קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםמהם הגורמים לקרוהן וקוליטיס כיבית?

מהם הגורמים לקרוהן וקוליטיס כיבית?

האם תזונה יכולה להשפיע על הסיכון למחלות מעי דלקתיות? האם לחץ עלול להוביל להתפתחות של קרוהן או קוליטיס? וכיצד משפיע עישון על הסיכון למחלות מעי דלקתיות? ריכזנו מידע על הגורמים שנקשרו להתפתחותן של מחלות מעי דלקתיות

מאת דן אבן
תגובות 1

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בישראל מוערך כי 35,000 איש סובלים ממחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, ובקהילה הרפואית והמדעית עדיין לא יודעים להצביע במדויק על הגורמים להתפרצותן. עם זאת, מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצביעים על קשרים בין גורמים שונים - גנטיים וסביבתיים - לבין התפתחות של קרוהן וקוליטיס.

 

ככלל, ההנחה המקובלת היא שמחלות מעי דלקתיות נגרמות משילוב גורמים גנטיים, גורמים הקשורים בתפקוד המערכת החיסונית וגורמים סביבתיים. מערכת העיכול מכילה באופן נורמאלי חיידקים רבים "מועילים" במעיים המוגנים מפני פעילותה של המערכת החיסונית של הגוף. במחלות מעי דלקתיות, חיידקים אלה נתפסים בטעות כפולשים לגוף, והמערכת החיסונית מייצרת נגדם תגובה דלקתית, שמתפתחת לכדי דלקת כרונית, עיבוי דפנות המעי והתפתחות התסמינים האופייניים. ייתכן שחומרים זרים (אנטיגנים) בסביבה גורמים באופן ישיר לדלקת, או מעוררים את מערכת ההגנה של הגוף ליצירת דלקת מתמשכת ללא בקרה. החוקרים מאמינים שברגע שמערכת החיסון של החולה "פועלת", היא אינה יודעת כיצד "להיכבות" בזמן הנכון. כתוצאה מכך, הדלקת פוגעת במעיים וגורמת לתסמיני מחלת מעי דלקתית כרונית. מסיבה זו, מטרת הטיפול העיקרית היא לווסת את מערכת החיסון של החולים בצורה טובה יותר.

 

לפי סקירה שפורסמה במארס 2013 בכתב העת הקנדי למחלות מעי דלקתיות, למרות גורמי סיכון סביבתיים רבים שמיוחסים במחקרים למחלות מעי דלקתיות, רבות מהעבודות אינן מציגות ממצאים עקביים, ונדרשים מחקרים נוספים לבחינת הקשרים שתועדו. כמו כן, בסקירה נשמעת קריאה לביצוע "מחקרים מהדור החדש" לבחינת גורמי סיכון לקרוהן וקוליטיס בהתבסס על הסיכון הגנטי לפתח את המחלות.

 

פלורת המעיים ומחלות מעי דלקתיות

 

המעי בגופנו מכיל בדרך קבע אוכלוסייה שלמה של חיידקים הקרויה בשם 'פלורת המעיים' – חיידקים הנמצאים במצב תקין במערכת העיכול, אחראים על הסביבה החומצית המסייעת לפירוק המזון וכן מונעים זיהומים מסוימים ואחראים על רמות של רכיבים חיוניים לגוף שמקורם במזונות, כגון ויטמין K

 

הרכב החיידקים במעי הוא חלק מהרכב החיידקים הטובים הכולל שמאכלסים את גוף האדם – המיקרוביום שחשיבותו במניעת מחלות ומצבים רפואיים כרוניים מודגשת בשנים האחרונות במחקרים רבים. חוסר איזון של המיקרוביום שקרוי ברפואה 'דיסביוסיס' נקשר במחקרים למחלות ומצבים רפואיים מגוונים, לרבות מחלות במערכת העיכול – ובכללן מחלות מעי דלקתיות וכן טרשת נפוצהסוכרת סוג 1סוכרת סוג 2, אלרגיות, אסתמה ואף אוטיזם. לאחרונה אף עולה הקשר בין חיידקי המיקרוביום לבין התפתחות סוגים שונים של סרטן.

 

פלורת המעי מהווה גורם מפתח בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות. מחקרים שונים העלו כי פלורת המעי של אנשים עם מחלות מעי דלקתיות שונה מאוכלוסיית החיידקים אצל אנשים שאינם לוקים במחלה. כך, למשל, מחקר אמריקאי ממארס 2014 העלה כי פלורת המעי של אנשים עם קרוהן מאופיינת ביותר זנים מזיקים ופחות זנים טובים של חיידקים. עם זאת, עד היום לא ברור האם שינויים בפלורת המעי מהווים גורם סיכון למחלות או תוצאה שלהן. 

 

לפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) שבוצעה על סמך סקירת ספרות ופורסמה בדצמבר 2017 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis, העלייה בניתוחים קיסריים במדינות המערב משיקה לעלייה מקבילה בשכיחות מחלות מעי דלקתיות, כשההסבר לקשר אפשרי בין השניים הוא בפלורת המעי של האם ההרה שאינה עוברת ברובה לתינוק הנולד בניתוח קיסרי בהשוואה לתינוק שנולד בלידה וגינאלית רגילה.

 

בשנים האחרונות גוברת ההבנה בקהילה הרפואית והמדעית על היכולת לחולל שינויים משמעותיים בהרכב החיידקים בגוף (המיקרוביום) לרבות בפלורת המעי – באמצעות שינויים תזונתיים שעשויים גם להגן מפני התפתחות מחלות מעי דלקתיות. מחקרים אלו מבוצעים בשנים האחרונות גם בישראל, במסגרת מכון ויצמן.

 

תגליות בדבר הקשר בין פלורת המעי לקרוהן וקוליטיס עשויה להוביל בעתיד לפיתוח אמצעים לאבחון מהיר של המחלות ואף לטיפול בהן. על בסיס הקשר שבין פלורת המעי למחלות מעי דלקתיות כבר פותחו בשנים האחרונות טיפולי השתלת צואה (FMT, קיצור של Fecal Microbiota Transplantation), שבמסגרתן נלקחת צואה מתורם בריא ומועברת למעיים של חולה עם מחלת מעי דלקתית במטרה לשחזר מיקרוביום בריא במעי – טיפול שהוכח כיום במחקרים שונים כיעיל לקרוהן ולקוליטיס כיבית ואף יותר למצבים של זיהום בחיידק הקלוסטרידיום. עם זאת, עד כה מעטים הפרסומים המדעיים המבוקרים לגבי הצלחתה של השתלת צואה במחלות מעי דלקתיות; וייתכן כי בחלק מהמקרים קיימת "הטיית פרסום" חזקה ביותר שבמסגרתה הצלחות מפתיעות גוררות פרסום מיידי מרגש בעוד אין נטייה לספר על מקרי כשלון. כמו כן, מחקרים עדיין בוחנים מהו הרכב המיקרוביום האולטימטיבי שצריך לשמש במקרה של השתלות מסוג זה – להעלאת שיעורי היעילות של הטיפול.

  

גיל

 

למרות שניתן לפתח מחלות מעי דלקתיות בכל גיל, קרוהן מתפרצת בשכיחות גבוהה יותר בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים בגילי 35-15, ואילו קוליטיס מאובחנת לרוב בשנות השלושים לחיים.

 

גורמי סיכון גנטיים לקרוהן וקוליטיס

 

מחקרים מזהים נטייה גנטית לפתח קרוהן וקוליטיס, ולפי עבודות ל-5% עד 20% מהחולים יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל ממחלת מעי דלקתית כלשהי - הורה, ילד או אח/ות. 

 

מחלות מעי דלקתיות ככלל שכיחות יותר בקרב אוכלוסיות ממוצע מזרח אירופי, לרבות יהודים אשכנזים. עם זאת, בשנים האחרונות מדווח על עלייה בתחלואה באוכלוסיות נוספות.

 

המקור הגנטי של מחלות מעי דלקתיות עדיין אינו ידוע לאשורו, אולם עבודות מסוימות זיהו סמנים גנטיים ייחודיים בקרב החולים. לפי עבודה מגרמניה שהופיעה בינואר 2015 בכתב העת  Scandinavian Journal of Gastroenterology, עד כה תועדו מעל ל-160 סמנים גנטיים מסוגים שונים המיוחסים למחלות מעי דלקתיות, לרבות אלו האחראים על ויסות המעי ותפקוד המערכת החיסונית. סמנים אלו עשויים להסביר 13.6% מהאבחונים של קרוהן ו-7.55 מהמקרים של קוליטיס כיבית.

 

גורמי סיכון סביבתיים למחלות מעי דלקתיות

 

מחקרים קושרים בין גורמים סביבתיים רבים לבין סיכון מוגבר להתפתחות קרוהן וקוליטיס כיבית, אם כי מידת השפעתם והשילוב בינם לבין גורמים גנטיים עדיין לא נחקרו לאשורם.

 

עישון

 

סיגריות - שמהוות גורם סיכון להתפתחות מחלות רבות - נקשרו במחקרים למחלות מעי דלקתיות – ובעיקר לקרוהן. במחקר שהתפרסם בספטמבר 2014 בכתב העת Gut עישון זוהה כאחד מגורמי הסיכון הבולטים למחלות מעי דלקתיות: עישון בהווה העלה פי 4.3 את הסיכון לקרוהן ועישון בעבר העלה פי 2.03 את הסיכון לקוליטיס.

 

בעבודה מקיפה במיוחד, ביולי 2012 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת American Journal of Gastroenterology על סמך נתונים של 229,111 נשים מתוך Nurses’ Health Study כי עישון בהווה העלה ב-90% את הסיכון לקרוהן, ועישון בעבר העלה ב-35% את הסיכון למחלה. ככל שהתארכו השנים של עישון סיגריות, כך הסיכון לקרוהן גדל, ואילו הפסקת עישון לוותה בירידה הדרגתית בסיכון. ביחס לקוליטיס כיבית תואר דפוס שונה, ועישון בהווה לא העלה את הסיכון למחלה, אולם עישון בעבר העלה ב-56% את הסיכון לקוליטיס, ובקרב אנשים שהפסיקו לעשן הסיכון להתפתחות המחלה גדל. 

 

גם חשיפה פסיבית לעשן סיגריות תורמת לסיכון למחלות מעי דלקתיות: מחקר של חוקרים מבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל ואוניברסיטת הרווארד, שהתפרסם בדצמבר 2014 בכתב העת BMC Gastroenterology מצא על סמך מדגם של 603 חולים במחלות מעי דלקתיות כי הסיכון לפתח קרוהן עולה פי 2.17 בקרב אנשים שנחשפו לעשן סיגריות בילדותם בהשוואה לאחרים. לא זוהה סיכון דומה בחשיפה פסיבית לסיגריות וקוליטיס כיבית.

 

לפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) שפורסמה בדצמבר 2017 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis, עישון סיגריות הוא גורם סיכון למחלת קרוהן, המשך עישון לאחר האבחנה מחמיר את מהלך המחלה, וגמילה מעישון משפרת את מהלכה. גם באשר לקוליטיס - שהקשר בינה לבין עישון מורכב - ההמלצה היא להיגמל מעישון.

 

ניקיון יתר (תיאוריית ההיגיינה)

 

מבין כל התיאוריות שמנסות להסביר את הקשר בין גורמים סביבתיים חיצוניים למחלות מעי דלקתיות, השלטת ביותר כיום היא 'תיאוריית ההיגיינה' לפיה עלייה בשכיחותן של מחלות המשפיעות על המערכת החיסונית בעידן המודרני במדינות המערב מיוחסת להעדר חשיפה בתקופת הילדות לפתוגנים שונים, וזאת על רקע שיפור בהיגיינה בבית ובסביבה, המובילה לעלייה בסיכון לפתח תגובה חיסונית משובשת בהמשך החיים בתגובה לחשיפה לאנטיגן חדש, כמו זיהום במערכת העיכול.

 

בהתאם לתיאוריה, במספר מחקרים נמצא כי חשיפה לבעלי חיים בילדות קשורה לירידה בסיכון לפתח קרוהן וקוליטיס. לדוגמה, ביולי 2014  דווח בכתב העת European Journal of Epidemiology כי ילדים שנולדו וגדלו בחוות עם משק חי היו בסיכון נמוך ב-46% לפתח קרוהן וקוליטיס בהשוואה לאלו שגדלו בערים. כמו כן, מחקר שנערך ב-13 מחוזות בגרמניה מצא בשנת 2007 כי חשיפה לחיות משק, לרבות פרות, עיזים, כבשים וחזירים בשנה הראשונה לחיים מפחיתה את הסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות בגיל ההתבגרות.

 

במארס 2012 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת Science כי במחקר בעכברים הצליחו להראות כי חשיפתם לסביבה נטולת חיידקים בסמוך ללידה העלתה את הסיכון שיפתחו בהמשך אסתמה ומחלות מעי דלקתיות. בנוסף, חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב ומקנדה זיהו בשנת 2007 סיכון מוגבר פי 3.7 לפתח קרוהן וקוליטיס בקרב אנשים המתגוררים בערים, בעלי הכנסה גבוהה. 

 

ולמרות ריבוי מחקרים בתחום, נדרשות עבודות נוספות, ולפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) שמבוססת על סקירת ספרות ופורסמה בדצמבר 2017, אין כיום עדויות מחקריות מספקות כדי לתמוך בקשר שבין תיאורית ההיגיינה להתפתחות מחלות מעי דלקתיות.

 

ההשפעה של תזונה על הסיכון למחלות מעי דלקתיות

 

בסיכום המחקרים שנערכו עד כה בנושא תזונה והסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות - לפי האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) - תזונה עשירה בשומנים וחלבונים מן החי, תוספי תזונה ומיעוט סיבים תזונתיים – מעלה את הסיכון למחלות מעי דלקתיות. ובכיוון ההפוך – הסקירה מעלה כי אומגה 3 שעשירים בה בעיקר דגים מהים הצפוני, פחמימות בלתי נעכלות תסיסות (fermentable carbohydrates) המצויות בריכוז גבוה בדובדבנים, שזיפים, אבוקדו ופטריות, וכן טריגליצרידים בעלי שרשרת בינונית (medium-chain triglycerides) המצויים בשיעור גבוה בגבינות, חמאה, חלב, יוגורט ושמן קוקוס – עשויים להגן מפני מחלות מעי דלקתיות.

 

מחקר סקירה קודם שפורסם על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פנסילבניה במאי 2015 בכתב העת Gastroenterology קבע כי מחקרים שונים הראו קשר בין רכיבים תזונתיים לבין התפתחות מחלות מעי דלקתיות, אם כי המחקרים בנושא מוגבלים בחוסר יכולתם לאפשר גם זרוע של נבדקים המקבלים טיפול דמה (פלסבו). עם זאת, חוקרים הדגימו כיצד מזונות שונים משפיעים על תפקוד המערכת החיסונית ועל פלורת המעי, ובהתבסס בעיקר על מחקרים בבעלי חיים, נמצא כי מזונות מסוימים מפחיתים את הסיכון לדלקתיות במעי.

 

מחסור בוויטמין D

 

מחקרים מצביעים גם על חסרים בוויטמינים המשפיעים על הסיכון למחלות מעי דלקתיות, ובייחוד מחסור בוויטמין כגורם להתפתחות המחלה. לפי מחקר מאירלנד שהתפרסם במארס 2012 בכתב העת Journal of Crohn’s and Colitis - בקרב 63% מהסובלים ממחלות מעי דלקתיות מחסור בוויטמין, כפי שנמצא בבדיקות דם (כשהערך הנמדד היה נמוך מ-50 יחידות ננוגרם למ"ל).

 

סקירת מחקרים שפורסמה בינואר 2014 בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics העלתה כי מחסור בוויטמין D מעלה את הסיכון למחלות מעי דלקתיות, ממצא שחזר גם במחקרים בבעלי חיים שגודלו במודל של מחלת קוליטיס כיבית.

   

ההשפעה של לחץ נפשי על ההתפתחות של קרוהן או קוליטיס כיבית 

 

מצב נפשי מעורער ולחץ זוהו בעבודות רבות כגורמי סיכון אפשריים להתלקחות תסמיני מחלות מעי דלקתיות, אם כי הממצאים על קשר בין מצוקה נפשית למחלות מעי דלקתיות עדיין מוגדרים שנויים במחלוקת.

  

לפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) מדצמבר 2017, לא הוכח כי דיכאון, חרדה ולחץ עלולים לגרום להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, אם כי נמצא כי הם עשויים להחמיר את מהלך המחלות בקרב המאובחנים. גם לפי סקירה שפורסמה במארס 2013 בכתב העת הקנדי למחלות מעי דלקתיות, יש סבירות גבוהה יותר מהמחקר בתחום כי לחץ מחמיר את המהלך של מחלות מעי דלקתיות, ולא משפיע מראש על הסיכון לפתח אותן.

 

עוד בנושא ההשפעה של מצב פסיכולוגי על מחלות מעי דלקתיות

 

הליקובקטר פילורי

 

החיידק הליקובקטר פילורי הוא חיידק מזהם שחודר למערכת העיכול ואמיד בפני מיצי הקיבה, ומיוחסות לו מחלות רבות במערכת העיכול, לרבות צרבת. מחקרים העלו כי מחלות מעי דלקתיות שכיחות בעיקר באזורים בהם החיידק לא פעיל. מטה אנליזה שבחנה 23 מחקרים בנושא, שפורסמה ביוני 2010 בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases העלתה כי להידבקות בחיידק יש אפקט מגן מפני התפתחות מחלות מעי דלקתיות, ואילו העדר החיידק בגוף מהווה גורם סיכון לקרוהן ולקוליטיס, בדומה לגישה שעולה מתיאורית ההיגיינה ולממצאים דומים ביחס לאפקט המגן של החיידק מפני מחלות נוספות שמוסברות על פי תיאוריית ההיגיינה – כמו אסתמה.

 

אנטיביוטיקה

 

רוב המחקרים מחזקים את העדויות כי חשיפה לאנטיביוטיקה עשויה לעורר התפתחותן של מחלות מעי דלקתיות. ניתוח מחקרים שדווח בינואר 2014 ב-Family Practice News העלה כי חשיפה לאנטיביוטיקה שאיננה ממשפחת הפניצילין מעלה ב-55% את הסיכון לאבחון במחלת מעי דלקתית. באותו הכיוון, בספטמבר 2011 מצאו חוקרים מקנדה כי צריכה מוגברת של תרופות אנטיביוטיות מעלה את הסיכון למחלות מעי דלקתיות, וכי על כל 20 מטופלים שנזקקים לשלוש תרופות אנטיביוטיות שונות לטיפול בצבר מחלות כלשהו - אחד יפתח בהמשך מחלת מעי דלקתית כלשהי. צריכה של כמויות גבוהות של אנטיביוטיקה העלתה במחקר ב-50% את הסיכון לפתח מחלת מעי דלקתית כעבור 2 עד 5 שניםעבודה מארה"ב מאוקטובר 2012 שדווחה בכתב העת Pediatrics העלתה כי ילדים שטופלו באנטיביוטיקה כפעוטות לפני גיל שנה היו בסבירות גבוהה יותר פי 5.5 לפתח מחלות מעי דלקתיות בהשוואה לאלה שמעולם לא טופלו באנטיביוטיקה. הסיכון היה גבוה פי 2.62 בקרב אלה שנחשפו לאנטיביוטיקה לפני גיל 5, ופי 1.57 בקרב אלה שנחשפו לפני גיל 15.

 

חשיפה לאנטיביוטיקה משפיעה על פלורת החיידקים במעי ואף עשויה להוביל גם להיכחדותו של החיידק הליקובקטר פילורי במערכת העיכול – חיידק אשר כאמור בסעיף הקודם יוחס לו אפקט מגן מפני התפתחות מחלות מעי דלקתיות.

 

לפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) שפורסמה בדצמבר 2017, נמצא בעבודות קשר ברור בין שימוש באנטיביוטיקה להתפתחות מחלות מעי דלקתיות – ובעיקר להתפתחות קרוהן, כשקשר זה נמצא חזק יותר אצל ילדים.

 

גלולות למניעת היריון

 

מספר עבודות העלו כי גלולות למניעת היריון עשויות להיות קשורות לעלייה בסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות – ובעיקר קרוהן. ההנחה היא כי הגלולות חושפות את גוף האישה לרמות גבוהות של הורמון האסטרוגן, שעשוי לפעול כמאיץ לפעילות מוגברת של מערכת החיסון (בהבדל מפרוגסטרון שנחשב למדכא של המערכת החיסונית), וכך גורם לפעילות יתר של תאים במערכת החיסונית שמובילים לתגובה של מערכת החיסון שבאה לידי ביטוי במחלות מעי דלקתיות. באופן חלופי, ייתכן כי האסטרוגן בגלולות מוביל לקרישיות יתר במערכת העיכול והיא זו המעוררת את התפתחותן של מחלות מעי דלקתיות.

 

לפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) מדצמבר 2017, השימוש בגלולות למניעת היריון מעלה את הסיכון למחלות מעי דלקתיות, אולם משאובחנו כבר קרוהן או קוליטיס – שימוש בגלולות אינו מגדיל את הסיכון להתלקחויות.

 

משככי כאבים מקבוצת NSAIDs

 

משככי כאבים לא סטרואידליים מקבוצת NSAIDs נקשרו במספר עבודות להתפתחות מחלות מעי דלקתיות. עבודות העלו כי תרופות מקבוצת NSAIDs - שנמכרות בחלקן ללא מרשם רופא ואף במכירה חופשית בבתי מרקחת וללא השגחה רוקחית - עשויות לפגוע בקרום הרירי המופרש במערכת העיכול מהקיבה, המעי הדק והמעי הגס. תרופות אלה אף עלולות להעלות את יכולת החדירות למעי על ידי עיכוב בפעילותם של רכיבים המעודדים את הפרשת ההורמון פרוסטגלנדין האחראי על יציבות המעי. כך עלול להיווצר אפקט שמוביל לבסוף להתפתחות דלקתיות במעי.

 

לפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) שפורסמה בדצמבר 2017, ישנן עדויות כי שימוש מתמשך במשככי כאבים מקבוצת NSAIDs מעלה את הסיכון להתפרצות מחלות מעי דלקתיות בעתיד. עם זאת, אין כיום עדויות מספקות לקשר בין נטילה קבועה של התרופה הפופולארית אספירין המשתייכת לקבוצה זו – לבין מחלות מעי דלקתיות, וכן אין די עדויות לגבי קשר בין נטילת תרופות מקבוצת NSAIDs לבין התלקחויות.

 

הנקה

 

הנקה הוכחה בספרות הרפואית כגורם הממגן מפני מחלות ומצבים רפואיים רבים המאופיינים בשיבוש במערכת החיסונית, ומחקרים העלו כי קיימת עלייה בסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות בילדים שלא הונקו כתינוקות, אם כי הממצאים בנושא עדיין אינם נחשבים למוחלטים.

 

לפי מטה אנליזה שסקרה 17 מחקרים, ופורסמה בנובמבר 2004 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, נמצא כי הגנה מגנה מפני קרוהן וקוליטיס, וההנחה כי המנגנון המגן של ההנקה מפני מחלות אלו הוא מנגנון משולב, הכולל אפקט מגן ומייצב של הנקה על פלורת החיידקים במעי, וכן מחסור בלקטופרין (lactoferrin) בפורמולות מזון חלופיות לתינוקות (תמ"לים) – רכיב הכלול בחלב אם ועשוי להיות לו אפקט כנד זיהומים שונים וכנגד שיבושים בפעילות המערכת החיסונית. מחקרים נוספים בנושא מעלים כיום עדויות שעדיין אינן חד משמעיות בדבר השפעתה המגנה של ההנקה מפני מחלות מעי דלקתיות.

 

לפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO), יש ראיות כי הנקה מפחיתה את הסיכון למחלות מעי דלקתיות, כשהמידע מבוסס יותר ביחס למחלת קרוהן.

 

אנדומטריוזיס

 

חוקרים מדנמרק דיווחו בינואר 2012 בכתב העת Gut כי אנדומטריוזיס - מחלה גינקולוגית המאופיינת בהתפשטות של רקמת הרחם - מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות בקרב נשים. לפי המחקר, אנדומטריוזיס העלתה ב-60% את הסיכון לקרוהן וב-50% את הסיכון לקוליטיס כיבית, עלייה שנותרה גם עשרים שנים לאחר אבחון המחלה. בקרב נשים שאצלן זוהה באופן וודאי אנדומטריוזיס בניתוח גינקולוגי - העלייה בסיכון למחלות מעי דלקתיות אף גדלה והגיעה ל-80% תוספת סיכון, בהשוואה לנשים ללא אנדומטריוזיס.

 

אפנדציט

 

מספר עבודות העלו כי דלקת בתוספתן ובעקבותיה כריתת התוספתן (אפנדציט) מגנה מפני מחלות מעי דלקתיות, בעיקר לפני גיל 10. כך, למשל, מטה אנליזה שפורסמה בינואר 2000 בכתב העת American Journal of Gastroenterology, המבוססת על 13 מחקרים, העלתה כי דלקת בתוספתן עשויה להגן מפני התפתחות קוליטיס כיבית. הקשר ההפוך בין דלקת בתוספתן להתפתחות קרוהן פחות חד משמעי.

 

אמנם לא ידוע מדוע דלקת בתוספתן עשויה לשמש הגנה מפני מחלות מעי דלקתיות, אולם לפי תיאוריות שונות, ייתכן שהתוספתן מהווה למעשה מאגר לחיידקי מעי שונים, ועשוי להיות בעל תפקיד בוויסות המערכת החיסונית של הגוף בתגובה לתמהיל החיידקי במעי. כמו כן יש עבודות שמצביעות על מעורבותו של התוספתן ביצירת איזון בתאי T-helper 2 של המערכת החיסונית ששיבוש בהם עשוי להיות קשור להתפתחות קוליטיס.

 

לפי עמדת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) שפורסמה בדצמבר 2017, ניתוח אפנדציט בעל אפקט מגן מפני התפתחות קוליטיס כיבית, אך דווקא עשוי להיות גורם סיכון להתפתחות קרוהן, ונדרשים מחקרים נוספים לבדיקת הנושא.

   

אזור גיאוגרפי ואקלים

 

מחקר שפורסם בינואר 2012 בכתב העת Gut תיעד קשר בין היעדר חשיפה מספקת לשמש לבין התפתחות מחלות קרוהן וקוליטיס בקרב נשים, ממצא שעולה בקנה אחד עם ממצאי המחקרים הקושרים בין המחלה לבין חסרים בוויטמין D שמקורו מהשמש. הממצאים שפרסמו החוקרים מאוניברסיטת הרווארד התבססו על ממצאים של 175,912 נשים מתוך "מחקר האחיות", והעלו כי נשים שהתגוררו במדינות דרומיות יותר בארה"ב, החשופות יותר לשמש, היו בסיכון נמוך יותר לפתח מחלות מעי דלקתיות, כשהסיכון במדינות הדרומיות ביותר ביחס לצפוניות היה נמוך יותר ב-52% לפתח קרוהן וב-38% לפתח קוליטיס.

 

באופן דומה, מחקר מיפן מצא בדצמבר 2013 בכתב העת World Journal of Gastroenterology כי התפרצות קוליטיס כיבית הייתה אופיינית בעיקר בחודשי החורף והאביב, מאוקטובר עד מארס. ואף מעבר לכך, מחקר שנערך בדרום קוריאה והתפרסם בנובמבר 2013 בכתב העת Gut and Liver העלה כי אנשים שנולדו בחודשים ינואר ופברואר, בשיא החורף, היו בסיכון גבוה יותר לפתח בהמשך חייהם קוליטיס כיבית.

 

לפי סקירת האיגוד האירופי למחלות מעי דלקתיות (ECCO) שפורסמה בדצמבר 2017, קשר בין אזורים גיאוגרפיים מסוימים לבין מחלות מעי דלקתיות הודגם בכמה עבודות. כמו כן, הוכח במחקרים כי מעבר מגורים לאזורים עם שכיחות גבוהה של מחלות מעי דלקתיות מעלה את הסיכון למחלה – בעיקר בקוליטיס כיבית, אם כי אין כיום הוכחות שמעבר מגורים לאזור עם שכיחות נמוכה של המחלות מקטין את הסיכון להתפתחותן. כמו כן, לא נמצא קשר בין ביקור קצר באזור עם שכיחות גבוהה של קרוהן וקוליטיס לבין עלייה בסיכון לפתח אותן.

 

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2018

 

טהטהטה
24/08/18 12:40
ח ש ו ב !!
אכן יש לי את השילוב של כל הרכיבים: סטריליזציה מוטרפת בינקותי (סבתא אצלה גדלתי היתה חולת נקיון..) בשילוב אסטמה וקרוהן..
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: