מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותארוחת בוקר חשובה לבריאות הלב

ארוחת בוקר חשובה לבריאות הלב

מחקר: מדלגים על ארוחות בוקר- מגבירים את גורמי הסיכון למחלות לב


באלו שלא אכלו ארוחות בוקר היקף המותניים היה גדול יותר (צילום: panthermedia)
באלו שלא אכלו ארוחות בוקר היקף המותניים היה גדול יותר (צילום: panthermedia)

 

מחקר חדש מאוסטרליה מספק עדות נוספת לחשיבות ארוחות הבוקר. בקרב אנשים שדיווחו כי פסחו על ארוחת בוקר במהלך הילדות והבגרות תועדו יותר גורמי סיכון למחלות לב, בהשוואה לאלו שאכלו ארוחות בוקר לאורך חייהם.

 

במטרה לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של ויתור על ארוחות בוקר, החוקרים ניתחו את הנתונים ממחקר Childhood Determinants of Adult Health Study, בו המשתתפים נבדקו בשנת 1985, כאשר היו בגילאי 9-15 שנים, ושוב בין השנים 2004-2005.

 

ילדים סווגו כאלו שלא אכלו ארוחת בוקר במידה ולא אכלו דבר לפני בית הספר, בעוד שמבוגרים סווגו כך כאשר לא אכלו בין השעות 6-9 בבוקר.

 

מבין קרוב ל-2,200 משתתפים במחקר, כ-1,400 לא פסחו על ארוחות בוקר באף אחת מנקודות הזמן; 224 פסחו על ארוחות בוקר רק במהלך הילדות; 515 פסחו על ארוחות בוקר רק בגיל מבוגר; ו-86 פסחו על ארוחות בוקר הן בילדות והן בבגרות.

 

החוקרים מצאו כי באלו שבעקביות לא אכלו ארוחות בוקר היקף המותניים היה גדול יותר ב-5 ס"מ, בממוצע, בהשוואה לאלו שאכלו ארוחות בוקר כילדים וכמבוגרים. באנשים אלו היו גם ערכי אינסולין גבוהים יותר וערכי כולסטרול כללי ו-LDL גבוהים יותר.

 

החוקרים בחנו את גורמי הסיכון למחלות לב, אך לא בדקו אם פסיחה על ארוחת בוקר הייתה קשורה להתפתחות מחלות לב וכלי דם- למשל אם באנשים אלו היה סיכון גבוה יותר להתקפי לב או אירועי שבץ. 

 

 

הכתבה המלאה פורסמה באתר e-med 



Am J Clin Nutr. Posted online October 6, 2010