מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותלאנשים נמוכים סיכון מוגבר למחלת לב

לאנשים נמוכים סיכון מוגבר למחלת לב

חוקרים מצאו כי כל עלייה של 6.3 ס"מ בגובה מקטינה ב-13.5% את הסיכון למחלת לב כלילית. הסיבה: גנטית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לגורמי הסיכון הרבים המוכחים למחלות לב - בהם גיל מבוגר, תזונה לקויה, העדר פעילות גופנית, שורה של מחלות כרוניות ומוטציות גנטיות שונות - מתווסף לאחרונה עוד גורם: גובה. מחקר חדש מבריטניה מצא כי הסיכון למחלת לב כלילית גדול יותר בקרב אנשים נמוכים בהשוואה לאנשים גבוהים, וכי הסיבה לכך מצויה בקשר שבין גנים האחראים לקביעת הגובה לגנים הקשורים לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

 

נמצא כי כל עלייה של 6.3 ס"מ גובה (2.5 אינץ') מקטינה ב-13.5% את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כך, למשל, אדם בגובה של 1.65 ס"מ יהיה בסיכון גבוה ב-32.1% למחלות לב בהשוואה לאדם בגובה 1.80 ס"מ.

 

במחקר שנערך באוניברסיטת לסטר (Leicester) ופורסם השבוע בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine בוצע ניתוח נרחב באמצעות סריקות גנטיות ל-180 שינויים גנטיים במטען הגנטי בדי.אנ.איי שיוחסו במחקרים בעבר לקביעת גובהם של אנשים, ומסבירים לפי הערכות כ-10% מהשינויים בגובה.

 

הבדיקה בוצעה בקרב מדגם של 65,066 אנשים הסובלים ממחלת לב כלילית - מחלת הלב השכיחה ביותר המתבטאת בחסימה של עורקים המוליכים דם ללב העלולה לגרום להתקף לב, וכן בקרב 128,383 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. במדגמים אלו שכללו נבדקים בגילי 42 עד 76, בהם 73.8% גברים בקבוצת המחקר ו-49.8% גברים בקבוצת הביקורת, ביצעו החוקרים חישוב לרמת הסיכון למחלת לב ככל שגובהם של הנבדקים גבוה יותר. בנוסף ביצעו החוקרים בדיקה לגנים המגדילים את הסיכון למחלות לב בהסתמך על מדגם של 18,249 אנשים.

 

הניתוח העלה קשר בין הימצאותם של גורמים גנטיים, לרבות מוטציות גנטיות, הקשורים בגובה – לבין סיכון נמוך יותר למחלות לב. ברבעון הגבוה ביותר של אנשים גבוהים שנמצאו כנשאי שינויים גנטיים רבים המעודדים גובה היה סיכון נמוך יותר ב-26% למחלות לב, בהשוואה לרבעון הנמוך ביותר.

 

עוד העלה הניתוח כי ניתן להסביר 30% מהקשר בין קומה נמוכה לסיכון מוגבר למחלות לב באמצעות שינויים גנטיים המשפיעים לרעה על רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL) ורמות השומנים בדם (טריגליצרידים) בקרב אנשים נמוכים.

 

קשר חזק יותר בקרב גברים

 

מאחר וגובה וכן גורמים נוספים הקשורים במידות גוף קשורים בהכרח גם למידות כלי הדם בגוף, ההסבר הפשטני של החוקרים לקשר שזוהה בין קומה נמוכה לסיכון מוגבר למחלות לב נתון בהימצאותם של כלי דם קטנים יותר הנוטים יותר לסתימות ולחסימות. אולם הסבר זה היה גורר את חיזוק הקשר בין נמוכים למחלות לב בקרב נשים בהשוואה לגברים, מאחר ולנשים כלי דם קטנים יותר מגברים. אולם במחקר הנוכחי נמצא כי הקשר בין אנשים נמוכים למחלות לב היה חזק יותר דווקא בקרב גברים, מה שעשוי להחליש את ההסבר.

 

מעבר לכך, החוקרים מציינים כי הממצאים אינם שוללים קיומם של גורמים נוספים סביבתיים המתערבים בקשר בין קומה נמוכה למחלות לב, וקשורים באורח חיים והתנהגויות מסוימות שמאמצים אנשים נמוכים, למשל תזונה לקויה, העדר פעילות גופנית וצריכת אלכוהול מוגברת. יחד עם זאת, במחקר קטן בחנו החוקרים את ההסבר הזה ביחס לאנשים גבוהים ונמוכים המעשנים סיגריות, ולא נמצא כי נמוכים מעשנים יותר סיגריות – כהסבר נוסף להיותם בסיכון מוגבר למחלות לב. המחקר נתמך על ידי איגוד הלב הבריטי (British Heart Foundation).

 

המחקר הנוכחי איננו הראשון לזהות קשר בין קומה נמוכה לסיכון גדל למחלות לב, אך הראשון שמוכיח כי הקשר תלוי בגורמים גנטיים שאינם נתונים להשפעה סביבתית.

 

לדברי החוקר הראשי פרופ' נילש סמאני (Samani), ראש המחלקה למדעי הלב וכלי הדם באוניברסיטת לסטר, "לגובה יש קשר חזק לגורמים גנטיים, ובשנים האחרונות נקשרו שינויים גנטיים רבים בדי.אנ.איי לגובה. היופי בדי.אנ.אי קשור בעובדה שהוא אינו מושפע מאורח חיים ותנאים סוציואקונומיים. אם קומה נמוכה קשורה ישירות לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, הערכנו ששינויים גנטיים הקשורים בגובה יהיו קשורים לסיכון זה, וכך בדיוק מצאנו".

 

סמאני מבהיר כי נכון לעכשיו ממצאי המחקר אינם מעלים את הצורך בקרב אנשים נמוכים לעבור בדיקות רפואיות כלשהן לאיתור מחלת לב כלילית או לבצע פעילות מניעתית כלשהי באופן שונה מאנשים גבוהים. "העצה הטובה ביותר למניעת מחלות לב לאנשים בכל גובה כוללת אורח חיים בריא, לרבות הפסקת עישון, הימנעות מעודף משקל, הקפדה שלא לשתות אלכוהול בכמויות גבוהות ופעילות גופנית קבועה", מציין סמאני.

 

בניתוח קודם שהתבסס על מאגר של מיליון אנשים והופיע באוקטובר 2012 בכתב העת International Journal of Epidemiology נמצא כי כל ירידה של 6.5 ס"מ גובה הובילה לעלייה של 8% בסיכון למחלת לב כלילית ברמת חומרה כלשהי. כמו כן, סקירת מחקרים שפורסמה בשנת 2010 ובוצעה בפינלנד בהסתמך על 52 מחקרים ו-3 מיליון איש, העלתה כי מבוגרים נמוכים נמצאים בסיכון גבוה ב-50% למחלות לב והתקף לב או מוות כתוצאה מאירוע לבבי, בהשוואה למבוגרים הגבוהים ביותר.

 

הקשר בין גובה למחלות לב גם נמצא במחקרים קודמים כבלתי תלוי בגורמי סיכון נוספים ספציפיים למחלות לב, לרבות עישון, לחץ דם סיסטולי, סוכרת, השמנה, צריכת אלכוהול, רמות השכלה ועיסוק.

 

ואילו מחקר משנת 2011 שהסתמך על מדגם של 1.3 נשים מצא כי גם גובה אינו משרה בהכרח חסינות מפני מחלות. במחקר נמצא כי לנשים גבוהות סבירות גבוהה יותר לפתח סרטן מעשרה סוגים שונים, לרבות סרטן השד והשחלות, סרטן המעי הגס, סרטן הכליות וסרטן הדם (לוקמיה), בהשוואה לנמוכות, וכל תוספת של 10 ס"מ לגובה העלתה ב-16% את הסיכון לסרטן.

 

 

New England Journal of Medicine, Doi: 10.1056/NEJMoa1404881