מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

כמונימחלות לבחדשותמה אנחנו בודקים בסימון התזונתי?

מה אנחנו בודקים בסימון התזונתי?

סקר: למעלה ממחצית מהאנשים כלל לא בודקים או בודקים בתדירות נמוכה את כמות הנתרן במוצרים


דווקא הרכיבים הקשורים בהתפתחות מחלות לב וכלי דם פחות מעניינים את הציבור (צילום: אתר panthermedia)
דווקא הרכיבים הקשורים בהתפתחות מחלות לב וכלי דם פחות מעניינים את הציבור (צילום: אתר panthermedia)

 

הישראלים אומנם מקפידים לבדוק את תאריכי התפוגה של המזון שהם קונים, אך רק מעטים מקפידים לבדוק את כמויות השומנים ואת כמויות הנתרן שמצוינות בטבלת הסימון התזונתי שעל אריזת המוצר. כך עולה מסקר שערכה האגודה לבריאות הציבור, שבדק מהם הדברים החשובים מבחינת הצרכנים כשהם קונים מוצרי מזון.

 

הסקר כלל 300 אנשים בגילאי 20-70, 66% מהם בעלי השכלה אקדמאית (ולכן הוא לא בהכרח  מייצג את האוכלוסייה הישראלית). הנתונים הראו כי הדבר שהכי מעניין את הנסקרים הוא התאריך האחרון לשימוש: 94% מהנסקרים חושבים כי 'חשוב' או 'חשוב מאוד' לבדוק את תאריך התפוגה של המוצר. 

 

בסקר נמצא כי 63% (70% מתוכם נשים) חושבים שסימון תזונתי (הערכים התזונתיים של המוצר המופעים בטבלא על אריזת המוצר) הוא 'חשוב' או 'חשוב מאוד'. אבל מסתבר שלמרות חשיבותו, הצרכנים לא בודקים אותו מספיק.

 

הרכיב שאותו הצרכנים בודקים בתדירות הגבוהה ביותר הוא כמות הקלוריות, אותה בודקים 42% מהנסקרים בתדירות גבוהה. במקום השני, סך כמות השומנים במוצר, אותה בודקים 38%.

 

דווקא הרכיבים הקשורים בהתפתחות מחלות לב וכלי הדם פחות מעניינים את הציבור: 73% כלל לא בודקים או בודקים בתדירות נמוכה את כמות שומן הטראנס במוצר. יחד עם זאת, כמות שומני הטראנס לא תמיד מצוינת על האריזה, מכיוון שהתקנות שמחייבות את היצרנים לעשות כך טרם עודכנו, ולכן גם כך קשה לצרכנים להשוות בין מוצרים. "שומן טרנס נמצא ברוב סוגי המרגרינה, וכן בקרקרים, עוגיות, חטיפים, ומזונות אחרים מטוגנים או מזונות שהוסף להם שומן צמחי מוקשה" מסבירה דורית וורמן דיאטנית ארצית, בריאות התלמיד, באגודה לבריאות הציבור.  "שומן טרנס משפיע לרעה על רמת הכולסטרול בדם וגורם לעלייה בסיכון לחלות במחלת לב. מומלץ להגביל את צריכת שומן הטרנס היומית לפחות מ- 1% מסך הצריכה הקלורית היומית".

 

גם את השומן הרווי 70% לא בודקים או בודקים לעיתים רחוקות, זאת למרות שקיים קשר בין צריכת שומן רווי לבין שכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי הדם. "שומן זה מצוי בעיקר במזון מהחי, כלומר, בבשרים עשירים בשומן (איברים פנימיים, נקניקים, סטייקים), מוצרי חלב בעלי אחוז שומן גבוה (חמאה, שמנת, גבינות שמנת) ובחלמון ביצים" מסבירה וורמן. "גם שמן קוקוס ושמן דקלים שנפוץ בשימוש תעשייתי ומופיע על אריזות המזון כ'שומן צמחי' או 'שומן מוקשה' מכילים שומן רווי. מומלץ להגביל את צריכת השומן הרווי היומית לכ- 10% מסך הצריכה הקלורית היומית".

 

עוד עלה מהסקר כי פחות ממחצית בודקים את כמות הנתרן 'לעיתים קרובות' ו- 30% אינם בודקים כלל את כמות הנתרן במוצר. צריכה עודפת של נתרן קשורה בעיקר ללחץ דם גבוה. "כמות הנתרן המקסימאלית המומלצת למבוגר ליום הינה 2.4 גר' שהם ככפית מלח" מסבירה וורמן "הבעיה היא שרוב המלח שאנו צורכים לא מגיע מהמלחייה אלא ממוצרי המזון, בעיקר המזון המעובד המתועש, כך שרוב האנשים עוברים בהרבה, מבלי לשים לב, את הכמות המומלצת". 

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

 

מינרבה1
28/07/10 8:46
www.camoni.co.il/

לפני זמן מה כתבתי על חוק מוצע , בנושא דומה באיטליה

לרוב, הסימון באותיות קטנות מאוד.

מוצרים בתפזורת   - בכלל אין עליהם סימון    - סלטים, גבינות.




הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: