מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותגברים משותקים הזיזו רגליהם בזכות טיפול חדשני

גברים משותקים הזיזו רגליהם בזכות טיפול חדשני

חמישה גברים עם שיתוק מוטורי מוחלט הצליחו להזיז את רגליהם באופן רצוני לאחר גירוי חשמלי לא פולשני של חוט השדרה


(צילום: UCLA)
(צילום: UCLA)

אסטרטגיה חדשה לטיפול בפגיעות חוט שדרה הניבה תוצאות מדהימות. במסגרת מחקר חדש שמומן על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב, חמישה גברים עם שיתוק מוטורי שלם הצליחו לעשות תנועות של צעדים ברגליהם באופן רצוני, בזכות גירוי חשמלי של חוט השדרה שהועבר על גבי העור, באופן לא פולשני וללא כאבים.

 

בשנה שעברה דווח על ארבעה מטופלים אחרים עם פגיעה שלמה כרונית בחוט השדרה שלא היו מסוגלים להזיז את הגפיים התחתונות שלהם במשך שנתיים לפחות, והצליחו להזיז את רגליהם באופן רצוני באמצעות גירוי חשמלי דומה. באותם גברים הושתל בניתוח סטימולטור אפידורלי, השולח זרם חשמלי מתמשך לחלק התחתון של חוט השדרה, באופן שמחקה את האותות הרגילים שהמוח מעביר כדי להפעיל תנועה. אבל בחמשת המטופלים החדשים, הטיפול בוצע לראשונה באופן לא פולשני – האלקטרודות לא הושתלו במטופלים בניתוח והושארו בגופם, אלא הונחו על עורם בגב התחתון באופן זמני.

 

המחקר החדש נערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי בראשותם של חוקרים מאוניברסיטת UCLA, אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומכון פבלוב לפיזיולוגיה ברוסיה. תוצאותיו דווחו בכתב העת המדעי Neurotrauma.

 

במסגרת המחקר, חמישה גברים – כל אחד מהם היה משותק במשך יותר משנתיים – עברו סדרה של טיפולים באורך 45 דקות פעם בשבוע, במשך כ-18 שבועות, כדי לבחון את ההשפעה של גירוי חשמלי לא פולשני על היכולת שלהם להזיז את רגליהם. בעודם מקבלים את גירוי, הגברים קיבלו הוראות בנקודות שונות לנסות להזיז את רגליהם או להישאר פסיביים. הרגליים של המטופלים הוחזקו בתומכנים שנתלו מהתקרה, שאפשרו להן לנוע בחופשיות ללא התנגדות של כוח הכבידה.

 

בנוסף לגירוי החשמלי, הגברים עברו בכל מפגש טיפולי מספר דקות של התניה, במסגרתן רגליהם הוזזו באופן ידני בדפוס דומה להליכה.

 

במשך ארבעת השבועות האחרונים של המחקר הגברים קיבלו את התרופה בוספירון שמחקה את הפעולה של המוליך העצבי סרוטונין. התרופה, שכיום משמשת לטיפול בהפרעות חרדה, הצליחה במחקרים לעודד תנועה בעכברים עם פגיעות בחוט השדרה.

 

בתחילת המחקר הרגליים של המטופלים זזו רק כאשר הגירוי החשמלי היה חזק מספיק כדי ליצור תנועה לא רצונית. עם זאת, כאשר המטופלים ניסוי להזיז את רגליהם רחוק יותר בעודם מקבלים גירוי חשמלי, טווח התנועה שלהם עלה באופן משמעותי. לאחר ארבעה שבועות של טיפולי גירוי חשמלי ואימון גופני, הגברים הצליחו להכפיל את טווח התנועה שלהם כאשר הם הזיזו באופן רצוני את רגליהם בעודם מקבלים את הגירוי החשמלי.

 

החוקרים מאמינים כי השינוי הזה נבע מהיכולת של הגירוי החשמלי לעורר מחדש קשרים דומיננטיים שהיו קיימים בין המוח וחוט השדרה של המטופלים לפני הפגיעה בחוט השדרה.

 

באופן מפתיע, בסוף המחקר, לאחר הוספת התרופה בוספירון, הגברים הצליחו להזיז את רגליהם ללא גירוי חשמלי בכלל, כאשר טווח התנועה שלהם היה בממוצע אותו טווח תנועה שהיה להם כאשר הם זזו באופן רצוני בזמן שקיבלו גירוי חשמלי.

 

 

החוקרים אומרים כי זה נראה כאילו הם הצליחו להעיר רשתות עצביות מסוימות באופן כזה שברגע שהאדם למד איך להשתמש באותן רשתות, הוא כבר לא היה תלוי בגירוי החשמלי.

 

ממצא נוסף שתומך בהיפותזה של החוקרים לפיה הם הצליחו לעורר מחדש תקשורת בין המוח לחוט השדרה, התקבל מתיעוד של האותות החשמליים שנוצרו בשריר השוק ובשריר שמתחתיו בזמן שהגברים ניסו לכופף את רגליהם במהלך הגירוי החשמלי. במשך הזמן האותות הללו גברו עם אותה רמה של גירוי חשמלי.

 

כמובן שתנועות רגליים בתנאים שכאלה אינן ברות השוואה להליכה, אך התוצאות מצביעות על התקדמות משמעותית לקראת פיתוח טיפולים חדשים לאנשים עם פגיעות בחוט השדרה ומספקות תקווה חדשה.

 

החוקרים כבר התחילו מחקר חדש שבוחן אם ניתן לאמן את אותם גברים לשאת את משקלם בזכות טיפול גירוי חשמלי לא פולשני של חוט השדרה, כפי שהצליחו לעשות ארבעת הגברים בהם הושתלו אלקטרודות לגירוי אפידורלי בשנה שעברה. בנוסף, המחקר החדש יבדוק אם גירוי חשמלי לא פולשני יכול לעזור לאנשים לזכות בחזרה בכמה תפקודים אוטונומיים שאבדו בעקבות הפגיעה, כמו היכולת להזיע, לווסת לחץ דם ולשלוט על שלפוחית השתן, המעי והתפקוד המיני.

 

בנוסף, החוקרים מבקשים לבחון את הטיפול הלא-פולשני החדש באנשים עם שיתוק חלקי. הם מסבירים כי הם התמקדו עד כה באנשים עם שיתוק מלא מכיוון שזו אוכלוסיית המטופלים בה הכי קשה להוביל לשינויים. הם מאמינים כי באלו עם פגיעות לא שלמות יהיה אפילו מקום נרחב יותר לשיפור.

 

 

מקור: הודעה לעיתונות המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב