גמילה מעישון: אף פעם לא מאוחר מדי להגן על המוח
חוקרים מבריטניה מצאו כי הפסקת עישון קשורה להאטה בירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל, ובין השאר להאטת הפגיעה בזיכרון ובשטף המילולי, וזאת גם אם נגמלים מהסיגריות בגיל מבוגר
ירידה קוגניטיבית מתרחשת באופן טבעי עם ההזדקנות, ומחקרים מצביעים על כך שעישון סיגריות מחמיר אותה ועשוי להגביר את הסיכון להתפתחות מחלות דמנציה ובכללן אלצהיימר.
לפי מטה אנליזה של חוקרים מסין, שפורסמה במארס 2015 בכתב העת PLOS ONE, אשר בחנה נתונים מ-37 מחקרים בתחום, מעשנים בהווה מצויים בסיכון גבוה ב-30% לפתח דמנציה בגיל המבוגר, בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית, וספציפית בסיכון גבוה ב-40% לאלצהיימר ובסיכון גבוה ב-38% לדמנציה וסקולרית – ירידה קוגניטיבית הקשורה במישרין לפגיעה בכלי הדם במוח ובזרימת הדם למוח. כל חבילת סיגריות ליום (20 סיגריות) קשורה בסיכון גבוה ב-34% לדמנציה. מעשנים בעבר שנגמלו מעישון לא זוהו בעבודה זו כקבוצת סיכון לסוכרת. מחקר בריטי שפורסם בחורף 2012 מצא כי אצל גברים מעשנים הירידה הקוגניטיבית מהירה יותר בעשר שנים בהשוואה לגברים שלא עישנו מעולם.
עבודות נוספות זיהו קשר בין סיגריות לדמנציה וירידה קוגניטיבית, ואפילו כשמדובר בחשיפה לעישון פסיבי בסביבה.
אך התשובה לשאלה באיזה שלב בחיים הפסקת עישון מועילה במניעת דמנציה עדיין איננה ברורה לחלוטין. כעת מתפרסם מחקר חדש מבריטניה, שמצא כי אנשים שמפסיקים לעשן בגיל העמידה ואפילו בגיל מבוגר יותר עשויים להפחית את הירידה הקוגניטיבית בטווח הארוך.
האטה בירידה בזיכרון
מחקרים בעבר תעדו שיפור קוגניטיבי לטווח קצר לאחר גמילה מעישון סיגריות. עם זאת, בקהילה הרפואית והמדעית לא היה ברור אם שיפור זה נשמר לטווח ארוך – במיוחד כאשר אנשים נגמלים מעישון בגיל מאוחר יותר בחיים.
כדי לענות על השאלה, החוקרים מהיוניברסיטי קולג' בלונדון (UCL) בחנו נתונים על 9,436 נבדקים בגילי 40 עד 89 (בגיל ממוצע של 58). הנתונים נאספו משלושה מחקרים ארוכי טווח (ELSA, SHARE ו-HRS) שבהם מדגם מייצג של משתתפים בכל מדינה השיבו על סקרים אחת לשנתיים. המחקרים נערכו בבריטניה, 10 מדינות אירופאיות נוספות וארה"ב.
במחקר 4,718 משתתפים שהפסיקו לעשן הושוו למספר דומה של אנשים שהמשיכו לעשן. שתי הקבוצות הותאמו מבחינת הציונים הקוגניטיביים ההתחלתיים וגורמים נוספים כגון גיל, מין, רמת השכלה וארץ לידה.
הממצאים הצביעו על קשר מובהק בין גמילה מעישון להגנה על המוח. בעוד שציוני שתי הקבוצות במבחני הזיכרון והשטף המילולי ירדו בשיעור דומה בשש השנים שקדמו להפסקת העישון של קבוצת הגמילה, מסלולי הירידה הללו התפצלו לאחר מכן בשש השנים שלאחר הגמילה מעישון. עבור המעשנים שנגמלו, שיעור הירידה בזיכרון היה איטי בכ-20% ובבחינת הירידה בשטף המילולי תועדה האטה של 50%.
מבחינה מעשית, משמעות הממצאים כי עם כל שנת התקדמות בגיל, אנשים שהפסיקו לעשן חוו שלושה עד ארבעה חודשים פחות של ירידה בזיכרון ושישה חודשים פחות של ירידה בשטף המילולי בהשוואה לאלו שהמשיכו לעשן.
מחקרי המעקב ששימשו לאיסוף הנתונים נתמכו בין השאר על ידי המכון הלאומי לזקנה בארה"ב (NIA), המכון הלאומי לחקר הבריאות והטיפול בבריטניה (NIHCR) והאיחוד האירופי, והממצאים פורסמו בגיליון ספטמבר 2025 של כתב העת Lancet Healthy Longevity.
פגיעה בכלי הדם, דלקתיות ופגיעה ישירה במוח
מכיוון שהאטה בירידה הקוגניטיבית קשורה להפחתת הסיכון לדמנציה, הממצאים החדשות מוסיפים לראיות המצטברות המצביעות על כך שהפסקת עישון עשויה לשמש כאסטרטגיה מועילה למניעת דמנציה.
"אנו כבר יודעים שהפסקת עישון, אפילו בגיל מאוחר, מלווה לעיתים קרובות בשיפורים בבריאות הגופנית ובאיכות החיים. נראה כי גם לבריאות הקוגניטיבית שלנו, אף פעם לא מאוחר מדי להפסיק" אמרה בהודעה לעיתונות החוקרת הראשית, ד"ר מיקאלה בלומברג (Bloomberg) מהמכון לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור ביוניברסיטי קולג' של בלונדון.
ד״ר בלומברג הוסיפה כי "ממצא זה חשוב במיוחד מכיוון שמעשנים בגיל העמידה ומבוגרים יותר נוטים פחות לנסות להיגמל בהשוואה לקבוצות צעירות יותר, אך הם סובלים באופן לא פרופורציונלי מהנזקים של העישון. עדויות לכך שהגמילה עשויה לתמוך בבריאות הקוגניטיבית עשויות לשמש להעלאת המוטיבציה לקבוצה זו לנסות ולהפסיק לעשן".
בהודעה לעיתונות החוקרים מסבירים כי ההשערה היא הפגיעה של עישון בתפקודים מוחיים קוגניטיביים עשויה להיות מוסברת בחלקה בהשפעת העישון על עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם ופגיעה בכלי דם המספקים חמצן למוח. בנוסף, ההערכה היא שעישון משפיע על הבריאות הקוגניטיבית על ידי האצת פעילות דלקתית כרונית ופגיעה ישירה בתאי מוח באמצעות עקה חמצונית הנובעת מיצירת מולקולות בלתי יציבות המכונות רדיקלים חופשיים.
המחקר מבוסס על ניתוח תצפיתי, וייתכן שגורמים שהחוקרים לא יכלו לנטרל התערבו והשפיעו על התוצאות. עם זאת, החוקרים מציינים כי ממצאיהם עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו כי מבוגרים מעל גיל 65 שהפסיקו לעשן במהלך החיים המוקדמים או גיל העמידה, מחזיקים בציונים קוגניטיביים דומים לאלו של אנשים שמעולם לא עישנו, וכי לנגמלים ולכאלו שמעולם לא עישנו יש סיכון דומה לדמנציה עשור או יותר לאחר הגמילה. כך, מחקר לאומי מקוריאה שפורסם בספטמבר 2018 שבחן מבוגרים מגיל 60 ומעלה, מצא כי במעקב נמשך שמונה שנים, בהשוואה למעשני סיגריות, מי שעישנו והפסיקו מפחיתים בחלוף ארבע שנים נקיות מניקוטין ב-14% את הסיכון להתפתחות דמנציה, ומי שמעולם לא עישנו סיגריות מצויים בסיכון נמוך ב-19% לדמנציה.
