טרשת נפוצה

כמוניטרשת נפוצהמדריכיםגדוליניום: מה שצריך לדעת על חומר הניגוד

גדוליניום: מה שצריך לדעת על חומר הניגוד

חומר הניגוד גדוליניום מוזרק לגוף במהלך סריקות MRI. מדוע הוא חשוב באבחון ומעקב אחר טרשת נפוצה? מה זה האדרה? וכמובן - האם גדוליניום מסוכן לבריאות? מדריך

מאת ערן ברקוביץ *ייעוץ מקצועי: פרופ' אלי עטר
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

גדוליניום (Gadolinium) הוא יסוד טבעי שמשמש כחומר ניגוד - בדומה ליוד בבדיקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT)  - המוזרק במהלך הדמיה במידת הצורך.

 

הגדוליניום, שמוזרק לגוף דרך הווריד בחלק מסריקות ה-MRI, מאפשר לרדיולוג (רופא המומחה בפיענוח הדמיות) לשפר את דיווחו לרופא המטפל האם הוא מוצא סימנים למחלה או תפקוד לא תקין.

 

השימוש בחומר הניגוד שכיח מאוד והוא ניתן במצבים שונים, לרבות סרטן, מחלות דלקתיות ובהדמיית כלי דם במקומות שונים בגוף.

 

על MRI, גדוליניום וטרשת נפוצה

 

סריקות ה-MRI (Magnetic resonance imaging) משמשות אנשים עם טרשת נפוצה בכמה שלבים: תחילה כדי לאבחן את המחלה ובהמשך כדי לעקוב אחר התקדמות המחלה ויעילות הטיפול התרופתי. בחלק מהסריקות יעשה שימוש בגדוליניום.

 

חומר הניגוד מאפשר הדמיה טובה יותר של דלקת פעילה במערכת העצבים המרכזית. בתמונת ההדמיה שמתקבלת, הנגעים המודגשים בלבן בוהק - או בעגה הרפואית נגעים שעוברים האדרה - לאחר הזרקת הגדוליניום, הנם נגעים חדשים. מוערך כי נגעים יעברו האדרה למשך תקופה של 6 עד 12 שבועות מתחילת ההתקף. כך ששימוש בחומר הניגוד (הגדוליניום) מאפשר לרופא לאבחן את הפעילות האחרונה של המחלה ולקבוע האם התקף טרשת נפוצה מתרחש כעת או שהוא כבר חלף. הזיהוי של התקף טרשת נפוצה פעיל יכול להוביל לטיפול מהיר ויעיל בהתקף באמצעות סטרואידים.

 

האם גדוליניום עלול לפגוע בבריאות?

 

החומר בצורתו הנקייה רעיל ולצורך נטרול רעילותו הגדוליניום נקשר לחומר אחר (כילט) המונע את רעילותו. הגדוליניום אושר לשימוש ב-1998 ומאז ניתן למיליוני אנשים ברחבי העולם. השימוש בחומר בטוח ולא נמצאה סכנה בעקבות השימוש בו לאנשים שאינם בקבוצת סיכון. 

 

באנשים עם כליות שמתפקדות כהלכה כ-90% מחומר הניגוד יתרוקן מהגוף דרך הכליות ויצא מהגוף בשתן תוך 24 שעות מהרגע שהוזרק לגוף.

 

לפני ההפניה להדמיה הרופא המטפל ישאל לגבי ההיסטוריה הרפואית של המטופל, בין היתר, כדי לוודא שאינו בקבוצת סיכון למחלה נדירה הקרויה Nephrogenic systemic fibrosis (NSF) בה שוקע גדוליניום ברקמות הגוף ויוצר לייפת (פיברוזיס). האוכלוסיות בסיכון הם אנשים עם בעיה חמורה בתפקוד הכליות וכן אנשים שחוו תגובה אלרגית לחומר הגדוליניום ונשים הרות.

 

תופעות הלוואי השכיחות של גדוליניום קלות וכוללות בעיקר: כאבי ראש, בחילה, הקאה וסחרחורת המופיעות באחוזים מעטים מהנבדקים וחולפות זמן קצר לאחר ההזרקה. חלק מהמטופלים מדווחים על תחושה של קור ביד בזמן ההזרקה – תחושה שאין לה משמעות רפואית. במקרים נדירים עלולה להופיע אלרגיה לחומר הניגוד שלרוב תתבטא בגרד ופריחה.

 

בדצמבר 2017 רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה-FDA) הוסיפה אזהרה והנחיות בטיחות לגבי השימוש בגדוליניום ובמקביל חייבה את יצרני חומר הניגוד לערוך מחקרים נוספים כדי להעריך את רמת הבטיחות שלו. כל זאת בעקבות סדרת מחקרים ממנה עלה כי כמויות קטנות של גדוליניום עשויות להצטבר באזורים מסוימים בגוף בקרב אנשים שקיבלו מנות חוזרות של חומר הניגוד. בנוסף, זוהו שאריות גדוליניום במוח גם שנים לאחר הזרקת החומר וגם בנבדקים ללא גורמי סיכון וכן באנשים שמתגוררים באזורים בהם שותים מי אגמים לתוכם מוזרמים שפכי בתי חולים עם MRI - מה שהוביל את החוקרים למסקנה שכנראה חומר הניגוד אינו מתנקה לחלוטין מהגוף כפי שחשבו בעבר.

 

חשוב להבהיר כי נכון להיום אין עדויות לכך שחומר הניגוד או הצטברות חומר הניגוד במוח עלולה לגרום לסיכונים. למרות שלא ברור אם הצטברות זאת מסוכנת, מייעץ ה-FDA לרופאים ורשויות הבריאות להימנע משימוש מיותר בגדוליניום בקרב מטופלים העוברים סריקות MRI שגרתיות.

 

הרופאים בישראל קיבלו את הנחיות משרד הבריאות שיצאו בספטמבר 2017 בעקבות אזהרת ה-FDA, ומודעים לאזהרות והשיקולים הרפואיים החיוניים. אם אתם חוששים מפני השימוש בחומר הניגוד, העלו את החששות בפני הנוירולוג שלכם.

 

לפי הנחיות ה-FDA, במידה שהנוירולוג מפנה אתכם לסריקת MRI, מומלץ לשאול האם חיוני שההדמיה תתבצע עם גדוליניום. כמו כן, על המטופלים לציין בפני הנוירולוג בפירוט כל מידע באשר למצבם הרפואי והיסטורית הטיפולים שלהם ובעיקר: אם המטופלת בהיריון או מתכננת להיכנס להיריון, באם המטופלת מניקה, מתי הייתה סריקת ה-MRI עם גדוליניום האחרונה, בערך כמה הדמיות עם גדוליניום כבר נעשו לאורך החיים וכמובן - לציין במידה וישנה בעיה בתפקודי הכליות.

 

 

פרופ' אלי עטר הוא מנהל מערך הדימות במרכז רפואי רבין

 

עדכון אחרון: ספטמבר 2018

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: