפול בגלים בטווח הצר" מסביר פרופ' אנק. יש מטופלים בודדים ביותר שיותאם להם גם היום טיפול בגלים בטווח הרחב. גם טיפול משולב של קרינה מסוג UVA ו-UVB כיום ניתן במקרים בודדים בלבד לאטופיק דרמטיטיס. 

 

כיצד מבוצעת פוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס במכון?

 

הטיפול בפוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס ניתן במכונים הקיימים במחלקות העור בבתי החולים ברחבי הארץ וכן במכונים פרטיים, וכדי שיעילותו תהיה טובה, על המטופל להגיע לטיפולים 3-2 פעמים בשבוע במסגרת סדרה הכוללת לפחות 20 טיפולים.

 

לפי חוזר משרד הבריאות מפברואר 2011, הטיפול בפוטותרפיה צריך להינתן על ידי מטפלים מיומנים עם הכשרה פורמאלית במקצועות הרפואה, הסיעוד, הבריאות והביוטכנולוגיה, תחת השגחה של רופא עור מומחה (דרמטולוג).

 

בפועל, הטיפול ניתן בחשיפה לקרני האור בטווח המומלץ (לרוב קרני UVB בטווח הצר) למשך דקות ספורות בלבד – לרוב כחמש דקות, אולם ההגעה למכון והקבלה למכון עשויות להאריך את השהות באופן משמעותי.

 

במהלך הטיפול במכון, המטופל מתבקש להסיר את בגדיו ולרוב נותר עם תחתונים בלבד (בהתאם לאזור הגוף שבו קיימים נגעים אטופיים בעור) וחובש מגן עיניים. תינוקות וילדים קטנים המטופלים יכולים להיכנס לחדר הטיפול מלווים בהוריהם, וההורים מתבקשים ללבוש בגדים ארוכים כדי שלא להיחשף לקרניים הטיפוליות. המכשיר שפולט את הקרניים לרוב אינו מרעיש ואינו מרתיע ילדים.

 

תועלת מורגשת לרוב לאחר 10 טיפולים ראשונים. לדברי פרופ' אנק, "מי שמסיים סדרה של 20 טיפולים לרוב לא יזדקק לטיפול חוזר לפחות חצי שנה. 

 

כיצד מבוצעת פוטותרפיה ביתית?

 

בחודשים האחרונים החל יבוא לישראל של מכשירי פוטותרפיה ביתיים שפולטים קרינה באורכי גל ספציפיים, באופן שמאפשר ביצוע טיפולים בבית בתדירות גבוהה יותר מאשר במכון.

 

מכשירי פוטותרפיה ביתיים כוללים נורות שונות, כשהמכשירים המומלצים ביותר כיום מכילים נורות שפולטות קרינה מסוג UVB בטווח הצר. הטיפולים הביתיים בפוטותרפיה החלו עוד לפני כמה עשורים, אך בשנים האחרונות – לאחר שהתגלו המכשירים שפולטים קרני UVB בטווח הצר שאינם מגדילים את הסיכון לסרטן – השימוש בטיפול הביתי הפך ליותר רווח.

 

בהבדל מטיפולי פוטותרפיה במכונים הכלולים בסל הבריאות הממלכתי, הרי שהטיפולים הביתיים אינם כלולים בסל. מנורה שמאפשרת הקרנה לאזורים מסוימים בגוף שבהם קיימים נגעים של אטופיק דרמטיטיס עשויה לעלות אלפי שקלים, ומנורה הדורשת חשיפה של כל הגוף לקרני UVB עשויה לעלות מעל ל-10,000 ש"ח.

 

טיפולי פוטותרפיה ביתית יכולים להתבצע בתדירות גבוהה יותר בהשוואה למכון, אפילו מדי יום. במהלך הפוגות מטופלים בפוטותרפיה ביתית אף יכולים לעשות טיפול מונע בבית אחת לשבוע כדי להקטין את הסיכויים להתפרצות מחודשת של אטופיק דרמטיטיס.

 

מחקרים העלו כי הטיפולים הביתיים בפוטותרפיה יעילים ובטוחים בדומה לטיפולים שניתנים בבית החולים. כך, למשל, מחקר מהולנד ש פורסם בשנת 2009 בכתב העת British Medical Journal העלה בטיחות ויעילות דומים לטיפולי פוטותרפיה בקרינת UVB המבוצעים בבית או במכון לחולי פסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית עד קשה.

 

האם גם ים המלח (קלימטותרפיה) יכול לסייע לאטופיק דרמטיטיס?

 

בים המלח, בהיותו המקום הנמוך בעולם, קיימת חשיפה לקרני שמש שנחשבת ליעילה באופן כללי עבור מחלות עור דלקתיות, לרבות פסוריאזיס וכן אטופיק דרמטיטיס.

 

הטיפול בחשיפה לאור בים המלח – הקרוי 'קלימטותרפיה' (Climatotherapy) הוכח במחקרים ספורים כיעיל במקרים של אטופיק דרמטיטיס. כך, למשל, מחקר שבחן את הטיפול שבוצע על ידי חוקרים מהמרפאה בים המלח בעין בוקק, שממצאיו פורסמו בינואר 2000 בכתב העת International Journal of Dermatology הצביע על יעילות גבוהה לטיפול שניתן בחשיפה רציפה לאור למשך ארבעה שבועות למטופלים עם אטופיק דרמטיטיס, בהתבסס על מאגר של 1,718 מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס שהגיעו לטיפול בים המלח בשנות התשעים, בהם 170 ילדים,

 

לדברי פרופ' אנק, "אין ספק כי החשיפה לשמש בים המלח מסייעת לטפל במחלות דלקתיות של העור בכללותן, אולם טיפול יעיל דורש חשיפה קבועה של 8-6 שעות בשמש למשך 3-2 שבועות ברציפות, ולכן אינו מתאים במיוחד לילדים שהם רוב המתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס. מסיבה זו מוצע עבורם הטיפול בפוטותרפיה".

 

האם הטיפול בפוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס כלול בסל הבריאות?

 

לפי חוזר משרד הבריאות מפברואר 2011 המסדיר את הטיפול בפוטותרפיה בישראל, על קופות החולים לאשר טיפולי פוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס בהעדר תגובה לטיפולים מקומיים מקובלים שבהם הייתה היענות טובה של המטופל לשימוש בטיפול, כשקיימת פגיעה משמעותית באיכות חיי המטופל, בהמלצת רופא עור ובאישור רופא עור מטעם הנהלת המחוז בקופת החולים אליה משתייך המטופל.

 

הטיפול בפוטותרפיה ביתית אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי.

 

טיפולים בחשיפה לאור בים המלח כלולים בסל הבריאות הממלכתי רק לחולי פסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית ולימפומה של העור.

 

למי אסור לעבור פוטותרפיה?

 

הטיפול בפוטותרפיה אינו מתאים למטופלים הסובלים מרגישות לאור השמש (פוטוסנסטיביות), או לאלה שנוטלים תרופות שמגבירות את הרגישות לשמש. לחולים שאובחנו בעבר עם סרטן העור יש לבצע פוטותרפיה בזהירות מרבית כדי שלא להעלות את הסיכון להתפתחות חוזרת של הסרטן. 

 

מהן תופעות הלוואי של פוטותרפיה?

 

ככלל, טיפולי פוטותרפיה נחשבים לבטוחים ביותר, בעיקר הטיפולים לאטופיק דרמטיטיס הניתנים בקרני UVB בטווח הצר, שבמחקרים נמצא כי הם אינם מעלים את הסיכון לסרטן העור.

 

עם זאת, ככל טיפול רפואי גם לפוטותרפיה יש תופעות לוואי אפשריות, והעיקריות שבהן כוללות: רגישות יתר של העור המתבטאת באדמומיות, עקצוץ וגרד, כוויות (עם קרינת UVB בטווח הצר - הטיפול המקובל לאטופיק דרמטיטיס - הסיכון לכוויות נחשב לנמוך ביותר), הזדקנות מוקדמת של העור, פוליקוליטיס (דלקת מוגלתית או קשרית דלקתית המקיפה זקיק שיער), כאבי ראש וסחרחורות (בעיקר בטיפולים מסוג PUVA שאינם טיפול מקובל לאטופיק דרמטיטיס) וקטרקט (בעיקר בקרב מטופלים שאינם מגנים באופן מספק על העיניים במהלך הטיפולים). 

 

מאחר ופוטותרפיה חושפת את הגוף לקרינת אולטרה סגול שנחשבת בחשיפה מצטברת למסרטנת, היא עלולה במקרים נדירים להיות קשורה גם בהופעת סרטן העור, לרבות סרטן מסוג מלנומה. הסיכון לסרטן העור נצפה בעבודות בעיקר בקרב מטופלים בשיטת PUVA - שיטה שאינה משמשת לטיפול באטופיק דרמטיטיס. סיכון לסרטן עור לא נצפה עד כה בקרינת UVB בטווח הצר, שניתנת לרוב האנשים עם אטופיק דרמטיטיסמאמר סקירה בנושא של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה, שפורסם במאי 2005 בכתב העתInternational Journal of Dermatology העלה כי טיפול בקרני UVB בטוח ואינו מעלה את הסיכון לסרטן העור. למטופלים בפוטותרפיה ובייחוד בשיטת PUVA מומלץ להימנע מחשיפה לשמש מעבר למינון הניתן במכונה, כדי להפחית הסיכון לסרטן העור, ובכל חשיפה הכרחית להקפיד על שימוש במסנני קרינה.

 

 

* בהכנת הידיעה סייע פרופ' דוד אנק, מנהל מרפאה לרפואת עור במודיעין ולשעבר מנהל שירות הפוטותרפיה, מרפאת לישמניה (שושנת יריחו) וטיפול פוטודינמי (PDT) לסרטן העור ומ"מ מנהל מחלקת עור בבית החולים הדסה עין-כרם

 

עדכון אחרון: מאי 2019