מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהאם אנטיביוטיקה מעלה סיכון לדלקת מפרקים בילדים?

האם אנטיביוטיקה מעלה סיכון לדלקת מפרקים בילדים?

מחקר: שימוש באנטיביוטיקה בילדים קשור לסיכון מוגבר להתפתחות דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חשיפה לאנטיביוטיקה בילדות קשורה לעליה משמעותית בסיכון לדלקת מפרקים אידיופטית בילדים (Juvenile Idiopathic Arthritis). ככל שהשימוש באנטיביוטיקה עולה - גם הסיכון לדלקת מפרקים עולה. כך מצא מחקר חדש שממצאיו פורסמו בכנס השנתי של הקולג' האמריקני לראומטולוגיה שנערך בבוסטון.

 

חשיפה לאנטיביוטיקה מובילה לשינויים בסביבת החיידקים הקיימת בגוף. סביבת החיידקים הטבעית כוללת טריליוני מיקרו-אורגניזמים השוכנים בפה, במעי, בעור ובמקומות רבים אחרים, להם תפקידים בתהליכים מטבוליים וחיסוניים בגוף. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שקשרו שימוש באנטיביוטיקה לסיכון מוגבר למחלות אוטואימוניות – מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו – כמו דלקת מפרקים שגרונית ומחלות מעי דלקתיות במבוגרים ובילדים.

 

כך לדוגמה, סקירת מחקרים שפורסמה השנה מצאה כי סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה קשורים לעליה בסיכון לקרוהן. ב-2012 פורסם מחקר שמצא כי שימוש באנטיביוטיקה במיוחד בילדות המוקדמת, מעלה סיכון לאבחנה של מחלת מעי דלקתית בקרב ילדים.

 

במחקר הנוכחי חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ביקשו לבחון אם קיים קשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה לבין התפתחות של דלקת מפרקים אידיופטית בילדים (JIA). דלקת מפרקים אידיופטית בילדים היא מחלה אוטואימונית המערבת דלקתיות כרונית (הנמשכת לפחות 6 שבועות) במפרקים בילדים מתחת לגיל 16. הסיבות לכך שילדים מסוימים מפתחים דלקת מפרקים אידיופטית אינן ברורות.

 

החוקרים השתמשו בבסיס נתונים של תיקים רפואיים בבריטניה שמכיל מידע מפורט על אבחנות ומרשמים רפואיים, כדי לזהות ילדים ומתבגרים שאובחנו לאחרונה עם דלקת מפרקים אידיופטית. הם איתרו 153 ילדים ומתבגרים עם דלקת מפרקים, והשוו כל אחד מהם לעשרה ילדים באותו גיל ומאותו מין שלא סבלו מדלקת מפרקים.

 

הסיכון עולה עם כל מרשם

 

לאחר שלקחו בחשבון משתנים שונים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, החוקרים מצאו כי חשיפה לאנטיביוטיקה נקשרה לסיכון גבוה פי 2.6 להתפתחות של דלקת מפרקים בילדים.

 

ניתוח הנתונים חשף קשר של מינון-תגובה - הסיכון לפתח דלקת מפרקים עלה ככל שהחשיפה לאנטיביוטיקה עלתה. כך לדוגמה, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לאנטיביוטיקה, בילדים שעברו יותר מחמישה טיפולים באנטיביוטיקה הסיכון לדלקת מפרקים היה גבוה פי 3.8.

 

הסיכון המוגבר לדלקת מפרקים בילדים לאחר חשיפה לאנטיביוטיקה היה דומה בסוגים שונים של אנטיביוטיקה. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין טיפולים אחרים כמו תרופות אנטי-ויראליות או אנטי-פטרייתיות לדלקת מפרקים.

 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח נתונים מעמיק גם את מספר הפעמים בהם הילדים סבלו מזיהומים ואת סוג הזיהומים מהם סבלו, הקשר לא השתנה באופן משמעותי.

 

למרות שהחוקרים ניסו לנטרל בניתוח הנתונים משתנים רבים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, המחקר לא יכול להוכיח קשר של סיבה-תוצאה, משמע שלא ניתן לדעת אם השימוש באנטיביוטיקה גורם בפני עצמו להתפתחות של דלקת מפרקים בילדים. נדרשים מחקרים נוספים בנושא. עם זאת, הממצאים מספקים סיבה נוספת לכך ששימוש באנטיביוטיקה צריך להיעשות בשיקול דעת ובזהירות – במיוחד בילדים.

 

 

American College of Rheumatology (ACR) 2014 Annual Meeting. Abstract 929