הטיפולים לנוקשות שרירים – כל המידע
מהי נוקשות שרירים (ספסטיות) בטרשת נפוצה? מה היקף התופעה? ומה הטיפולים המרכזיים להתמודדות עמה?
נוקשות שרירים (ספסטיות) היא אחד התסמינים השכיחים ביותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis – MS). תסמין זה יכול להוביל לפגיעה ניכרת באיכות החיים ולעיתים גם לנכות. מדובר במצב שבו טונוס השרירים (מתח השרירי) מוגבר באופן בלתי רצוני כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית. במקרים מסוימים, הספסטיות עשויה להופיע כסימן מקדים למחלה, אך לרוב היא קשורה לשלבים מתקדמים יותר שלה.
כ-80% מהמאובחנים עם טרשת נפוצה עלולים לחוות ספסטיות במהלך מחלתם. התופעה מתגברת בעיקר בשלב של טרשת משנית מתקדמת (Secondary Progressive MS), ולעיתים נדירות גם בטרשת ראשונית מתקדמת (Primary Progressive MS), סוג פחות נפוץ שמתפתח לעיתים קרובות אצל גברים בגיל העמידה.
הספסטיות בטרשת נפוצה אינה נגרמת רק בשל מחלת ה-MS עצמה, אלא מהפגיעה במיאלין – מעטפת שמבודדת את סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית. פגיעה זו מערערת את העברת האותות בין המוח והשרירים, מה שמוביל לתגובת יתר בשרירים ולספסטיות.
הכתבה להלן סוקרת היבטים הקשורים בנוקשות שרירים בטרשת נפוצה והטיפול בה:
והטיפולים המקובלים:
בטרשת נפוצה, עוצמת הספסטיות קשורה למיקום הנגעים במערכת העצבים המרכזית:
אזורי המעורבות של הספסטיות כוללים את גרעיני הבסיס במוח וחוט השדרה, בעיקר באזורים האחראיים על שליטה בתנועות. בהמשך באשר לאזורי השפעתה בגוף, ספסטיות שכיחה בעיקר בצוואר, בגב, ובגפיים (ידיים ורגליים).
מאפיינים קליניים של ספסטיות כוללים:
– חולשה בגפיים עקב נוקשות השרירים (המיפרזיס).
– כאבים והתכווצויות בלתי רצוניות.
– בביטויים חמורים, קיפאון של הגפיים ועיוותים במפרקים.
המכון הלאומי האמריקאי למחלות נוירולוגיות ושבץ (NINDS) מסווג את הספסטיות למספר סוגים בהתאם לסוגי מתח שרירי (טונוס), בהם:
1. היפרטונוס: עלייה בטונוס השרירי, המתבטאת לעיתים בקיפאון.
2. קלונוס: התכווצויות שרירים חוזרות בעקבות מתיחה או גירוי, בעיקר באזור הקרסול.
3. מיוקלונוס: תנועה פתאומית וקצרה של שריר או קבוצת שרירים.
4. סיזורינג: חציית גפיים (לרוב הרגליים) באופן בלתי נשלט בצורת מספריים, התורם להתפתחות נכות קשה ומגביל יציבה והליכה.
אמנם הספסטיות יכולה להופיע במקרים מסוימים בתחילת המחלה, אולם היא לרוב מתבטאת בשלבים מתקדמים יותר, במיוחד עם החמרת המחלה.
יש לציין כי התכווצות שרירים אצל ספורטאים לאחר מאמץ אינה מוגדרת כספסטיות, אלא כתופעה פיזיולוגית תקינה הנובעת מהצטברות חומצת חלב בשריר. ספסטיות היא תגובה פתולוגית שמקורה בפגיעה עצבית.
טיפולי פיזיותרפיה לנוקשות שרירים כוללים לרוב את המרכיבים הבאים:
טיפולי פיזיותרפיה תורמים לשיפור טווח התנועה והגמישות השרירית (איור: Shutterstock)
הטיפול התרופתי לנוקשות שרירים עשוי לכלול את המרכיבים הבאים:
הטיפול הניתוחי בספסטיות כולל לרוב את המרכיבים הבאים:
לסיכום, ספסטיות בטרשת נפוצה היא תסמין רב-השפעה שמחייב טיפול רב-מערכתי המשלב פיזיותרפיה, תרופות, ולעיתים ניתוחים. כל טיפול צריך להיות מותאם אישית בהתאם למצב המטופל ולדרגת המחלה. התייעצות עם נוירולוג מומחה ורופא שיקום חיונית להתאמת הטיפול האופטימלי.
הערה חשובה: המידע בכתבה מבוסס על ספרות מדעית עדכנית, אך אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. שרות לציבור. מוגש בחסות חברת מרק
פרופ' שי מנשקו הוא רופא בכיר במרכז לטרשת נפוצה ובמרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא ומנהל השירות לטרשת נפוצה בילדים ונוער בשיבא
עדכון אחרון: יולי 2025
1. Patejdl, Robert & Zettl, Uwe. (2017). Spasticity in multiple sclerosis: Contribution of inflammation, autoimmune mediated neuronal damage and therapeutic interventions. Autoimmunity Reviews. 16. 10.1016/j.autrev.2017.07.004.
2. Etoom M, Khraiwesh Y, Lena F, Hawamdeh M, Hawamdeh Z, Centonze D, Foti C. Effectiveness of Physiotherapy Interventions on Spasticity in People With Multiple Sclerosis: A Systematic Review and Meta-Analysis. Am J Phys Med Rehabil. 2018 Nov;97(11):793-807. doi: 10.1097/PHM.0000000000000970.
3. Chang E, Ghosh N, Yanni D, Lee S, Alexandru D, Mozaffar T. A Review of Spasticity Treatments: Pharmacological and Interventional Approaches. Crit Rev Phys Rehabil Med. 2013;25(1-2):11-22. doi: 10.1615/CritRevPhysRehabilMed.2013007945.
4. Azadvari M, Pourshams M, Guitynavard F, et al. Cannabinoids for spasticity in patients with multiple sclerosis: A systematic review and meta-analysis. Multiple Sclerosis Journal – Experimental, Translational and Clinical. 2024;10(4). doi:10.1177/20552173241282379.
IL-NONNI-00268
