מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםקרוהן והיריון – מה שחשוב לדעת

קרוהן והיריון – מה שחשוב לדעת

האם מחלת קרוהן משפיעה על הפוריות? מה חשוב לנשים עם קרוהן שמבקשות להיכנס להיריון לדעת? האם ניתן להחזיק הריון תקין עם סטומה? והאם צריך לשנות את הטיפול התרופתי? מדריך מקיף

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: פרופ' אריאלה שטרית
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית שמלווה בתסמינים אופייניים, לרבות כאבי בטן, שלשולים חמורים, עייפות, אובדן משקל ותת תזונה, המופיעים על פי רוב במחזורים – מחמירים בתקופות של התקלחויות ומפסיקים להפוגות.

 

ככלל, נשים עם קרוהן יכולות לקיים הריונות מוצלחים ולידות תקינות, כשהמסר החשוב יותר הוא למקסם ככל שניתן את רמת בריאותה של האישה במהלך ההיריון. לדברי פרופ' אריאלה שטרית, מנהלת היחידה למחלות מעי דלקתיות בהיריון (יחידת IBD MOM) במערך הגסטרו-כירורגי במרכז הרפואי שערי צדק, "חשוב להיוועץ ברופא המטפל, להתאים את הטיפול הרפואי לקרוהן להיריון ולהתמיד בו, מאחר והפסקת הטיפול עלולה לגרום לבעיות ולהתלקחויות בהיריון ולהוביל לסיבוכים מיילדותיים שונים".

 

 

ההשפעה של מחלת קרוהן על פוריות

 

ככלל, הפוריות אינה נפגעת במקרה של התפתחות מחלות מעי דלקתיות, ומחקרים מדגימים כי גברים ונשים עם קרוהן שלא עברו ניתוחים למחלה ואינם בתקופת התלקחות מציגים שיעורי פוריות דומים לאלו שמקובלים באוכלוסייה הכללית.

 

מחקרים גם לא מזהים השפעה ספציפית של מרבית התרופות לקרוהן על סיכויי הפוריות. לעתים מופיעות בעיות פריון אצל חולי קרוהן, אך יש לזכור כי גם בציבור הרחב כ-10% עד 15% יתמודדו עם בעיות ביכולת הפוריות.

 

בתקופות של התלקחות וכן לאחר ניתוחים לקרוהן נרשמת לעתים ירידה מסוימת ביכולת הפוריות. לפי הערכות ממחקרים, כ-70% עד 90% מהחולים בקרוהן נדרשים לעבור ניתוח במעי בשלב כלשהו על רקע החמרה במחלה, אך כיום רוב הניתוחים אינם מסכנים את יכולת הפוריות.

 

לדברי פרופ' שטרית, "נשים עם מחלת קרוהן פעילה עשויות לחוות פגיעה בפוריות, שאופיינית לרוב למצבים של תהליך דלקתי שמערב את האגן, ומלווה גם בפגיעה בחשק המיני. בעבר ניתוחי כריתה של המעי הגס ויצירת סטומה היו נעשים בגישה פתוחה, והובילו לסיכון מוגבר להידבקויות רקמות באגן שהיו פוגעות במעבר של הביצית המופרית לרחם וביכולת הפריון ומצריכות טיפולי הפריה חוץ גופית. כיום, כשהניתוחים הללו מבוצעים בגישה לפרוסקופית – שיעורי ההידבקויות באגן ירדו משמעותית ויכולת הפריון ברוב הניתוחים נשמרת".

 

מחקר שמבוסס על נתוני 27,331 מאובחנות עם מחלות מעי דלקתיות בגילי הפוריות (44-15) מנתוני רשם מרכזי בשבדיה, שממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2020 של כתב העת Journal of Crohn's and Colitis, מעלה כי לחולות קרוהן יכולת פוריות הנמוכה ב-12% בהשוואה לקבוצת ביקורת באוכלוסייה הכללית, כשהגורמים שמשפיעים לרעה על הפוריות כללו מחלה חמורה, ניתוחים לקרוהן ומעורבות של פי הטבעת (פריאנאלית).

 

אצל גברים עם קרוהן, מאמר שפורסם באוגוסט 2016 בכתב העת World Journal of Gastrointestinal Pharmacology and Therapeutics מעלה כי בין הגורמים שעשויים להשפיע על סיכויי הפוריות של המאובחנים במחלה נמנים דלקתיות פעילה (התלקחות), תזונה לקויה, שתיית אלכוהול, עישון סיגריות, תרופות שונות וניתוחים. בין השאר נמצא כי ניתוחים מסוג פרוקטוקולקטומי המשמשים להסרה של המעי הגס והרקטום, אשר מקובלים בעיקר במצבים של קוליטיס כיבית אך נערכים לעתים גם בחולי קרוהן – עלולים לפגוע ביכולת התפקוד המיני של הגבר ובכך לפגוע בסיכויי הזוג להרות. 

 

במידה ואובחן קרוהן אצל אחד מבני הזוג וקיים קושי להרות – מחקרים מראים כי סיכויי ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) לאנשים עם קרוהן דומים לאלה שמתועדים באוכלוסייה הכללית.

 

עוד נמצא במחקרים כי התרופות הסיסטמיות מטוטרקסט וסולפהסלזין עשויות להשפיע לרעה על יכולת הפוריות בקרב נשים וגברים עם קרוהן, ולחולי קרוהן המטופלים בהן ומבקשים להביא ילדים לעולם מומלץ להחליפן בהיוועצות עם הרופא המטפל לתרופות אחרות – זאת למרות שהראיות על השפעות התרופות על פוריות עדיין נחשבות לראשוניות. ולפי עמדת קונצנזוס של האיגוד הרפואי האירופי לקרוהן וקוליטיס (ECCO) שפורסמו  בפברואר 2015 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis, אין כיום עדויות על תרופות לקרוהן וקוליטיס שמשפיעות על פוריות האישה, וישנן ראיות רק לגבי השפעות של סולפהסלזין על פוריות הגבר.

 

מאמר מיפן שפורסם באוגוסט 2016 בכתב העת World Journal of Gastrointestinal Pharmacology and Therapeutics מצא כי גברים עם מחלות מעי דלקתיות שמטופלים בסולפהסלזין חשופים לירידה בספירת הזרע ובתנועתיות הזרע וכך לבעיות פריון. עם זאת, ברוב המקרים ספירת הזרע שבה להיות תקינה כשלושה חודשים לאחר הפסקת הטיפול בתרופה.

 

עד כה לא נמצאו עדויות בספרות הרפואית על השפעות של התרופות הביולוגיות לקרוהן על סיכויי הפוריות של חולות וחולים במחלה.

 

 

לפי נייר עמדה של האיגוד הרפואי האירופי לקרוהן וקוליטיס (ECCO) שפורסם בפברואר 2015 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis, אין ראיות שתומכות בהשפעה של מחלות מעי דלקתיות על יעילותם של אמצעי מניעה להיריון, לרבות גלולות נגד היריון, וככלל נטילת גלולות גם לא זוהתה בעבודות כגורם שעשוי להשפיע לרעה על מהלך המחלה. עם זאת, עבור חלק מהנשים עם קרוהן גלולות אינן מתאימות.

 

"יש לשים לב שנשים רבות עם קרוהן נוטות לשלשל ולכן גלולות פחות מתאימות עבורן כי הגוף לא יספוג אותן, והן נדרשות לאמצעי מניעה אחרים כמו מדבקות או טבעת. כמו כן, מומלץ על גלולות עם תכולת אסטרוגן נמוכה יותר, שכן לנשים עם מחלה פעילה, גלולות המכילות ריכוזים גבוהים של אסטרוגן מעלות את הסיכון לקרישיות יתר", מסבירה פרופ' שטרית.

 

תכנון הריון עם קרוהן

 

מומלץ לנשים עם קרוהן שמבקשות להיכנס להיריון לתכנן את ההיריון בתקופה של הפוגה ולהיוועץ בנושא בטרם הכניסה להיריון עם הרופא המטפל. לפי נייר העמדה של האיגוד האירופי לקרוהן וקוליטיס משנת 2015, יש עדויות כי מחלת קרוהן פעילה עשויה להשפיע לרעה הן על יכולת הפוריות של נשים חולות והן על הסיכויים להיריון תקין. על כן לנשים עם קרוהן שמבקשות להרות מומלץ להיוועץ ברופא המטפל במחלה ולהשיג לפני כן הפוגה בקרוהן באמצעים תרופתיים ונוספים.

 

השליטה על מהלך מחלת הקרוהן ופעילותה במהלך ההיריון היא קריטית לשמירה על היריון תקין, מאחר ומחלה לא יציבה שמלווה בהתלקחויות מעלה את הסיכון לסיבוכים מיילדותיים בהיריון ובלידה, גם לאם וגם לעובר המתפתח.

 

לפי עבודות, כשתהליך ההתעברות מתרחש במהלך הפוגה מהמחלה, כשליש מהנשים עם קרוהן חוות הידרדרות במהלך ההיריון המלווה בהתלקחויות – שיעורים דומים לאלו שנצפים גם בקרב נשים עם קרוהן שאינן בהיריון. עם זאת, במידה וההתעברות מתרחשת במהלך מחלה פעילה (בתקופה של התלקחות) – כשני שליש מהנשים יסבלו ממחלה פעילה במהלך ההיריון. מכאן שככל שההיריון יחל תחת הפוגה – כך גדלים הסיכויים שיעבור באופן תקין וללא אירועים מיוחדים.

 

לדברי פרופ' שטרית, "מבחינתי הביקור הטרום היריוני הוא החשוב ביותר, כי חשוב שההיריון יהיה תחת מחלה שקטה, כשמטופלת נוטלת את כל התרופות למחלה המותרות בהיריון כפי שצריך, וכשהיא במצב תזונתי נאות וללא חסרים תזונתיים ולאחר גמילה מעישון, ובמצבים אלה – הסיכוי שתחווה היריון טוב ותקין הוא גבוה".

 

ההשפעה של מחלת קרוהן על מהלך ההיריון

 

חשוב לדעת כי רוב הנשים עם קרוהן שמבקשות להביא ילדים לעולם יעברו הריונות תקינים שיסתיימו בהולדת ילדים בריאים. עם זאת, ככל שמחלת הקרוהן פעילה יותר ומלווה בריבוי התלקחויות – כך גובר הסיכון להיריון בסיכון לסיבוכים מיילדותיים שונים. התלקחות בתחילת ההיריון מעלה את הסיכון להפלות, ואילו התלקחות בהמשך ההיריון עלולה להוביל ללידה מוקדמת, לידת פגים/ תינוקות במשקל לידה נמוך וצורך בניתוח קיסרי דחוף.

 

מחקר שבוצע במכון הלאומי לבריאות בארה"ב ועקב אחר 177 חולות קרוהן הרות, שממצאיו פורסמו עוד בשנת 1990 בכתב העת Gastroenterology זיהה סיכון מוגבר פי 3.1 ללידה מוקדמת אצל חולות קרוהן שהרו, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים מציעים כי ייתכן והמחלה המלווה בדלקתיות במערכת העיכול משפיעה על המערכת החיסונית של היולדת באופן שמאיץ צירי לידה בשלב מוקדם להיריון. עוד משערים החוקרים כי לידה מוקדמת עשויה להיות קשורה לרמות גבוהות של פרוסטגלנידינים שתועדו אצל נשים הרות עם קרוהן. פרוסטגלנדינים הם הורמונים המופרשים בגוף שמאיצים התפתחות צירי לידה. יתכן גם כי גורמים נוירולוגים שמושפעים בעקבות מחלת הקרוהן הפוגעים בתפקוד שרירים חלקים בקיבה – עשויים להשפיע על שרירים חלקים ברחם ולעורר לידות מוקדמות.

 

מטה אנליזה מבריטניה שפורסמה ביוני 2007 בכתב העת Gut מעלה כי לנשים עם מחלות מעי דלקתיות סיכון גבוה יותר מפי 2 ללדת תינוקות במשקל לידה נמוך.

 

במהלך ההיריון נדרש מחולות קרוהן להמשיך לקבל את הטיפול התרופתי למחלה, בכפוף לשינויים הנדרשים בתמהיל התרופות בהתאם לסיכון לרעילות לעובר, כדי להגדיל את הסיכויים להפוגה מתמשכת במחלה לכל משך ההיריון. ככלל, הסיכון של טיפול תרופתי להיריון ולעובר נמוך מהסיכון להשפעה שלילית של התלקחות המחלה על התפתחות העובר, ההיריון והלידה.

 

אם תסמיני מחלת הקרוהן מוחמרים במהלך ההיריון – יש לפנות מיד לרופא המטפל במחלה להתייעצות.

 

לפי הנהוג בישראל – כל היריון של אישה עם קרוהן מוגדר כהיריון בסיכון שדורש את הפניית המטופלת בשלב כלשהו בהיריון ליחידה להיריון בסיכון בבית החולים בו היא בוחרת ללדת.

 

בדיקות מעקב אחר קרוהן בהריון

 

במהלך ההיריון עשויה המטופלת להידרש לבדיקות דם כדי לנטר את מהלך המחלה. במידה ונדרשת בדיקת קולונוסקופיה – מומלץ לבצעה בעיקר במהלך השליש השני, בין החודשים הרביעי והשישי להיריון (יותר מאשר בשליש הראשון או בשליש השלישי), וניתן אף לבצעה בהיריון תחת הרדמה (סדציה).

 

במהלך הריון יש להימנע מבדיקות הדמיה הכרוכות בחשיפה לקרינה מייננת, לרבות צילומי רנטגן ובדיקות סי.טי וכן בדיקות אבחנתיות ברפואה גרעינית – שעלולות לפגוע בעובר.

 

תוספי תזונה לנשים הרות עם קרוהן

 

החל משלב תכנון ההיריון ובמהלכו מומלץ לנשים עם קרוהן על נטילת חומצה פולית במינון של 5 מ"ג ליום שהוא גבוה משמעותית מהמינון שמומלץ לנשים הרות בריאות (400 מיקרוגרם ליום) לצורך מניעת מומים בתעלת העצבים של העובר.

 

כמו כן, בהתאם לממצאי בדיקות דם למעקב אחר חוסרים תזונתיים, נדרשים לעתים תוספי ברזל לטיפול במחסור בברזל ואנמיה ששכיחים במהלך הריון עם קרוהן, תוספי ויטמין B12 וכן תוספי ויטמין D במצבים של מחסור בוויטמין זה, אשר מזוהה אצל רבות מהמטופלות.

 

מחקר מקנדה שבוצע בקרב 65 נשים הרות עם קרוהן, ופורסם באפריל 2000 בכתב העת American Journal of Gastroenterology מצא כי שכיחות האנמיה אצלן (6.2%) גבוהה פי 2 יותר בהשוואה לנשים הרות בקבוצת ביקורת (3.1%).

 

השפעת ההיריון על פעילות מחלת הקרוהן בהמשך

 

ישנן עדויות מסוימות בספרות הרפואית ולפיהן היריון עשוי דווקא להשפיע לטובה על מהלך מחלת הקרוהן של נשים. לפי מחקר מאיטליה שפורסם עוד בשנת 1996 בכתב העת Italian Journal of Gastroenterology, לנשים עם קרוהן יש סיכוי נמוך יותר להתלקחויות בשלוש השנים שלאחר הלידה בהשוואה לשנים שלפני ההיריון. גם חוקרים מדנמרק שבחנו את התופעה דיווחו ביולי 2006 בכתב העת American Journal of Gastroenterology, כי בשנים לאחר לידה חלה ירידה של 85% בשכיחות ההתלקחויות אצל חולות קרוהן מממוצע של 0.76 התלקחויות לשנה לממוצע של 0.12 התלקחויות בלבד לשנה, אם כי לא נמצאה השפעה של ההיריון על הסיכוי להזדקק לניתוחים לקרוהן.

 

יש לציין כי בעבודות שבחנו את הנושא לא בוצעה עד כה בדיקה משמעותית לאפשרות של משתנים מתערבים שעשויים להשפיע על הממצאים, למשל עישון סיגריות.

 

מעבר לכך, אין עדויות כי הלידה עצמה משפיעה אצל נשים הרות עם קרוהן לטובה או לרעה על הסיכון להתלקחויות בימים שאחריה, כל עוד הנשים ממשיכות בטיפול אחזקה תרופתי למחלה.

 

מהלך הלידה בנשים עם קרוהן

 

נייר העמדה של האיגוד האירופי לקרוהן וקוליטיס משנת 2015 קובע כי ההחלטה על אופן הלידה המומלץ לנשים הרות עם מחלות מעי דלקתיות צריכה להתבצע בכל מקרה לגופו, בהתאם להיוועצות בין רופא הגסטרו והגינקולוג, ולהתבסס בעיקר על אינדיקציות מיילדותיות של העובר.

 

לפי נייר העמדה לידה בניתוח קיסרי מומלצת במצבים של מחלה דלקתית פעילה באזור פי הטבעת (האזור פריאנאלי) והרקטום. כמו כן, ברוב המקרים מומלץ על ניתוח קיסרי גם לנשים עם קרוהן שמחוברות לסטומה לאחר ניתוח, אם כי ההחלטה בנושא צריכה להתקבל בכל מקרה באופן פרטני. במצבים אלה, ניתוח קיסרי עשוי להפחית את הסיכון לנזקים בשרירי האגן והפרינאום שעשויים להשפיע בהמשך על היכולת למתן צואה. לדברי פרופ' שטרית, "אצל מרבית המטופלות ניתן לעודד לידה רגילה, למעט נשים עם מחלה פריאנלית (המערבת את אזור פי הטבעת) עם פיסטולות והפרשות אקטיביות. במקרים אלה יומלץ על ניתוח קיסרי כדי שלא לסכן את תפקוד הסוגרים. כמו כן, אצל מטופלות שעברו כריתה שלמה של המעי וסטומה מומלץ על ניתוח קיסרי כדי שלא לפגוע בפאוץ' במהלך הלידה".

 

הריון עם סטומה
 

ככלל, היריון ולידה לנשים עם סטומה נחשבים לבטוחים, תחת מעקב רפואי הולם. עם זאת, למהלך ההיריון עשויה להיות השפעה על הסטומה – הפיום להוצאת הצואה, שעשוי להשתנות במבנהו ולהתרחב ככל שהבטן גדלה, אם כי ברוב המקרים ישוב לממדים תקינים לאחר הלידה.

 

ישנם מקרים שבהם התפתחות העובר ברחם וגדילתו עשויים להוביל לחסימה זמנית של פתח הפיום, ובמקרים אלה לרוב ניתנות בשלב הראשון הנחיות לשינויים תזונתיים כדי לפתוח את החסימה.

 

לעתים בשליש האחרון להיריון עשויה להיות גם הפרשה מוגברת של צואה דרך פתח הפיום, אם כי לרוב קצב ההפרשות שב להיות תקין לאחר הלידה.

 

בחלק מהמקרים לידה עם סטומה עשויה להתבצע כלידה ואגינאלית, אם כי ישנם מצבים מסוימים בהם נדרש ניתוח קיסרי.

 

ההשפעה של הריון עם קרוהן על בריאות היילוד

 

למרות ראיות ממחקרים ישנים ולפיהן הריון עם קרוהן עשוי להשפיע על בריאות היילוד – הרי שההבנה שמתחדדת בשנים האחרונות היא כי רובן המוחלט של העבודות לא מזהות עלייה בסיכון למומים מולדים בקרב תינוקות לנשים עם קרוהן.

 

מספר מחקרים מזהים עלייה בסיכון למומים ספציפיים. מחקר מקנדה שפורסם ביוני 2020 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis זיהה בקרב יילודים לחולות קרוהן שהרו סיכון גבוה ב-90% יותר למומים מולדים שמתבטאים בפגיעה בדופן הבטן, לרבות 'גסטרוסכיזיס' (יציאת איברים במערכת העיכול של התינוק – ובעיקר המעי – אל מחוץ לגוף דרך חור בסמוך לטבור), 'אומפלוצלה' (פגם בקרום הבטן) או בקע סרעפתי מולד.

 

מעבר לאלה, יש לזכור כי על רקע ההנחה הנהוגה כיום כי מחלות מעי דלקתיות מתפתחות עקב שילוב נסיבות גנטיות, ביולוגיות וסביבתיות שונות, נמצא כי ילדים להורים עם מחלות מעי דלקתיות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות אלה בעצמם בעתיד. ככלל, מחקרים בתחום מעלים כי לילדים להורה אחד עם קרוהן יש סיכויים של 5% עד 10% לפתח את המחלה, ולשני הורים עם מחלות מעי דלקתיות – הסיכון למחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן או קוליטיס אצל הילד נאמד כבר בכ-30%. 

 

לפי מחקרים, במחלת הקרוהן הסיכון להורשת המחלה מהאם ליילוד גבוה יותר מאשר הסיכון להורשה מהאב ליילוד, וכמו כן, לתינוקות ממין נקבה סיכון גבוה יותר לפתח קרוהן על רקע תחלואה של אחד ההורים בהשוואה לסיכון של תינוק ממין זכר.

 

טיפולים לקרוהן במהלך ההיריון

 

הריון עם קרוהן דורש לעתים התאמות בטיפול למחלה, תוך היוועצות עם הרופא המטפל במחלה.

 

חלק מהאנשים עם קרוהן נדרשים לטיפול במזון רפואי למחלה, ולפי היידוע כיום צריכת מזון מסוג זה כתוסף לתזונה או לטיפול בהתלקחות במהלך ההיריון נחשב לבטוח.

 

 ניתוחים לקרוהן עשויים אף הם להתבצע במידה ונדרשים במהלך ההיריון במצבי חירום.

 

באשר לתרופות לקרוהן, לפי הראיות הידועות נכון להיום, למעט התרופות מטוטרקסט (מקבוצת האימונומודולטורים) וקסלג'אנז (מולקולה קטנה) שהוכחו כרעילות לעובר ומעלות את הסיכון למומים מולדים, שאר התרופות לקרוהן נחשבות לבטוחות בהיריון – ואף נדרש להמשיך ליטול אותן באופן סדיר למשך כל ההיריון, תחת מעקב רפואי הולם, כדי למנוע התלקחויות שעלולות לסכן את בריאות האישה והעובר.

 

אמינוסליצילאטים

 

התרופות מקבוצת האמינוסליצילאטים (5-ASA) ובהן התרופה הוותיקה סולפהסלזין עשויות לפי מחקרים מסוימים להעלות באופן מתון את הסיכון ללידה מוקדמת וללידת תינוקות במשקל לידה נמוך, אך מאחר ואינן מעלות את הסיכון למומים עובריים – מקובל להמשיך להשתמש בהן בהיריון.

 

סטרואידים

 

מומלץ להימנע מטיפול בסטרואידים בשליש הראשון להיריון מאחר ומחקרים הראו כי בשלב זה הם מעלים באופן מתון את הסיכון לחיך שסוע, אם כי מחקרים חדשים מצביעים פחות על קשר מסוג זה. כשיש התלקחות של קרוהן בתחילת הריון – מומלץ שלא לטפל בסטרואידים כדי לחסוך חשיפה ממושכת לתרופות אלה לכל משך ההיריון, ומומלץ לטפל בתרופות ביולוגיות, אולם אם מתרחשת התלקחות לקראת סוף ההיריון – ניתן להיעזר בסטרואידים, תוך ניטור ומעקב לסיבוכים שנקשרו לשימוש בסטרואידים בהיריון, לרבות סוכרת היריון ויתר לחץ דם בהיריון.

 

אימונומודולטורים

 

התרופות מקבוצת האימונומודולטורים לרוב מומלצות לשימוש גם במהלך ההיריון, למרות ממצאים שנויים במחלוקת לגבי השפעתן על מומים מולדים – שכן הסיכון לעובר וליולדת ממחלה פעילה בהיריון נחשב לגבוה יותר.

 

השימוש בתרופה מטרוקסט מקבוצת האימונומודולטורים אסור בהיריון, מאחר והתרופה הוכחה כרעילה לעובר (טרטוגנית), וזאת גם אם היא נלקחה על ידי הגבר המפרה. על כן, בשלב תכנון היריון – נשים וגברים עם קרוהן כאחד נדרשים להפסיק ליטול מטוטרקסט לפחות שלושה עד שישה חודשים לפני תחילת הניסיונות להיכנס להיריון באופן טבעי או בטיפולי הפריה, מאחר וחולף זמן עד שהגוף מתנקה מהתרופה.

 

מולקולות קטנות

 

אחד החידושים בטיפול בקרוהן וקוליטיס מעבר לתרופות הביולוגיות הן תרופות המבוססות על מולקולות קטנות, שתורמות לעתים לשימור של הפוגות למשך שנים. התרופה היחידה שרשומה כיום בישראל לקרוהן מקבוצה זו היא קסלג'אנז והיא אסורה לשימוש בהיריון מאחר והיא נקשרה לעלייה בסיכון למומים מולדים. למטופלות בתרופה מומלץ להפסיק את נטילתה ארבעה שבועות לפני הריון מתוכנן.

 

תרופות ביולוגיות

 

המידע על בטיחות השימוש בתרופות הביולוגיות לקרוהן בהיריון עדיין נחשב גולמי ומצטבר כל העת. עם זאת, לפי הידוע כיום, תרופות אלה בטוחות לשימוש בהיריון, ואף מומלצות לנשים עם התלקחויות בתחילת ההיריון – כדי לשמר הפוגה לאורך זמן.

 

לדברי פרופ' שטרית, "עיקר הידע הצטבר על בטיחות השימוש בתרופות מקבוצת 'נוגדי TNF אלפא', וכיום ידוע שתרופות אלה לא עוברות את השליה במחצית הראשונה של ההיריון, ובהמשך ובעיקר בשליש האחרון להיריון הן עוברות את השליה, אך השפעתן קטנה בהשוואה לסיכון של מחלת קרוהן פעילה בהיריון. מחקרים שנעשו על התרופות טיסברי, אנטיביו וסטרלה, חלקם במחלקה שלנו, זיהו השפעה דומה לזו שמתוארת בתרופות מקבוצת 'נוגדי TNF אלפא', ללא השפעה על התפתחות העובר ונטייה לזיהומים או לאלרגיות בהיריון. מה שמנחה אותנו בהחלטה על טיפול תרופתי ביולוגי בהיריון הוא בריאותה של המטופלת, שהוא חשוב בהרבה מהסיכון הפוטנציאלי לעובר שספק אם בכלל קיים".

 

הנקה עם קרוהן

 

ככלל לפי מחקרים, הנקה נחשבת לבטוחה לחולות קרוהן תחת טיפול תרופתי, למעט התרופה מטוטרקסט שאסורה לשימוש בקרב נשים מיניקות. "גם באשר לתרופות הביולוגיות, בדקנו וראינו כי המעבר שלהן לחלב האם ממש מזערי, אם בכלל", מבהירה שטרית.

 

יש לציין כי בנשים שנדרשות לטיפול בסטרואידים לאחר הלידה – יש להמתין ארבע שעות לאחר נטילת הכדור לפני הנקה.

 

יתרה מזאת, יש מחקרים שמצביעים על אפקט מגן בהנקה מפני התפתחות קרוהן וקוליטיס באוכלוסייה הכללית ובקרב ילדים להורים עם המחלה. מטה אנליזה של חוקרים אמריקאים ואוסטרלים לרבות מאוניברסיטת הרווארד, שסיכמה 35 מחקרים בתחום וממצאיה פורסמו בנובמבר 2017 בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics, מעלה כי הנקה מפחיתה ב-29% את הסיכון להתפתחות קרוהן לאורך החיים.

 

ההתמודדות עם קרוהן עשויה להקשות על יכולת ההנקה, ובמקרים הנדרשים מומלץ להיוועץ ביועצות הנקה.

 

 

פרופ' אריאלה שטרית היא מנהלת היחידה למחלות מעי דלקתיות בהיריון (יחידת IBD MOM) במערך הגסטרו-כירורגי במרכז הרפואי שערי צדק

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2021

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: