מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותטראומות מעלות סיכון לתסמונת המעי הרגיז

טראומות מעלות סיכון לתסמונת המעי הרגיז

מחקר: טראומות פסיכולוגית שנחוות במהלך החיים קשורות לתסמונת המעי הרגיז (IBS) במבוגרים


טראומות בילדות ובבגרות נפוצות יותר בקרב מבוגרים עם IBS (צילום: Shutterstock)
טראומות בילדות ובבגרות נפוצות יותר בקרב מבוגרים עם IBS (צילום: Shutterstock)

 

הטראומות הפסיכולוגיות והרגשיות הנחוות במהלך החיים – כמו מוות של אדם אהוב, גירושים, אסון טבע, שריפת בית, תאונת דרכים והתעללות פיזית ונפשית – עשויות לתרום לתסמונת המעי הרגיז (IBS) בבגרות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכנס השנתי של הקולג' האמריקני לגסטרואנטרולוגיה שנערך בוושינגטון.

 

תסמונת המעי הרגיז, שכ- 15 עד 20 אחוז באוכלוסיה סובלים ממנה, היא הפרעה כרונית הגורמת להתקפים של כאב או חוסר נוחות בבטן, שלשול, נפיחות, עצירות ובחילה. במקרים רבים היא מונעת מהחולים תפקוד יומיומי בסיסי כמו השתתפות באירועים חברתיים. הגורמים לתסמונת אינם ידועים בבירור.

 

מחקרים העלו את האפשרות שתסמונת המעי הרגיז נגרמת משינויים בעצבים ובשרירים ששולטים על תחושה ותנועתיות במעי. התסמונת נפוצה פי 1.5 בנשים מאשר גברים ומאובחנת בדרך כלל אצל אנשים מתחת לגיל 50.

 

חוקרים מה- Mayo Clinic חקרו 2,623 אנשים ומצאו כי טראומות בילדות ובבגרות נפוצות יותר בקרב מבוגרים עם תסמונת המעי הרגיז.

 

לדברי החוקרים, ייתכן שטראומה הופכת את המוח והקיבה לרגישים יותר. הם ציינו כי מטופלים ובני משפחתם שואלים פעמים רבות – "למה דווקא אני חליתי ב- IBS? " ולכן חשוב שמטופלים ורופאיהם יבינו את הקשר האפשרי בין חוויות מלחיצות בעבר ותסמונת המעי הרגיז.

 

סובלים ממעי רגיז? נסו לבצע פעילות גופנית כדי להפחית תסמינים. גם כתיבה הבעתית יכולה לעזור.

 

 

לפרטים נוספים באתר הקולג' האמריקני לגסטרואנטרולוגיה