הכרס פוגעת בכם גם אם אתם לא נחשבים שמנים
חוקרים מצאו כי אחד מכל חמישה אנשים שמשקלם נחשב תקין סובלים מהשמנה ביטנית, ומצויים בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם
השמנה נקשרה ברבות השנים לשורה ארוכה של מחלות, ובהן סוכרת סוג 2, סרטן, מחלות כליה ובראש הרשימה מחלות לב וכלי דם. מסיבה זו יש חשיבות גדולה לזיהוי של השמנה וטיפול בה. אך על סמך מה נקבע אם אדם סובל מהשמנה?
כיום כשמאבחנים השמנה מסתמכים בעיקר על מדד ה-BMI. גם בתהליכי אישור תרופות לטיפול בהשמנה נעשה שימוש במדד ה- BMI כמדד יבש. מדד זה מחושב לפי הנוסחה משקל בקילוגרמים חלקי ריבוע הגובה במטרים. לפי ההגדרות המקובלות היום, כשמדד ההשמנה BMI נע בין 25 ל-29.9 יחידות – המצב מוגדר עודף משקל; כשהמדד נע בין 30 יחידות ועד 34.9 יחידות המצב מוגדר השמנת יתר דרגה 1; כשהמדד נע בין 35 יחידות ל-39.9 יחידות המצב מוגדר השמנת יתר דרגה 2; וכשהמדד 40 יחידות ומעלה המצב מוגדר כהשמנת יתר דרגה 3 – דהיינו השמנה חולנית במיוחד.
מדד מטעה
בקהילה הרפואית והמדעית התקבעה לאחרונה ההבנה כי מדד ההשמנה, המבוסס למעשה על נתוני משקל וגובה, אינו משקף נכונה את מידת ההשמנה, והתבססות עליו עשויה להטעות ועלולה להוביל לכך שחלק מהאנשים שבסיכון למחלות הקשורות להשמנה לא יאובחנו. הסיבה לכך היא שה-BMI לא משקלל את הרכב השומן, השריר והעצם בגוף, מתעלם ממצב הבריאות הכללי, ומתעלם לחלוטין מפיזור השומנים בגוף.
לדפוס של פיזור השומן בגוף חשיבות רבה, מאחר שהשמנה באזור הבטן הוכחה כמסוכנת יותר מהשמנה באזור האגן והירכיים. השמנה בטנית מאופיינת בהצטברות של 'שומן ויסרלי' שמרוכז בחלל שבין איברים פנימיים באזור הבטן. שומן ויסרלי נחשב למסוכן ביותר ומהווה גורם סיכון למחלות וסיבוכים רבים שמאפיינים השמנה. ההכרה בחשיבותו של השומן הביטני בסיכון לתחלואה לבבית התקבעה עם הכללתו כאחד הגורמים בתסמונת המטבולית – צבר של חמישה תסמינים שיחד מעלים משמעותית את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית. לצד השמנה ביטנית כוללת התסמונת גם הפרעות ברמות הסוכר (גלוקוז) בדם, עלייה בלחץ הדם, רמות נמוכות של כולסטרול טוב HDL ורמות גבוהות של שומנים מסוג טריגליצרידים בדם.
כעת מתפרסם מחקר חדש המתבסס על נתונים מהעולם, המדגים כי חלק גדול מהאוכלוסייה סובל מהשמנה ביטנית למרות מדד מסת גוף (BMI) תקין, וכי אנשים אלה מצויים בסיכון קרדיו-מטבולי מוגבר.
צוות החוקרים ממרכזים אקדמיים ורפואיים באוסטרליה, אתיופיה ואיחוד האמירויות ביצע את המחקר בהתבסס על נתונים מסקר של ארגון הבריאות העולמי שנערך בין השנים 2000 ל-2020, שכלל 471,228 משתתפים בוגרים מגיל 15 או 18 עד 69 (בהתאם להגדרת בוגר בכל מדינה) מ-91 מדינות ברחבי העולם, לרבות באזורי אירופה, מזרח הים התיכון, אפריקה, אמריקה, דרום מזרח אסיה ואזור האוקיינוס השקט המערבי.
מיעוט פירות וירקות, אבטלה והעדר פעילות גופנית
החוקרים חישבו כי השכיחות של השמנה בטנית במצב של משקל תקין בהיבט של מדד BMI, אשר עמדה בכלל המדינות על מעל לחמישית מהנבדקים (21.7%). השכיחות הייתה הנמוכה ביותר באזורי האוקיינוס השקט המערבי והגבוהה ביותר באזור מזרח הים התיכון – שם כמעט אחד משלושה (32.6%) היו עםBMI תקין בשילוב עם השמנה בטנית.
מצב של BMI תקין עם השמנה בטנית נמצא במחקר קשור באופן עקבי לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם: סיכון גבוה ב-29% להתפתחות יתר לחץ דם; סיכון גבוה ב-81% להתפתחות סוכרת; סיכון גבוה ב-39% להצטברות עודפי כולסטרול רע LDL; וסיכון גבוה ב-56% לערכים גבוהים של טריגליצרידים.
גורמים שנמצאו קשורים להשמנה בטנית במצב של BMI תקין כללו אבטלה (מעלה הסיכון ב-25%), אכילת כמות קטנה של פירות וירקות (מעלה הסיכון ב-22%) וחוסר פעילות גופנית (מעלה הסיכון ב-60%).
המחקר נתמך על ידי קרן Commonwealth באוסטרליה, וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2025 של כתב העת JAMA Network Open.
הורמונים, ציטוקינים וחלבונים מעודדי קרישיות בדם
הקשר בין השמנה ביטנית למחלות לב וכלי דם הוא מורכב, ולפי הידוע היום, מקורו בין השאר בהצטברות עודפי שומן בסמוך לאיברים פנימיים חיוניים, ובהם הכבד, הלבלב והמעיים. מחקרים הצביעו על כך שהשומן הביטני עלול להפריש חומרים שמשבשים את פעילות הורמון האינסולין בגוף, באופן שמעודד עלייה ברמות הסוכר בדם וסוכרת, וכן להפריש חלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות מוגברת. כמו כן, השמנה ביטנית מעודדת כניסה של שומנים מסוג טריגליצרידים וכולסטרול רע למחזור הדם, ושומן ביטני מפעיל גם את מערכת העצבים הסימפטטית והמערכת ההורמונלית רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון באופן שמעודד עלייה בלחץ הדם. בנוסף, מחקרים בחיות הדגימו כי שומן ביטני מעודד הצטברות רמות גבוהות של חלבונים מעודדי קרישיות בדם, באופן שמעלה את הסיכון לקריש דם מסוכן ואף קטלני.
החוקרים מסבירים כי אנשים עם BMI תקין לצד השמנה בטנית לרוב אינם זוכים לתשומת לב מספקת לצורך התערבויות מתאימות, וכי הם מאמינים שחשוב להשתמש ב-BMI ובבדיקת היקף מותניים יחד ולא בנפרד – כדי לספק הערכה מלאה ומדויקת יותר של הסיכון הקרדיו-מטבולי של כל מטופל.
לדברי פרופ' ירון ארבל, רופא בכיר ביחידת צנתורים ומנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי (CVRC) במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהל קהילת מחלות לב באתר כמוני, ״ממצאים אלה מצביעים על כך שיוזמות בריאות הציבור, כגון קידום פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה, צריכות להתמקד לא רק באנשים עם עודף משקל או השמנת יתר, אלא גם באלה עם משקל תקין והשמנה ביטנית״.
