מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר: תוסף ויטמין D לא יגן על הלב

מחקר: תוסף ויטמין D לא יגן על הלב

מחקר קליני חדש מטיל ספק ביכולתם של תוספי ויטמין D להגן מפני מחלות לב וכלי דם


לא היה הבדל בין הנשים שקיבלו ויטמין D ואלה שקיבלו פלצבו בגורמי סיכון למחלות לב (צילום: Shutterstock)
לא היה הבדל בין הנשים שקיבלו ויטמין D ואלה שקיבלו פלצבו בגורמי סיכון למחלות לב (צילום: Shutterstock)

מספר מחקרים תצפיתיים מצאו כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם קשורות לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ולמוות. אבל, מחקר קליני מבוקר חדש, שבחן את מתן של תוספי ויטמין D בהשוואה לפלצבו, מצא כי לתוספים אין השפעה על סמני הדם הנפוצים לסיכון למחלות לב וכלי דם ולמוות.

 

265 נשים בריטיות לאחר גיל המעבר חולקו ל-3 קבוצות: בקבוצה אחת קיבלו הנשים תוסף עם 400 יחידות ויטמין D, בשנייה קיבלו 1,000 יחידות ובשלישית קיבלו פלצבו.

 

המחקר נמשך שנה, וכל הנשים התחילו עם הטיפול באותו הזמן, כדי לוודא שכולן יחשפו באותה מידה לאור השמש – גם הוא משפיע על רמות הוויטמין בגוף.

 

מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות שקיבלו תוסף והקבוצה שקיבלה פלצבו ברמות בדם של סך הכולסטרול, כולסטרול LDL, כולסטרול HDL, טריגליצרידים או חלבון C-reactive המהווה סמן לדלקתית – כולם גורמי סיכון מוכרים למחלות לב.

 

בנוסף, לא היו הבדלים בעמידות לאינסולין או בלחץ הדם. החוקרים מאוניברסיטת Aberdeen ציינו כי לחץ הדם ירד בקיץ ועלה בחורף בכל הקבוצות, אך מדובר בשינויים עונתיים שאין להם קשר לתוספי ויטמין D.

 

 

Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism |October 2012