גמילה מעישון

כמוניגמילה מעישוןמדריכיםדברים שמעשנים אומרים לעצמם למרות שהמדע הוכיח אחרת

דברים שמעשנים אומרים לעצמם למרות שהמדע הוכיח אחרת

חוששים שבלי הסיגריות לא תוכלו להתמודד עם לחצים? תסבלו מכאבים? לא תהיו מאושרים? זה לא מה שאומרים המחקרים

מאת אלה הר-נוי
תגובות 4

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

יש המון סיבות להפסיק לעשן, אך מרבית המעשנים נותנים לעצמם גם סיבות להימנע מגמילה. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצאו כי החיים אחרי הסיגריות לרוב נראים אחרת לגמרי ממה שהמעשנים מדמיינים. ריכזנו ארבעה דברים שמעשנים אומרים לעצמם כדי להמשיך לעשן ובחנו מה מצאו המחקרים האחרונים בנושא.

 

"הסיגריות עוזרות להרגיע אותי"

 

לעיתים קרובות מעשנים רואים בסיגריה כלי לשליטה על לחצים והרגעת עצבים. מעשנים לשעבר לפעמים חוזרים לעשן בגלל המחשבה שזה יעזור להם להתמודד עם אירוע חיים מלחיץ. אך נראה שאין לכך ביסוס מדעי.

 

מחקר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת British Journal of Psychiatry עקב במשך חצי שנה אחר כמעט 500 מעשנים שפנו למרפאות גמילה מעישון של קופות חולים בבריטניה. אחד מכל חמישה משתתפים אמר שהוא מעשן כדי להתמודד עם לחץ.

 

החוקרים מצאו הפחתה משמעותית ברמות החרדה בקרב 68 המעשנים שהצליחו להיגמל, לאחר חצי שנה בה לא עישנו. ההשפעה הייתה גדולה יותר בקרב אלה שהיו להם הפרעות מצב רוח וחרדה ובקרב אלה שעישנו כדי להתמודד עם לחץ מלכתחילה. 

 

לדברי החוקרים, הממצאים צריכים להרגיע מעשנים המנסים להפסיק לעשן שחששותיהם מפני עליה ברמות המתח והחרדה ללא סיגריות אינם מבוססים. הם מאמינים כי הבלבול של המעשנים נובע מכך שאחד מתסמיני הגמילה מניקוטין הוא עצבנות. מעשנים שלא עישנו זמן מה עשויים לחוות את התחושה הזו ולמצוא שהיא נרגעת כאשר הם מעשנים סיגריה. אבל לכך אין קשר למתחים המלווים את החיים היומיומיים - אותם סיגריות לא ירגיעו.

 

מחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Addiction מצא גם הוא כי רמות המתח יורדות לאחר שמצליחים להיגמל מסיגריות. המחקר נערך על 469 מעשנים שניסו להפסיק לעשן לאחר שאושפזו בשל מחלות לב. הנבדקים מילאו שאלונים מפורטים עם תחילת המחקר ושנה לאחר מכן. בתחילת המחקר 85% מהמעשנים האמינו שהעישון עוזר להם להתמודד עם מתחים ולחצים במידה מסוימת. מחציתם אמרו שהעישון "מאוד עוזר" להם להתמודד.

 

שנה לאחר שהפסיקו לעשן 41% מהנבדקים נגמלו מסיגריות. בקרב הנבדקים שלא חזרו לעשן נצפתה ירידה ממוצעת של 20% ברמות הלחץ. בקרב הנבדקים שחזרו לעשן לא היה שינוי משמעותי ברמות הלחץ. הקשר נותר גם כאשר החוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות.

 

החוקרים סיכמו שהממצאים תומכים ברעיון לפיו התלות בסיגריות מהווה מקור כרוני ללחץ בפניה עצמה. בדומה להסבר שנתנו עורכי המחקר הראשון, עורכי המחקר הנוכחי אמרו שכאשר מעשנים לא יכולים לעשן, ככל שפרק הזמן שעובר בלי סיגריה מתארך, הם נוטים לחוש יותר ויותר מתוחים, חסרי מנוחה ורגזנים. סיגריה עוזרת לשחרר את מצב הלחץ הזה, וזו כנראה הסיבה המרכזית לכך שמעשנים מאמינים שעישון מפחית רמות לחץ, למרות שהמצב בעצם הפוך.

 

"הסיגריות מסייעות להתגבר על הכאב"

 

לא רק שעישון לא מפחית כאבים, מחקרים רבים מצאו כי עישון מעלה את הסיכון לכאבים מסוגים שונים ומחמיר את רמות הכאב. עוד עולה מהמחקרים כי באלה שסובלים מכאבים גמילה מסיגריות עשויה לסייע להפחית את רמות הכאב.

 

מחקר שפורסם בכנס השנתי של איגוד המרדימים האמריקאי בשנת 2010 מצא כי מעשנים מדווחים שהם סובלים יותר מכאבים קשים לאחר ניתוח מאשר לא-מעשנים.

 

בשנת 2011 חוקרים מאוניברסיטת קנטאקי מצאו קשר בין עישון לכאב כרוני בנשים. מהמחקר שנערך בקרב 6,000 נשים עלה כי נשים מעשנות או שעישנו בעבר היו בסיכון גבוה יותר לדווח על לפחות תסמונת אחת של כאב כרוני - פיברומיאלגיה, כאב גב כרוני, כאב צוואר כרוני, כאב מפרקים, כאבי ראש כרוניים, בעיות עצבים וכאב בכל הגוף - בהשוואה לנשים שאינן מעשנות. מעשנות לשעבר היו בעלות סיכון גבוה יותר ב-20% לתסמונת אחת לפחות של כאב כרוני, נשים שנהגו לעשן מידי פעם היו בעלות סיכון גבוה יותר ב-68% ובנשים שעישנו כל יום הסיכון היה יותר מכפול.

 

מחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery מצא כי מעשנים הסובלים מכאב גב הקשור לבעיות בעמוד השדרה מדווחים על כאב רב יותר מאשר מטופלים שהפסיקו לעשן. החוקרים בחנו את היסטורית העישון ועקבו אחר דיווחים על כאב בקרב יותר מ-5,300 מטופלים עם כאב בגב או ברגל הנובע מהפרעות של עמוד השדרה, שטופלו באמצעים ניתוחיים או לא ניתוחיים. בזמן תחילת הטיפול, מטופלים שלא עישנו מעולם ומטופלים שהפסיקו לעשן דיווחו על כאבי גב נמוכים באופן משמעותי בהשוואה למעשנים. מטופלים שהפסיקו לעשן במהלך תקופת הטיפול דיווחו על שיפור גדול יותר בכאב הגב מאלה שהמשיכו לעשן. לעומת זאת, בקרב המעשנים שלא הפסיקו לעשן במהלך הטיפול, לא היה שיפור משמעותי סטטיסטית בכאב המדווח, ללא קשר לטיפול שקיבלו.

 

מחקר שפורסם בנובמבר 2014 מצא כי עישון מעלה את הסיכון לכאבי מחזור כרוניים ב-41%. בנשים שעישנו בעבר אך הפסיקו לעשן הסיכון לסבול מכאבי מחזור כרוניים היה נמוך יותר מאשר במעשנות, אך עדיין גבוה ב-33% בהשוואה לנשים שלא עישנו מעולם.

 

"אם אפסיק לעשן אהיה פחות מאושר"

 

לפי סקר שפרסם משרד הבריאות בשנת 2010, אחד מכל 10 מעשנים אומר שמה שמונע ממנו להיגמל הוא חשש משינויים במצבי רוח. אך בשביל רבים הדרך לאושר מתחילה בכיבוי הסיגריה.

 

מחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Nicotine & Tobacco Research מצא כי רמות האושר עולות בקרב אנשים שמפסיקים לעשן ונותרות כך כל עוד הם נמנעים מסיגריות. המחקר נערך בקרב 236 אנשים שניסו להפסיק לעשן. שבוע לפני היום בו הפסיקו לעשן הם נבדקו לתסמיני דיכאון וכך גם שבועיים, 8 שבועות, 16 ו-28 שבועות אחרי שהפסיקו לעשן. כמעט מחצית מהמשתתפים לא הפסיקו לעשן בתאריך, 44 היו ללא סיגריות רק בהערכה שבוצעה שבועיים לאחר תאריך ההפסקה, 33 לא הדליקו סיגריה רק עד ההערכה שבוצעה לאחר 8 שבועות ו-33 נוספים הצליחו להימנע מסיגריות לאורך כל תקופת המחקר. המשתתפים שמעולם לא הפסיקו לעשן היו האומללים ביותר לאורך כל תקופת המחקר. אלה שהפסיקו והתמידו בהימנעות היו המאושרים ביותר ונותרו עם אותה רמת אושר גבוהה לאורך כל המחקר. בקרב אלה שהפסקת העישון אצלם הייתה זמנית, מצב הרוח היה הטוב ביותר בבדיקות שנערכו בתקופה בה לא עישנו. לאחר שחזרו לעשן, מצב הרוח שלהם השתנה לרעה, לפעמים עם רמות עצב גבוהות יותר מאשר בתחילת המחקר. המחקר מראה כי בניגוד למה שמעשנים רבים חושבים, גמילה מסיגריות אינה הקרבה פסיכולוגית למען בריאותם הפיזית.

 

בניגוד למה שמעשנים רבים חושבים, גמילה מסיגריות אינה הקרבה פסיכולוגית למען בריאותם הפיזית (צילום: Shutterstock)

 

מחקר שפורסם שנה לאחר מכן בכתב העת Annals of Behavioral Medicine מצא גם הוא כי בהשוואה לאנשים שממשיכים לעשן, אנשים שנגמלים מסיגריות מאושרים יותר ומרוצים יותר מחייהם לאחר הגמילה. החוקרים העריכו את איכות החיים הכללית, איכות החיים הקשורה לבריאות, רגשות חיוביים ושליליים ולחץ, בקרב יותר מ-1,500 מעשנים שלקחו חלק במחקר על גמילה מעישון. מצב העישון ואיכות החיים הוערכו שנה ושלוש שנים לאחר הגמילה. נמצא כי אלו שמצליחים להפסיק לעשן, בטווח הארוך, לא חווים פגיעה באיכות החיים ואף חווים כמה שיפורים משמעותיים. הנגמלים הגיעו לציונים גבוהים יותר במדדי איכות חיים כללית, איכות חיים הקשורה לבריאות ורגשות חיוביים גם שנה וגם שלוש שנים לאחר הגמילה. בנוסף, בשנה השלישית הם חשו שיש פחות גורמי לחץ בחייהם.

 

אפילו באנשים הסובלים ממחלות נפש כמו דיכאון גמילה מסיגריות לא מובילה להחמרה במצב. בשנת 2011 פורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal Of Medicine מאמר שדן בחשיבות של גמילה מעישון בחולים עם הפרעות נפשיות ובין היתר הציג חמישה מחקרים מבוקרים שנערכו במעשנים שקיבלו טיפול מותאם למחלת הנפש שלהם, שהראו כי הפסקת העישון לא החמירה דיכאון או תסמיני פוסט-טראומה וגם לא הובילה לאשפוז פסיכיאטרי או לעליה בשימוש בתרופות לא חוקיות או אלכוהול.

 

"עישנתי כל כך הרבה שנים. לא יעזור אם אפסיק עכשיו"

 

יש אנשים מבוגרים שעישנו רוב חייהם, שמשכנעים את עצמם כי אין טעם להפסיק לעשן בשלב זה, מכיוון שהנזק נעשה וזה כבר לא יעזור להם. יש אחרים המאמינים כי אם עישון באמת היה מזיק כל-כך, הם כבר לא היו בחיים בשלב זה. אך מחקרים חדשים מבטלים את התירוצים הללו ומראים כי אף פעם לא מאוחר מידי לשפר את הבריאות ולהאריך את החיים באמצעות גמילה מסיגריות.

 

במסגרת מחקר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת New England Journal of Medicine חוקרים ניתחו מידע על יותר מ-200,000 אמריקאים בגיל 25 ומעלה ומצאו כי למעשנים בהווה היה סיכון גבוה פי 3 למוות מוקדם בהשוואה לאנשים שמעולם לא עישנו. תוחלת החיים קוצרה ביותר מעשור במעשנים בהשוואה לאנשים שלא עישנו מעולם. עוד נמצא כי אלה שהפסיקו לעשן בגילאי 25-34 הרוויחו כעשר שנים חזרה לתוחלת החיים שלהם, אלה שהפסיקו בגילאי 35-44 הרוויחו כתשע שנים חזרה, בני 45-54 הרוויחו חזרה שש שנות חיים ובני 55-64 הרוויחו ארבע שנים. 

 

מחקר ענק שפורסם ב-2012 בכתב העת The Lancet וכלל 1.2 מיליון נשים, מצא כי עישון מקצר את החיים של נשים בעשור שלם. לפי המחקר הפסקת העישון לפני יום ההולדת ה-40 מפחיתה ב-90% את הסיכון המוגבר למוות מוקדם והפסקתו לפני גיל 30 מפחיתה את הסיכון ב-97%. נשים שהפסיקו לעשן סביב גיל 50 עדיין היו בעלות סיכון מוגבר למוות – 56% יותר בהשוואה לנשים שמעולם לא עישנו, אך הסיכון שלהן היה נמוך יותר משל נשים שלא הפסיקו לעשן. מקרי המוות מסרטן הריאה הופחתו משמעותית בנשים שהפסיקו לעשן, בלי קשר לגיל בו נגמלו.

 

מחקר שפורסם כמה חודשים לפני כן בכתב העת Archives of Cancer Internal Medicine מצא כי הסיכון היחסי למוות יורד גם אם הגמילה התרחשה רק בגיל המבוגר. החוקרים ניתחו נתונים של 17 מחקרים שעקבו אחר אוכלוסיות של החל ממאות ועד כמעט 900,000 נחקרים, במשך תקופות זמן שנעו בין 3 ל-50 שנים. ניתוח הנתונים הראה כי בהשוואה לאנשים שלא עישנו מעולם, בממוצע, מעשנים בני יותר מ-60 היו בעלי סבירות גבוהה ב-83% למות במהלך תקופת המעקב. לעומת זאת, מעשנים בני יותר מ-60 שהפסיקו לעשן, היו בעלי סיכון מוגבר שעמד על 34% ביחס לאנשים שמעולם לא עישנו. סקירת המחקרים הדגימה כי הסיכון היחסי למוות ירד ככל שעבר יותר זמן מהפסקת העישון וכי גמילה מעישון השפיעה לטובה באופן משמעותי גם בגילאים המבוגרים ביותר – אחרי גיל 60 ואפילו בקרב בני 80 ומעלה.

 

 

Edd
14/01/15 22:22
כמה סיגריות ליום זה מעשן
iscon
24/11/14 13:51

התרוץ שאני שמעתי זה "אם אפסיק לעשן אשמין-זה בדוק" 

למען האמת יש כאלה שהעישון מונע להם את התאבון וללא עישון הם אוכלים יותר כ"פיצוי" ומשמינים, אבל זה גם לא חייב להי...

התרוץ שאני שמעתי זה "אם אפסיק לעשן אשמין-זה בדוק" 



למען האמת יש כאלה שהעישון מונע להם את התאבון וללא עישון הם אוכלים יותר כ"פיצוי" ומשמינים, אבל זה גם לא חייב להיות כך. 



אפשר להגמל בהדרגה, בתהליך ואז לא משמינים. 


Anonymouse
Anonymouse
24/11/14 13:01

 

אחלה כתבה. אבל. איך מפסיקים עם ההרגל הנוראי והמסריח הזה?

איך אמר מרק טוויין? "אין דבר קל יותר מהפסקת עישון. כבר 30 פעמים הפסקתי"! יש היום הרבה מאוד שיטות לה...

 



אחלה כתבה.

אבל.

איך מפסיקים עם ההרגל הנוראי והמסריח הזה?



איך אמר מרק טוויין?

"אין דבר קל יותר מהפסקת עישון. כבר 30 פעמים הפסקתי"!

יש היום הרבה מאוד שיטות להפסיק עישון.



 

"באחריות."

"אם אל תפסיק לעשן כספך יוחזר...."



אבל אם לא מטופלת הסיבה שהביאה מלכתחילה לעישון, שיטות אלה הן רק עניין של זמן עד שאדם יכניס עוד סיגריה לפה.

ועוד אחת.

ועוד אחת...



הסיבה שהביאה אדם לעשן היא המתחים שלו.

רק שיטה שמפרקת בצורה יעילה ביותר מתחים, וחרדות, רק היא יכולה גם, באופן ספונטני להביא להפסקה העישון.

לתמיד!



 


liquid
24/11/14 12:54

מעבר להתמכרות הפיזיולוגית של הגוף לניקוטין ושאר החומרים (שעוברת בערך כשבועיים-שלוש לאחר הפסקת העישון), ישנה התמכרות פסיכולוגית ונפשית.

יסודות ההתמכרות הנפשית הן באי היכולת של האדם המודרני...

מעבר להתמכרות הפיזיולוגית של הגוף לניקוטין ושאר החומרים (שעוברת בערך כשבועיים-שלוש לאחר הפסקת העישון), ישנה התמכרות פסיכולוגית ונפשית.



יסודות ההתמכרות הנפשית הן באי היכולת של האדם המודרני לקבל את המצב שהוא נמצא בו כפי שהוא.



יש לנו צורך תמידי "לברוח" מהמצב הנוכחי: לברוח משיעמום, לברוח מלחכות בתור, לברוח מתחושות ורגשות "לא טובים".



יש קושי עמוק ומהותי "פשוט להיות" ולהתחבר לעצמך ולמה שאתה מרגיש.



הפתרון הכי יסודי לאנשים עם בעיות התמכרות זה ללמד אותם דבר מאוד בסיסי שרוב האנשים לא יודעים, וזה פשוט להיות...



אולי זה נשמע כמו קשקוש, אבל זה מאוד נכון :)



אחת הדרכים ללמוד "איך להיות" נוכח ברגע מבלי לברוח ממנו היא תרגול מדיטציה...



שיהיה יום טוב לכולם!


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: