סוכרת סוג 2: בחירות חיים בריאות ימנעו דמנציה

סוכרת סוג 2 מלווה בסיבוכים רפואיים רבים, ובין השאר נקשרה לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ומחלות דמנציה ובכללן אלצהיימר. לפי מטה אנליזה של חוקרים מסין שפורסמה במאי 2024 בכתב העת Diabetology & Metabolic Syndrome, סוכרת מלווה בעלייה של 59% בסיכון להתפתחות דמנציה בהמשך החיים, וגם התקפי היפוגליקמיה כשלעצמם קשורים בעלייה של 56% בסיכון לדמנציה. כבר לפני כעשור מצא מחקר מיפן כי סוכרת מכפילה את הסיכון לאלצהיימר, בהשוואה לסיכון המקובל באוכלוסייה הכללית.

בשנים האחרונות מתחדד הקשר בין גנים מסוימים המועברים בתורשה לסיכון מוגבר לדמנציה, אם כי הקשר בין גנטיקה למחלות דמנציה הוא מורכב, ולרוב משולב גם עם גורמי סיכון נוספים. הגן המרכזי שזוהה בהקשר זה הוא הגן המסומן באותיות ApoE, אשר מקודד לחלבון הקשור לנשיאת שומנים מסוג כולסטרול וטריגליצרידים בדם. נמצא כי אחד מביטויי הגן הזה (ApoE4) מלווה בירידה בפינוי החלבון 'בטא עמילואיד' והצטברותו המסוכנת במוח – אשר מצידה מלווה בעלייה של עד פי 7 בסיכון לאלצהיימר.

כעת חוקרים מצאו כי אנשים עם סוכרת סוג 2 וסיכון גנטי לדמנציה יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח בעיות קוגניטיביות – וזאת באמצעות אימוץ שמונה צעדי אורח חיים בריא שמשפרים את בריאות הלב.

8 החיוניים

לטובת המחקר, החוקרים מאוניברסיטת טוליין בניו אורלינס ניתחו נתונים של יותר מ-35,000 מבוגרים בגילי 40 עד 69 עם סוכרת סוג 2 וללא דמנציה מתוך מאגר רפואי בריטי נרחב (UK Biobank) (15,613 נבדקים) ומאגר נתונים נוסף של המכונים הלאומיים לבריאות בארה״ב (מחקר All of Us) (20,160 נבדקים).

הנבדקים דורגו על שני סולמות: הסיכון התורשתי (גנטי) לדמנציה – שסווג גבוה, בינוני או נמוך בהתאם לממצאי מיפוי גנטי, וכן הבריאות הקרדיווסקולרית שלהם – שסווגה כנמוכה, בינונית או גבוהה בהתאם לפרופיל גורמי הסיכון הלבביים. הבריאות הקרדיווסקולרית נקבעה בהתבסס להיצמדות הנבדקים להמלצות ארגון הלב האמריקאי, המכונות "שמונת היסודות החיוניים לחיים" (Life's Essential 8).

8 המרכיבים החיוניים לבריאות הלב כוללים:

• תזונה בריאה
• הקפדה על פעילות גופנית
• הימנעות מעישון
• שינה בריאה
• שמירה על משקל תקין
• שליטה ברמת הכולסטרול
• ניהול רמת הסוכר בדם
• ניהול לחץ דם

הנתונים לפיהם נקבע סטטוס הבריאות הקרדיווסקולרית נאספו בביקור ההערכה הראשוני (2006-2010), ולאחר מכן בשלוש הזדמנויות נוספות. במהלך 13 שנות מעקב, 840 משתתפים פיתחו ליקוי קוגניטיבי קל ו-1,013 מתוכם פיתחו דמנציה.

אפקט מגן

החוקרים מצאו כי לסוכרתיים עם בריאות קרדיווסקולרית בינונית או גבוהה היה סיכון נמוך ב-18% לפתח ליקוי קוגניטיבי קל וסיכון נמוך ב-7% לפתח דמנציה, בהשוואה לסוכרתיים עם בריאות קרדיווסקולרית נמוכה.

בהתאם, סוכרתיים עם ציונים גבוהים יותר של הצמדות ל"8 היסודות החיוניים לחיים" היו גם בסבירות גבוהה יותר לשמירה על יותר מנפח המוח שלהם. בעוד שאובדן נפח מוח הוא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות, הוא גם מאפיין של ירידה קוגניטיבית ודמנציה.

כאשר החוקרים בחנו את הסיכון הגנטי לדמנציה הם מצאו כי בקרב אלו הרגישים ביותר גנטית לדמנציה – בריאות לב בינונית או גבוהה סיפקה אפקט מגן גדול אף יותר. משתתפים אלו היו בסיכון נמוך ב-45% לפתח ליקוי קוגניטיבי קל ובסיכון נמוך ב-25% לפתח דמנציה, בהשוואה לסוכרתיים בסיכון גנטי לדמנציה בעלי בריאות לב ירודה.

החוקרים מסכמים כי " שמירה על בריאות לב וכלי דם מיטבית עשויה לנטרל את ההשפעות המזיקות של נטייה גנטית לדמנציה בקרב אנשים עם סוכרת". הממצאים הוצגו בכנס איגוד הלב האמריקאי (AHA) שנערך בנובמבר 2025 בניו אורלינס.

מה שטוב ללב טוב למוח

"גנים אינם גזירת גורל. שמירה על בריאות קרדיווסקולרית מיטבית עשויה להגן על בריאות המוח גם אצל אנשים עם סוכרת סוג 2 הנושאים את הסיכון הגנטי הגבוה ביותר לדמנציה", אמרה אחת החוקרות, ד״ר שיו וו (Xiu Wu) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טוליין בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים. "משמעות הדבר היא שאם יש לכם היסטוריה משפחתית של אלצהיימר או ליקוי קוגניטיבי, תוכלו לבצע את שינויי אורח חיים הניתנים לשינוי שעשויים לסייע בהגנה על עצמכם".

המחקר הוא מחקר תצפיתי ובמחקר מסוג זה לא ניתן לקבוע כי הקשר שאותר הוא קשר מסוג של סיבה ותוצאה. בנוסף, ממצאים המוצגים בכינוסים רפואיים צריכים להיחשב ראשוניים עד לפרסומם בכתב עת שעבר ביקורת עמיתים. עם זאת, המחקר מחזק ממצאים ממחקרים קודמים שהוכיחו כי מה שטוב לבריאות הלב טוב גם לבריאות המוח.

ממצאי המחקר מעלים למודעות את הקשר בין סוכרת לירידה קוגניטיבית. קשר זה מוסבר במחקרים במספר מכניזמים ביולוגיים אפשריים, ובהם: פגיעה בנוירונים במוח כתוצאה מרמות גבוהות של סוכר בדם, עלייה בעקה החמצונית ודלקתיות מוגברת, לעתים עד כדי אובדן של נפח המוח באזורים הקשורים בזיכרון כמו ההיפוקמפוס; פגיעה בתפקוד כלי הדם הקטנים במוח כתוצאה מהסוכרת, בדומה להשפעות המחלה על כלי דם בלב, הכליות והעיניים; תנגודת לאינסולין שעלולה לפגוע בהולכה העצבית במוח ולהפחית מהפלסטיות המוחית ואף להוביל לעלייה בהצטברות החלבון 'בטא עמילואיד' במוח הקשור בדמנציה; והתקפי היפוגליקמיה המאפיינים סוכרת, אשר לפי מחקרים מסכנים כשלעצמם את התפקוד המוחי, בין השאר ביכולות זיכרון, קשב ומהירות עיבוד מידע. בנוסף, מחלות ומצבים רפואיים הנלווים לסוכרת משפיעים אף הם על עלייה בסיכון להידרדרות קוגניטיבית, כמו יתר לחץ דם, השמנה וטרשת עורקים.

• איך תחשבו את הסיכון שלכם למחלות לב?

• לקריאת ההודעה לעיתונות מטעם איגוד הלב האמריקני