נפגעי חוט שדרה ישראלים ממעטים לשוב לעבודה
מחקר ישראלי חדש מצא כי שיעור נפגעי חוט שדרה ששבו לעבודתם לאחר הפגיעה נמוך מהמתועד במדינות מערביות אחרות. מה עשוי להסביר את הממצא?
פגיעה בחוט השדרה נגרמת לרוב באופן פתאומי כתוצאה מחבלת טראומה, ולעתים על רקע מום מולד או מחלות מסוימות כגון מיאליטיס וזיהומים שונים. מכיוון שחוט השדרה מעביר אותות עצביים תחושתיים ומוטוריים בעלי חשיבות רבה לתפקוד האדם מאיברי הגוף למוח וחזרה, פגיעה בסיבים עצביים בחוט השדרה עשויה להתבטא בפגיעה תפקודית משמעותית. בעוד שחלק מהפגיעות בחוט השדרה עשויות להירפא עם הזמן, בחלק מהמקרים נותרים הנפגעים משותקים לשארית חייהם.
לפי הערכות, בישראל נמנים מדי שנה 30-20 מקרים חדשים לכל מיליון תושבים של פגיעות שונות בחוט השדרה, כשליש (35%) כתוצאה מתאונות דרכים.
אחד האתגרים ברפואה הוא בשיקום נפגעי חוט שדרה והשבתם לתפקוד סביר בחברה. עם זאת, התהליך השיקומי המותאם לנפגעי חוט שדרה עשוי להיות מורכב וממושך.
הצפי לריפוי של פגיעת חוט שדרה תלוי בעיקר בזמן שעבר מרגע הפגיעה ובחומרת הפגיעה. בשבועיים הראשונים אחרי הפגיעה, כאשר אין תנועה ותחושה תחת פלס הפגיעה – הסיכוי להחלמה מלאה או כמעט מלאה הוא קרוב ל-10%, כאשר אין תנועה ויש תחושה כלשהי – הסיכוי עומד על כ-45%, וכאשר יש תנועות, אפילו אם אינן תפקודיות כלל – הסיכוי לריפוי הוא כבר סביב 75%. בהמשך, ככל שחולף הזמן, הסיכוי שתחול החלמה שלא קרתה קודם הולך וקטן, והופך לאפסי כעבור שנה מהפגיעה ומעבר לכך.
עתה מצאו חוקרים ישראלים כי הסיכוי לחזור לעבודה אחרי פגיעות חוט שדרה בישראל הוא נמוך מהמקובל במדינות מערביות אחרות.
נכות, כאבים והפרעות שינה
החוקרים מהמרכז הרפואי-שיקומי בית לוינשטיין מקבוצת הכללית ביקשו להעריך את שיעורי התעסוקה והחזרה לעבודה ברב נפגעי חוט שדרה בישראל כתוצאה מאירועי טראומה וסיבות נוספות. במחקר נכללו 487 נפגעי חוט שדרה שטופלו בבית לוינשטיין בשנים 2022-2010, ללא תחלואה כרונית נלווית, בגיל 43 בממוצע במועד הפגיעה, מתוכם 72% גברים, וכמחציתם (45%) עם פגיעת חוט שדרה כתוצאה מטראומה.
מבין הנפגעים, 16.2% נותרו לאחר תהליך השיקום עם חוסר תחושה ותנועה באזורים שמתחת לפגיעה בחוט השדרה – כשהוגדרו בציון A במדד התפקוד של האיגוד האמריקאי לפגיעות חוט שדרה (ASIA); 2.9% דיווחו על תחושות באזורים מתחת לפגיעה אך ללא יכולת תנועה (ציון B); 16.6% דיווחו על תחושה ותנועה חלקית מתחת לאזור הפגיעה (ציון C); הרוב – 64.1% – דיווחו על תפקוד תקין ברוב האזורים מתחת לפגיעה לאחר התהליך השיקומי (ציון D); ו-0.2% דיווחו על חזרה לתפקוד תקין לחלוטין לאחר השיקום (ציון E).
לפני הפגיעה בחוט השדרה, 79% מהנפגעים עבדו במסגרת כלשהי. לאחר הפגיעה, רק כשליש (33.1%) שבו לעבודה, בהם 29.7% מבין נפגעי חוט שדרה כתוצאה מטראומה – לרבות תאונות דרכים ונפילות, וכן 35.8% מהנפגעים בחוט השדרה מסיבות אחרות, ובעיקר מחלות שונות. נמצא כי 36.9% מאלו שעבדו לפני הפגיעה שבו לעבוד אחריה.
הסיכוי לעבוד לאחר פגיעת חוט שדרה נמצא במחקר גבוה יותר למי שעבדו לפני הפגיעה, למי שהיו עם שנות השכלה רבות, וכן כצפוי למי ששוחררו מהשיקום עם יכולות עצמאיות רבות יותר. עם זאת, למדד התפקוד לאחר התהליך השיקומי לא היה קשר מובהק לסיכוי לעבוד לאחר הפגיעה, וכן לא נמצא קשר בין חומרת הפגיעה לסיכוי לעבוד לאחר השחרור מבית החולים.
החוקרים מצאו שורת גורמים שמאפשרים לעודד חזרה לעבודה לאחר השחרור משיקום, ובהם מוטיבציה, תהליך שיקומי מוצלח ותמיכה גבוהה ממשפחה, חברים וקולגות. גורמים שפגעו בסיכויים לשוב לעבוד כללו נכות, כאבים, גיל מבוגר, הפרעות שינה, מצב נפשי, הרצון ללמוד והעדר נגישות במקום העבודה.
בהשוואה בינלאומית, שיעור החוזרים לעבודה בישראל (33.1%) היה נמוך מהמתועד במחקרים מקבילים שנערכו במדינות מערביות אחרות בקרב נפגעי חוט שדרה, ובהן אוסטרליה (50%), קנדה (57%), נורבגיה (63%) והולנד (78%).
השיעורים של עבודה לאחר פגיעות חוט שדרה היו דומים לשיעורי התעסוקה לאחר פגיעה בראייה (33%), ונמוכים בהשוואה לנכויות אחרות, לרבות פגיעה נפשית (38%), נכות פיזית (38%), תחלואה כרונית (40%) ופגיעה בשמיעה (50%).
המחקר נתמך במענק מטעם בית לוינשטיין. במחקר ההשתתפו ד"ר דיאן מיכאלי, ד"ר ודים בלובשטיין, ד"ר היתם גזאוי, ד"ר לילך פרונט, פרופ' עמירם כ"ץ, אילנה גלרנטר וד"ר ילנה איידינוב, וממצאיו פורסמו בגיליון ספטמבר 2025 של כתב העת Archives of Rehabilitation Research and Clinical Translation.
מורכבות החוק הישראלי
החוקרים מסכמים כי תעסוקה לאחר פגיעת חוט שדרה בישראל תועדה בשיעורים נמוכים מאלו שמקובלים על רקע נכויות אחרות בישראל ובקרב נפגעי חוט שדרה במדינות מערביות אחרות. לפי החוקרים, "הגורם העיקרי שמעודד עבודה לאחר פגיעת חוט שדרה הוא מוטיבציה ותהליך שיקומי, ואילו החסמים המרכזיים הם נכות וכאבים. כדי לשפר את הסיכויים לעבוד לאחר הפגיעה, יש צורך במדיניות לאומית, ובהתאמת התהליך השיקומי שיכלול הכשרה מקצועית וניהול סיבוכים, התייחסות לכאב ושיפור המוטיבציה בקרב המטופלים".
שיעורי התעסוקה לאחר פגיעות חוט שדרה שתועדו במחקר (33.1%) היו נמוכים משיעור המועסקים מקרב כלל הנכים בישראל לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (כ-46%), למעט בקרב מי שמתמודדים עם נכות התפתחותית וקוגניטיבית, והחוקרים מעריכים כי אחת הסיבות לכך עשויה להיות גם בתפיסה החברתית ולפיה נכות כתוצאה מפגיעת חוט שדרה היא קשה יותר מנכויות אחרות.
החוקרים מציינים כי ישנן מדינות שמופעלת בהן מדיניות לאומית המעודדת נפגעי חוט שדרה לשוב לעבודה, לרבות נורבגיה, גרמניה ואוסטרליה, שבהן יש לנפגעים נגישות גבוהה לשירותי בריאות והרווחה לצד השקעה ציבורית גבוהה בנפגעים כדי להשיב אותם למעגל העבודה לאחר הפגיעה באמצעות תוכניות הדרכה והטבות למעסיקים. גם ארגון המדינות המפותחות ה-OECD פרסם בשנת 2022 המלצות לעידוד אנשים עם נכויות לשוב לעבודה, לרבות לנפגעי חוט שדרה.
בישראל יש הזדמנויות תעסוקתיות רבות לנפגעי חוט שדרה, בעיקר הודות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות משנת 1998, שקובע את החובה לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות במקומות עבודה שמעסיקים 25 עובדים ומעלה, כאשר המדינה כיום תומכת כספית בהתאמות הפיזיות שנדרשות במקום העבודה לצורך ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות במקומות העבודה.
החוק הישראלי אמנם מחייב כל מקום עבודה עם יותר מ-100 עובדים להעסיק לפחות 3% מהעובדים עם נכויות קשות ו-5% מהעובדים במקומות עבודה ציבוריים. עם זאת, החוק הישראלי אינו חל על מקומות עבודה קטנים, ובשנים האחרונות גם אינו נאכף ביעילות. לצד זאת, יש עלייה בשנים האחרונות בדיווחים על אפליה של נכים במקומות עבודה. החוקרים מציינים כי החוק הישראלי גם מאפשר למעסיקים להעסיק נכים שהם קלים יותר, וכך נפגעי חוט שדרה שנתפסים כנכים קשים במיוחד נדחקים החוצה ואינם זוכים להיקלט במקומות עבודה.
בישראל פועלים מספר מרכזים לשיקום מקצועי שמיועדים לאנשים עם מוגבלויות, ומסייעים בהתאמת מקצועות הולמים בהתאם לפגיעה ולמוגבלות של כל מטופל/ת, ובכללם מכללת גל – עמותה המסייעת לשיקום מקצועי של אנשים עם מוגבלויות במתחם בית החולים לוינשטיין.
