מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותעל החיידקים במעי של חולי קרוהן

על החיידקים במעי של חולי קרוהן

מחקר מצא יותר זנים מזיקים ופחות זנים טובים של חיידקים באנשים עם מחלת המעי הדלקתית קרוהן


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

קהילת החיידקים שקיימת באופן טיפוסי במעי האנושי שונה באופן קיצוני באנשים עם מחלת קרוהן. מחקר חדש זיהה במדויק את אוכלוסיות החיידקים המעורבות במחלת קרוהן, מה שעשוי בעתיד לסייע לאבחן את המחלה במהירות ואולי אפילו לפתח טיפולים חדשים.

 

קרוהן היא מחלה כרונית המאופיינות בתגובה לא תקינה של מערכת החיסון הגורמת לדלקת במערכת העיכול. שלשול ממושך, יציאות רכות, מימיות או בתדירות גבוהה, כאב בטן עוויתי, חום ולעיתים דמם רקטלי, הם רק חלק מהתסמינים של המחלה

 

בעוד שהגורמים למחלת קרוהן עדיין אינם ברורים, מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שהתגובה הדלקתית המאפיינת את המחלה קשורה לחוסר איזון באוכלוסיית החיידקים הקיימת באופן טבעי במערכת העיכול. כעת חוקרים טוענים שהצליחו לזהות חיידקים ספציפיים שכמותם עולה או יורדת באופן בלתי רגיל כאשר מתפתחת מחלת קרוהן.

 

28 מרכזי גסטרואנטרולוגיה בצפון אמריקה לקחו חלק במחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Cell Host & Microbe. החוקרים נטלו ביופסיות ממספר מקומות במערכת העיכול של 447 ילדים ובני נוער עם מחלת קרוהן שהתפתחה לאחרונה לפני שקיבלו טיפול למחלה ו-221 ילדים עם בעיות במערכת העיכול שאינן קשורות לדלקתיות, כדי לבחון את ההבדלים בין שתי הקבוצות.

 

כדי לאושש את הממצאים, הם בדקו דגימות שנלקחו במסגרת מחקרים קודמים מאנשים נוספים, ובסופו של דבר הגיעו ליותר מ-1,500 נחקרים.

 

החוקרים מצאו כי איזון החיידקים היה משובש במטופלים עם קרוהן, עם חוסר בחיידקים מיטיבים מסוימים ופריחה של חיידקים מזיקים מסוימים. עוד נמצאה קורלציה בין חוסר איזון גדול יותר באותם חיידקים לבין תסמינים חמורים יותר.

 

המחקר הראה גם כי דגימות שנלקחות מאזור פי הטבעת - אזור ממנו קל יותר לקחת ביופיסיה - יכולות להצביע על נוכחות של המחלה עוד בתחילתה, בלי קשר לאיזה אזורים במערכת העיכול מושפעים ממנה.

 

כאשר החוקרים בחנו את ההשפעות של אנטיביוטיקה, בה לפעמים משתמשים לטיפול בתסמינים לפני שהתקבלה אבחנה של מחלת הקרוהן, הם מצאו כי שימוש באנטיביוטיקה עשוי להזיק, מאחר והיא גורמת להחמרה של חוסר האיזון. ממצא זה מעלה את האפשרות שאנטיביוטיקה מחמירה את התסמינים ולא מקלה עליהם.

 

לא ברור אם השינויים באוכלוסיית החיידקים הם גורם או תוצאה של המחלה, אבל התגלית עשויה להוביל לפיתוח אמצעים לאבחון מהיר של קרוהן ואף לטיפול במחלה.

 

כעת החוקרים מתכננים לנסות לחשוף את האופן בו מתקיימת אינטראקציה בין החיידקים הספציפיים שנמצאו במחקר ותוצריהם לבין מערכת החיסון של המטופלים, בתקווה שאינטראקציות אלה יסבירו את המנגנון העומד מאחורי התפתחות המחלה.

 

 

Cell Host & Microbe, Volume 15, Issue 3, 382-392, 12 March 2014